קו המשווה

עמוד השער הדרמטי של ‘דיילי ניוז’ על 135 המועמדים למושל

• דיווח מעודכן של רשת הרדיו הציבורית (NPR) [נחוצה תוכנת האזנה Real]
• דיווח טקסט של אסושיאייטד פרס
• ומי שזקוקים באופן דחוף לרשימה המלאה של שמות המתמודדים, ואינם מסוגלים עוד להתאפק, יכולים למצוא אותה בפורמט אקרובט, כולל כתובות דואל ואתרי האינטרנט של מי שיש להם אתרים. את הרשימה מסַפֵּק משרד מזכיר המדינה של קליפורניה.
• דיוקנאות של המועמדים, בכירים וזוטרים (‘סקרמנטו בי’, 14 באוגוסט)

“שוורצנגר מגייס את באפיט”, מכריזה הכותרת הראשית במהדורה האמריקנית של ‘פייננשל טיימס’ הלונדוני. קהילת העסקים מעריכה את באפיט קצת יותר ממה שהיא מעריכה כל בן תמותה אחר. זה המכונה ‘האוראקל מאומאהה’ (על שם העיר במדינת נבראסקה, שבה הוא יושב) נחשב לגדול המשקיעים של כל הזמנים. המוטו המפורסם שלו הוא, “אל תשקיע לעולם בעסק שאינך מבין”. אם הוא מוכן להשקיע בשוורצנגר — “הוא יהיה מושל גדול”, הוא אומר — זה סימן ברור לאנשים רציניים שהם יכולים לשים את נפשם בכפם, ולהצביע בעד הרובוט מ’שליחות קטלנית’. מהלך גיוסו של באפיט עשוי להתברר כקריטי במסע הבחירות הזה — אם כי לגרֵיי דייוויס, המושל הנאבק על נפשו, יש קלף חשוב: הנשיא לשעבר ביל קלינטון, המתואר עכשיו כ”יועץ אישי” של דייוויס. קלינטון פופולרי מאוד בקליפורניה, ואפשר שהוא יגיע בחודש הבא כדי לנהל תעמולה לטובת דייוויס.   מאצ’ו למאצ’ו יביע אומר: ארנולד שוורצנגר אומנם הודיע שהוא שוכר את שירותיו של וורן באפיט, אבל הרוח המרחפת על פני וֶניס ביץ’ היא זו של ג’סי וֶנטוּרַה, המִתאַבֵּק הר-האדם שהמריא לכהונת מושל מינסוֹטה ב-1998, בזכות מה שפרשנים קראו בקריצה “בוחרי כתובת הקעקע”, כל מי שלא היו מעלים על קצֵה דעתם להצביע בבחירות מן המניין, אבל בשביל ג’סי הם הצביעו. לג’סי נמאס מן הפוליטיקה אחרי ארבע שנים, אם כי הוא עוד יכול להחליט להתמודד על הנשׂיאוּת. במקרה של ארני, הנשׂיאוּת היחידה הפתוחה לפניו היא נשׂיאוּת אוסטריה. בצילום נראים שני הרי-האדם מחליפים השקפות-עולם. העתון ‘דיילי ניוז’, שזה עמוד השער שלו, מופיע בלוס אנג’לס

חוץ מן הבעיות העקרוניות שמשאל-העם בקליפורניה מעורר — האִיוּם הנשקף ממנו על עצם התפיסה של דמוקרטיה יציגה — הוא הופך במהירות לסיוט ארגוני, ואולי גם לסיוט חוקתי.

ארה”ב היא הדוגמה הקלאסית של מערכת דו-מפלגתית, שבה הבחירות מנחילות נצחון חד-משמעי למנצחים, פשוט מפני שאין אפשרות אחרת.

ובכן, ארה”ב היא מערכת דו-מפלגתית בראש ובראשונה מפני שהדוּאוֹ-פּוֹל של שתי המפלגות ההיסטוריות התקין כל כך הרבה משוכות, עד שמפלגה שלישית, או מועמד שלישי, כמעט אינם מסוגלים לעבור אותן. מועמד שלישי זקוק להרבה מאוד כסף. רוס פֶּרוֹ הצליח להציג את שמו בקלפיות בכל אחת מ-50 המדינות ב-1992 מפני שהיה לו כסף.

מה היה קורה אילמלא המשוכות היו כל כך גבוהות? ההיתה המערכת הדו-מפלגתית מחזיקה מעמד?

