Archive for the ‘על משטרים ועל חוקות’ Category

כשהקבינט היה חדר ההלבשה של המלך וראש הממשלה היה רק ״השר הראשון״

יום שישי, יוני 18th, 2021

הבריטים מציינים עכשיו 300 שנה למינוי ראש הממשלה הראשון מאז ומעולם. כל ראשי הממשלה באשר הם למדו משהו מן האנגלים, לפני שהתחילו לנסות להידמות לנשיאים אמריקאיים. לאחר 12 שנה של ראש ממשלה נשיאותי, ישראל חוזרת אל המקורות, כאשר ראש הממשלה היה ״ראשון בין שווים״

האיש שהמציא את ראשות הממשלה, והנחיל אותה ל-54 בריטים: רוברט וולפול, ׳השר הראשון׳ של המלך ג׳ורג׳ הראשון (1742-1721)

המשך…

פובדונוסצב: חשיכה מחפשת אידיאולוגיה

יום שלישי, ספטמבר 25th, 2018

ההתקפה הרב-יבשתית על הדמוקרטיה הליברלית נעה עכשיו בצירים מסוכנים. לא, לא כל מבקריה הם ״פשיסטים״, גם אם הם מצידם מאמינים שכל הליברלים הם ״אליטיסטים״ – אבל מתחילות להסתמן תכונות של מה שאומברטו אֶקוֹ קרא ״הפשיזם הנִצחי״. אנחנו מארחים כאן את השׂונא הגדול ביותר של הדמוקרטיה בזמן המורדני, רוסי קודר שלא האמין באדם או בִ‏‎‎ּתבונתו. שמו היה קונסטנטין פּוֹבֶּדוֹנוֹסְצֶב, והוא חינך שני קיסרים רוסיים. דמוקרטיה, הוא אמר, היא ״הכזב הגדול ביותר של זמננו״

קונסטנטין פּוֹבֶּדוֹנוֹסְצֶב, הארכי-ריאקציונר שניסה לבלום את מהלך ההיסטוריה (המקור: וויקיפדיה)

המשך…

תקופת המעבר: שתעבור כבר

יום שישי, דצמבר 30th, 2016

מה מותר לנשיא יוצא לעשות בתקופת המעבר אל הנשיא הנכנס? זה פשוט: הכול, כולל גינוי לישראל במועצת הבטחון. אבל האם ראוי שהוא יעשה הכול, ויחייב את הבא אחריו? ומדוע ארה״ב צריכה לחכות חודשיים וחצי לנשיא חדש? מדוע לא כמו בריטניה — 12 שעות וגמרנו?

המשך…

קצת יותר מדיי דמוקרטיה עדיין לא הועילה לאיש

שבת, יולי 4th, 2015

משאל-העם של יוון מעצבן את שאר אירופה. אירופים זוכרים את ההיסטוריה הארוכה של מניפולציה ושימוש לרעה של משאלי עם עוד מימי נפוליאון בונפרט. אבל משאלי-עם דווקא התירו פלונטרים בשורה של ארצות, כולל כאלה שלא ידעו אם הן רוצות להיות אירופיות. משאל עם היה יכול לפזר את הערפל ביוון לפני ארבע שנים, אילו הגרמנים והצרפתים היו מרשים. עכשיו, משאל העם — שאולי בכלל אינו חוקי — הוא אמצעי של אבדן עשתונות

במהדורה האירופית של ׳וול סטריט ג׳רנל׳, שניים ביולי 2015

המשך…

עוד קונפוציוס חי, על 700 קמ״ר

שבת, אפריל 11th, 2015

מכל המשיחים האידיאולוגיים הרבים מאוד של המאה ה-20, אין זה מן הנמנע שרק אחד מוסיף ליהנות מהערצה וּמהשתוקקות לחיקוי: לי קוואן יוּ, המלך הפילוסוף של סינגפור והמהנדס הראשי שלה, שמת בחודש שעבר. הוא היה ראוי לתשומת לב רבה מאוד, אבל אולי קצת פחות להערצה. דווקא הצלחותיו המרשימות צריכות להזכיר לנו לְמַה דמוקרטיה אינה זקוקה: לְאב הרחמן

סבא לח רק נראה כמו קונפוציוס, אבל אף על פי שהיה במזרח, לבו היה בירכתי מערב. סבא היה מה שקוראים ״אנגלופיל״, חובב אנגלים. באותו הזמן, אנגליה סיפקה את נוסחת ההתקדמות היחידה, או לפחות הסבירה ביותר

סבא לי רק נראה כמו קונפוציוס, אבל אף על פי שהיה במזרח, לבו היה בירכתי מערב. סבא היה מה שקוראים ״אנגלופיל״, חובב אנגלים. באותו הזמן, אנגליה סיפקה את נוסחת ההתקדמות היחידה, או לפחות הסבירה ביותר (הצילום שאול מן האוטוביוגרפיה של לי קוואן יו, The Singapore Story)

המשך…

כחלון לשלטון

יום רביעי, מרץ 18th, 2015

פרטי המזימה לגזול את ראשות הממשלה מן הגושים הגדולים, ולהעביר אותה לידי המפלגה החמישית בגודלה. זה כבר קרה, בבריטניה, באיטליה וביפאן. מדוע לא כאן ועכשיו?

