ממשלת מרדכי היהודי

ספטמבר 16th, 2021

מתי הוזמן בפעם הראשונה יהודי דתי להרכיב ממשלה, ואיפה זה קרה? אם לא נביא בחשבון את שמואל הנגיד, התשובה הלא סבירה היא, לפני 95 שנה, בריגה שבלטביה. שמו היה מרדכי נוּרוֹק. הרב נורוק. יום אחד הוא יהיה חבר הכנסת ושר בממשלת ישראל. אבל ב-1926, נשיא לטביה ביקש ממנו למצוא מוצא ממשבר קואליציוני מתמשך. סיפורה של ׳ממשלת נורוק׳, וסיפורה של הפוליטיקה היהודית בלטביה בין שתי מלחמות העולם, ראוי לחזור ולהיקרא, אפילו בנשימה עצורה. אם תרצו, זה היה מעשה בשנֵי-מרדכי, שניסו לשבת בשערי מלכים

15 בדצמבר 1926. ׳הצפירה׳ היה העיתון העברי היומי הוותיק ביותר בעולם, והופיע בוורשה


הרב מרדכי נורוק בצילום מ-1932


קריקטורה בעיתון יידי בריגה מתארת את מרדכי נורוק (נוראָק, בכתיב היידי) ״יושב בשער המלך״. מימין, ״המלך זאמועל [סמואל]״, משמאל ״המלך אולמאניס״. שניהם היו ראשי ממשלה בלטביה הדמוקרטית. השני הפך לדיקטטור ב-1934

Read the rest of this entry »

עצה ליאיר לפיד כיצד לפייס את ״הדמוקרטים הכועסים״: להרכין ראש (לפעמים), וּלהאזין לביקורת (תמיד)

יוני 26th, 2021

״אנחנו צריכים גבר, לא נער״, אמר משה ארנס לפני הרבה שנים על הפרופיל הרצוי של שגריר ישראלי בוושינגטון — וסלל את הדרך לדיפלומטיה אגרסיבית וחצופה באמריקה. לפיד רוצה לתקן. איך? אולי באמצעות דיפלומטיה של ענווה

תרגיל-לפיד יילמד בחוגים למדע המדינה גם בעוד מאה שנה. ״האיש שמאחורי עיסקת ההנהגה החדשה״, מכריז ה׳ניו יורק טיימס׳ לצד צילום של לפיד

Read the rest of this entry »

כשהקבינט היה חדר ההלבשה של המלך וראש הממשלה היה רק ״השר הראשון״

יוני 18th, 2021

הבריטים מציינים עכשיו 300 שנה למינוי ראש הממשלה הראשון מאז ומעולם. כל ראשי הממשלה באשר הם למדו משהו מן האנגלים, לפני שהתחילו לנסות להידמות לנשיאים אמריקאיים. לאחר 12 שנה של ראש ממשלה נשיאותי, ישראל חוזרת אל המקורות, כאשר ראש הממשלה היה ״ראשון בין שווים״

האיש שהמציא את ראשות הממשלה, והנחיל אותה ל-54 בריטים: רוברט וולפול, ׳השר הראשון׳ של המלך ג׳ורג׳ הראשון (1742-1721)

Read the rest of this entry »

שמונה בינואר, 1952. היום הפשיסטי. הפקודה. הימין הפטריוטי נגד השמאל הבוגדני והערבים שלו

יוני 12th, 2021

היום הפשיסטי ההוא, שמונה בינואר 1952. (הצילום נערך לצורך זיהוי. הלוגו של העיתון הועבר שמאלה. צילום מלא של העמוד הראשון ניתן למטה)


׳הבוקר׳, בטאון הציונים הכלליים, יומיים לאחר פקודת בגין, תשעה בינואר 1952

ביום א׳ יהיה אפשר לשמוע במליאת הכנסת הזכרות בלתי פוסקות של מספרי המנדטים ושל מספרי הקולות בבחירות. הם יוזכרו, כדי לכפור בלגיטימיוּת של ממשלת ההפכים החדשה (אני אינני מתפעל מהרכבה, או מתהליך הקמתה).

הם יזכירו את הישענותה על קולות ערביים, או לפחות ירמזו רמיזות עבות.

זה הזמן להיזכר מה ניסתה לעשות לפני 69 שנה סיעה פרלמנטרית של שמונה מושבים, 6.6% של הקולות, שמחלציה בקע המחנה הלאומי.

