ארכיון קטגוריה: ביביזם

נתניהו מגיש: הוונדטה

ראש הממשלה נוהג עכשיו כשתדלן על בריקדות. להיטותו להעניש את ברק אובמה מזכירה עכשיו את מבצע הענישה של אייפא״ק לפני 30 שנה. נתניהו ופוטין נגד המפלגה הדמוקרטית

מלחמת שלושים השנה של בנימין נתניהו

כהונת השגריר באו״ם קיצרה את מסלול ההמראה הפוליטי של נתניהו. הוא התחיל שם כבעל ברית מיוחס ואהוב של הימין הרפובליקאי. הימין ההוא תיעב את האו״ם, והציע ״לנופף לו לשלום״ אם ירצה לעזוב את ניו יורק. נתניהו פיתח ״להט ושימוש אפקטיבי בסרקזם״, כדי להגיד לאו״ם מה בדיוק הוא חושב עליו. כמה שכל כך הרבה השתנה וכמה […]

במאי 1999ֿ שאלה רצינית היתה רק אחת: בנימין נתניהו

היה פעם נשיא בארה"ב, ריצ'רד ניקסון. והיה לו יועץ יהודי מניו-יורק, שאמר לו: הדרך הטובה ביותר לניצחון היא לחולל קיטוב לאומי. והוא ניסה, וניסה, וניסה, ולא ידע מתי לעצור. בנימין נתניהו לא למד את הלקח. הוא הרים את ידו על התפרים האחרונים של המרקם הלאומי: תחושה של שותפות גורל וסולידריות חברתית. מוטב שמסעו יסתיים בתחנת […]

מדינה ללא ראש

אי אפשר לבטל את מוסדות הרפובליקה רק מפני שראש הממשלה אינו סובל את המועמד המוביל. זה מה שעשו מאו, היטלר ומרשל פטן, לא שמישהו משווה

דון בנימין ומלחמתו במטריות

פרצי רחמים עצמיים מאפיינים את הרטוריקה של ראש הממשלה בימים האלה: הוא עומד על משמר הנצח נגד האנשים הרעים מבחוץ ונגד האנשים החצופים מבפנים. את מקום המדינאות תפסה המראה בזמן הגילוח

האופציה הגרעינית (הלא-פלוטונית)

כאשר שר התפוצות קורא לתפוצות להתקומם נגד ממשלותיהן, וכאשר הימין מנסה רצח-אופי של ג׳ון קרי, ראש הממשלה צריך להסביר מדוע הוא חושב שכלו כל הקצים, ואין מנוס מפני עימות חזיתי עם ארה״ב. לחלופין, הוא צריך להניח לחרסינה היקרה ביותר בארון

ציון ועגל הזהב

ראש הממשלה מושח את מנהיגי העתיד. הוא חניך אמריקה, תוצר (לא מושלם) של הרגליה הליברליים. משוחיו יהיו מנוכרים ומנותקים מן העולם האנגלו-סאקסי. לזה יש מחיר

קול חריקת השיניים – וקול הפִּיוּס

לְמַה התכוון ראש הממשלה בִּנאום בר אילן? האם הוא רק רצה להוציא את העֵז, שמלכתחילה לא היתה צריכה להיכנס — או שהוא התכוון לחצות את הרוּבּיקוֹן? הוא הצליח להעניק ל"מדינה פלסטינית" מקום מצד ימין של המרכז, אבל הוא גם גילה רק מינימום הכרחי של רצון טוב. למינימום יש מחיר "לחצים אמריקניים על ישראל". קריקטורה בעתון […]

אתה, חבר הכנסת נו"ן, אינך ברק אובמה

"כוח המופת" של ארה"ב מעורר חיקויים, או לפחות שאלות על חיקויים. קשה לחקות את ארה"ב, אבל אין מחסור במנסים. ראו-נא מי טוען עכשיו לכתר "אובמה הישראלי". האם באמת הכול עובר? המליצה הנאה ביותר של מערכת הבחירות בארה"ב לא בקעה מִגרונו של המנצח. היא בקעה מגרונו של מישהו שניסה בכל כוחו למנוע את נצחונו. ביל קלינטון […]

נפילתו ועלייתו של סיניור בניטו ניתאי. אגדה ישראלית