סדק, סדק תרדוף

רדיפת צדק לא-מתפשרת בניו יורק הניבה סדק לא-צפוי ביחסים החשובים מאוד בין ארה“ב להודו. דיפלומטית הודית, חשודה בהונאת הגירה, נכבלה באמצע הרחוב, נעצרה, הופשטה לצורך חיפוש. הודו נדהמה, גינתה, גמלה. התנגשות פוליטית, דיפלומטית, אבל גם תרבותית — ועוד בזמן מערכת בחירות לוהטת, בשבוע שבו עבר חוק היסטורי נגד שחיתות בפרלמנט בדלהי

"חיפוש נקבים על גופה של דיפלומטית הודית״, מכריזה הכותרת הראשית בעתון הזה, המופיע במומבאיי (שמונה-עשר בדצמבר 2013)

“חיפוש נקבים על גופה של דיפלומטית הודית״, מכריזה הכותרת הראשית בעתון הזה, המופיע במומבאיי (שמונה-עשר בדצמבר 2013). בצילום נראה אחד מצעדי הגמול המיידיים של הודו: הסרת מחסומי הבטחון בשערי השגרירות של ארה״ב בדלהי. שיתפוצצו להם

אחדות לאומית: התפרצויות אנטי-אמריקאיות של סטודנטים מן השמאל הרדיקלי (מימין) ושל הימין הרדיקלי (משמאל). הימנים הולכים בעקבות הקלו-קלאקס-קלאן, ושורפים את אובמה השחור על הצלב. השמאלנים נושאים את הכרזה הבאה: ״אילו הוחלו חוקי הודו, כל הסגל הדיפלומטי האמריקאי היה יושב בכלא על הומוסקסואליות, על ריגול ועל הברחות מכס״. (גזיר של העתון Mail Today, עשרים בדצמבר 2013)

אחדות לאומית: התפרצויות אנטי-אמריקאיות של סטודנטים מן השמאל הרדיקלי (מימין) ושל הימין הרדיקלי (משמאל). הימנים הולכים בעקבות הקלו-קלאקס-קלאן, ושורפים את אובמה השחור על הצלב. השמאלנים נושאים את הכרזה הבאה: ״אילו הוחלו חוקי הודו, כל הסגל הדיפלומטי האמריקאי היה יושב בכלא על הומוסקסואליות, על ריגול ועל הברחות מכס״. (גזיר של העתון Mail Today, עשרים בדצמבר 2013)

יש לפעמים משהו קצת לא נעים, בוודאי לא אלגנטי, באופן שבו אוכפי-החוק אוכפים אותו. אמריקאים מאמינים, כי ”ייקוב הדין את ההר“. הם מתפארים, בדרך כלל בצדק, שהם נוהגים בקבצן כפי שהם נוהגים במיליונר. תובעים אמריקאיים חרוצים לוכדים לוייתנים, ומשפדים אותם; משליכים את האזיקים על ידיהם של ענקי פיננסים, מעמידים אותם למשפט, ושולחים אותם לכלא לשנים ארוכות.

מי ישכח את דומיניק סטראוס-קאהן, שנפל מו האולימפוס של קרן המטבע הבין לאומית הישר אל חיקו של תובע מחוזי במנהטן, והוצעד לעיני המצלמות כמו היה אחרון הפושעים. יש אגב ארצות תרבותיות למדי, שבהן גם אחרון הפושעים אינו נכבל באזיקים לעיני המצלמות, בוודאי לא לפני שהוכחה אשמתו.

הלהיטות לרדוף צדק ולנקוב את ההר הקפיצה השבוע תת יבשת שלמה על רגליה. שוטרים אמריקאיים עצרו דיפלומטית הודית באמצע רחוב בניו יורק, בשערי בית הספר שבו לומדת בתה הצעירה, כבלו-או-לא-כבלו אותה באזיקים (התובע האמריקאי מכחיש שכבלו), הובילוה לתחנת משטרה, הפשיטוה ערומה, חיטטו באינטימיים שבאבריה, והשליכוה אל תא המעצר בחברת פושעים פליליים. הדיפלומטית בת ה-39, דווייאני קהובראגאדה (khobragade), היא הקונסולית הכללית בפועל של הודו בניו יורק. היא חשודה בהונאת שלטונות ההגירה של ארה“ב בקשר עם העסקת עובדת הודית.

