ההיסטוריה התחילה טיפה קודם

אביגדור ליברמן מבטיח ”ראש ממשלה שידבר רוסית“. הנה החדשות: היו כבר ארבעה כאלה, וּשלושה נשיאים ואוסף של שרי קבינט. היתה אפילו תנועה ציונית לפני שהליכוד עלה לשלטון 

לוי אשכול, עומד, שני מימין. ידו מונחת על כתפו של סבי, נתן קרסניינסקי. הילד הקטן באמצע הוא אבי, אלימלך. ידו של אבא מונחת על כתפה של אמו סוניה. מימינה בנה יעקב (קרני) ובינה ויבן נתן עומד בנם צבי (קרני). מימין אשכול עומדת רעייתו אלישבע. מה חבל ששמותיהם של שני הגברים העומדים ושל האשה היושבת אינם ידועים לי. הצילום נעשה בקישינאו (קישינייב), רומניה, 1922, כאשר אשכול בא לקחת את משפחת סבי לארץ ישראל. הוא היה אז מזכיר מועצת הפועלים של תל אביב

לוי אשכול, עומד, שני מימין. ידו מונחת על כתפו של סבי, נתן קרסניינסקי. הילד הקטן באמצע הוא אבי, אלימלך. ידו של אבא מונחת על כתפה של אמו סוניה. מימינה עומד בנה בכורה יעקב (קרני), וּבינה ובין נתן עומד בנם צבי (קרני). מימין אשכול עומדת רעייתו אלישבע. מה חבל ששמותיהם של שני הגברים העומדים ושל האשה היושבת אינם ידועים לי. הצילום נעשה בקישינאו (קישינייב), רומניה, 1922, כאשר אשכול בא לקחת את משפחת סבי לארץ ישראל. הוא היה אז מזכיר מועצת הפועלים של תל אביב

להמשיך לקרוא ההיסטוריה התחילה טיפה קודם

לא אלמן, ולדימיר; או ״למות בשביל דונייצק?״ (או אפילו להפסיד כסף בשבילה?)

בעלי בריתו הטובים ביותר של פוטין הם עכשיו אנשי הנפט, הגאז והכימיקלים של אירופה. שלמותה הטריטוריאלית של אוקראינה אינה מעניינת אותם יותר ממה ששלמותה של פולין עניינה את הפייסנים, בקיץ 1939. מדען אוקראיני בקייב מספר על החרדה, על העצבנות, על האי-ודאות, על תחושת הבגידה ועל ”ההומור השחור“ בעיר הבירה. פוטין לא יעצור, הוא אומר, ”הוא יטרוף את אוקראינה“

מפגין, אולי כורה-פחם, מניף אגרוף במהלך הפגנה לטובת סיפוח רוסי בעיר דונייצק, במזרח אוקראינה. דונייצק וסביבתה הוכרזו ל״רפובליקה עממית״, עם צלילים סובייטיים ברורים. ברקע נראית כרזה, המכריזה ״אנחנו נָגֵן על מעמד העובדים של דוֹנבַּס״, איזור מכרות-הפחם הגדול של אוקראינה. (גזיר מן העמוד הראשון של העתון האוקראיני ׳סיבודניה׳, 8 באפריל 2014)

מפגין, אולי כורה-פחם, מניף אגרוף במהלך הפגנה לטובת סיפוח רוסי בעיר דונייצק, במזרח אוקראינה. דונייצק וסביבתה הוכרזו ל״רפובליקה עממית״, עם צלילים סובייטיים ברורים. ברקע נראית כרזה, המכריזה ״אנחנו נָגֵן על מעמד העובדים של דוֹנבַּס״, איזור מכרות-הפחם הגדול של אוקראינה. (גזיר מן העמוד הראשון של העתון האוקראיני ׳סיבודניה׳, 8 באפריל 2014)

להמשיך לקרוא לא אלמן, ולדימיר; או ״למות בשביל דונייצק?״ (או אפילו להפסיד כסף בשבילה?)