זה אינו רק עניין של אסוציאציה. נאום מנחם בגין בכיכר ציון בירושלים, במהלך הדיון במליאת הכנסת על השילומים מגרמניה, טיפטף רעל אל ורידיה של הפוליטיקה הישראלית. אף כי הוא עצמו לא חזר עוד על ההסתה ההיא, וציית בשנים הבאות לכללי השיטה הפרלמנטרית, הוא החיה ביום ההוא את תרבות הסיקריקין, שהיתה שזורה כחוט השני בתנועת ז׳בוטינסקי כמעט מיומה הראשון (בשום פנים לא רק בה).

אני חושב שאפשר לטעון, כי אם היה יום פשיסטי בתולדות המדינה, זה היה היום. בו, מנהיג של סיעה פרלמנטרית קטנה, קטנה אפילו יותר מן הסיעה הבולשביקית בדומה הרוסית ב-1917, איים במלים מפורשות לחלוטין להפיל את הממשלה החוקית בכוח הזרוע. הוא כפר בריבונותה, חידש בהבל פיו את המחתרת המזוינת של ימי המנדט, והודיע כי ישתמש בכוח הזה כדי לכונן דיקטטורה.

העמוד הראשון של ׳חרות׳, שמונה בינואר 1952 (מאוסף העיתונות היהודית והעברית של הספריה הלאומית)

״כאשר יריתם בנו בתותח אז [אלטלנה, 1948] נתתי פקודה, לא!

״היום אתן את הפקודה, כן!

״אמנם לא תדעו רחמים עלינו, אך זאת הפעם לא נדע גם אנו רחמים כלפי מוכרי דם אחינו והורינו.

״זו תהיה מלחמה לחיים או למוות.

״למען השם, עריצים אטומי לב, חוסו על העם הזה, בטרם תיפתח הרעה. אותנו לא תכניעו, כי אין כוח בעולם שיכניע את כוח חיילי האצ”ל, היום הזה אני מודיע לכם כי לא תְהִי עוד ממשלה יהודית, ולא תהיה לכם הזכות המוסרית בישראל. ממשלה זו, שתפתח במשא-ומתן עם המרצחים משמידי עמנו, תהיה ממשלת זדון שתבסס את שלטונה על כידון ורימון״.

הציטוטים האלה לקוחים מן העמדו הראשון של ׳חרות׳, בטאון תנועת החרות. אין כמעט ספק שאף כי הטקסט הופיע בעמוד חדשות, הוא נערך ושוכתב. הוא שונה במידת מה מציטוטים שהופיעו בעיתונים אחרים.

׳הארץ׳ הביא מפי בגין את המלים ״היום אתן את הפקודה, דם!״, לא את ״הפקודה, כן!״ גם ׳הארץ׳ וגם ׳הבוקר׳ (בטאון הציונים הכלליים) ייחסו לבגין את המלים ״זו תהיה ממשלה שתבסס את שלטונה על רימון וכידון מתוצרת גרמניה״, לא סתם ״רימון וכידון״.

התנהגותו של בגין, בתוך המליאה ומחוצה לה, עלתה לו ימים מספר ימים אחר כך בהרחקה ממושב הכנסת. העתון ׳חרות׳ הכריז פחות או יותר על קץ הדמוקרטיה. הוא הטעים שההצבעה על ההרחקה היתה ברוב דחוק של ״56 קולות חברי מפא״ י ודתיים (כולל 5 ערבים)״.

כולל חמישה ערבים.

׳חרות׳ מדווח על החלטת הכנסת להרחיק את מנחם בגין עד סוף המושב. היא התקבלה, הודיע העיתון, בין השאר בזכות חמישה קולות ערביים. העיתון לא טרח לדווח, ששלושה ערבים אחרים הצביעו גנד ההרחקה. 22 בינואר 1952

בגוף הידיעה העיתון כתב על ״ערביי מפא״י״. (חברי הכנסת הערביים שהצביעו לטובת הרחקתו של בגין היו שייכים לרשימות חמולתיות, שהיו קשורות בטַבּוּרן במפא״י. זו היתה תופעה אופיינית של ימי הממשל הצבאי. הן נעלמו רק בשנות ה-70.) שלושה חברי כנסת ערביים נוספים, אחד ממפ״ם ושניים מן המפלגה הקומוניסטית, הצביעו נגד הרחקת בגין.

הדו-קיום, בתור לרופא השיניים

מאי 29th, 2021

מה באמת רצה אסמאעיל האנייה, מה עולל הֶגיונו הכושל של נפתלי בנט, ואיך ישראל החמיצה את מנצור עבאס

Read the rest of this entry »

2014: התפרים נפרמוּ

מאי 22nd, 2021

רשימה יוצאת מן הארכיון, וּמַציגה את עצמה.

