הרפובליקנים מנסים להתחלק עם אמריקה בגילוי חדש על ג’ון קרי: “הוא נראה כמו צרפתי”. היתכן? יתכן בהחלט. נשיא חסר מעצורים גמר אומר לנצח, אם לא כג’נטלמן אז כמו אבא, לפני 16 שנה
ג’ון קרי בתנוחה צרפתית במהלך עצרת בחירות בעיר נורפולק, מדינת וירג’יניה (לקוח מן העמוד הראשון של העתון המקומי, The Virginia Pilot)
התפרסם ב‘גלובס’, 27-26 באוגוסט 2004
מה יכול כבר להיות גרוע יותר מ”ליברל ממסצ’וסטס”? במשך שלושים שנה זה היה הגידוף הפוליטי הנורא ביותר של הפוליטיקה האמריקנית.
ב-1988 שיחק לג’ורג’ בוש האב מזלו, והדמוקרטים מינו למועמדם לנשיאות את מושל מסצ’וסטס, מייקל דוקאקיס. אמרגני הבחירות של אבא כתשו את דוקאקיס עד דק. הוא הפסיד ב-43 מ-50 המדינות.
מסע הבחירות ההוא לימד אותנו מה רפובליקנים מוכנים לעשות כדי להישאר בשלטון. מנהל מַטֵה הבחירות של בוש האב מת שלוש שנים אחר כך מסרטן. על ערש הדוויי שלו הוא הרים טלפון לדוקאקיס לבקש סליחה ומחילה.
בלשון המקצוענים, דוקאקיס היה המועמד הראשון לנשיאות שהניח ליריביו “להגדיר” אותו. זה בדיוק מה שהרפובליקנים ניסו לעשות עם הליברל החדש ממסצ’וסטס, ג’ון קרי. תקוותם היתה להגדיר אותו עוד לפני שיתחיל הקיץ, מפני שחוכמת אנשים מלומדה היא שהגדרות כאלה נחקקות עמוק. אחרי ששככו רעמי תותחיהם, ואחרי שהם בזבזו עשרות מיליונים, התברר לרפובליקנים שהם לא הצליחו “להגדיר” את ג’ון קרי, או לפחות לא הצליחו במידה מספקת.
ואז הם גילו שיש משהו עוד יותר גרוע מ”ליברל ממסצ’וסטס”. הם, או לפחות חלקם, גילו שלג’ון קרי יש פרק צרפתי בביוגרפיה המשפחתית שלו. הם גילו, שג’ון קרי התחנך בפנימיה בשווייץ, ושהוא – שומו שמיים – מדבר צרפתית שוטפת. המנהיג רב הכוח של הסיעה הרפובליקנית בבית הנבחרים, טום דיליי (DeLay) מטקסאס, פתח יום אחד אסיפה פוליטית במלים, “בוקר טוב, או כמו שג’ון קרי היה אומר, ‘בונז’ור'”. ככה סתם.
הרפובליקנים גילו שלג’ון קרי יש בן דוד צרפתי, ושהבן דוד אפילו היה מועמד הירוקים לנשיאות צרפת לפני 23 שנה, ושהוא אפילו היה השר לאיכות הסביבה בממשלת השמאל הראשונה תחת הנשיא מיטראן, ב-1981.
ואז הרפובליקנים גילו את התגלית המרעישה ביותר של העונה הפוליטית הנוכחית. בתחילת השנה “פקיד בכיר בבית הלבן” הדליף ל’ניו יורק טיימס’, באנונימיות כמובן, ש”ג’ון קרי נראה כמו צרפתי”. בעל טור אחד שחזר על הגילוי, העיר, כי “עד אז חשבנו שג’ון קרי פשוט נראה כמו סוס”.
| “מדוע שלא נחליף ‘צרפתי’ ב’יהודי'”? |
הסנאטור הרפובליקני של אורגון, גורדון סמית’, ניסה להמעיט מהצלחת קרי במדינה הזו, הנחשבת לאחת “המתנדנדות”, שבהן יוכרע גורל הבחירות. הוא הכריז: “אין זו אשמתו של ג’ון קרי שהוא נראה צרפתי. אבל אשמתו היא שהוא רוצה לנקוט מדיניות, אשר תהפוך את כולנו לבני דמותם של הצרפתים”.
