כשהקבינט היה חדר ההלבשה של המלך וראש הממשלה היה רק ״השר הראשון״

יוני 18th, 2021

הבריטים מציינים עכשיו 300 שנה למינוי ראש הממשלה הראשון מאז ומעולם. כל ראשי הממשלה באשר הם למדו משהו מן האנגלים, לפני שהתחילו לנסות להידמות לנשיאים אמריקאיים. לאחר 12 שנה של ראש ממשלה נשיאותי, ישראל חוזרת אל המקורות, כאשר ראש הממשלה היה ״ראשון בין שווים״

האיש שהמציא את ראשות הממשלה, והנחיל אותה ל-54 בריטים: רוברט וולפול, ׳השר הראשון׳ של המלך ג׳ורג׳ הראשון (1742-1721)

Read the rest of this entry »

שמונה בינואר, 1952. היום הפשיסטי. הפקודה. הימין הפטריוטי נגד השמאל הבוגדני והערבים שלו

יוני 12th, 2021

היום הפשיסטי ההוא, שמונה בינואר 1952. (הצילום נערך לצורך זיהוי. הלוגו של העיתון הועבר שמאלה. צילום מלא של העמוד הראשון ניתן למטה)


׳הבוקר׳, בטאון הציונים הכלליים, יומיים לאחר פקודת בגין, תשעה בינואר 1952

ביום א׳ יהיה אפשר לשמוע במליאת הכנסת הזכרות בלתי פוסקות של מספרי המנדטים ושל מספרי הקולות בבחירות. הם יוזכרו, כדי לכפור בלגיטימיוּת של ממשלת ההפכים החדשה (אני אינני מתפעל מהרכבה, או מתהליך הקמתה).

הם יזכירו את הישענותה על קולות ערביים, או לפחות ירמזו רמיזות עבות.

זה הזמן להיזכר מה ניסתה לעשות לפני 69 שנה סיעה פרלמנטרית של שמונה מושבים, 6.6% של הקולות, שמחלציה בקע המחנה הלאומי.

זה אינו רק עניין של אסוציאציה. נאום מנחם בגין בכיכר ציון בירושלים, במהלך הדיון במליאת הכנסת על השילומים מגרמניה, טיפטף רעל אל ורידיה של הפוליטיקה הישראלית. אף כי הוא עצמו לא חזר עוד על ההסתה ההיא, וציית בשנים הבאות לכללי השיטה הפרלמנטרית, הוא החיה ביום ההוא את תרבות הסיקריקין, שהיתה שזורה כחוט השני בתנועת ז׳בוטינסקי כמעט מיומה הראשון (בשום פנים לא רק בה).

אני חושב שאפשר לטעון, כי אם היה יום פשיסטי בתולדות המדינה, זה היה היום. בו, מנהיג של סיעה פרלמנטרית קטנה, קטנה אפילו יותר מן הסיעה הבולשביקית בדומה הרוסית ב-1917, איים במלים מפורשות לחלוטין להפיל את הממשלה החוקית בכוח הזרוע. הוא כפר בריבונותה, חידש בהבל פיו את המחתרת המזוינת של ימי המנדט, והודיע כי ישתמש בכוח הזה כדי לכונן דיקטטורה.

העמוד הראשון של ׳חרות׳, שמונה בינואר 1952 (מאוסף העיתונות היהודית והעברית של הספריה הלאומית)

״כאשר יריתם בנו בתותח אז [אלטלנה, 1948] נתתי פקודה, לא!

״היום אתן את הפקודה, כן!

״אמנם לא תדעו רחמים עלינו, אך זאת הפעם לא נדע גם אנו רחמים כלפי מוכרי דם אחינו והורינו.

״זו תהיה מלחמה לחיים או למוות.

״למען השם, עריצים אטומי לב, חוסו על העם הזה, בטרם תיפתח הרעה. אותנו לא תכניעו, כי אין כוח בעולם שיכניע את כוח חיילי האצ”ל, היום הזה אני מודיע לכם כי לא תְהִי עוד ממשלה יהודית, ולא תהיה לכם הזכות המוסרית בישראל. ממשלה זו, שתפתח במשא-ומתן עם המרצחים משמידי עמנו, תהיה ממשלת זדון שתבסס את שלטונה על כידון ורימון״.