”עוברת חיפוש בנקביה“

כל השפלה של דיפלומט זר היא רעיון לא מוצלח. אבל השפלת אשה צעירה, המייצגת ארץ שחשיבותה אינה צריכה הסברים, היא רעיון לא מוצלח במיוחד, יהיו החשדות כלפיה אשר יהיו. ”דיפלומטית הודית עוברת חיפוש בנקביה“, הכריזה הכותרת הראשית בעתון אחד במומבאיי. בארץ, השומעת תדירות על השפלה מינית של נשים, החדשות מניו יורק היו מדהימות. ”עכשיו אנחנו יודעים שהחרויות בארץ החרות אינן אלא אחיזת-עיניים“, אמר מכתב למערכת בעתון המופיע בעיר הדרומית צ‘נאיי (=מדראס).

במסר דואל פרטי סיפרה הקונסולית, שהיא נשברה פעמים אחדות במהלך המעצר, במיוחד כאשר אצבעות פישפשו בתוכה. היא שמרה על שתיקה פומבית, אבל הממונים עליה פתחו את פיהם לרווחה, מראש הממשלה, עבור דרך שר החוץ והיועץ לבטחון לאומי, וגמור בשורה של דיפלומטים בכירים. מנהיגי שתי המפלגות הגדולות ויושבת-ראש הפרלמנט ביטלו פגישות עם משלחת של צירי קונגרס אמריקאיים, המנצלת את פגרת חג המולד לביקור בהודו החמימה.

משרד החוץ בדלהי מיהר להודיע על שורה של אמצעי-גמול, שעניינם השפלה תחת השפלה. דיפלומטים קונסולריים של ארה“ב נדרשו להחזיר את הכרטיסים, המעניקים להם זכויות יתר, כמו פטור מעמידה בתור בנמל תעופה. הם נדרשו להציג את מסמכיהם הפיננסיים, כדי להוכיח שאין הם מעסיקים עובדים שלא כדין. כלאחר יד הוסרו המחסומים שליד השגרירות האמריקאית בדלהי, אלה המקילים על העומדים בתור לאשרת-כניסה, ומגינים על תלמידים בבית הספר האמריקאי.

הבוס רב הכוח של אוטאר-פראדש, המדינה הגדולה ביותר בהודו (200 מיליון בני אדם), קרא להפשיט דיפלומטים אמריקאיים לצורכי חיפוש כל אימת שתינתן ההזדמנות. עסקן בולט באופוזיציה הימנית הדתית הציע להחיל את החוק המחודש נגד הומוסקסואליות על דיפלומטים אמריקאיים (בית המשפט העליון של הודו חידש את תוקף החוק בשבוע שעבר מקץ ארבע שנות הפסקה).

הפגנה אנטי-אמריקאית של רדיקלים מוסלמים במומבאיי מציעה לממשלת הודו לעצור ״בן-זמן אמריקאי״. הכוונה כנראה למישהו המקביל מבחינת מעמדו לקונסולית שנעצרה בניו יורק. אחד השלטים בהפגנה הזו (נראה חלקית מימין) מציע להחיל על דיפלומטים אמריקאיים את החוק המחודש נגד הומוסקסואלים, מפני שהרי הכול יודעים שזרים דקדנטיים ואויבי-הקוראן מוכרחים להיות הומוסקסואלים (גזיר מן העתון DNA, המופיע במומבאיי, תשעה-עשר בדצמבר 2013)

הפגנה אנטי-אמריקאית של רדיקלים מוסלמים במומבאיי מציעה לממשלת הודו לעצור ״בן-זמן אמריקאי״. הכוונה כנראה למישהו המקביל מבחינת מעמדו לקונסולית שנעצרה בניו יורק. אחד השלטים בהפגנה הזו (נראה חלקית מימין) מציע להחיל על דיפלומטים אמריקאיים את החוק המחודש נגד הומוסקסואלים, מפני שהרי הכול יודעים שזרים דקדנטיים ואויבי-הקוראן מוכרחים להיות הומוסקסואלים (גזיר מן העתון DNA, המופיע במומבאיי, תשעה-עשר בדצמבר 2013)

עדנה לאנטי-אמריקאים?

