Archive for the ‘מנהרת הזמן: הפוליטיקה של ההיסטוריה’ Category
שבת, פברואר 17th, 2018
כאשר צבא פרסי שיכשך בפעם האחרונה את רגליו במי הים התיכון, המדינה שייצג לא היתה אפילו מוסלמית. אבל הפרסים, בניגוד להרבה ערבים, דווקא מתעניינים בעברם הרחוק. הם קוראים את ׳ספר המלכים׳, ושומעים את פירדוסי זועק, ״ארור העולם״ כאשר צבא של ״ערבים פראים״ כובש את פרס במאה השביעית. גם ישראלים יכולים לחפש מקורות השראה עתיקים, למשל את המלך אחאב שהנהיג קואליציה רב לאומית לבלימת אויב רצחני מן המזרח. בהיסטוריות עתיקות תעשה לך מלחמה, אבוי

השאה אסמאעיל יוצא למלחמה, 1510 (המקור: Wikimedia)
המשך…
Posted in היסטוריה, השאלה האיראנית, מנהרת הזמן: הפוליטיקה של ההיסטוריה | 4 Comments »
שבת, יוני 27th, 2015
דגלים, המנונים, מצעדים והתמתחויות סיפרו לנו השבוע את סיפורן של החדשות בארה״ב, בסין, ביפאן וּבהודו. לפעמים הסמלים הם המסרים רבי התוקף ביותר, לטוב ולרע. לפעמים הם מדרבנים גברים צעירים לרצוח; לפעמים הם מעוררים גאווה, או טינה, או קנאה. בין צ׳ארלסטון, דרום קרוליינה, לדלהי, הודו, סמלים מספקים רמזים על הקשר בין העבר לבין העתיד



העמודים הראשונים של עתונים במדינת דרום קרוליינה ביומיים הראשונים שלאחר הטבח בכנסיה, 20-19 ביוני 2015
המשך…
Posted in מנהרת הזמן: הפוליטיקה של ההיסטוריה, על גזעים ועל גזענות, פוליטיקה אמריקאית | 4 Comments »
שבת, אפריל 19th, 2014
אביגדור ליברמן מבטיח ”ראש ממשלה שידבר רוסית“. הנה החדשות: היו כבר ארבעה כאלה, וּשלושה נשיאים ואוסף של שרי קבינט. היתה אפילו תנועה ציונית לפני שהליכוד עלה לשלטון

לוי אשכול, עומד, שני מימין. ידו מונחת על כתפו של סבי, נתן קרסניינסקי. הילד הקטן באמצע הוא אבי, אלימלך. ידו של אבא מונחת על כתפה של אמו סוניה. מימינה עומד בנה בכורה יעקב (קרני), וּבינה ובין נתן עומד בנם צבי (קרני). מימין אשכול עומדת רעייתו אלישבע. מה חבל ששמותיהם של שני הגברים העומדים ושל האשה היושבת אינם ידועים לי. הצילום נעשה בקישינאו (קישינייב), רומניה, 1922, כאשר אשכול בא לקחת את משפחת סבי לארץ ישראל. הוא היה אז מזכיר מועצת הפועלים של תל אביב
המשך…
Posted in אביגדור-ליברמניזם, היסטוריה ישראלית, הערות אישיות, מנהרת הזמן: הפוליטיקה של ההיסטוריה | 12 Comments »
יום שישי, מרץ 28th, 2014
עניין אחד הוא לצקצק שפתיים לנוכח גניבת חצי האי קרים. עניין אחר הוא להרשות לקבלן-משנה מזעזע של פוטין לצבור נקודות בישראל

ירא-שמיים וירא-פוטין. רמזאן קדירוב, האיש הדואג לצורכיהם הרוחניים של תושבי אבו גוש, הומלך על צ׳צ׳ניה לאחר רצח אביו, ב-2004. מאז הוא המוציא לפועל של מדיניות דיכוי ורצח (גזיר מן העתון הרוסי ׳מוסקובסקי קומסומולייץ׳, עשרים-ותשעה בדצמבר 2006)
המשך…
Posted in אסלאם ופוליטיקה, הקווקז, יחסי החוץ של ישראל, מנהרת הזמן: הפוליטיקה של ההיסטוריה, רוסיה הניאו-סובייטית, תנועות עצמאות ובדלנות | 11 Comments »
שבת, מרץ 1st, 2014
רוסיה בלי אוקראינה, אמר לנין, היא ”תרנגולת בלי ראש“. באוקראינה, לפני קצת יותר מ-300 שנה, הפכה רוסיה למעצמה אירופית. האוקראינים היו ”האחים הקטנים“ ושפתם הצחיקה את הרוסים. עצמאותה, ב-1991, היתה שעה איומה של שקיעה בשביל רוסיה. מה תעשה רוסיה? האם היא תעולל לאוקראינה מה שעוללה להונגריה, לצ‘כוסלובקיה, לגרוזיה? קשה להאמין, אבל לא קשה להעלות על הדעת

