2017: תחזיות והזיות

ינואר 2nd, 2017

שנת דונלד טראמפ תתחיל בסערה: צווים מִנהליים, דחיפת בית המשפט העליון ימינה, ניתוח ללא הרדמה למקסיקו וּל׳ביטוח אובמה׳, קיצוצי מסים היסטוריים. בקיצור ״דה חוסייניזציה״, כפי שיגיד השגריר הבא של ישראל בוושינגטון הטראמפית, אורן חזן. אירופה תנסה לפנות ימינה, אבל לא כל כך תצליח. רוסיה אסירת התודה תציע לוולדימיר פוטיין את הכתר, שנשמט בדיוק לפני מאה שנה מראשו של ניקולאי השני

Read the rest of this entry »

נתניהו מגיש: הוונדטה

דצמבר 31st, 2016

ראש הממשלה נוהג עכשיו כשתדלן על בריקדות. להיטותו להעניש את ברק אובמה מזכירה עכשיו את מבצע הענישה של אייפא״ק לפני 30 שנה. נתניהו ופוטין נגד המפלגה הדמוקרטית

Read the rest of this entry »

תקופת המעבר: שתעבור כבר

דצמבר 30th, 2016

מה מותר לנשיא יוצא לעשות בתקופת המעבר אל הנשיא הנכנס? זה פשוט: הכול, כולל גינוי לישראל במועצת הבטחון. אבל האם ראוי שהוא יעשה הכול, ויחייב את הבא אחריו? ומדוע ארה״ב צריכה לחכות חודשיים וחצי לנשיא חדש? מדוע לא כמו בריטניה — 12 שעות וגמרנו?

Read the rest of this entry »

מלחמת שלושים השנה של בנימין נתניהו

דצמבר 26th, 2016

כהונת השגריר באו״ם קיצרה את מסלול ההמראה הפוליטי של נתניהו. הוא התחיל שם כבעל ברית מיוחס ואהוב של הימין הרפובליקאי. הימין ההוא תיעב את האו״ם, והציע ״לנופף לו לשלום״ אם ירצה לעזוב את ניו יורק. נתניהו פיתח ״להט ושימוש אפקטיבי בסרקזם״, כדי להגיד לאו״ם מה בדיוק הוא חושב עליו. כמה שכל כך הרבה השתנה וכמה שהכול נשאר כשהיה

נתניהו באו״ם לפני 30 שנה. שגרירותו שם הסמיכה אותו אל הימין האמריקאי — וקיצרה את דרכו אל השלטון (המקור: cnn.com)

Read the rest of this entry »

חבלי משיח

דצמבר 23rd, 2016

זה הזמן לתיאבון אסטרטגי. זה הזמן לקריאת תיגר על כל מה שהיה מובן מאליו. זו הזדמנות הנקרית אולי פעם בחצי מאה, אולי פעם בחצי אלף. זה הסיכוי הגדול של הימין המהפכני בישראל

Read the rest of this entry »

דגל אדום על בית לבן

יולי 26th, 2015

סוציאליסט מוצהר מתמודד עכשיו על נשיאות ארה״ב, והוא אינו קוריוז מבדח. אדרבא, הוא מדאיג את הטוענת העיקרית לנשיאות במידה הדוחפת גם אותה שמאלה. אמריקה חיה בתקופת דמדומים, כותב חוקר ימני, המתכוון להיפך מסוציאליזם. אבל הוא אומר שהתנפצה ״ההסכמה ההיסטורית״, המכוונת את אמריקה זה 70 שנה. זה הזמן לבחור הסכמה חדשה, ואחדים חושבים שהיא תהיה שמאלית יותר בענייני כלכלה וחברה

סימן הקריאה ב salon.com, אחד-עשר ביולי, הוא מקור ההשראה של כותרת הרשימה הזו. הם קרצו, גם אנחנו קורצים. אבל האם כל זה קלוט לחלוטין מן האויר?