הציטוטים האלה לקוחים מן העמדו הראשון של ׳חרות׳, בטאון תנועת החרות. אין כמעט ספק שאף כי הטקסט הופיע בעמוד חדשות, הוא נערך ושוכתב. הוא שונה במידת מה מציטוטים שהופיעו בעיתונים אחרים.

׳הארץ׳ הביא מפי בגין את המלים ״היום אתן את הפקודה, דם!״, לא את ״הפקודה, כן!״ גם ׳הארץ׳ וגם ׳הבוקר׳ (בטאון הציונים הכלליים) ייחסו לבגין את המלים ״זו תהיה ממשלה שתבסס את שלטונה על רימון וכידון מתוצרת גרמניה״, לא סתם ״רימון וכידון״.

התנהגותו של בגין, בתוך המליאה ומחוצה לה, עלתה לו ימים מספר ימים אחר כך בהרחקה ממושב הכנסת. העתון ׳חרות׳ הכריז פחות או יותר על קץ הדמוקרטיה. הוא הטעים שההצבעה על ההרחקה היתה ברוב דחוק של ״56 קולות חברי מפא״ י ודתיים (כולל 5 ערבים)״.

כולל חמישה ערבים.

׳חרות׳ מדווח על החלטת הכנסת להרחיק את מנחם בגין עד סוף המושב. היא התקבלה, הודיע העיתון, בין השאר בזכות חמישה קולות ערביים. העיתון לא טרח לדווח, ששלושה ערבים אחרים הצביעו גנד ההרחקה. 22 בינואר 1952

בגוף הידיעה העיתון כתב על ״ערביי מפא״י״. (חברי הכנסת הערביים שהצביעו לטובת הרחקתו של בגין היו שייכים לרשימות חמולתיות, שהיו קשורות בטַבּוּרן במפא״י. זו היתה תופעה אופיינית של ימי הממשל הצבאי. הן נעלמו רק בשנות ה-70.) שלושה חברי כנסת ערביים נוספים, אחד ממפ״ם ושניים מן המפלגה הקומוניסטית, הצביעו נגד הרחקת בגין.

הדו-קיום, בתור לרופא השיניים

מאי 29th, 2021

מה באמת רצה אסמאעיל האנייה, מה עולל הֶגיונו הכושל של נפתלי בנט, ואיך ישראל החמיצה את מנצור עבאס

Read the rest of this entry »

2014: התפרים נפרמוּ

מאי 22nd, 2021

רשימה יוצאת מן הארכיון, וּמַציגה את עצמה.

האם את בטוחה שיָצָאתְ מן הארכיון, ולא נכתבת הבוקר? אני שואל.

היא מחייכת חיוך עייף ועצוב, ואומרת כי כמעט כל מה שנכתב מאז 1935 (בערך) היה יכול להיכתב הבוקר.

אבל בכל זאת, אני מתקשה להאמין שכתבתי אותה לפני שבע שנים, על דברים שקרו לפני שבע שנים. כבר אז, הכול היה אבוד

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000953016

2012 איימן עודה אינטלקטואלים אמנות להגנת מיעוטים אנטישמיות ארה״ב: הדרך ל-2016 בלארוס גבולות גדולי התורה דמוקרטיה האדמו״ר מגור הבחירות לנשיאות בארה"ב הודו הימין הדתי הינדואיזם היסטוריה יהודית הנסיך פיליפ העתונות הפרוטוקולים של זקני ציון הרשימה המשותפת זכויות וחרויות ז׳בוטינסקי יהודי פולין יצחק גרינבוים ירדן מדינה יהודית מדינות רב-לאומיות מדינת לאום מו״לות מיעוט לאומי מלוכה מלחמת האזרחים הרוסית מנצור עבאס נפתלי בנט נקרולוגים סבתא פולנייה על משטרים ועל חוקות פוגרומים פולין פולין בין שתי מלחמות העולם צדק צנזורה רוסיה רפובליקות שקיעת אירופה

איך להסביר את ישראל לעולם שסבלנותו פקעה

מאי 22nd, 2021

פעם היה סדק צר בדלת. ישראל הצליחה להיכנס, עם קצת רצון טוב. אבל הסדק נעלם, והרצון הטוב כמעט נגוז. לא מספיק לחרוק שיניים, צריך נוסחה חדשה

