קו המשווה

״לא מתימן״, אומר מייק פומפיאו על פגיעת המל״טים המדהימה בבתי הזיקוק הסעודיים. הוא מאשים את איראן. אבל טווח המל״טים החות׳יים דווקא גדל ל-1,500 ק״מ. השאלה היא למה להם להסתבך. והתשובה היא שסיבוכים הם הרגל רב שנים של מהפכנים אסלאמיסטים

 

מהרי תימן? מן הגדה המערבית של החידקל? מן הצד הפרסי של המפרץ? מאיפה באו המל״טים, שהצליחו לסגור את ברז הנפט של ערב הסעודית, אם גם רק ליומיים-שלושה?

מיקומו של כן-השילוח כמובן חשוב כשלעצמו. אם מיליציות חות׳יות שיגרו אותו מתימן, כפי שהן מתיימרות, זה עניין אחד; אם מיליציות פרו-איראניות שיגרו אותו מתוך עיראק, זה עניין אחר; ואם משמרות המהפכה עשו כן מתוך איראן עצמה, זה כמובן עניין אחר עוד יותר.

מזכיר המדינה של ארה״ב אומר, כי ״אין ראיות״ שהמל״טים באו משטח תימן. מייק פומפיאו הבטיח ש״איראן תוחזק אחראית […] לתוקפנות חסרת תקדים נגד אספקת האנרגיה של העולם״. הסעודים אומרים שיש להם די נפט שאוּב וּמזוקק כדי למלא את הֶחָסר. השווקים אולי יאמינו לסעודים בטווח הקצר, אבל יכווצו את מצחם בטווח הארוך.

הכישלון הסעודי

הכיצד זה הסעודים נכשלו כישלון כה חרוץ בהגנה על מקור עושרם? המל״טים של החות׳ים פעילים זה שנתיים, והאפקטיביוּת שלהם עומדת בסימן עליה.

עוד בחודש יולי, מל״ט חות׳י פגע בבית זיקוק של חברת הנפט הלאומית ערמקו ליד הבירה ריאד. מל״טים חות׳יים פגעו בשדות תעופה סעודיים, במפעל התפלה וּבצינורות נפט. פעם אחת, מל״ט חות׳י הצליח להגיע עד נמל התעופה הבין לאומי של אבו ד׳אבי. אבל הרוב הגדול של המל״טים הוזנקו נגד מטרות במערב סעודיה. עכשיו המזרח הרחוק של חצי האי ערב היה על הכוונת.

טכנולוגיית המל״טים של החות׳ים משתפרת והולכת. בארה״ב התפרסם עוד בחודש מאי, שהמל״ט המשוכלל ביותר בידי החות׳ים מסוגל לחצות מרחק של 1,500 ק״מ, במהירות של 240 קמ״ש. הסעודים אמנם הפילו עשרות מל״טים, אבל סוללות ה׳פטריוט׳ שלהם לא עשו חיל, כפי שהתחוור לפחות מווידיאו אחד.

הסעודים יצטרכו להתאמץ מאוד כדי לשכנע את השווקים שמערכות ההגנה שלהם אינן פרוצות ללא תקנה. 

על הרי תימן ישבנו וגם ירינו

הדעת מתקשה לתפוס כיצד אוסף של מיליציות בהרי צפון תימן מסוגל לפתח יכולת התקפית כזאת. מקורות מודיעין אמריקאיים, שצוטטו בחודשים האחרונים בעתוני ארה״ב, כפרו בהנחה הרגילה שהחות׳ים חייבים את יכולתם לאיראן.

מה שמדאיג בלוחמת המל״טים הוא הקלות המפתיעה שבה טכנולוגיה חוצה גבולות וּמוכנסת לפעולה במאמץ קטן יחסית. הצלחת המל״טים של החות׳ים צריכה להדיר שינה מעיני כל ארץ מזרח תיכונית המטופלת במה שמכנים ״לוחמה אַ-סימטרית״.

אבל מחוץ לקשיים המיידיים של ערב הסעודית בהדיפת החות׳ים, השאלה החשובה ביותר היא על יסוד מה התקבלה ההחלטה לשגר את המל״טים. האם היא נועדה לשרת צרכים מקומיים, זאת אומרת חות׳ים נגד סעודים; או שהיא אבן על לוח המשחק הגיאו-אסטרטגי.

בהתחשב במטרות שנפגעו, וּבהדים הבין לאומיים של הפגיעה, קצת קשה להאמין באופציה המקומית. אבל אין טעם להעמיד פנים שהדינמיקה של לוחמה שבטית ותהליך קבלת ההחלטות שלה קלים לאבחנה וּלניתוח.

איך פדרציות שבטיות מחליטות

הבה ניזכר בטליבאן באפגניסטן לפני ספטמבר 2001. אמנם היה להם מנהיג מוּכּר, שסירב לשבת בעיר הבירה, אבל היתה להם גם מועצת זקנים, ברוח מסורות שבטיות מקומיות. פעם אחר פעם זקני הטליבאן החמיצו הזדמנויות לשים קץ לִפעילוּת אל קאעידה בשטחם. הם התענגו על הקנטת ארה״ב. 

כאשר ממשל קלינטון האשים את אוסמה בן לאדן בתכנון הפגיעה בשגרירויות ארה״ב במזרח אפריקה, ב-1998, תשובת הטליבאן היתה ״טוב, ננתק להם את הפאקס״. כך ממש.

