Archive for the ‘על משטרים ועל חוקות’ Category
תקופת המעבר: שתעבור כבר
יום שישי, דצמבר 30th, 2016קצת יותר מדיי דמוקרטיה עדיין לא הועילה לאיש
יום שבת, יולי 4th, 2015משאל-העם של יוון מעצבן את שאר אירופה. אירופים זוכרים את ההיסטוריה הארוכה של מניפולציה ושימוש לרעה של משאלי עם עוד מימי נפוליאון בונפרט. אבל משאלי-עם דווקא התירו פלונטרים בשורה של ארצות, כולל כאלה שלא ידעו אם הן רוצות להיות אירופיות. משאל עם היה יכול לפזר את הערפל ביוון לפני ארבע שנים, אילו הגרמנים והצרפתים היו מרשים. עכשיו, משאל העם — שאולי בכלל אינו חוקי — הוא אמצעי של אבדן עשתונות
במהדורה האירופית של ׳וול סטריט ג׳רנל׳, שניים ביולי 2015
עוד קונפוציוס חי, על 700 קמ״ר
יום שבת, אפריל 11th, 2015מכל המשיחים האידיאולוגיים הרבים מאוד של המאה ה-20, אין זה מן הנמנע שרק אחד מוסיף ליהנות מהערצה וּמהשתוקקות לחיקוי: לי קוואן יוּ, המלך הפילוסוף של סינגפור והמהנדס הראשי שלה, שמת בחודש שעבר. הוא היה ראוי לתשומת לב רבה מאוד, אבל אולי קצת פחות להערצה. דווקא הצלחותיו המרשימות צריכות להזכיר לנו לְמַה דמוקרטיה אינה זקוקה: לְאב הרחמן
סבא לי רק נראה כמו קונפוציוס, אבל אף על פי שהיה במזרח, לבו היה בירכתי מערב. סבא היה מה שקוראים ״אנגלופיל״, חובב אנגלים. באותו הזמן, אנגליה סיפקה את נוסחת ההתקדמות היחידה, או לפחות הסבירה ביותר (הצילום שאול מן האוטוביוגרפיה של לי קוואן יו, The Singapore Story)
כחלון לשלטון
יום רביעי, מרץ 18th, 2015פרטי המזימה לגזול את ראשות הממשלה מן הגושים הגדולים, ולהעביר אותה לידי המפלגה החמישית בגודלה. זה כבר קרה, בבריטניה, באיטליה וביפאן. מדוע לא כאן ועכשיו?
רמזי ירמוז לנו רמז. ראש ממשלת בריטניה בשנות השפל הגדול, רמזי מקדונלד, עמד בראש סיעה של 13 חברים. לשותפת הבכירה בממשלתו היו 470
האם ישראלים צריכים לקנא בהודו
יום שבת, מאי 24th, 2014הבחירות ההיסטוריות בהודו הדיחו את השושלת הפוליטית המפורסמת ביותר של זמננו, אבל הן הנחילו רוב מוחלט בפרלמנט למפלגה שקיבלה פחות משליש הקולות. יציבות על חשבון יציגות
הנדנדה ההודית. ברקע נראה מושב הפרלמנט של הודו בניו דלהי (מורשת אדריכלית של השלטון הבריטי). בחזית, נרנדרה מודי מכריע ללא קושי את האופוזיציה המצומקת. ראהול גאנדי נתלֶה במושב, וּמעליו נראים מנהיגי שלוש המפלגות האזוריות הגדולות ביותר, ראשי הממשלה (צ׳יף מיניסטר) של אודישה/אוריסה, של טאמיל נאדוּ ושל מערב בנגל. כולם חוץ מראהול נהנו משיטת הבחירות הבריטית של הודו, אשר העניקה להם הרבה יותר מושבים ממה ששיטת הבחירות הישראלית היתה מעניקה (קריקטורה בעתון ההינדי Jagran, המופיע בעשרות מהדורות מקומיות בצפון הודו)
מדינה ללא ראש
יום שבת, מאי 17th, 2014אי אפשר לבטל את מוסדות הרפובליקה רק מפני שראש הממשלה אינו סובל את המועמד המוביל. זה מה שעשו מאו, היטלר ומרשל פטן, לא שמישהו משווה
יום אחד אני אוריד לו את האצבע. מאו צה טונג (משמאל, כמובן) בחברת הנשיא ליו שאו צ׳י, בצילום ללא תאריך, כנראה מסוף שנות ה-50. ב-1967 נגרר ליו ברחובות בייג׳ינג בידי חברי המשמרות המהפכניים. מאו ואשתו ניהלו את תהליך השפלתו ועינוייו של ליו
הסמכוּתנים: הקפריזה כִּמדינאוּת
יום שבת, מאי 3rd, 2014קשת של מנהיגים אותוריטריים נמתחת והולכת לרוחב אסיה וּמזרח אירופה. פוטין אינו עוד היחיד. בחירות דמוקרטיות עומדות להקפיץ את ראש ממשלת טורקיה לִנשׂיאוּת כול-יכולה. בחירות עומדת להעלות ”דיקטטור של דמוקרטיה“ לשלטון בהודו באמצע החודש. בוחריהם מוכנים להקריב חופש לטובת תוצאות. המחיר? ג‘ון קרי מדבר על ”סטיה מנורמות המנהיגות הראויות למאה ה-21“
דמוקרטיה בלי פיאה נוכרית
יום שבת, אפריל 5th, 2014לפני 50 שנה היה נדמה שחיקוי הדגם הבריטי יספיק — ויעלה יפה. אבל הדמוקרטיה הליברלית עומדת בנסיגה כללית. הודים, טורקים, אפילו צרפתים ואנגלים מאותתים שהליברליוּת הספיקה להם
האמא האיטלקיה
יום ראשון, פברואר 23rd, 2014כמה שהם דומים ולא-דומים, בעצם רק תירוץ לפרופיל כפול: ראש הממשלה המיועד של איטליה, בן 39; וראש הממשלה אולי-אולי-אולי של הודו, בן 43. לשניהם יש אמא איטלקיה. שניהם רוצים לשחרר את הסתימות בעורקי המערכת הפוליטית. לשניהם מזומנת בימים הבאים פגישה עם הגורל, עם סיכויי התרסקות ניכרים. האם רעיון טוב הוא לדלג על דור ביולוגי שלם כדי לפתור משברים מערכתיים?
׳איל מניפסטו׳, עתון קומוניסטי ברומא, מודיע על עליית רנצי בכותרת ראשית, באנגלית. למען האמת, רנצי אינו נושא חדשות טובות לשמאל הרדיקלי. הרפורמות שהוא רוצה נועדו, בין השאר, להגמיש את שוק העבודה
ראש הממשלה כאפליקציה: עתון פיננסי במילאנו משווה את מתיאו רנצי עם WhatsApp. יפה מאוד, שווה הרבה כסף, אבל בוא נראה עכשיו לאיזו נבחרת הצטרפת (22 בפברואר 2014)
