פעם היה סדק צר בדלת. ישראל הצליחה להיכנס, עם קצת רצון טוב. אבל הסדק נעלם, והרצון הטוב כמעט נגוז. לא מספיק לחרוק שיניים, צריך נוסחה חדשה
עמודים ראשונים של עיתונים אמריקאיים בשבוע השלישי של מאי 2021
הפגנה ביוסטון, טקסס, על העמוד הראשון של ׳יוסטון כרוניקל׳. ההשוואה עם BLM (׳חיי שחורים חשובים׳) היא הרת אסון מפני שהיא מוּבנת הרבה יותר מהסברים ישראליים עתירי עובדות
עניינים פנימיים? 3.12 מיליון מאמינים הצטופפו ימים ארוכים באמצע אפריל על גדות נהר הגאנגה (גאנגס), הקדוש לדת ההינדו, בעיר הקודש הארידוואר, בצפון הודו, לציין את חג הקוּמְבְּ מֶלַה. הם עמדו מילימטרים זה מזה, בדרך כלל ללא מסכות. בדיקה לא שיטתית הראתה התפשטות מהירה של נגיף הקוביד בין הטובלים, בשעה שמספר ההידבקויות היומי בכל הודו הגיע ל-160,000. שבוע אחד אחר כך, המספר הוכפל. כמעט שבוע נדרש לראש הממשלה נרנדרה מודי לקרוא להשעיית הקוּמבּ (גזיר מן העיתון ׳הינדוסטן טיימס׳, שלושה-עשר באפריל 2021)
פיליפ הנֶערץ ועבדאללה הֶעָריץ הזכירו לנו השבוע מה הֶחמיצה ישראל אילו נולדה לפני 1918: כתר, אולי. מי צריך כתרים, וּמה גדול ההבדל בין מלוכות אירופיות למלוכות מזרח תיכוניות
העיתון היידי הגדול ביותר בעולם מודיע ביולי 1937 על מסקנות ועדת פיל: ‘מלוכה יהודית ריבונית’ בארץ ישראל. לא בדיוק
מנצור עבאס אינו הראשון. ציבורים, שמצאו את עצמם במדינת-לאום-לא-להם מבלי שזזו אף מילימטר אחד, כבר התחבטו בשאלה, וּבדרך כלל לא מצאו את התשובה
הרב אברהם מרדכי אלתר, האדמו״ר מגור (במרכז), ציווה על אגודת ישראל לפרוש מן ״הרשימה היהודית המשותפת״ ולתמוך במשטר הפולני הקתולי ב-1927
השבוע לפני מאה שנה שלח גנרל רוסי-פולני מסר חד משמעי לִיהודי מזרח אירופה: כאן אין לכם עתיד. העיירה הבוערת על גדות נהר הפְּריפְּיֶט היתה עוד סיבוב אחד במלחמת השמֵד נגד היהודים, אשר השתוללה זו השנה השלישית בכל רחבי מערב רוסיה המתמוטטת. היא כמעט נשכחה מן הזיכרון, אבל גם שיטותיה, גם האידיאולוגיה שלה וגם מספר קורבנותיה הקדימו את השואה בעשרים שנה, ורמזו על הבאות. היא האיצה נירמוּל פוליטי וּמוּסרי של אנטישמיות רצחנית, והכשירה את הקרקע להשמדת עם. יש אפילו היסטוריונים הטוענים שהיא נתנה להיטלר את הרעיון
״היסטוריה״, צייץ ראש הממשלה מאנטבה, לאחר פגישתו הדרמטית עם מנהיג סודאן במעונו של נשׂיא אוגנדה. 24 שעות לפני הפגישה, ממשל טראמפ הסיר טאבו של 30 שנה על ביקורי שליטים סודאניים * זה 40 שנה שישראל משווקת את נכסיה הפוליטיים באמריקה תמורת ידידותם של זרים: שירותים דיפלומטיים לעריצים אפריקאים, פתיחת דלתות לנשיאים לטינו-אמריקאיים ימניים, שירותים של מחיקת היסטוריה לטורקיה, ניטרול של חברי קונגרס שמאליים בשביל מרכז אמריקה * אנטבה מזכירה לנו עוד היסטוריה: הברית בין ישראל לאידי אמין נגד סודאן * אכן, מטען חורג של אירוניה
׳ישראל היום׳ מודיע, אולי בהגזמה קלה, שסודאן ״עברה צד״. כך או כך, פיסגת נתניהו עם גנרל אל-בורהאן אמנם היתה היסטורית — אם גם כרעה תחת הכובד של אסוציאציות היסטוריות
״לא מתימן״, אומר מייק פומפיאו על פגיעת המל״טים המדהימה בבתי הזיקוק הסעודיים. הוא מאשים את איראן. אבל טווח המל״טים החות׳יים דווקא גדל ל-1,500 ק״מ. השאלה היא למה להם להסתבך. והתשובה היא שסיבוכים הם הרגל רב שנים של מהפכנים אסלאמיסטים
״תימן מזעזעת את העולם״, מריע ׳אל אחבאר׳, שופר חיזבאללה בלבנון, ששה-עשר בספטמבר 2019. על רקע תמרות העשן העולות מבית הזיקוק של עראמקו, העתון מצטט את המשורר העיראקי השיעי המיליטנטי מוזַפַר א-נַוואבּ, ״יהיה נא הנפט הזה למאכולת אש הפידאין״ (בתרגום לא אלגנטי, תיקונים יתקבלו ברצון)
עשן מיתמר מבית הזיקוק של עראמקו (צילום של AP)
שלוש חברות דמוקרטיות מנסות להחליט מה עליהן לעשות כאשר גַחמת מנהיגיהן מעמידה בספק את הערוּבּה החשובה ביותר של חרויותיהן
״מוטב לי למות בחפירות מאשר לבקש הארכת ברקזיט״, מכרזי בוריס ג׳ונסון באוזני קציני משטרה (׳גארדיין׳, ששה בספטמבר 2019)
׳אנרי דה בראקטון׳ [האליטות הנוֹרמַניוֹת של אנגליה דיברו צרפתית], חוקי אנגליה ומִנהָגֶיהָ, הודפס ב-1569, נכתב, אולי, באמצע המאה ה-13
האם מפלגה פוליטית בדמוקרטיה צריכה להיות דמוקרטית? האם משמעת פנימית חשובה יותר מפלורליזם? אלה שאלות שהתשובה עליהן היתה ידועה – עד השבוע. היא מועמדת בספק בעקבות הגירוש ההמוני של חברי פרלמנט ממפלגת השלטון של בריטניה בגלל סירובם ללכת בתַלמֵי בוריס ג׳ונסון
׳מרחץ הדמים׳ של מתנגדי ברקזיט במפלגה השמרנית. ג׳ונסון מגרש 21, בהם טובי המפלגה (׳דיילי מייל׳, ארבעה בספטמבר 2019)
