״אנחנו צריכים גבר, לא נער״, אמר משה ארנס לפני הרבה שנים על הפרופיל הרצוי של שגריר ישראלי בוושינגטון — וסלל את הדרך לדיפלומטיה אגרסיבית וחצופה באמריקה. לפיד רוצה לתקן. איך? אולי באמצעות דיפלומטיה של ענווה
תרגיל-לפיד יילמד בחוגים למדע המדינה גם בעוד מאה שנה. ״האיש שמאחורי עיסקת ההנהגה החדשה״, מכריז ה׳ניו יורק טיימס׳ לצד צילום של לפיד
ערב שנת בחירות דרמטית בארה״ב, כאשר כל הסקרים חוזים תבוסה ניצחת לנשיא טראמפ, התנהלות לקויה להדהים בירושלים מפילה את ישראל אל מלכודת של נרטיבים: היא עכשיו גזענית ורודפת ילידים בזכות החלטה קלת-דעת לאסור את כניסתן של שתי צירות קונגרס מוסלמיות. האיש המורח את טראמפ על הקירות, מעשה ״ליגה אחרת״, מעמיד בספק את כשירותו לשחק באיזושהי ליגה
׳ניו יורק טיימס׳, ראש העמוד הראשון, שבעה-עשר באוגוסט 2019
״ישראל עשויה לאבד את התמיכה הדו-מפלגתית״, מכריז עתון במדינת ג׳ורג׳יה
ספק אם הצילום הזה היה מגיע אל עמודיהם הראשונים של עתונים בארה״ב בשבוע שעבר, אבל התנהגותה של ישראל כלפי רשידה טלייב הפכה אותו לאיור טבעי. כאן הוא נראה על העמוד הראשון של ׳ארקאנסו דמוקרטיק גאזט׳, המופיע בעיר הדרומית ליטל-רוק
לא רע אם מתעורר ספק אצל נשיא אמריקאי לפני שהוא מורה על מהלך צבאי עם פוטנציאל הרסני. אבל אם הספק הזה מייצג התכחשות להיסטוריה של מנהיגוּת ושל מעורבוּת, הוא צריך להדאיג את בעלי בריתה של ארה״ב. הנשיא טראמפ מייצג אינסטינקט בדלני, ש״150 איראנים״ הם רק ביטוי מקרי שלו
הם השתמשו במלה הולנדית תמימה למראה, ׳בנפרד׳ — והנחילו את אחת המלים האיומות ביותר לאוצר הגידופים הבין לאומי, ׳אפרטהייד׳. שני האבות המייסדים של הסֵדר האפריקנרי בן חצי המאה: ראש הממשלה דניאל מאלאן (1954-1948) משמאל, וראש הממשלה הנדריק פֶרווּרד (1966-1958) מימין
כי מן ׳הרפוליקה הדוֹֹנְיֶצקית׳ תצא תורה. זה מה שיש לגיבורי העצמאות בדונבאס של מזרח אוקראינה להגיד על ארצות הברית (גזיר עתון מ׳גלובס׳, 17 באפריל 2014)