כיוצא בזה, הטליבאן עמדו על סף חתימת הסכם עם ארה״ב בתחילת החודש, שהיה מביא התחלת פינוי של הכוחות האמריקאיים בתוך חודשיים. ארה״ב הסכימה לתמורה כמעט מגוחכת מצד הטליבאן. לאחר שטיוטת ההסכם כבר הונחה על השולחנות הרלוונטיים, הטליבאן החליטו להלום בכאבול, והרגו בין השאר חייל אמריקאי. תגובת טראמפ: הוא ביטל את המשא-ומתן.

ערפל סמיך אופף את תהליך קבלת ההחלטות של הפדרציה השבטית הזו: מי מחליטים ואיך, וּמי סרים למרותם ועל יסוד מה? שאלות דומות אפשר לשאול גם על החות׳ים.

בשעה שהקואליציה הסעודית-אמיראטית בתימן מתקרבת להתמוטטות; בשעה שהאמריקאים מנסים זה זמן מה ליצור ערוצי הידברות עם החות׳ים; בשעה שהאגף הנִצי בבית הלבן נחלש (בעקבות הדחת היועץ לבטחון לאומי ג׳ון בולטון, האנטי-איראני לתיאבון) – האומנם מל״ט בבתי הזיקוק משרת צורך אסטרטגי ארוך-טווח של החות׳ים? הדעת נותנת שהוא עושה בדיוק את ההיפך.

כמובן, בהתחשב בעמימוּת של תהליך קבלת ההחלטות, יתכן שאלמנטים בהנהגת החות׳ים דווקא רוצים להאריך את המלחמה. וכמובן, בהנהגת פטרוני החות׳ים באיראן יש תמיד אלמנטים הרוצים להכשיל תהליכים מדיניים.

לא רוצים פיוס

תהליך קבלת ההחלטות בלשכה הסגלגלה בבית הלבן מצטיין בעצמו בדרגה ניכרת של עמימות, או של זחיחות הדעת. דיווחים עתונאיים בסוף השבוע תיארו את נסיבות הדחתו של בולטון. היא באה בעקבות אי-הסכמה בין הנשיא ליועצו על עתיד הסנקציות נגד איראן. טראמפ היה מוכן להסיר חלק מהן, כדי לאפשר פגישה בינו לנשיא איראן במרכז האו״ם בניו יורק בשבוע הבא.

לא, טראמפ אינו משנה את דעתו. שטות היא לייחס לו השקפת-עולם טבועה בחותם אידיאולוגי באיזשהו תחום של מדיניות. לשיטת טראמפ, היד הקשה כלפי יריבים אינה מיועדת להרוס אותם, או אפילו לבודד אותם לאורך זמן. היא מיועדת לגרור אותם אל שולחן המשא-ומתן. שם, סביב השולחן, הנשיא משוכנע שהוא יוכל להוליך אותם אל החלטות רציונליות.

במשטר האיראני יש מאז ומעולם סיעה, הרואה פיוס עם ארה״ב כאיום ישיר על עצם הסיבה לקיומה של הרפובליקה האסלאמית. בעוד חודש וחצי נציין את יום השנה ה-40 לתפיסת הסגל של שגרירות ארה״ב בטהראן. זה קרה זמן קצר לאחר שראש ממשלת איראן פגש את היועץ לבטחון לאומי בממשל קרטר. רק זה היה חסר לשומרי הסף של המהפכה. הם חיסלו את תהליך הפיוס בעודו באִבּוֹ.

ממש כפי שהתקפת הטליבאן בכאבול טרפה את קלפי המשא-ומתן, כך ההתקפה על בתי הזיקוק הסעודיים עומדת לשבש מהלכי פיוס כלפי איראן וכלפי החות׳ים. 

הטעות הגדולה ביותר של בעלי תיאוריות קונספירציה היא ההנחה שכל תוצאה היא מכוּונת, וּממילא אלה היוצאים נשׂכּרים הם בהכרח המבצעים. אין צורך להניח אוטומטית שיוזמי התקפת המל״ט הם אלה המתנגדים לדה-אסקלציה או לפיוס בין ארה״ב לאיראן. אבל צריך להודות שצירוף הנסיבות ולוח הזמנים הדיפלומטי מעוררים את הרושם הזה עצמו. 

הסלמה של סכסוכים מדיניים וצבאיים אינה חלק מתכנית הפעולה של דונלד טראמפ על סף שנת הבחירות לנשיאות.

הנשיא הזה אינו חובב מובהק של היסטוריה, אבל יועציו יכולים להיזכר בסתיו 1979: על סף שנת בחירות לנשיאות, ג׳ימי קרטר קיבל בתוך חודשיים וּפחות שני משברים בין לאומיים קטלניים, שהחישו את קץ נשיאותו. הוא היה הנשיא הדמוקרטי הראשון זה 90 שנה שלא הצליח לחזור ולהיבחר. משבר אחד היה באיראן (השגרירות), נובמבר 1979; משבר שני היה באפגניסטן (פלישת ברית המועצות), דצמבר 1979. מה מזכיר לכם הקול הבא.

קורא אלמוני העמיד אותי על טעות כתיב חוזרת בתעתיק שמם של המורדים התימניים. אני אייתתי ח׳ותי. הכתיב הערבי מחייב חות׳י.

אני מַכּה לא רק על חטא של בוּרוּת על גם על חטא של עצלוּת. דווקא מפני שאני קורא כתב ערבי יכולתי להקדים ולבדוק. אתכם הסליחה, חן חן למתקניי.

This entry was posted on יום שני, ספטמבר 16th, 2019 at 22:53 and is filed under \'טורים שהתפרסמו לאחרונה\'. You can follow any responses to this entry through the RSS 2.0 feed. You can leave a response, or trackback from your own site.