הסנאטור סמית’, מולטי-מיליונר שעשה הון בתעשיית המזון הקפוא, אינו בדיוק פרובינציאל ושונא זרים. הוא ידוע דווקא כאירופיסט, ואפילו מוֹנֶה את עצמו בין חברי “האסיפה הצרפתית” של הקונגרס, משהו מעין ועד ידידות אמריקני-צרפתי. הוא טוען להגנתו, שהוא באמת התכוון רק להסתייג מן הפוליטיקה הצרפתית.
אבל הערתו הצטיינה בכל הגינונים של גזענות לא-סמויה. מה זה “נראה צרפתי”? שאל קורא אחד, במכתב למערכת העתון הגדול ביותר באורגון, ה”אורגוניאן”. “מדוע בעצם שלא נחליף ‘צרפתי’ ב’יהודי’? האם סמית’ היה תוקף את קרי שהוא נראה יהודי, אבל אין זו אשמתו”?
ואמנם, בעוד שלקרי אין כלל דם צרפתי (אמו נולדה בצרפת, אבל שני הוריה והורי הוריה היו אמריקנים), יש לו דווקא דם יהודי. סבו היה יהודי מפראג, ששינה את שמו מקאהן לקרי והמיר את דתו לקתוליות, לפני שהיגר לאמריקה בתחילת המאה העשרים. מעניינת ורבת אירוניה היא העובדה שבאמריקה קל הרבה יותר להיות אנטי-צרפתי מאשר אנטישמי. אילו סמית’ היה אומר כי “אין זו אשמתו של קרי שהוא נראה יהודי”, יתכן מאוד שהוא כבר לא היה חבר בסנאט של ארה”ב.
איבה לצרפת ולצרפתים לעולם אינה רחוקה מפני השטח באמריקה, ויש לה ביטויים מפתיעים במידת הוולגאריות שלהם, אפילו בין אנשים משכילים ומנומסים. הצרפתים בעצם יבינו את הפרנקופוביה האמריקנית אולי יותר טוב מאחרים, מפני שחוסר הרציונליות שלה וארסיותה מתחרות בחוסר הרציונליות של האמריקנופוביה בצרפת.
המטוטלת מתחילה לחזור אל מקומה הטבעי, כאשר הצרפתים נזכרים שהאמריקנים בעצם שחררו אותם מידי הנאצים, והאמריקנים נזכרים שחיל משלוח צרפתי בעצם הציל אותם מתבוסה לאנגלים במלחמת העצמאות שלהם, לפני 221 שנה. וחוץ מזה צרפת היא שהציבה את פסל החרות בכניסה לנמל ניו יורק, לפני 120 שנה, במחווה של חיבה ושל הערצה. הצרפתים אוהבים את וודי אלן ואת ג’רי לואיס, והאמריקנים אוהבים את ג’וליה צ’איילד, טוב לא-צרפתיה-בדיוק, אבל האשה שהכניסה לתרבות הבישול שלהם את האוכל הצרפתי (ומתה החודש בשיבה טובה).
אבל האנטיפתיה מעולם לא התעוררה באמריקה באופן כל כך יזום, בסדרת התבטאויות הרומזת ליד מכוונת: הוא נראה צרפתי, הוא אומר “בונז’ור”, הוא סוציאליסט כמו הצרפתים (לא חשוב שהשלטון בצרפת נמצא בידי הימין), הוא מבלה חופשות בצרפת, הוא אוכל רק במסעדות צרפתיות משובחות, הוא מתלבש כצרפתי, הוא מסתרק כצרפתי, הוא מדבר כצרפתי.
| “המלחמה הרגישה” |
מה? מה הוא אמר? מה היתה המלה האחרונה? רגישוּת? הוא אמר שהוא יאסור מלחמה רגישה? מה הוא חושב שהוא? מועמד לנשיאות בצרפת? כך אין מדברים באמריקה, כך בוודאי אין מדברים באמריקה של ג’ורג’ בוש. באמריקה של בוש אומרים “חי או מת”, באמריקה של בוש נותנים לשאר העולם את הברירה להיות בעל ברית ללא תנאי, או להיות אויב.
