Archive for the ‘הבחירות לכנסת 2015’ Category
יום שישי, מרץ 20th, 2015
ההכרזה התעכבה. היא יכלה לבוא עוד לפני עשר שנים. אבל עכשיו זה ברור בהחלט. מפלגת העבודה אינה מסוגלת להגיע לשלטון. התקווה לשינויים פוליטיים מתרכזת עכשיו כמעט כולה בקרב הימין. הפיכת הליכוד למפלגת השלטון הטבעית תאפשר לו, יום אחד, להתמתן. מפלגת העבודה מתקרבת אל הרגע הבלתי נמנע בחייו של כל אורגניזם: הסוף. אחריה? לא בהכרח המבול
המשך…
Posted in הבחירות לכנסת 2015, הדמוקרטיה הישראלית | 15 Comments »
יום רביעי, מרץ 18th, 2015
בהודו וּבישראל, מפלגות שלטון טבעיות, שהשיגו עצמאות ושלטו לנצח, תוהות אם נשארה רוח חיים באפן. בין ראהול גאנדהי ליצחק הרצוג מתברר שיעור השקיעה. וכן: היה היו נוצרים-דמוקרטים ואפילו מפלגה שקראה לעצמה ״מאוחדת״

הנסיך לבית גאנדהי. סבא רבא, סבתא ואבא היו ראשי ממשלה. זה היה טבעי בשביל מפלגת השלטון הטבעית. ראהול (בצילום מימים טובים יותר) עמד לרשת. לא עוד. המפלגה הטבעית טבעה
המשך…
Posted in הבחירות לכנסת 2015, הדמוקרטיה הישראלית, הלֶקַח הדרום אפריקני | No Comments »
יום רביעי, מרץ 18th, 2015
פרטי המזימה לגזול את ראשות הממשלה מן הגושים הגדולים, ולהעביר אותה לידי המפלגה החמישית בגודלה. זה כבר קרה, בבריטניה, באיטליה וביפאן. מדוע לא כאן ועכשיו?

רמזי ירמוז לנו רמז. ראש ממשלת בריטניה בשנות השפל הגדול, רמזי מקדונלד, עמד בראש סיעה של 13 חברים. לשותפת הבכירה בממשלתו היו 470
המשך…
Posted in הבחירות לכנסת 2015, הדמוקרטיה הישראלית, על משטרים ועל חוקות | 12 Comments »
יום שני, מרץ 16th, 2015
היה פעם נשיא בארה”ב, ריצ’רד ניקסון. והיה לו יועץ יהודי מניו-יורק, שאמר לו: הדרך הטובה ביותר לניצחון היא לחולל קיטוב לאומי. והוא ניסה, וניסה, וניסה, ולא ידע מתי לעצור. בנימין נתניהו לא למד את הלקח. הוא הרים את ידו על התפרים האחרונים של המרקם הלאומי: תחושה של שותפות גורל וסולידריות חברתית. מוטב שמסעו יסתיים בתחנת שכונת התקוה, יום אחד אחרי תיקי דיין
הרשימה הזו הופיעה במגזין השבת של ׳גלובס׳ ערב הבחירות לכנסת ה-15, ב-18 במאי 1999. היא מובאת כאן ללא שינוי

מודעת בחירות של מפלגת העבודה (׳ישראל אחת׳), מערכת הבחירות של 1999
המשך…
Posted in ביביזם, הבחירות לכנסת 2015, קריאה חוזרת: טורים מן השנים 2003-1994 | 6 Comments »
יום ראשון, מרץ 15th, 2015
הרהורים ואסוציאציות על בחירות 2015, המזכירות לעתונאי מזדקן את הבחירות של ילדותו המוקדמת (1961) ושל נעוריו המאוחרים (1981). לא כל מה שהיה הוא שיהיה, אבל לפחות חלק. יומן המסע של שמעון שיפר מ-1999 מאשר את החשד, שבנימין נתניהו עדיין מתכונן לקדנציה שניה, ולא איכפת לו לקרוע את החברה הישראלית לגזרים. הוא מוצא שותפים בשמאל, ובייחוד ברכבת חנין זועבי, הדוהרת בעונג אל התהום. דוברו הרהוט ביותר הוא כנראה מישהו שאפילו לא קיבל שקל אחד בשכר טרחתו, מר קיריל ספוקויני (מי?)
המשך…
Posted in הבחירות לכנסת 2015, הדמוקרטיה הישראלית, היסטוריה ישראלית, הערות אישיות, יחסי החוץ של ישראל | 2 Comments »