האם את בטוחה שיָצָאתְ מן הארכיון, ולא נכתבת הבוקר? אני שואל.

היא מחייכת חיוך עייף ועצוב, ואומרת כי כמעט כל מה שנכתב מאז 1935 (בערך) היה יכול להיכתב הבוקר.

אבל בכל זאת, אני מתקשה להאמין שכתבתי אותה לפני שבע שנים, על דברים שקרו לפני שבע שנים. כבר אז, הכול היה אבוד

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000953016

אהרן הגדול איינזצגרופן אנטישמיות אס.אס אסעד גאנם אפרטהייד ארכיאולוגיה מקראית בית דויד בית כנסת בלוד בן גוריון בנימין נתניהו בארה״ב דו-קיום דיפלומטיה דמוקרטיה פרלמנטרית האסכולה המינימליסטית הודו הכנסת המשולש השילומים חברי כנסת ערביים חורבת קיאפה יאיר לפיד יהודים וערבים בישראל ישראל-גרמניה ישראל פינקלשטיין כנענים לונינייץ מורשת המערב מלחמות אזרחים מנחם בגין מנסור עבאס מנצור עבאס נפתלי בנט סטולין עליונות לבנה ערביי 1948 ערבים ויהודים בגליל פינסקער בלאָטעס פלסטינים אזרחי ישראל פלשתים ראש הממשלה שגרירי ישראל שואת הקליעים שיפמן שרמן

איך להסביר את ישראל לעולם שסבלנותו פקעה

מאי 22nd, 2021

פעם היה סדק צר בדלת. ישראל הצליחה להיכנס, עם קצת רצון טוב. אבל הסדק נעלם, והרצון הטוב כמעט נגוז. לא מספיק לחרוק שיניים, צריך נוסחה חדשה

עמודים ראשונים של עיתונים אמריקאיים בשבוע השלישי של מאי 2021

הפגנה ביוסטון, טקסס, על העמוד הראשון של ׳יוסטון כרוניקל׳. ההשוואה עם BLM (׳חיי שחורים חשובים׳) היא הרת אסון מפני שהיא מוּבנת הרבה יותר מהסברים ישראליים עתירי עובדות

Read the rest of this entry »

לאחר 106 שנה, נשיא ארה”ב משמיע את המלה הנכספת: ג’נוסייד

אפריל 24th, 2021

ההכרה הרשמית של ממשלת ארה”ב בהשמדת מיליון וחצי ארמנים בידי טורקיה מנחמת את הארמנים, ומעמידה את טורקיה על רגליה • מה היא תעשה? מה היא יכולה לעשות?

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001368596

איך ׳ענייני פנים׳ הורסים את העולם

אפריל 23rd, 2021

מה לעשות בארצות, הדורשות ׳אי התערבות׳ גם כאשר הן רוצחות, כולאות המונים וּמפיצות מוטאציות של קוביד? הגיע הזמן לאמנה בין לאומית נגד הכזב של ׳עניינים פנימיים׳

עניינים פנימיים? 3.12 מיליון מאמינים הצטופפו ימים ארוכים באמצע אפריל על גדות נהר הגאנגה (גאנגס), הקדוש לדת ההינדו, בעיר הקודש הארידוואר, בצפון הודו, לציין את חג הקוּמְבְּ מֶלַה. הם עמדו מילימטרים זה מזה, בדרך כלל ללא מסכות. בדיקה לא שיטתית הראתה התפשטות מהירה של נגיף הקוביד בין הטובלים, בשעה שמספר ההידבקויות היומי בכל הודו הגיע ל-160,000. שבוע אחד אחר כך, המספר הוכפל. כמעט שבוע נדרש לראש הממשלה נרנדרה מודי לקרוא להשעיית הקוּמבּ (גזיר מן העיתון ׳הינדוסטן טיימס׳, שלושה-עשר באפריל 2021)

Read the rest of this entry »

המלוכה היהודית שכמעט היתה

אפריל 16th, 2021

פיליפ הנֶערץ ועבדאללה הֶעָריץ הזכירו לנו השבוע מה הֶחמיצה ישראל אילו נולדה לפני 1918: כתר, אולי. מי צריך כתרים, וּמה גדול ההבדל בין מלוכות אירופיות למלוכות מזרח תיכוניות

העיתון היידי הגדול ביותר בעולם מודיע ביולי 1937 על מסקנות ועדת פיל: ‘מלוכה יהודית ריבונית’ בארץ ישראל. לא בדיוק

Read the rest of this entry »