רֶצַח העוּבָּרים

בשביל מי יצביע פועל מובטל ממאסילון, המסכים לגמרי עם משנתו הכלכלית של ג’ון קרי? זה פשוט: בשביל ג’ורג’ בוש

 


“הצביעו לטובת החיים”, מכריז השלט הזה, בחזית כנסיה קתולית בפרוור של קליבלנד, אוהיו. “חיים” היא מלת הצופן המציינת התנגדות להפלות מלאכותיות. לא היה עוד עניין אחד ב-30 השנה האחרונות שליכד יותר את שורות הימין האמריקני.

צילום: יואב קרני

 

דייב מקקיון (McCune) סיפר לי על הסכסוך המשפחתי שלו. זה חודשיים שאין הוא מדבר עוד עם גיסו. פוליטיקה, הוא אומר בחצי-חיוך, כשהוא מֵסֵב אתי בסניף הקטן והדועך של איגוד פועלי הפלדה. אנחנו נמצאים בעיר תעשיה קטנה ששמה מַאסילוֹן, בחלק הדרום מערבי של צפון מזרח אוהיו.
 
דייב מקקיון חובש כובע קאסקט לבן. זקן קצר מלבין והולך על לחייו. הוא בן 47, אבל נראה צעיר יותר, חוץ מאשר באותם הרגעים שבהם כובש אותו צער כל כך עמוק, עד שהוא נראה זקן מאוד. הוא מרכיב משקפיים גדולי עדשות ונטולי מסגרת. הוא מדבר בשקט, בייחוד כאשר הוא מתאר דברים קשים. ובימים האלה במאסילון, אין אלא דברים קשים.
 
אה, כן, גיסו. הם חדלו לדבר מפני שהוא, הגיס, הודיע כי יצביע בעד ג’ורג’ בוש.
 
 נו, אז מה, אני שואל, האם זו סיבה טובה לחדול לדבר עם מישהו.
 
לא, אומר דייב מקקיון, חוץ מזה שגיסי יצביע נגד המועמד, שאיתו יש לו ההסכמה הרחבה ביותר.
 
גם גיסו של מקקיון, כמו מקקיון עצמו, מובטל. הוא איבד לא מקום עבודה אחד בשנתיים האחרונות, אלא שלושה. הוא איבד את ביטוח הבריאות של משפחתו (מפני שבארה”ב ביטוח הבריאות הוא מכלל ההטבות שבאות מן המעביד. אנשים נורמליים אינם יכולים להרשות לעצמם ביטוח בריאות). עננה כבדה של אי-ודאות מרחפת עליו. הוא חושב שג’ון קרי צודק כמעט בכל עניין שעליו הוא מדבר, בייחוד כשזה נוגע לבריחת תעשיות אמריקניות לחו”ל.
 
אף על פי כן, הגיס יצביע בעד ג’ורג’ בוש. יש לזה רק סיבה אחת: הפלות מלאכותיות. גיסו של מקקיון מתפלל בכנסיה בפטיסטית (פרוטסטנטית). זה כשלעצמו אינו הופך אותו לקנאי. הרוב הגדול של האמריקנים מתפללים מפעם לפעם בכנסיה. אבל ההתנגדות להפלות מלאכותיות – “רצח עוּבָּרים” – בוערת כאש בעצמותיו.
 
ג’ורג’ בוש מתנגד להן מעיקרן. ג’ון קרי היה מעדיף שלא יהיו, אבל מתנגד לכל נסיון להגביל אותן באמצעות החוק. בוש הוא “נוצרי שנולד מחדש”. קרי, נכדו של יהודי מומר מצ’כיה, הוא קתולי. בוש מאמץ את כתבי הקודש. קרי קורא אותם סלקטיבית, ואינו מציית לאב הקדוש ברומא. כמה בישופים של הכנסיה הקתולית הכריזו בשנה האחרונה שהם יסרבו לשתף את קרי ב”אוּקאריסְטְיַה”, או הקידוש בכנסיה לאחר מיסת יום א’. הקידוש כולל טעימת לחם, המייצג את גופו של ישו כריסטוס. פוליטיקאי התומך ב”רצח עוּבָּרים” – אומרים הבישופים — אינו רשאי לטעון שהוא קתולי, ואינו זכאי לטעום (מטאפורית) מבשרו של המושיע.  
 