בהודו יש מאז ומעולם ממד אנטי-אמריקאי, אם כי הוא נחלש מאוד ברבע המאה האחרונה. מפלגת הקונגרס השלטת היתה פעם נושאת הדגל שלו, בימי השיא של המלחמה הקרה, אבל כיום הוא נחלתו של מיעוט שמאלי רדיקלי. מאורעות הימים האחרונים מעניקים לו עדנה.

היחסים בין ארה“ב להודו התהדקו והלכו מאז סוף שנות ה-90. הן שותפות אסטרטגיות לכל דבר, אם כי ההודים מוסיפים להעדיף נשק רוסי וצרפתי. בשנים האלה, לא במקרה, התהדקו מאוד גם יחסי הודו עם ישראל.

עתון בולט, ה׳הינדו׳, הנוטה לעתים קרובות איבה לארה“ב, דווקא לעג השבוע לממשלה, והעמיד בספק את מניעיה.

”הממשלה אינה ידועה בהתנגדות לארה“ב בעניינים שיש בהם ממש. תגובותיה האגרסיביות במידה בלתי רגילה הפעם, כמו גם תגובותיהן של מפלגות פוליטיות, מדיפות ניחוח של מערכת בחירות… בסערת הזעם הזו נשכחה העובדה שתלויים ועומדים חשדות חמורים נגד הדיפלומטית“.

העתון מסיים את מאמר המערכת שלו אולי בהגזמת-מה משלו. הזדרזותה של ממשלת הודו להעביר את הקונסולית אל שגרירותה באו“ם, ששם ניתנת לה חסינות דיפלומטית מלאה,

”מעמידה באור מפוקפק את התיימרותה של הודו להיות מדינת-חוק“.

הדעת נותנת, שהתגובות בהודו לא היו מגיעות אל שיאים כאלה, אילמלא היה מדובר באשה צעירה ונאה מבית טוב. אביה היה עובד מדינה בכיר, שפרש זה לא כבר, והיה רוצה להתמודד על מושב בפרלמנט הפדרלי מצד מפלגה כלשהי. שר החוץ ההודי ראה צורך לקבל את אבא בלשכתו כדי לדון בקשייה של בתו, אף כי הבת כבר הגיעה אל פרקה. הגברים של ממשלת הודו אולי נוהגים עודף אבהיות בקונסולית. בהודו עצמה, נשים אינן מאושרות מגילויי פטרונות כאלה, בייחוד כאשר הם כרוכים בדיכוי, בתביעת בעלות על גוף ועל נפש, בהתערבות ובהגבלת תנועות.

אגב, על אף ייחוס האבות, משפחתה של הקונסולית שייכת למה שמכנים כאן scheduled caste, תחליף ביורוקרטי ל״קאסטה נמוכה״. הודו חוקקה חוקים להגן על קאסטות נמוכות מפני אפליה — ובאותה השעה להעניק להן העדפות נדיבות בחינוך ובעבודה. פעיל בולט אחד של הקאסטות הנמוכות מאוד קרא השבוע לממשלת הודו לפתוח הליכים משפטיים נגד האמרקיאים שעצרו את הקונסולית, ולהאשים אותם בהתנכלות לקאסטות נמוכות. זה שווה ערך לתלונה שמעצרו של אזרח ישראלי ממוצא מזרחי בניו יורק הוא עוד ביטוי אחד של התנכלות מצד אשכנזים (״יותר מדיי אשכנזים ב׳ניו יורק טיימס׳ וב CBS״, עדיין לא התלונן מר אמנון לוי). עד שם הגיעו הגיחוך והפוליטיזציה.

תזכורת מועילה בראש העמוד הראשון של ׳טלגרף׳, המופיע בעיר קולקאטה (=כלכתה). לסיפור הזה יש שני צדדים, ובצד השני עומדת עוזרת בית הודית, הטוענת שהדיפלומטית ניצלה אותה והפרה את תנאי העסקתה. הכותרת היא שמחק מלים על שמה ההינדי של הודו, ״בהאראט״, ועל שמו של התובע הפדרלי במנהטן, ״בהארארה״. בהודו המושג ״בהאראט״ משמש בדרך כלל לתיאור הודו הכפרית והעניה, שהשגשוג של 20 השנה האחרונות השאיר מאחור

