ה’וושינגטון פוסט’ במאמר מערכת ראוי מאוד לקריאה הבוקר, תחת הכותרת “אדון שוורצנגר מדבר!” – כולל סימן הקריאה, מפני שהוא עשה כמיטב יכולתו שלא לדבר כלל בשבועיים האחרונים אבל עכשיו הואיל לכבד אותנו בהרהוריו על ענייני כלכלה:
“מר שוורצנגר מתברך בכמה תכונות אטרקרטיביות – ואיננו מתכוונים לקיבורות שרירי הזרוע שלו.
“נטיותיו בענייני חברה – תמיכתו בזכות להפלות מלאכותיות וזכויות הומוסקסואלים, התעניינותו בפעילויות בבתי הספר לאחר הלימודים – מתיישבות עם אלה של רוב הקליפורנים. יחד עם שמרנות בענייני כספים ועצמאות מאינטרסים צָרים (איגודים מקצועיים, פרקליטים, הימורים בשמורות אינדיאניות) שאצבעותיהם לופתות את גרונה של המפלגה הדמוקרטית — הן היו יכולות להצטרף לכלל מצע עטור-נצחון.
“ובלבד שלמועמד היו המומחיות והריאליזם ליישב את בעיותיה הכלכליות האיומות של המדינה. אבל כל מי שקיווה לשמוע ביום ד’ מפי מר שוורצנגר איזושהי ראיה לקיומן של סגולות כאלה, לא יצא מאושש. תחת זאת היה עלינו להאזין להגיגים מועילים כמו למשל, ‘אני אהיה מושל בשביל העם בשביל שינוי מפני ש, מפני שאני רוצה לייצג את העם, מפני שהדבר היחיד החשוב בשבילי זה העם’.“
אוי ויי.
לפנים חשבו האמריקנים אינסטינקטיבית שאקצנט גרמנו-אוסטרי כבד הוא ערובה לכובד ראש אינטלקטואלי, עיין ערך קיסינג’ר, הנרי (ואחרים). לפנים.
|
מרוב טכסיסים לא רואים את הדמוקרטיה: המושל דייוויס כמעט סומך את ידיו על נסיונו של סגנו בוסטמנטה להחליף אותו, לא מפני שהוא רוצה להפסיד, אלא מפני שהוא מקווה כי אם מועמדותו של בוסטמנטה תהיה פופולרית, יבואו להצביע יותר תומכים של המפלגה הדמוקרטית, ואז הם יצביעו נגד הדחת דייוויס, אם כי גם בעד החלפת דייוויס על ידי בוסטמנטה. עכשיו, אתם הבנתם את זה? פרסים יוגרלו בין המנחשים נכונה (ידיעה על השינוי הטקטי החדש ב’לוס אנג’לס טיימס’, 22 באוגוסט) |