הפלות מלאכותיות נעשו בשלושים השנה האחרונות מבחן הלאקמוס של הפוליטיקה האמריקנית. כנראה אין זו הגזמה לטעון, כי עצם התיימנותה של אמריקה קשורה בפסיקה המפורסמת של בית המשפט העליון, בשנת 1973, אשר העניקה מעמד של זכות חוקתית להפלה מלאכותית במהלך שלושת החודשים הראשונים של הֶרְיוֹן האשה.
 
הפסיקה ההיא שיכנעה מיליוני נוצרים אדוקים לצאת מאדישותם הפוליטית, ולהשיב מלחמה שערה. התגייסותם הכספית והאלקטורלית איפשרה את עליית רונלד רייגן – ולימים גם את השתלטות הרפובליקנים על שני בתי הקונגרס.
 

ממפלגה שמרנית מתונה היא הפכה לתנועה רדיקלית. היא גמרה אומר להעתיק את הקונסנסוס החברתי הרחק ימינה. והיא נחלה הצלחה לא מבוטלת.

מפלגות עולות ומפלגות יורדות. ההתיימנות אינה כרוכה בעצם עליית הרפובליקנים, כי אם בשינויים שחלו במפלגה לפני עלייתה: ממפלגה שמרנית מתונה היא הפכה לתנועה רדיקלית. היא גמרה אומר להעתיק את הקונסנסוס החברתי הרחק ימינה. והיא נחלה הצלחה לא מבוטלת.
 
היא לא הצליחה לשנות את מעמדן החוקי של ההפלות. נכשל מעיקרו הנסיון להוסיף לחוקה תיקון שיאסור הפלות. הסקרים מראים, כי הרוב הגדול של האמריקנים מצדדים בהמשך חוקיותן של ההפלות. אבל פרדוקסלית, לרפובליקנים מוטב שצילה של המחלוקת יוסיף ויתארך מעל הזירה הפוליטית.
 
אילו תוקנה החוקה הפדרלית, והפלות היו נאסרות, הם היו מאבדים את אחת מקריאות הקרב החשובות שלהם. כל זמן שיש הפלות, מיעוט גדול מאוד של אזרחים מוכנים להתגייס לטובת מועמדי המפלגה. מוטב לזכור שבבחירות לנשיאות בארה”ב בדור האחרון מספר המצביעים אינו עולה על 55% מן הרשומים להצביע. מיעוטים גדולים, אפילו מיעוטים קטנים, יכולים להשפיע על תוצאות הבחירות, וגם לחרוץ אותן.
 
המחלוקת על ההפלות היא המרה ביותר בפוליטיקה ובחברה של ארה”ב. אפשר להשוות אותה עם המחלוקת על זכויות האזרח של השחורים במדינות הדרום, בשנות ה-50 וה-60 ועם המחלוקת על מלחמת וייטנאם. היא משסעת את אמריקה, ומניבה את הרטוריקה הקיצונית ביותר, המקטבת ביותר, האלימה ביותר. לפעמים היא נתפסת כמטאפורה על כל מבנה החברה האמריקנית. בימים האלה יש לה אחות, או לפחות בת דודה – המחלוקת על “נישואים חד-מיניים” (ראו בהמשך).
 
באמריקה יש הרבה מאוד אנשים, ההולכים אל הקלפי על עניין אחד ויחיד. אין כנראה עניין המִשתַוֶה להפלות. אפשר בהחלט להעלות על הדעת שההתנגדות להפלות מלאכותיות תניב בסופו של דבר נצחון רפובליקני.

Leave a Reply