יואב קרני בוושינגטוןלא היתה לי ההזדמנות לדון בגלגל החוזר ומתהפך במפלגה הרפובליקאית. נצחונו המוחץ של ניוט גינגריץ' בדרום קרוליינה ביום שבת שינה ללא ספק את הדינמיקה של המירוץ. אתמול הראו שורה של סקרים, כי הוא עלה לעמדת יתרון בפלורידה, שבה יהיה הסיבוב הבא של המקדימות, ביום האחרון של החודש.
אינני חושב שראינו כבחירות האלה מאז עברה ההכרעה בתהליכי המינוי של שתי המפלגות לידי המצביעים במקדימות, זאת אומרת בתחילת שנות ה-70. בתוך חצי שנה צפינו ברוטציה מהירה בראש המחנה הרפובליקאי. עכשיו אנחנו רואים רוטציה של הרוטציה.
"ריב במשפחה הרפובליקאית", מכריז הגדול בעתוני דרום קרוליינה ערב ההצבעה. ראשי התיבות GOP הם "המפלגה הגדולה הזקנה" כינויה של המפלגה הרפובליקאית. בצילום הזה נראים גינגריץ' (מימין) ורומני במהלך ויכוח הטלויזיה השני והאחרון של השבוע הדרום-קרוליני. הוויכוח הראשון, ביום ב', הפך את הקערה על פיה, והקפיץ את גינגריץ' אל ראש הסקרים. הוויכוח השני היה התכתשות אישית צורמת ומרירה, שהצטרף אליה במלוא כובד משקלו הקל גם ריק סנטורום. יום אחד קודם שינתה המפלגה הרפבוליקאית במדינת אייווה את הדיווח הקודם שלה, והכריזה כי סנטורום (בהפרש של 34 קולות), לא רומני (בהפרש של שמונה קולות), ניצח במקדימות שלה, בשלושה בינואר. איזו פארסה
"הו, כה עגום", מכריזה הכותרת ב'ניו יורק פוסט'. זה היה בימים הראשונים של נשיאות אובמה, פברואר 2009. העגמומיות גברה מאז, ועכשיו היא משמשת קרדום פוליטי בידי הרפובליקאים
הכסף יוצא להם מן האוזניים. רומני ושותפיו ב Bain Capital בצילום קונדסי, כנראה משנות ה-80. הוא בעל עניבת-הפסים השחורה הדקה במרכז
אתר הרשת של ה'וושינגטון פוסט', לפנות בוקר
"קורעים את רומני". עיתון הכמעט-בית של ניו המפשר מדווח על נסיון הרגע האחרון להוריד את אקספרס רומני מן הפסים. יש לו יתרון ביתיות חשוב: הוא היה מושל מסצ'וסטס השכנה, יש לו בית נופש (יקר מאוד) בניו המפשר, שום דבר לא יוכל למנוע אותו מלנצח בהפרש גדול. שום דבר, חוץ מן הקפריזות המפורסמות של מצביעי ניו המפשר
"לחץ", מכריז העתון השני של בוסטון, 'הרלד', על רקע תמונה של רומני מדבר באוזני עתונאים. "נצחון גדול היום", מודיע העתון, "חיוני לתנופתו של מיט". מיט בדרך כלל אינו מדבר עם עתונאים. זה חלק מסוד הצלחתו עד כה: הוא לא הניח לתקשורת לנווט אותו. עד אתמול. אתמול הוא נכשל בלשונו במידה שהדאיגה אותו ואת יועציו. הוא הכריז שהוא "אוהב להיות מסוגל לפטר את האנשים המספקים לו שירותים". מה שיריביו יוכלו לעשות בזה, ומה שהנשיא אובמה בוודאי יעשה בזה: המולטי-מיליונר בן הטובים, שגדל עם כפית כסף בפה, תלוש במידה כזאת מן המציאות המרה של שוק העבודה האמריקאי שהוא "אוהב לפטר". כאן הוא ניסה לשכנע את העתונאים שהוא בכלל לא התכוון, ושדבריו הוצאו מהקשרם. הם אמנם הוצאו, אבל זו הפוליטיקה, מיט
"אומר האמת". זה היה כנראה אחד המאמרים המעטים בעיתונות הזרה שבירכו על מינוי ליברמן לשר החוץ, אפריל 2009 (בעיתון הקנדי The London Free Press)
היום הראשון לאחר אייווה, המערכה עוברת לניו המפשר. בצילום העליון נראה מיט רומני בחברת הסנאטור ג'ון מקיין, שהביס את רומני בבחיורת המקדימות לפני ארבע שנים, והיה המועמד הכושל של מפלגתו לנשיאות. השבוע הוא בא לניו המפשר לסמוך את ידיו על מועמדות רומני. למטה נראה ריק סנטורום, שכמעט-נצחונו המדהים באייווה הזניק אותו לראש טבלת הסקרנות. סקר דעת קהל ראשון לאחר אייווה, של ראסמוסן, מראה זינוק סנסציוני של סנטורום למקום השני בדירוג הארצי, עם 21%. עד השבוע שעבר הוא נע בין ארבעה לששה אחוזים. סקר אחר מראה שהתמיכה בו בניו המפשר הוכפלה, אולי יותר ('בוסטון גלוב' הוא כמעט עתון בית של ניו המפשר)
תיקו. חוץ מזה שבבחירות אין דבר כזה. רק אחד יכול לנצח. אבל כאשר ההפרש הוא שמונה קולות, אפשר להטיל מטבע מלכתחילה. מספר מפתיע של תחרויות אלקטורליות בארה"ב מסתיימות באופן כזה: הפרש כל כך זעיר עד שצריך לחזור ולספור את הקולות במשך חודשים. זה לא יקרה באייווה, היא היתה רק מנה ראשונה בארוחה רבת-מנות. לא נדע מי המנצח לפחות עד סוף המנה העיקרית (שער העיתון החשוב ביותר באייווה, 'דה מוין רג'יסטר', ארבעה בינואר 2012)
Favicon Plugin created by - Powered by Gun Cases and ontario auto insurance.
