Archive for the ‘פוליטיקה של רעיונות’ Category

דגל אדום על בית לבן

יום ראשון, יולי 26th, 2015

סוציאליסט מוצהר מתמודד עכשיו על נשיאות ארה״ב, והוא אינו קוריוז מבדח. אדרבא, הוא מדאיג את הטוענת העיקרית לנשיאות במידה הדוחפת גם אותה שמאלה. אמריקה חיה בתקופת דמדומים, כותב חוקר ימני, המתכוון להיפך מסוציאליזם. אבל הוא אומר שהתנפצה ״ההסכמה ההיסטורית״, המכוונת את אמריקה זה 70 שנה. זה הזמן לבחור הסכמה חדשה, ואחדים חושבים שהיא תהיה שמאלית יותר בענייני כלכלה וחברה

סימן הקריאה ב salon.com, אחד-עשר ביולי, הוא מקור ההשראה של כותרת הרשימה הזו. הם קרצו, גם אנחנו קורצים. אבל האם כל זה קלוט לחלוטין מן האויר?

סימן הקריאה ב salon.com, אחד-עשר ביולי, הוא מקור ההשראה של כותרת הרשימה הזו. הם קרצו, גם אנחנו קורצים. אבל האם כל זה קלוט לחלוטין מן האויר?

המשך…

עוד קונפוציוס חי, על 700 קמ״ר

יום שבת, אפריל 11th, 2015

מכל המשיחים האידיאולוגיים הרבים מאוד של המאה ה-20, אין זה מן הנמנע שרק אחד מוסיף ליהנות מהערצה וּמהשתוקקות לחיקוי: לי קוואן יוּ, המלך הפילוסוף של סינגפור והמהנדס הראשי שלה, שמת בחודש שעבר. הוא היה ראוי לתשומת לב רבה מאוד, אבל אולי קצת פחות להערצה. דווקא הצלחותיו המרשימות צריכות להזכיר לנו לְמַה דמוקרטיה אינה זקוקה: לְאב הרחמן

סבא לח רק נראה כמו קונפוציוס, אבל אף על פי שהיה במזרח, לבו היה בירכתי מערב. סבא היה מה שקוראים ״אנגלופיל״, חובב אנגלים. באותו הזמן, אנגליה סיפקה את נוסחת ההתקדמות היחידה, או לפחות הסבירה ביותר

סבא לי רק נראה כמו קונפוציוס, אבל אף על פי שהיה במזרח, לבו היה בירכתי מערב. סבא היה מה שקוראים ״אנגלופיל״, חובב אנגלים. באותו הזמן, אנגליה סיפקה את נוסחת ההתקדמות היחידה, או לפחות הסבירה ביותר (הצילום שאול מן האוטוביוגרפיה של לי קוואן יו, The Singapore Story)

המשך…

דמוקרטיה, דמוקרטיה, אבל מתי הם כבר ילמדו לדבר

יום שבת, אפריל 26th, 2014

”השנה הדמוקרטית ביותר בהיסטוריה“ מצעידה שני מיליארד בני אדם לקלפיות, רובם בהודו. מרשים ומעורר הערצה. אבל הדרך אל הקלפי עוברת בתעלות הביוב של הרטוריקה הפוליטית. ועדת הבחירות המרכזית סותמת פיות בשם הרמוניה ושקט חברתי. אולי אין לה בררה. מה שהפוליטיקאים ההודים מסוגלים להגיד בפומבי מעורר את הצורך לשאול מה הם ”באמת“ חושבים

אליבא דכל הסקרים, דכל העתונים,  דכל הפרשנים, הפור בהודו כבר נפל. ההצבעה ב״בחירות הגדולות ביותר״ בדברי ימי האדם אמנם תסתיים רק ב-12 במאי, אבל המנצח יהיה נרנדרה מודי, מנהיג הימין הלאומני-דתי. ״הגל של מודי״ הוא עכשיו מליצה שחוקה בהודו. מועמד הימין נראה באיור הזה, השאול מ׳מייל טודיי׳, עתון שהפך את עצמו לכרוז-תעמולה של מודי (עשרים-ושלושה במארס 2014)

אליבא דכל הסקרים, דכל העתונים, דכל הפרשנים, הפור בהודו כבר נפל. ההצבעה ב״בחירות הגדולות ביותר״ בדברי ימי האדם אמנם תסתיים רק ב-12 במאי, אבל המנצח יהיה נַרֶנדרַה מוֹדי, מנהיג הימין הלאומני-דתי. ״הגל של מודי״ הוא עכשיו מליצה שחוקה בהודו. מועמד הימין נראה באיור בטבלואיד ׳מֵייל טודיי׳, שהפך את עצמו לכרוּז-תעמולה של מודי (עשרים-ושלושה במארס 2014)

המשך…

דמוקרטיה בלי פיאה נוכרית

יום שבת, אפריל 5th, 2014

לפני 50 שנה היה נדמה שחיקוי הדגם הבריטי יספיק — ויעלה יפה. אבל הדמוקרטיה הליברלית עומדת בנסיגה כללית. הודים, טורקים, אפילו צרפתים ואנגלים מאותתים שהליברליוּת הספיקה להם

המשך…

טוני לא רצה להיות אציל

יום ראשון, מרץ 23rd, 2014

אחד הפוליטיקאים המעניינים של זמננו מת בשבוע שעבר בלונדון. הוא נכשל באשר הלך, אבל לימד לקח חשוב על הסכנות של פשרה ללא קו סיום

טוני בֶּן האמין בפוליטיקה של חלוּפוֹת. מי צריך שלטון, אם אינו כרוך במנדט לשינוי רדיקלי. מי צריך שלטון? השיבה מפלגתו. אנחנו צריכים שלטון,מנדט-שמנדט (המקור״ ׳גארדיין׳ של לונדון, חמשה-עשר במארס 2014)

טוני בֶּן האמין בפוליטיקה של חלוּפוֹת. מי צריך שלטון, אם אינו כרוך במנדט לשינוי רדיקלי. מי צריך שלטון? השיבה מפלגתו. אנחנו צריכים שלטון (המקור״ ׳גארדיין׳ של לונדון, חמשה-עשר במארס 2014)

המשך…