ארכיון קטגוריה: על משטרים ועל חוקות

תקופת המעבר: שתעבור כבר

מה מותר לנשיא יוצא לעשות בתקופת המעבר אל הנשיא הנכנס? זה פשוט: הכול, כולל גינוי לישראל במועצת הבטחון. אבל האם ראוי שהוא יעשה הכול, ויחייב את הבא אחריו? ומדוע ארה״ב צריכה לחכות חודשיים וחצי לנשיא חדש? מדוע לא כמו בריטניה — 12 שעות וגמרנו?

קצת יותר מדיי דמוקרטיה עדיין לא הועילה לאיש

משאל-העם של יוון מעצבן את שאר אירופה. אירופים זוכרים את ההיסטוריה הארוכה של מניפולציה ושימוש לרעה של משאלי עם עוד מימי נפוליאון בונפרט. אבל משאלי-עם דווקא התירו פלונטרים בשורה של ארצות, כולל כאלה שלא ידעו אם הן רוצות להיות אירופיות. משאל עם היה יכול לפזר את הערפל ביוון לפני ארבע שנים, אילו הגרמנים והצרפתים היו […]

עוד קונפוציוס חי, על 700 קמ״ר

מכל המשיחים האידיאולוגיים הרבים מאוד של המאה ה-20, אין זה מן הנמנע שרק אחד מוסיף ליהנות מהערצה וּמהשתוקקות לחיקוי: לי קוואן יוּ, המלך הפילוסוף של סינגפור והמהנדס הראשי שלה, שמת בחודש שעבר. הוא היה ראוי לתשומת לב רבה מאוד, אבל אולי קצת פחות להערצה. דווקא הצלחותיו המרשימות צריכות להזכיר לנו לְמַה דמוקרטיה אינה זקוקה: לְאב […]

כחלון לשלטון

פרטי המזימה לגזול את ראשות הממשלה מן הגושים הגדולים, ולהעביר אותה לידי המפלגה החמישית בגודלה. זה כבר קרה, בבריטניה, באיטליה וביפאן. מדוע לא כאן ועכשיו?  

האם ישראלים צריכים לקנא בהודו

הבחירות ההיסטוריות בהודו הדיחו את השושלת הפוליטית המפורסמת ביותר של זמננו, אבל הן הנחילו רוב מוחלט בפרלמנט למפלגה שקיבלה פחות משליש הקולות. יציבות על חשבון יציגות

מדינה ללא ראש

אי אפשר לבטל את מוסדות הרפובליקה רק מפני שראש הממשלה אינו סובל את המועמד המוביל. זה מה שעשו מאו, היטלר ומרשל פטן, לא שמישהו משווה

הסמכוּתנים: הקפריזה כִּמדינאוּת

קשת של מנהיגים אותוריטריים נמתחת והולכת לרוחב אסיה וּמזרח אירופה. פוטין אינו עוד היחיד. בחירות דמוקרטיות עומדות להקפיץ את ראש ממשלת טורקיה לִנשׂיאוּת כול-יכולה. בחירות עומדת להעלות ”דיקטטור של דמוקרטיה“ לשלטון בהודו באמצע החודש. בוחריהם מוכנים להקריב חופש לטובת תוצאות. המחיר? ג‘ון קרי מדבר על ”סטיה מנורמות המנהיגות הראויות למאה ה-21“ 

דמוקרטיה בלי פיאה נוכרית

לפני 50 שנה היה נדמה שחיקוי הדגם הבריטי יספיק — ויעלה יפה. אבל הדמוקרטיה הליברלית עומדת בנסיגה כללית. הודים, טורקים, אפילו צרפתים ואנגלים מאותתים שהליברליוּת הספיקה להם

האמא האיטלקיה

כמה שהם דומים ולא-דומים, בעצם רק תירוץ לפרופיל כפול: ראש הממשלה המיועד של איטליה, בן 39; וראש הממשלה אולי-אולי-אולי של הודו, בן 43. לשניהם יש אמא איטלקיה. שניהם רוצים לשחרר את הסתימות בעורקי המערכת הפוליטית. לשניהם מזומנת בימים הבאים פגישה עם הגורל, עם סיכויי התרסקות ניכרים. האם רעיון טוב הוא לדלג על דור ביולוגי שלם […]