אצבעו הסגולה של ראהול, כומתתו הלבנה של ׳האדם הפשוט׳

ההצבעה בבחירות עצומות-הממדים בהודו נכנסה השבוע להילוך גבוה. היא תימשך עד אמצע מאי, אבל ביום ה׳ בחר איזור עיר הבירה דלהי את נציגיו בפרלמנט. נציג ”הסדר הישן“, ראהול גאנדהי, קפץ להצביע, ונמלט במהירות חשודה. הנעלם הגדול הוא ארבינד קג׳ריוואל, בן גילו של ראהול, פעיל-מחאות מקצועי, שכבר שמט את הקרקע מתחת לרגליה של מפלגת גאנדהי בבחירות מקומיות. עכשיו הוא מנסה את כוחו בכל הודו. הוא אלוף הגימיקים, והוא משתמש לטובתו אפילו בסטירות-לחי מצלצלות

מודעת בחירות של ראהול גאנדהי, על תחנת אוטובוס בדרום דלהי, מנסה לתאר אותו כנציג הצעירים. אבל הצעירים חולפים על פניו, בצילום וגם בזירה האלקטורלית. כדי לצפות בצילום מוגדל, הקישו-נא כאן (צילום: יואב קרני)

מודעת בחירות של ראהול גאנדהי, על תחנת אוטובוס בדרום דלהי, מנסה לתאר אותו כנציג הצעירים. אבל הצעירים חולפים על פניו, בצילום וגם בזירה האלקטורלית. כדי לצפות בצילום מוגדל, הקישו-נא כאן (צילום: יואב קרני)

להמשיך לקרוא אצבעו הסגולה של ראהול, כומתתו הלבנה של ׳האדם הפשוט׳

דמוקרטיה בלי פיאה נוכרית

לפני 50 שנה היה נדמה שחיקוי הדגם הבריטי יספיק — ויעלה יפה. אבל הדמוקרטיה הליברלית עומדת בנסיגה כללית. הודים, טורקים, אפילו צרפתים ואנגלים מאותתים שהליברליוּת הספיקה להם

להמשיך לקרוא דמוקרטיה בלי פיאה נוכרית

האם ראש הממשלה צריך לדעת מה זה ”מאזן התשלומים“?

שבועיים לפני הבחירות הארוכות ביותר בעולם (הצבעה של חמישה שבועות), הודו אחוזה ”קדחת מודי“, מועמד הימין לראש הממשלה. הציפיה לשינוי כללית, וּמשפרת ללא הכר את מצב הרוח בבורסות ובשוקי הכספים. לקנות, לקנות, לקנות מייעצים מומחי השקעות ללא-הודים. בינתיים, הפוליטיקאים מבטיחים. למשל: 250 מיליון מקומות עבודה חדשים בתוך עשר שנים. לא, לא טעות דפוס

האיש אשר על הסוס הלבן. זה נארֶנדרה מוֹדי, מועמד הימין לראש ממשלת הודו. אוסף עצום של תקוות, ושל חרדות, נתלות בו. הבורסה במומבאיי מחכה לו בקוצר רוח, ועושה חזרות כלליות לקראת מחול הנצחון, באמצע חודש מאי (גזיר מן העתון ׳אנאנדה-באזאר׳, המופיע בלשון הבנגלית בעיר קולקאטה, הלוא היא כלכתה משכבר הימים)

האיש אשר על הסוס הלבן. זה נארֶנדרה מוֹדי, מועמד הימין לראש ממשלת הודו. אוסף עצום של תקוות, ושל חרדות, נתלות בו. הבורסה במומבאיי מחכה לו בקוצר רוח, ועושה חזרות כלליות לקראת מחול הנצחון, באמצע חודש מאי (גזיר מן העתון ׳אנאנדה-באזאר׳, המופיע בלשון הבנגלית בעיר קולקאטה, הלוא היא כלכתה משכבר הימים)

להמשיך לקרוא האם ראש הממשלה צריך לדעת מה זה ”מאזן התשלומים“?

הורדוס הקטן באבו גוש

עניין אחד הוא לצקצק שפתיים לנוכח גניבת חצי האי קרים. עניין אחר הוא להרשות לקבלן-משנה מזעזע של פוטין לצבור נקודות בישראל

ירא-שמיים וירא-פוטין. רמזאן קדירוב, האיש הדואג לצורכיהם הרוחניים של תושבי אבו גוש, הומלך על צ׳צ׳ניה לאחר רצח אביו, ב-2004. מאז הוא המוציא לפועל של מדיניות דיכוי ורצח (גזיר מן העתון הרוסי ׳מוסקובסקי קומסומולייץ׳, עשרים-ותשעה בדצמבר 2006)

ירא-שמיים וירא-פוטין. רמזאן קדירוב, האיש הדואג לצורכיהם הרוחניים של תושבי אבו גוש, הומלך על צ׳צ׳ניה לאחר רצח אביו, ב-2004. מאז הוא המוציא לפועל של מדיניות דיכוי ורצח (גזיר מן העתון הרוסי ׳מוסקובסקי קומסומולייץ׳, עשרים-ותשעה בדצמבר 2006)