עמודים ראשונים של עיתונים אמריקאיים בשבוע השלישי של מאי 2021

הפגנה ביוסטון, טקסס, על העמוד הראשון של ׳יוסטון כרוניקל׳. ההשוואה עם BLM (׳חיי שחורים חשובים׳) היא הרת אסון מפני שהיא מוּבנת הרבה יותר מהסברים ישראליים עתירי עובדות

Read the rest of this entry »

לאחר 106 שנה, נשיא ארה”ב משמיע את המלה הנכספת: ג’נוסייד

אפריל 24th, 2021

ההכרה הרשמית של ממשלת ארה”ב בהשמדת מיליון וחצי ארמנים בידי טורקיה מנחמת את הארמנים, ומעמידה את טורקיה על רגליה • מה היא תעשה? מה היא יכולה לעשות?

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001368596

איך ׳ענייני פנים׳ הורסים את העולם

אפריל 23rd, 2021

מה לעשות בארצות, הדורשות ׳אי התערבות׳ גם כאשר הן רוצחות, כולאות המונים וּמפיצות מוטאציות של קוביד? הגיע הזמן לאמנה בין לאומית נגד הכזב של ׳עניינים פנימיים׳

עניינים פנימיים? 3.12 מיליון מאמינים הצטופפו ימים ארוכים באמצע אפריל על גדות נהר הגאנגה (גאנגס), הקדוש לדת ההינדו, בעיר הקודש הארידוואר, בצפון הודו, לציין את חג הקוּמְבְּ מֶלַה. הם עמדו מילימטרים זה מזה, בדרך כלל ללא מסכות. בדיקה לא שיטתית הראתה התפשטות מהירה של נגיף הקוביד בין הטובלים, בשעה שמספר ההידבקויות היומי בכל הודו הגיע ל-160,000. שבוע אחד אחר כך, המספר הוכפל. כמעט שבוע נדרש לראש הממשלה נרנדרה מודי לקרוא להשעיית הקוּמבּ (גזיר מן העיתון ׳הינדוסטן טיימס׳, שלושה-עשר באפריל 2021)

Read the rest of this entry »

המלוכה היהודית שכמעט היתה

אפריל 16th, 2021

פיליפ הנֶערץ ועבדאללה הֶעָריץ הזכירו לנו השבוע מה הֶחמיצה ישראל אילו נולדה לפני 1918: כתר, אולי. מי צריך כתרים, וּמה גדול ההבדל בין מלוכות אירופיות למלוכות מזרח תיכוניות

העיתון היידי הגדול ביותר בעולם מודיע ביולי 1937 על מסקנות ועדת פיל: ‘מלוכה יהודית ריבונית’ בארץ ישראל. לא בדיוק

Read the rest of this entry »

הדילמה של מיעוט לאומי: לשרת את הנצח, או את הרגע

אפריל 16th, 2021

מנצור עבאס אינו הראשון. ציבורים, שמצאו את עצמם במדינת-לאום-לא-להם מבלי שזזו אף מילימטר אחד, כבר התחבטו בשאלה, וּבדרך כלל לא מצאו את התשובה

 

הרב אברהם מרדכי אלתר, האדמו״ר מגור (במרכז), ציווה על אגודת ישראל לפרוש מן ״הרשימה היהודית המשותפת״ ולתמוך במשטר הפולני הקתולי ב-1927

Read the rest of this entry »

הבַּלַחוֹבְצים באים לפּלוֹטניצה

אוקטובר 2nd, 2020

השבוע לפני מאה שנה שלח גנרל רוסי-פולני מסר חד משמעי לִיהודי מזרח אירופה: כאן אין לכם עתיד. העיירה הבוערת על גדות נהר הפְּריפְּיֶט היתה עוד סיבוב אחד במלחמת השמֵד נגד היהודים, אשר השתוללה זו השנה השלישית בכל רחבי מערב רוסיה המתמוטטת. היא כמעט נשכחה מן הזיכרון, אבל גם שיטותיה, גם האידיאולוגיה שלה וגם מספר קורבנותיה הקדימו את השואה בעשרים שנה, ורמזו על הבאות. היא האיצה נירמוּל פוליטי וּמוּסרי של אנטישמיות רצחנית, והכשירה את הקרקע להשמדת עם. יש אפילו היסטוריונים הטוענים שהיא נתנה להיטלר את הרעיון

Read the rest of this entry »