1709 חוזרת? בשנה ההיא קיווה המלך קרל ה-12 משוודיה לשבור את רוסיה אחת ולתמיד. הוא קשר קשר עם מנהיג הקוזאקים של אוקראינה, איוואן מאזפה (Мазепа, Mazepa). בציור הזה נראים קרל (היושב) ומאזפה זוממים נגד רוסיה ערב הקרב הגורלי בפולטבה. במיתולוגיה הלאומית האוקראינית מאזפה התרומם למעלת גיבור ושוחר עצמאות. באוצר הדימויים הרוסי, ואחר כך הסובייטי, הוא הפך לאויב האחווה הרוסית-אוקראינית. דורות רבים לאחר ״בגידת מאזפה״, הוא מוסיף להסעיר ולפלג. ב-2009 הודיעה אוקראינה שהיא תציב אנדרטה לכבודו בפולטבה. הרוסים כעסו, והזהירו מפני ״משחקים מסוכנים עם ההיסטוריה, בייחוד עם מניעים לאומניים חבויים״. אפשר למצוא עוד בוויקיפדיה באנגלית. (המקור: וויקימדיה)
המשך…
Posted in היסטוריה, מנהרת הזמן: הפוליטיקה של ההיסטוריה, רוסיה הניאו-סובייטית | 5 Comments »
שבת, פברואר 15th, 2014
כפרת ספרד על חטאיה כלפי היהודים היא נדיבה ואצילה, אבל כנראה לא היתה אפשרית אילמלא אירופה התרגלה להתבייש בעברה

״שלושה מיליון וחצי יהודים ויותר יוכלו לבקש אזרחות ספרדית״, מכריזה הכותרת באתר הרשת של Vanguardia, ברסלונה, תשעה בפברואר 2014, בעקבות החלטת הממשלה. אבל ההודעה הראשונה באה עוד לפני שנה ורבע. ראו למטה

אלברטו רואיס-גאייארדון (Ruiz-Gallardón), שר המשפטים בממשלת הימין בספרד, מודיע על הכוונה לחזור ולאזרח את צאצאיהם של מגורשי ספרד. לצדו עומד שר החוץ חוסה מנואל גרסיה-מארגאיו (García-Margallo), מדריד, עשרים-ושניים בנובמבר 2012. (המקור: אתר הרשת של El Mundo הספרדי)
המשך…
Posted in היסטוריה, יהודים, יש אלוהים? נסיגת הדת במערב, מנהרת הזמן: הפוליטיקה של ההיסטוריה | 7 Comments »
יום שישי, פברואר 14th, 2014
היסטוריונית יהודיה משיקאגו עיצבנה את הימין הדתי בהודו. העמידה בספק את יומרותיו. מאבק משפטי נגד ספרה הוכתר השבוע בהצלחה: המו“ל התחייב לסלק כל עותק מאדמת הודו. האם ”הדמוקרטיה הגדולה ביותר בעולם“ היא דמוקרטית קצת פחות ממה שהיתה? שאלה לא בלתי חשובה שלושה חודשים או פחות לפני בחירות, העשויות להעלות את הימין הדתי לשלטון

מה הם עושים שם, מאחורי הגלגל? הם עובדים את אלוהיהם, או משהו כזה. על כותל במקדש השמש של קונארק, ליד מפרץ בנגל. למטה, צלייניות הינדואיות חסודות וצנועות אינן מתבוננות בתחריטי האבן שמעליהן (צילום: יואב קרני)
המשך…
Tags:אינטלקטואלים, דמוקרטיה, הודו, הימין הדתי, הינדואיזם, מו״לות, צנזורה
Posted in הודו: העתיד, מנהרת הזמן: הפוליטיקה של ההיסטוריה | 3 Comments »
יום שישי, פברואר 7th, 2014
ראש ממשלת יפאן שומע את פעמי 1914. נשיא הפיליפינים רואה את ענני 1938. שניהם חושבים שמעצמה תוקפנית יהירה ושוחרת התפשטות מאיימת עכשיו על שלום העולם. התנהגותה של החשודה מקילה על נביאי-הזעם. אבל האם סין באמת מאיימת, ומה היא מסוגלת לעשות?

״שליטי סין — כהיטלר״, מצטט עתון במנילה את הנשיא בניגנו אקינו, ששה בפברואר 2014. Noy הוא כינוי החיבה של הנשיא. הוא השמיע את ההשוואה ההיסטורית בראיון ב׳ניו יורק טיימס׳, שהידהד בכל רחבי אסיה
המשך…
Posted in אמריקה נגד העולם, אסיה, מנהרת הזמן: הפוליטיקה של ההיסטוריה, סין: העתיד | 8 Comments »
שבת, דצמבר 7th, 2013
כמעט לפני 20 שנה, כאשר הכול היה תלוי על בלימה, הושבתי את נלסון מנדלה לפני שולחן הכתיבה שלי, והכתבתי לו מכתב תמיכה, אמפתיה, נזיפה ועצה לחברו יאסר ערפאת. זה היה נסיון לנחש מצב-דעת מהפכני, לא ביטוי של הסכמה מלאה, או חלקית, עם הדעות הניתנות כאן. (בנפרד כתבתי גם מכתב מנשיא משטר המיעוט הלבן ליצחק רבין, שאינו ניתן כאן)

הרשימה הזו הופיעה לראשונה בינואר 1994, בשבועון קצר-הימים ‘ששי’

מנדלה נושק לערפאת בלוסאקה, זמביה, תחילת 1990. זו היתה, אם אינני טועה, פגישתו הראשונה עם מנהיג זר, זמן קצרצר לאחר שמשטר המיעוט הלבן שחרר אותו ממאסר של 27 שנה (טיפול פוטושופ לצילום ארכיון)
המשך…
Posted in היסטוריה ישראלית, הלֶקַח הדרום אפריקני, מנהרת הזמן: הפוליטיקה של ההיסטוריה | 4 Comments »