פקידה במשרד מזכיר המדינה של קליפורניה שולפת אות מן האל”ף-בי”ת כדי להגריל את סדר המועמדים על גליון ההצבעה במשאל-העם. רמז: הם לא יהיו מסודרים על פי האל”ף-בי”ת (צילום: AP)

התשובה ניתנת עכשיו בקליפורניה. בעוד שכדי להשתתף בבחירות הכלליות מועמד זקוק לכסף ולחתימות, במשאל-העם הזה הוא זקוק רק ל-3,500 דולר ול-60 חתימות. התוצאה: יהיו אולי 200 מועמדים על גליון ההצבעה, או אולי מוטב אנציקלופדיית ההצבעה. הרוב המכריע של המועמדים חסרי סיכויים, אם כי כבר ברור למדי שהמועמד המנצח יהיה רחוק מאוד מרוב מוחלט, ואולי לא יקבל אלא 30% של הקולות. אבל יהיו סיכוייהם של המתמודדים הזוטרים קלושים כאשר יהיו, הם ראויים ליחס שווה מצד המדינה.

עכשיו נראה יותר ויותר שהמדינה לא תוכל לעמוד במשימה. אין לה די זמן, אין לה די כוח אדם, אין לה תשתית. יתכן מאוד שקליפורניה תיקלע לסחרור פלורידה מנובמבר 2000. יהיו כל כך הרבה השגות והתנגדויות, שתוצאות הבחירות יוכרעו בבתי המשפט, אם בכלל. יתכן שמאות אלפים לא יוכלו כלל להצביע.

• משאל-העם: ‘פשלה’ בהתהוותה (‘סן חוסה מרקיורי ניוז’, 12 באוגוסט)
• הבחירות בקליפורניה מציגות אתגר לוגיסטי (‘וושינגטון פוסט’, 12 באוגוסט)
• פתקי ההצבעה עומדים להתל במצביעים (‘אוקלנד טריביון’, 12 באוגוסט)
• רשימת המועמדים למושל: “סלט של האל”ף-בי”ת” (‘דיילי ניוז’ של לוס אנג’לס, 11 באוגוסט)

חוכמת אנשים מלומדה, או חוכמת אסטרטגים פוליטיים מלומדה, היא שארנולד שוורצנגר מעדיף לחשוף כמה שפחות טפחים פוליטיים. הוא השתמט עד עכשיו מתשובות על רוב השאלות הספציפיות. בהופעת טלויזיה אחת הוא חדל פתאום לשמוע באוזניות, כאשר נשאל שאלה קשה. ספק אם הוא יוכל להתמיד בזה.

אחד הגילויים המעניינים של הימים האחרונים נוגע לעמדתו של שוורצנגר במחלוקת שהסעירה את קליפורניה בתחילת שנות ה-90: היוזמה לשלול שירותים חברתיים (זאת אומרת חינוך, בריאות וכדומה) ממהגרים לא-חוקיים. את היוזמה ההיא הנהיג המושל הרפובליקני דאז פיט ווילסון. היא זכתה בתמיכת הקליפורנים במשאל-עם — אבל עלתה למפלגה הרפובליקנית ביוקר. היא עוררה נגדה את ה’לאטינוס’, המהגרים מאמריקה הלטינית, בייחוד ממקסיקו. תמיכת הלאטינוס בדמוקרטים עזרה למפלגה הדמוקרטית לכבוש את כל כהונות המפתח בקליפורניה מ-1998 ואילך.

עכשיו מתברר כי שוורצנגר תמך ביוזמת ווילסון. יתר על כן, הוא קרא בשבוע שעבר את ווילסון מפרישה פוליטית, והעמיד אותו בראש מטה הבחירות שלו. איך זה מתיישב עם הדימוי הציבורי של שוורצנגר כבעל דעות ליברליות בענייני חברה? התשובה: זה לא כל כך מתיישב, ואולי במכוּוָן. אילו שוורצנגר היה מתמודד בבחירות רגילות, נגד מועמד יריב יחיד, היה עליו להתחרות על תמיכת דעת קהל ליברלית. במשאל העם הצפוף הזה, שבו המנצח יקבל כנראה לא יותר משליש הקולות, הוא זקוק לתמיכת הגרעין הקשה של המפלגה הרפובליקנית: שמרנים, שונאי מהגרים, מי שהצביעו לטובת יוזמת ווילסון ב-1994.

This entry was posted on יום חמישי, אוגוסט 14th, 2003 at 14:59 and is filed under משאל-העם בקליפורניה, 2003. You can follow any responses to this entry through the RSS 2.0 feed. You can leave a response, or trackback from your own site.