קו המשווה

״היסטוריה״, צייץ ראש הממשלה מאנטבה, לאחר פגישתו הדרמטית עם מנהיג סודאן במעונו של נשׂ‏יא אוגנדה. 24 שעות לפני הפגישה, ממשל טראמפ הסיר טאבו של 30 שנה על ביקורי שליטים סודאניים * זה 40 שנה שישראל משווקת את נכסיה הפוליטיים באמריקה תמורת ידידותם של זרים: שירותים דיפלומטיים לעריצים אפריקאים, פתיחת דלתות לנשיאים לטינו-אמריקאיים ימניים, שירותים של מחיקת היסטוריה לטורקיה, ניטרול של חברי קונגרס שמאליים בשביל מרכז אמריקה * אנטבה מזכירה לנו עוד היסטוריה: הברית בין ישראל לאידי אמין נגד סודאן * אכן, מטען חורג של אירוניה

׳ישראל היום׳ מודיע, אולי בהגזמה קלה, שסודאן ״עברה צד״. כך או כך, פיסגת נתניהו עם גנרל אל-בורהאן אמנם היתה היסטורית — אם גם כרעה תחת הכובד של אסוציאציות היסטוריות

״לא מתימן״, אומר מייק פומפיאו על פגיעת המל״טים המדהימה בבתי הזיקוק הסעודיים. הוא מאשים את איראן. אבל טווח המל״טים החות׳יים דווקא גדל ל-1,500 ק״מ. השאלה היא למה להם להסתבך. והתשובה היא שסיבוכים הם הרגל רב שנים של מהפכנים אסלאמיסטים

״תימן מזעזעת את העולם״, מריע ׳אל אחבאר׳, שופר חיזבאללה בלבנון, ששה-עשר בספטמבר 2019. על רקע תמרות העשן העולות מבית הזיקוק של עראמקו, העתון מצטט את המשורר העיראקי השיעי המיליטנטי מוזַפַר א-נַוואבּ, ״יהיה נא הנפט הזה למאכולת אש הפידאין״ (בתרגום לא אלגנטי, תיקונים יתקבלו ברצון)

עשן מיתמר מבית הזיקוק של עראמקו (צילום של AP)

שלוש חברות דמוקרטיות מנסות להחליט מה עליהן לעשות כאשר גַחמת מנהיגיהן מעמידה בספק את הערוּבּה החשובה ביותר של חרויותיהן

״מוטב לי למות בחפירות מאשר לבקש הארכת ברקזיט״, מכרזי בוריס ג׳ונסון באוזני קציני משטרה (׳גארדיין׳, ששה בספטמבר 2019)

׳אנרי דה בראקטון׳ [האליטות הנוֹרמַניוֹת של אנגליה דיברו צרפתית], חוקי אנגליה ומִנהָגֶיהָ, הודפס ב-1569, נכתב, אולי, באמצע המאה ה-13

האם מפלגה פוליטית בדמוקרטיה צריכה להיות דמוקרטית? האם משמעת פנימית חשובה יותר מפלורליזם? אלה שאלות שהתשובה עליהן היתה ידועה – עד השבוע. היא מועמדת בספק בעקבות הגירוש ההמוני של חברי פרלמנט ממפלגת השלטון של בריטניה בגלל סירובם ללכת בתַלמֵי בוריס ג׳ונסון

׳מרחץ הדמים׳ של מתנגדי ברקזיט במפלגה השמרנית. ג׳ונסון מגרש 21, בהם טובי המפלגה (׳דיילי מייל׳, ארבעה בספטמבר 2019)

זה 2000 שנה ויותר שמנהיגים חזקים וקצרי-רוח מנסים להיפטר מפרלמנטים. בוריס ג׳ונסון מזכיר לנו שהדחף להערים על החוקה (הלא-כתובה) בעינו עומד. טראמפ מזכיר לנו שגם חוקה כתובה אינה מחוסנת. מי צריך חוקות? כולנו צריכים

1653: אוליבר קרומוול מפזר את ׳הפרלמנט הארוך׳ בכידונים

2019: ״ג׳ונסון הולך על כל הקופה״ (׳טיימס׳, 29 באוגוסט)

במהירות מסחררת, בתמיכה ציבורית ופרלמנטרית רחבה, נַרֶנְדְרַה מוֹדי מבטל את המדינה היחידה בהודו (מתוך 29) עם רוב מוסלמי. מנהיגי קשמיר בכלא, האינטרנט והסלולרים שלה מנותקים; האופוזיציה בדלהי חלוּשה וּמבולבלת – ומשבר היסטורי מאיים על דרום אסיה

טבלואיד בדלהי מודיע על ביטול-למעשה של סעיף 370 בחוקת הודו, שמכוחו נהנתה קשמיר, נומינלית, מ׳מעמד מיוחד׳. הכותרת שלמטה מכריזה, ״מודי מסרטט את קשמיר מחדש״. בעקבות הסרטוט, קשמיר מתפרקת לשניים, כפי שמראה המפה  מימין למעלה: חבל לאדאק מופרד משאר קשמיר. לאדאק, הידועה גם כ׳טיבט הקטנה׳ היתה לפנים ממלכה עצמאית, ורוב תושביה, בערך 275,000, הם בודהיסטים. (6 באוגוסט 2019)