ממשלת ארה”ב אינה נסגרת

שעה אחת לפני שממשלת ארה”ב עמדה להיסגר לקהל, בחצות הלילה של יום ששי, מנהיגי המפלגות היריבות בקונגרס הגיעו להסכמה על גובה הקיצוצים המיידיים בתקציב. הממשלה אינה נסגרת איפוא, לפחות לא עד השנה הבאה.

הקיצוצים יעמדו על שלושים-ותשעה מיליארד דולר, ויחולו על הוצאות הממשלה בששת החודשים האחרונים של שנת התקציב (בארה”ב היא מסתיימת בספטמבר). הרבה יותר מוקדם מדיי להעריך את המשמעות, אבל ברור בהחלט שהסכום הזה קטן במידה ניכרת ממה שהרפובליקנים הבטיחו במערכת הבחירות שלהם (מאה מיליארד דולר), וקטן מן הסכום שמנהיגיהם נקבו לאחר נצחונם בבחירות לבית הנבחרים (ששים-ואחד מיליארד דולר).

איך יגיבו הרדיקלים במפלגה הרפובליקנית, שמשקלם גבר מאוד לאחר הבחירות (שליש מן הצירים הרפובליקניים בבית הנבחרים)? איך יגיבו פעילי ‘מסיבת התה’ בכל רחבי ארה”ב? האומנם יתחיל עכשיו קרב גדול על השליטה במפלגה הרפובליקנית? האם פעילי התה יחזרו ויציגו רשימה שחורה של רפובליקנים, שאינם ראויים לחזור ולהיבחר?

או אולי הם יסכימו, שהקרב הזה הוא הסחת דעת מן הקרב העיקרי, על גודל התקציב הבא. השבוע הציג פול רייאן, יושב ראש ועדת התקציבים בבית הנבחרים, תכנית נועזת לאיזון התקציב. היא תכלול קיצוצים של ארבעה טריליון (4,000 מיליארד) דולר בהוצאות הממשלה בעשר השנים הבאות. ראו-נא את שתי רשימותיי למטה.

עוד נראה, וגם נכתוב.

6 Responses to “ממשלת ארה”ב אינה נסגרת”

  1. אלון ניסר הגיב:

    נכונות הרפובליקנים להקריב את ארה”ב על מזבח אמונות כלכליות מיושנות שאבד עליהן הכלח עוד בשנות ה-30 ראויה להערכה, גם אם היא גורמת אימה לאדם שפוי. מה שפחות ראוי להערכה הוא הקושי של הדמוקרטים בהתמודדות הרוחנית/ערכית/מדעית עם האמונות התפלות שהרפובליקנים ואנשי התה הקיצוניים מפיצים. הקושי של העיתונות לסקר את מי שמאחורי המאבק הזה (וכן מדי פעם נחשף פרצופם של האחים קוץ’ ו/או של מיליארד אחר. אבל מעט, מעט בהרבה מהסכומים שמסתובבים כדי להוליד “תנועת המונים” כזו)
    הייתכן שהיה כדאי להוביל לסגירת הממשל (כפי שקרה כמדומני בימי קלינטון) כדי לכוון את דעת הקהל נגד הרפובליקנים? הייתכן שההתפשרות תהיה מינכן דמוקרטית?

  2. יובל אחר הגיב:

    האמנם המאבק הוא על גודל הגרעון? מי שזוכר את רייגן ואת בוש והגירעונות שהשאירו..
    המאבק הוא בין השאר זה:
    http://www.guardian.co.uk/commentisfree/cifamerica/2011/apr/08/abortion-us-federal-government-shutdown

    ויחד עמו מאבק בחינוך ציבורי, בריאות ציבורית, וכל שרות אוניברסילי בו “אנחנו” מממנים….את אלו שתעשיית הכלא מתפרנסת מהם.

    • יואב קרני הגיב:

      אכן. כפי שנסיתי לטעון, המאבק אינו על הגרעון — מפני שאילו היה על הגרעון, מנהלי המאבק לא היו מציעים הפחתה דרמטית של מסים — אלא הוא על עצם מקומה של ממשלה מרכזית בחיי אזרחיה. הרדיקלים הרפובליקנים רוצים להחזיר אותה אל חוסר חשיבותה מן העידן שלפני 1933.

  3. רני הגיב:

    אני מבולבל ואני לא יחיד. הבעייה האמיתית מקומות עבודה המייצרים טובין שיש בהם צורך והמסוגלים להתחרות בשוק המקומי והעולמי, חידוש בתי החרושת מציאת שווקים, האם הכוונה לסגור את ארה”ב בחומות מכס? להחזיר את תעשיית הטקסטיל, על ידי מניעת יבוא ?בין היתר? להוציא את הבנקים האמריקאים מהשוק העולמי? זה עולם כה שונה מ 1933 שאפילו לא ניתן (לי!) לחשוב איך היה אז בעולם של רק רדיו. מה יעשו עם הצורך בצי מסחרי כאשר רוב האוניות המגיעות לארה”ב הן בדגל זר. האם יגרשו את האו”ם מניו-יורק? יעזבו את ברית נאט”ו? מה תהיה תגובת סין? יפן? גרמניה ? הודו? האם התכנסות ארה”ב לא תעורר מירוץ נשק גרעיני? מי בדיוק יטפל באלפי הגשרים החלודים והכבישים הסדוקים?. ה NIH ומחקרי הבריאות ואיכות הסביבה. אז 120 מיליון איש היום מעל 300 מיליון איש. מי ישגיח על המזון? המים? מה איכות האנשים הנבחרים שינהלו שינוי עצום כזה. האם בכלל בעולם החשוף של היום ייתכנו מנהיגים כפרנקלין דלאנו רוזוולט מפחיד.

  4. חיים הגיב:

    יואב – תודה על סופשבוע עתיר כתבות. הרגשתי בחסרונך בשבועות האחרונים. אני מצטרף לדעה שהרפובליקנים מנסים להחזיר את הממשלה לתפקידה המינימלי משנות ה-30, אבל לפי דעתי המניעים מאחורי עמדה זו אינם רק אידיאולוגיים אלא גם נובעים מתפיסת עולם גזענית ודרוויניזם חברתי שמטרתו להחליש את החלשים כדי שלא יהיו איום. אם בודקים את מדיניות הממשל לאורך שנים ניתן להבין הרבה מוזרויות בשיטה האמריקאית.

Leave a Reply