להמשיך לקרוא הורדוס הקטן באבו גוש

טוני לא רצה להיות אציל

אחד הפוליטיקאים המעניינים של זמננו מת בשבוע שעבר בלונדון. הוא נכשל באשר הלך, אבל לימד לקח חשוב על הסכנות של פשרה ללא קו סיום

טוני בֶּן האמין בפוליטיקה של חלוּפוֹת. מי צריך שלטון, אם אינו כרוך במנדט לשינוי רדיקלי. מי צריך שלטון? השיבה מפלגתו. אנחנו צריכים שלטון,מנדט-שמנדט (המקור״ ׳גארדיין׳ של לונדון, חמשה-עשר במארס 2014)

טוני בֶּן האמין בפוליטיקה של חלוּפוֹת. מי צריך שלטון, אם אינו כרוך במנדט לשינוי רדיקלי. מי צריך שלטון? השיבה מפלגתו. אנחנו צריכים שלטון (המקור״ ׳גארדיין׳ של לונדון, חמשה-עשר במארס 2014)

להמשיך לקרוא טוני לא רצה להיות אציל

”המלחמה הפטריוטית הגדולה“ הקטנה של ולדימיר פוטין

האם נשיא רוסיה השתגע? לא. השתגעו רק מי שקיוו כי רוסיה תיפטר מהרגלים אימפריאליים של 300 שנה. אויביו של פוטין הם צללים היסטוריים מתארכים מתחילת המאה ה-18 ומאמצע המאה ה-20. אבל נצחונות על הצללים ההם אינם מעמידים את רוסיה בעמדת פתיחה טובה למלחמה קרה חדשה

״איפה יעצור פוטין״, ספק-שואלת, ספק-נאנחת הכותרת הראשית בעתון הזה, ׳וייֶסטי׳, היוצא (בלשון הרוסית) בקייב, תשעה-עשר במארס. זה היה לאחר השלמת ההשתלטות הרוסית על חצי האי קרים, לאחר ששני אנשי צבא אוקראינים נורו שם למוות, ואגב איומים להמשיך את ההתפשטות הרוסית באוקראינה

״איפה יעצור פוטין״, ספק-שואלת, ספק-נאנחת הכותרת הראשית בעתון הזה, ׳וייֶסטי׳, היוצא (בלשון הרוסית) בקייב, תשעה-עשר במארס 2014. זה היה לאחר השלמת ההשתלטות הרוסית על חצי האי קרים, לאחר ששני אנשי צבא אוקראינים נורו שם למוות, ואגב איומים רוסיים להמשיך את ההתפשטות באוקראינה

להמשיך לקרוא ”המלחמה הפטריוטית הגדולה“ הקטנה של ולדימיר פוטין

מי יעצור את פוטין

זמן של זכרונות היסטוריים: 70 שנה בדיוק לגירוש עמי הקווקאז בידי סטאלין, שואה מקבילה שנשכחה מלב. פוטין אינו מתחרט. לא על הצ‘צ‘נים, לא על הצ‘רקסים, לא על הגרוזינים. הוא הבטיח עוד לפני 14 שנה שינסה להחזיר את רוסיה אל גדולתה. הוא מממש את ההבטחה. האם שווה המחיר של נסיון לעצור אותו? לא כל פייסן הוא צ‘מברלין, לא כל דיקטטור הוא היטלר. אבל לפעמים יש הרגשה שבאמת כבר היו דברים מעולם

״המצית״, על שער ׳דר שפיגל׳, עשרה במארס. מתככים בברכיו אובמה, מרקל, קמרון (מה פתאום קמרון?). הקנצלרית מניפה דגל לבן קטן

״המצית״, על שער ׳דר שפיגל׳, עשרה במארס. מתחככים בברכיו אובמה, מרקל, קמרון (מה פתאום קמרון?). הקנצלרית מניפה דגל לבן קטן. ״מי יעצור את פוטין״?

להמשיך לקרוא מי יעצור את פוטין

סטנלי פישר, מס‘ 2, איזה יופי, כמה חבל

לא רע בשביל הילד היהודי ממאזאבוקה. לאחר שירות לאומי בישראל הוא עומד להתיישב על הכורסה הכמעט-הכי-גבוהה בהיכל השיש של הפדרל ריזרב בוושינגטון. הנה כמה ניחושים של מה שמתרוצץ במוחו, על המזל הטוב ועל המזל הרע, על הזכיות ועל ההחמצות

להמשיך לקרוא סטנלי פישר, מס‘ 2, איזה יופי, כמה חבל