רמזי ירמוז לנו רמז. ראש ממשלת בריטניה בשנות השפל הגדול, רמזי מקדונלד, עמד בראש סיעה של 13 חברים. לשותפת הבכירה בממשלתו היו 470

רמזי ירמוז לנו רמז. ראש ממשלת בריטניה בשנות השפל הגדול, רמזי מקדונלד, עמד בראש סיעה של 13 חברים. לשותפת הבכירה בממשלתו היו 470

 

המשך…

האם ישראלים צריכים לקנא בהודו

שבת, מאי 24th, 2014

הבחירות ההיסטוריות בהודו הדיחו את השושלת הפוליטית המפורסמת ביותר של זמננו, אבל הן הנחילו רוב מוחלט בפרלמנט למפלגה שקיבלה פחות משליש הקולות. יציבות על חשבון יציגות

הנדנדה ההודית. ברקע נראה מושב הפרלמנט של הודו בניו דלהי (מורשת אדריכלית של השלטון הבריטי). בחזית, נרנדרה מודי מכריע ללא קושי את האופוזיציה המצומקת. ראהול גאנדי נתלה במושב, ומעליו נראים מנהיגי שלוש המפלגות האזוריות הגדולות ביותר,  ראשי הממשלה (צ׳יף מיניסטר) של אודישה/אוריסה, של טאמיל נאדוּ ושל מערב בנגל. כולם חוץ מראהול נהנו משיטת הבחירות הבריטית של הודו, אשק העני׳ה להןם הרבה יותר מושבים ממה ששיטת הבחירות הישראלית היתה מעניקה (קריקטורה בעתון ההינדי Jagran, המופיע בעשרות מהדורות מקומיות בצפון הודו)

הנדנדה ההודית. ברקע נראה מושב הפרלמנט של הודו בניו דלהי (מורשת אדריכלית של השלטון הבריטי). בחזית, נרנדרה מודי מכריע ללא קושי את האופוזיציה המצומקת. ראהול גאנדי נתלֶה במושב, וּמעליו נראים מנהיגי שלוש המפלגות האזוריות הגדולות ביותר, ראשי הממשלה (צ׳יף מיניסטר) של אודישה/אוריסה, של טאמיל נאדוּ ושל מערב בנגל. כולם חוץ מראהול נהנו משיטת הבחירות הבריטית של הודו, אשר העניקה להם הרבה יותר מושבים ממה ששיטת הבחירות הישראלית היתה מעניקה (קריקטורה בעתון ההינדי Jagran, המופיע בעשרות מהדורות מקומיות בצפון הודו)

המשך…

מדינה ללא ראש

שבת, מאי 17th, 2014

אי אפשר לבטל את מוסדות הרפובליקה רק מפני שראש הממשלה אינו סובל את המועמד המוביל. זה מה שעשו מאו, היטלר ומרשל פטן, לא שמישהו משווה

יום אחד אני אוריד לו את האצבע. מאו צה טונג בחברת הנשיא ליו שאו צ׳י, בצילום ללא תאריך, כנראה מסוף שנות ה-50. ב-1967 נגרר ליו ברחובות בייג׳ינג בידי חברי המשמרות המהפכניים. מאו ואשתו ניהלו את תהליך השפלתו ועינוייו של ליו

יום אחד אני אוריד לו את האצבע. מאו צה טונג (משמאל, כמובן) בחברת הנשיא ליו שאו צ׳י, בצילום ללא תאריך, כנראה מסוף שנות ה-50. ב-1967 נגרר ליו ברחובות בייג׳ינג בידי חברי המשמרות המהפכניים. מאו ואשתו ניהלו את תהליך השפלתו ועינוייו של ליו

המשך…

הסמכוּתנים: הקפריזה כִּמדינאוּת

שבת, מאי 3rd, 2014

קשת של מנהיגים אותוריטריים נמתחת והולכת לרוחב אסיה וּמזרח אירופה. פוטין אינו עוד היחיד. בחירות דמוקרטיות עומדות להקפיץ את ראש ממשלת טורקיה לִנשׂיאוּת כול-יכולה. בחירות עומדת להעלות ”דיקטטור של דמוקרטיה“ לשלטון בהודו באמצע החודש. בוחריהם מוכנים להקריב חופש לטובת תוצאות. המחיר? ג‘ון קרי מדבר על ”סטיה מנורמות המנהיגות הראויות למאה ה-21“ 

המשך…

דמוקרטיה בלי פיאה נוכרית

שבת, אפריל 5th, 2014

לפני 50 שנה היה נדמה שחיקוי הדגם הבריטי יספיק — ויעלה יפה. אבל הדמוקרטיה הליברלית עומדת בנסיגה כללית. הודים, טורקים, אפילו צרפתים ואנגלים מאותתים שהליברליוּת הספיקה להם

המשך…