תזכורת מועילה בראש העמוד הראשון של ׳טלגרף׳, המופיע בעיר קולקאטה (=כלכתה). לסיפור הזה יש שני צדדים, ובצד השני עומדת עוזרת בית הודית, הטוענת שהדיפלומטית ניצלה אותה והפרה את תנאי העסקתה. הכותרת היא שמחק מלים על שמה ההינדי של הודו, ״בהאראט״, ועל שמו של התובע הפדרלי במנהטן, ״בהארארה״. בהודו המושג ״בהאראט״ משמש בדרך כלל לתיאור הודו הכפרית והעניה, שהשגשוג של 20 השנה האחרונות השאיר מאחור

התעמרויות אמריקאיות באישים הודיים

תהיה הדעה על יחסי מיגדרים בהודו אשר תהיה, לא יתכן שהאמריקאים לא ידעו מה תהיה התגובה על מעצרה של אשה ועל הטיפול בה, יהיה שיגרתי הטיפול זה כאשר יהיה באמריקה, כלפי אמריקאים. יש לארה״ב שגרירות ענקית בניו דלהי וקונסוליות בערים גדולות, ודי אנשים שיש להם ידיעה כלשהי על רגישויות הודיות. יתר על כן, התובע הממשלתי במנהטן, שציווה על מעצרה של הקונסולית, הוא עצמו אמריקאי ממוצא הודי. נשמעו בימים האחרונים רמזים, שאולי הוא מתעניין קצת יותר מדיי בעבריינים-בכוח מדרום אסיה.

עתון אחד פירסם השבוע קטלוג חלקי של התעמרויות אמריקאיות באישים הודיים, בדרך כלל בנמלי תעופה, בהם נשיא לשעבר של הרפובליקה, שר הגנה לשעבר, שגריר לשעבר בארה״ב ושגריר לשעבר באו״ם. בתחילת השנה נעצר בנמל התעופה של בוסטון שר בכיר בממשלת אוטאר פראדש, קרוב לוודאי בגלל שמו המוסלמי. הוא ליווה את ראש ממשלת המדינה, אשר עמד להרצות באוניברסיטת הרוורד. ראש הממשלה עזב את ארה“ב בטריקת דלת מבלי להרצות.

חוסר רגישות אינה עניין חדש במגעי אמריקה עם העולם. יש בה תערובת של פרובינציאליות מצד אוכפי-חוק יחידים (כמו האשה שעצרה את השר המוסלמי בבוסטון) ושל גאוות-אכיפה מצד אוכפי-חוק בכירים (כמו התובע במנהטן). במשך כמה ימים סירבה מחלקת המדינה אפילו לרמוז על התנצלות. ביום ד׳ בערב טילפן מזכיר המדינה ג‘ון קרי אל היועץ לבטחון לאומי של הודו, שאנקאר מנון, כדי להביע צער על האופן שבו נהגה המשטרה בדיפלומטית.

קרי לא התנצל על עצם המעצר. גם אם היה רוצה להתנצל, הוא פוליטיקאי מנוסה, היודע שאמריקאים שונאים התנצלויות לזרים, בייחוד כאשר הן נוגעות למערכת המשפט שלהם. ”המזכיר רוחש הבנה עמוקה לחשיבות של אכיפת חוקינו… ומצפה שכל הנמצאים בארצנו יצייתו“, הודיעה אתמול דוברת של מחלקת המדינה. לקראת סוף השבוע העבירה ממשלת הודו את דווייאני קהובראגאדה מן הקונסוליה אל השגרירות באו״ם. בניגוד לשליחים קונסולריים, השליחים לאו״ם נהנים מחסינות מלאה, מפני שאין הם מואמנים לארה״ב, אלא לארגון אקס-טריטוריאלי שהריבונות האמריקאית אינה חלה עליו. האמריקאים הגיבו, בנימוס, שזה לא מעניין אותם. חסינות אינה יכולה לחול בדיעבד, וההאשמות נגד הקונסולית תלויות ועומדות.

כל העניין הזה אולי יישקל יום אחד מחוץ לפריזמה הפוליטית ויותר בפריזמה התרבותית: התנגשות בין שתי תרבויות, בין שתי מערכות מנוגדות של ציפיות; בין תרבות אמריקאית עניינית ומעוטת ניואנסים ובין תרבות הודית עתירת-גינונים ורבת-ניואנסים; בין תקיפות חד-משמעית באכיפת החוק ובין גמישות בהחלתו. מיותר להגיד, שהגמישות הזו גובה מהודו מחיר ניכר מבית.

