דגל אדום על בית לבן

סוציאליסט מוצהר מתמודד עכשיו על נשיאות ארה״ב, והוא אינו קוריוז מבדח. אדרבא, הוא מדאיג את הטוענת העיקרית לנשיאות במידה הדוחפת גם אותה שמאלה. אמריקה חיה בתקופת דמדומים, כותב חוקר ימני, המתכוון להיפך מסוציאליזם. אבל הוא אומר שהתנפצה ״ההסכמה ההיסטורית״, המכוונת את אמריקה זה 70 שנה. זה הזמן לבחור הסכמה חדשה, ואחדים חושבים שהיא תהיה שמאלית יותר בענייני כלכלה וחברה

סימן הקריאה ב salon.com, אחד-עשר ביולי, הוא מקור ההשראה של כותרת הרשימה הזו. הם קרצו, גם אנחנו קורצים. אבל האם כל זה קלוט לחלוטין מן האויר?

סימן הקריאה ב salon.com, אחד-עשר ביולי, הוא מקור ההשראה של כותרת הרשימה הזו. הם קרצו, גם אנחנו קורצים. אבל האם כל זה קלוט לחלוטין מן האויר?

קרא עוד »

מלחמות אסיה

תמהיל של רחמים עצמיים ושל טינה מפרנס מדיניות חוץ ופנים, מסין ועד טורקיה. ועכשיו הוא מפרנס עימות בין סין לטורקיה. האם זה רמז על העתיד לבוא?

קרא עוד »

בין אתונה לטהראן: מי מקווה ומי מאמין

שני תהליכים מייגעים וגורליים של משא-ומתן הסתיימו כמעט בוזמנית, לאחר הפחדות הדדיות, איומים ותחינות. לאיראנים היה כוח סיבולת גדול מזה שליוונים, והם חוגגים — בלי הפגנות רחוב בבקשה; היוונים הפסידו לכל אורך הדרך, כי לא טוב להיות מדינה קטנה במזרח הים התיכון

והעיר טהראן צהלה ושמחה, כי ניצלה מידי מרדכי היהודי. איראן אסירת התודה, ירוקה (כמובן)נ על המפה, מושיטה את ידיה אסירות התודה אל שר החוץ שהביא את ההסכם. ובא לפרס גואל

והעיר טהרן צָהֲלָה ושָֹמֵחָה, כי ניצלה (הפעם) מידי מרדכי היהודי. איראן אסירת התודה, ירוקה (כמובן) על המפה, מקפיצה על כתפיה  את שר החוץ ג׳וואד זריף, שהביא את ההסכם. וּבא לפרס גואל (קריקטורה של מוחמד-עלי רג׳אבי, Iran Daily)

"יום היסטורי״, מכריזה הכותרת בעתון האיראני הזה, חמשה-עשר ביולי 2015

"יום היסטורי״, מכריזה הכותרת בעתון האיראני הזה, חמשה-עשר ביולי 2015

"שדה מוקשים״, אומרת הכותרת בעתון היווני ׳אתנוס׳, ארבעה-עשר ביולי 2015. המקטורן הוא מקטורנו של ציפראס-בלי-עניבה, העדפת לבוש משותפת לראש ממשלת יוון ולביורוקרטים של איראן

"שדה מוקשים״, אומרת הכותרת בעתון היווני ׳אתנוס׳, ארבעה-עשר ביולי 2015. זה ציטוט מנאומו של ראש הממשלה ציפראס בפרלמנט, לפני שביקש את הסכמת הבית ל״סחטנות״ האירופית. האיש עם המקטורן הוא ציפראס-בלי-עניבה, העדפת לבוש משותפת לראש ממשלת יוון ולביורוקרטים של איראן

קרא עוד »

כשהשלטון רוצה בעצם להיות אופוזיציה 

משאל-העם ביוון הוא תרגיל אבסורדי בהתחמקות מאחריות מצד מפלגה, שמעולם לא ציפתה ברצינות להרכיב ממשלה. היא מוסיפה להציע ליוון התמרמרות לאומית במקום חשבון נפש

קרא עוד »

קצת יותר מדיי דמוקרטיה עדיין לא הועילה לאיש

משאל-העם של יוון מעצבן את שאר אירופה. אירופים זוכרים את ההיסטוריה הארוכה של מניפולציה ושימוש לרעה של משאלי עם עוד מימי נפוליאון בונפרט. אבל משאלי-עם דווקא התירו פלונטרים בשורה של ארצות, כולל כאלה שלא ידעו אם הן רוצות להיות אירופיות. משאל עם היה יכול לפזר את הערפל ביוון לפני ארבע שנים, אילו הגרמנים והצרפתים היו מרשים. עכשיו, משאל העם — שאולי בכלל אינו חוקי — הוא אמצעי של אבדן עשתונות

במהדורה האירופית של ׳וול סטריט ג׳רנל׳, שניים ביולי 2015

במהדורה האירופית של ׳וול סטריט ג׳רנל׳, שניים ביולי 2015

קרא עוד »