משונה שקרי השתמש במלה הזו, “רגישות”, דווקא מפני שהוא ניסה בשבועות האחרונים לשכנע את אמריקה שהוא בוטה ולוחמני ממש כמו הנשיא הנוכחי. לתכלית הזו הוא העמיד במרכז מערכת הבחירות את ארבעת חודשי שירותו בווייטנאם לפני 35 שנה, והתעלם כמעט לחלוטין מ-20 שנות כהונתו בסנאט.
מיותר להגיד שהרפובליקנים הסתערו על “המלחמה הרגישה” של קרי כמוצאי שלל רב. עכשיו אנחנו עומדים בעיצומה של התקפה מרה על הרקורד הצבאי של קרי בווייטנאם, ומן הסקרים האחרונים נראה שההתקפה הזו מכרסמת בתמיכתם החשובה מאוד של החיילים המשוחררים (יותר מעשרים מיליון, שרבים מהם מאורגנים היטב).
מה תעולל ההתקפה על “צרפתיותו” של קרי? קשה לדעת. היא תחזק אל נכון את הדעה השלילית עליו בין מי שכבר נמנו וגמרו להצביע נגדו. אבל האם ההתקפה הזו תשנה את דעתם של העצמאים ושל אחרוני המהססים במדינות-המפתח “המתנדנדות”?
אני מעריץ את הדמוקרטיה האמריקנית, אבל מערכת הבחירות הנוכחית היא הירודה והאנטי-אינטלקטואלית ביותר שראיתי מאז שהתחלתי לעקוב מקרוב אחרי מערכות בחירות באמריקה, לפני עשרים שנה. באמריקה יש תמיד פוטנציאל אנטי-אינטלקטואלי ניכר (איפה אין?), והפוליטיקאים שלה פונים לעתים קרובות אל מכנה משותף נמוך, ומתעניינים פחות בתאי המוח של בוחריהם ויותר במיצי הקיבה שלהם. אבל עדיין לא ראיתי פניה כזאת אל היצרים הבסיסיים ביותר של שנאת זרים. לא ראיתי נסיון כזה לנצל את הסלידה האיסנטינקטיבית מפני כובד ראש ומפני ניואנסים (גם ניואנס הוא עכשיו תכונה “צרפתית”).
מערכת הבחירות הזו לא תעצור בשום מקום. ומה הפלא, את אמריקה מנהל הנשיא חסר המעצורים ביותר שנראה בבית הלבן זה מאה שנה. אולי הנשיא חסר המעצורים ביותר שהיה בה מאז ומעולם. הוא גמר אומר לנצח, אם לא כג’נטלמן אז כמו אבא, לפני 16 שנה.
-
מיתקפת הלגלוג הרפובליקנית על קרי (‘לוס אנג’לס טיימס’. יש להירשם תחילה)
מעניין וגם משעשע. זוכר את ההצהרה “בצרפתית אין מילה ל’אנטפרנור’ ולא במקרה”?
אולי האמריקאים קצת יותר אנטי-אינטלקטואלים מאחרים, בחיים הפוליטיים, דווקא בגלל ההתחלה המדהימה שלהם, עם אנשים כאדמס, פרנקלין ווושינגטון. בחינת “הגענו לשיא מבחינת שילוב הגות ומעשה פוליטי, בואו נניח לזה ונבחר במועמד שלא נראה כצרפתי או כקוף”.
לטעון שהאמריקאים קצת יותר אנטי אינטלקטואלים מאחרים. בעיקר לאור התרבות הפוליטית במקומותינו.
אבל גם באירופה התרבות הפוליטית מבוססת בעיקר על דמגוגיה.
תקשורת המונים היא המדיה וזה בהכרח מרדד את התכנים.
סה לה וי…
נדמה לי, וכאן יואב יוכל לאשר או לתקן, שהאמריקאים דווקא יותר מודעים לתרבות הפוליטית שלהם, לפנים האינטלקטואליות שלהם וגם לפנית הפופולריים-פסטיבליים-שטחיים שלהם, מאשר תרבויות פוליטיות אחרות.