אישומים פליליים תלויים ועומדים נגד 30% מחברי הבית התחתון של הפרלמנט ההודי, ונגד 17% של חברי הבית העליון על פי שני ארגונים הודיים, העוקבים אחרי תקינותו של התהליך האלקטורלי.

על פי הדוח, למועמד שאין דופי ברקורד שלו יש סיכוי רק של 12% לנצח בבחירות. למועמדים החשודים בפלילים יש סיכוי נצחון של 23%. הארגונים העלו, שמפלגות פוליטיות חזרו ומינו 74% מן המועמדים, ביודען שיש להם רקע פלילי.

רק באחרונה אימץ הפרלמנט חוק המחייב את גירושם של חברים שהורשעו בפלילים. הראשון שגורש היה אחד הבוסים הידועים ביותר לשמצה של צפון הודו, לאלו פראסאד יאדאב, אשר שימש ראש הממשלה של מדינת ביהאר הענקית. הוא נידון לשש שנות מאסר, אבל נראה שזוהרו כלל לא הועם. בשבוע שעבר הוא שוחרר בערבות, וחזר לפעילות פוליטית אם גם מחוץ לפרלמנט. בהיעדרו, אשתו ובניו הנהיגו את מפלגתו.

״מגן העם“

פרשת הדיפלומטית בניו יורק גנבה את הכותרות, לפחות חלקית, מחקיקה היסטורית. ביום ד׳ אימץ הפרלמנט בדלהי את ”חוק הלוקפאל“, או ”מגן העם“. החוק הזה מייסד כהונה רבת כוח של אומבודסמן, כדי ללחום בשחיתות בפוליטיקה ובשירות המדינה.

ללמדכם עד כמה טחנות החקיקה בהודו טוחנות לאט, הדיון בחוק התחיל ב-1963. הוא חזר ועלה, וחזר וירד, מפני שרוב הפוליטיקאים שנאו אותו. ספק אם יש עוד פרלמנט אחד בעולם עם כל כך הרבה בעלי רקורד פלילי (ראו מסגרת).

את תחיית הלוקפאל אפשר לייחס לכמה גורמים.

ראשון הוא פעיל חברתי זקן, בנוסח הקלאסי של המהטמה גאנדהי, אשר שבת רעב למען הלוקפאל לפני שנתיים ויותר. שמו אנה האזארה, הוא כיום בן 76. שביתתו הוציאה מאות אלפים לרחובות, והזכירה לפוליטיקאים ששחיתותם נמאסה.

גורם שני הוא הצורך הדחוף של ראהול גאנדהי, יורש העצר של מפלגת הקונגרס, לבסס את עצמו כדמות פוליטית עצמאית ושוחרת-רפורמה. סיכויי מפלגתו בבחירות הממשמשות ובאות (כנראה באפריל) נחשבים לרעים, או רעים מאוד.

מפלגת הקונגרס נחלה מפלה איומה בשורה של בחירות מקומיות בתחילת החודש. הקשה בתבוסותיה באה באיזור הבירה דלהי. שם היא נדחקה למקום השלישי המרוחק לרגל גיחתה הדרמטית של ”מפלגת האדם הפשוט“ מיסודם של חסידי אנה האזארה הנ“ל.

השבוע דווקא הנחיל חדשות טובות יחסית לגאנדהי. למפלגתו ניתנה ההזדמנות להוכיח שהיא מגינה על הכבוד הלאומי בשדרות ניו יורק, ושהיא לוחמת בשחיתות בשדרות ניו דלהי.

צריך להגיד שתוחלת החיים של חדשות בהודו קצרה ממש כמו בישראל. מחר, קל וחומר בשבוע הבא, אנשים ישכחו מה קרה היום.

תגובות יתקבלו ברצון ובהערכה. הן יתפרסמו אם יהיו ענייניות, ויימנעו מהתקפות אישיות.

המגיבים מתבקשים להזדהות, ולהשאיר כתובת דואל אמתית, אשר תיבדק. הכתובת לא תיראה בעמוד, היא נועדה לאימות בלבד.

אם המגיב או המגיבה מעדיפים ששמם המלא לא יופיע, יציינו-נא בגוף המסר. תודה

 

Leave a Reply