סימן הקריאה ב salon.com, אחד-עשר ביולי, הוא מקור ההשראה של כותרת הרשימה הזו. הם קרצו, גם אנחנו קורצים. אבל האם כל זה קלוט לחלוטין מן האויר?

Read the rest of this entry »

מלחמות אסיה

יולי 18th, 2015

תמהיל של רחמים עצמיים ושל טינה מפרנס מדיניות חוץ ופנים, מסין ועד טורקיה. ועכשיו הוא מפרנס עימות בין סין לטורקיה. האם זה רמז על העתיד לבוא?

Read the rest of this entry »

בין אתונה לטהראן: מי מקווה ומי מאמין

יולי 17th, 2015

שני תהליכים מייגעים וגורליים של משא-ומתן הסתיימו כמעט בוזמנית, לאחר הפחדות הדדיות, איומים ותחינות. לאיראנים היה כוח סיבולת גדול מזה שליוונים, והם חוגגים — בלי הפגנות רחוב בבקשה; היוונים הפסידו לכל אורך הדרך, כי לא טוב להיות מדינה קטנה במזרח הים התיכון

והעיר טהראן צהלה ושמחה, כי ניצלה מידי מרדכי היהודי. איראן אסירת התודה, ירוקה (כמובן) על המפה, מושיטה את ידיה אסירות התודה אל שר החוץ שהביא את ההסכם. ובא לפרס גואל
"יום היסטורי״, מכריזה הכותרת בעתון האיראני הזה, חמשה-עשר ביולי 2015
“יום היסטורי״, מכריזה הכותרת בעתון האיראני הזה, חמשה-עשר ביולי 2015
"שדה מוקשים״, אומרת הכותרת בעתון היווני ׳אתנוס׳, ארבעה-עשר ביולי 2015. המקטורן הוא מקטורנו של ציפראס-בלי-עניבה, העדפת לבוש משותפת לראש ממשלת יוון ולביורוקרטים של איראן
“שדה מוקשים״, אומרת הכותרת בעתון היווני ׳אתנוס׳, ארבעה-עשר ביולי 2015. זה ציטוט מנאומו של ראש הממשלה ציפראס בפרלמנט, לפני שביקש את הסכמת הבית ל״סחטנות״ האירופית. האיש עם המקטורן הוא ציפראס-בלי-עניבה, העדפת לבוש משותפת לראש ממשלת יוון ולביורוקרטים של איראן

צירוף נסיבות זימן לאותו השבוע עצמו שתי עיסקאות פוליטיות רב-צדדיות על שניים מן המשברים החמורים ביותר של השנים האחרונות: האיום היווני על שלומה הכלכלי של אירופה — והאיום האיראני על שלום המזרח התיכון.

Read the rest of this entry »

כשהשלטון רוצה בעצם להיות אופוזיציה 

יולי 4th, 2015

משאל-העם ביוון הוא תרגיל אבסורדי בהתחמקות מאחריות מצד מפלגה, שמעולם לא ציפתה ברצינות להרכיב ממשלה. היא מוסיפה להציע ליוון התמרמרות לאומית במקום חשבון נפש

Read the rest of this entry »

קצת יותר מדיי דמוקרטיה עדיין לא הועילה לאיש

יולי 4th, 2015

משאל-העם של יוון מעצבן את שאר אירופה. אירופים זוכרים את ההיסטוריה הארוכה של מניפולציה ושימוש לרעה של משאלי עם עוד מימי נפוליאון בונפרט. אבל משאלי-עם דווקא התירו פלונטרים בשורה של ארצות, כולל כאלה שלא ידעו אם הן רוצות להיות אירופיות. משאל עם היה יכול לפזר את הערפל ביוון לפני ארבע שנים, אילו הגרמנים והצרפתים היו מרשים. עכשיו, משאל העם — שאולי בכלל אינו חוקי — הוא אמצעי של אבדן עשתונות

במהדורה האירופית של ׳וול סטריט ג׳רנל׳, שניים ביולי 2015

Read the rest of this entry »