מסע בארץ המטאפורות הבלתי מוגבלות

דגלים, המנונים, מצעדים והתמתחויות סיפרו לנו השבוע את סיפורן של החדשות בארה״ב, בסין, ביפאן וּבהודו. לפעמים הסמלים הם המסרים רבי התוקף ביותר, לטוב ולרע. לפעמים הם מדרבנים גברים צעירים לרצוח; לפעמים הם מעוררים גאווה, או טינה, או קנאה. בין צ׳ארלסטון, דרום קרוליינה, לדלהי, הודו, סמלים מספקים רמזים על הקשר בין העבר לבין העתיד061915SC_PC062015SC_PC062015SC_GN

062015SC_TS

העמודים הראשונים של עתונים במדינת דרום קרוליינה ביומיים הראשונים שלאחר הטבח בכנסיה, 20-19 ביוני 2015

קרא עוד »

מה זה ענייננו

מותר לסלוח לאזרחים הדרוזיים של מדינת ישראל אם החוכמה הצרופה, ״שיהרגו-אלה-את-אלה״, אינה מדברת אל לבם

קרא עוד »

נפוליאון והשאלה היוונית

הוא רצה לאחד את אירופה, מן הוולגה עד האטלנטי. הוא היה חוסך לה הרבה צרות אילו הצליח. בתשעה-עשר ביוני מלאו מאתיים שנה לתבוסתו בווטרלו. מאז, חזון נפוליאון, במהדורה הרבה יותר וולונטרית, קרם עור וגידים, מפני שמדינות גדולות ניסו להתנהג יפה כלפי מדינות קטנות. עד שנמאס להן. יוון עומדת לצאת, כנראה; והתוצאות לא יהיו רק כלכליות. זו תהיה תבוסה של רעיון
הבנק המרכזי של הרפובליקה האנגלית מציין החודש את יום השנה לנצחונו הגדול של נפוליאון בווטרלו בשטר חדש של עשר לירות סטרלינג עם דיוקן נפוליאון. במעמד ההוצאה לאור נכחו נציג אישי של הקיסר נפוליאון התשיעי לצד נשיאי אנגליה וסקוטלנד (האיור, לא הטקסט, הופיע בשבוע שעבר ב׳גארדיין׳ של לונדון)

הבנק המרכזי של הרפובליקה האנגלית מציין החודש את יום השנה לנצחונו הגדול של נפוליאון בווטרלו בשטר חדש של עשר לירות סטרלינג עם דיוקן נפוליאון. במעמד ההוצאה לאור נכחו נציג אישי של הקיסר נפוליאון התשיעי לצד נשיאי אנגליה וסקוטלנד (האיור, לא הטקסט, הופיע בשבוע שעבר ב׳גארדיין׳ של לונדון)

בעל טור בעתון הבריטי השמאלי ׳גארדיין׳ סופד השבוע לנפוליאון בונפרט. כן, כמובן, ארצנו הקטנה וּמוּקפת המים ניצלה מפלישה, הוא כותב; מלחמה ארוכה להחריד (כמעט 25 שנה) הסתיימה; אבל קרא עוד »

על בהמות ועל אבק אדם

אבדן העשתונות הרטורי של ליברלים מובסים יונק משורשים עמוקים: תנועה פוליטית מהפכנית שקמה כדי להציל את ההמונים אבל לא כל כך חיבבה אותם

קרא עוד »

עוד קונפוציוס חי, על 700 קמ״ר

מכל המשיחים האידיאולוגיים הרבים מאוד של המאה ה-20, אין זה מן הנמנע שרק אחד מוסיף ליהנות מהערצה וּמהשתוקקות לחיקוי: לי קוואן יוּ, המלך הפילוסוף של סינגפור והמהנדס הראשי שלה, שמת בחודש שעבר. הוא היה ראוי לתשומת לב רבה מאוד, אבל אולי קצת פחות להערצה. דווקא הצלחותיו המרשימות צריכות להזכיר לנו לְמַה דמוקרטיה אינה זקוקה: לְאב הרחמן

סבא לח רק נראה כמו קונפוציוס, אבל אף על פי שהיה במזרח, לבו היה בירכתי מערב. סבא היה מה שקוראים ״אנגלופיל״, חובב אנגלים. באותו הזמן, אנגליה סיפקה את נוסחת ההתקדמות היחידה, או לפחות הסבירה ביותר

סבא לי רק נראה כמו קונפוציוס, אבל אף על פי שהיה במזרח, לבו היה בירכתי מערב. סבא היה מה שקוראים ״אנגלופיל״, חובב אנגלים. באותו הזמן, אנגליה סיפקה את נוסחת ההתקדמות היחידה, או לפחות הסבירה ביותר (הצילום שאול מן האוטוביוגרפיה של לי קוואן יו, The Singapore Story)

קרא עוד »