זו היתה פיסגה של מטאפורות: מנהיג שרי לאנקה, עטור נצחון במלחמה נגד טירוריסטים, עלה לרגל אל מקום הולדתו של בודהה. בדרך הוא עצר אצל המנהיג החדש של נפאל, מהפכן מאואיסטי ותיק, שארה”ב כוללת ברשימת הטירור שלה. רצונכם לדעת איך ייראה העתיד, או איך לא ייראה? הזמינו-נא את השניים לירושלים, כדי שיעניקו שיעור משותף לישראלים ולפלסטינים
לוּמבּיני היא המקבילה הבודהיסטית של בית לחם יהודה. שם, בערך לפני 2,500 שנה, נולד הנסיך סידְהַרתַה גַאוטֶמַה. הוא לא נולד לרוח הקודש, אבל רוח הקודש צלחה עליו 35 שנה אחר כך. הוא ראה את האור (מכאן “הנאור”, או “הבודהה”), והראה אותו לבאים אחריו.
לומביני היא ממלכת כוהנים וגוי קדוש בשפלה הפוריה של נפאל לאורך גבול הודו. אין בה תושבים קבועים מחוץ לאוסף גדל והולך של נזירים. מאות אלפי צליינים עולים אליה לרגל. במרכזה שוכן “הלב הקדוש”. בלב הלב הקדוש נמצא כוך זעיר, שלידו קבוע השלט “מקום הולדתו המדויק של אדוננו הבודהה”. המדויק. נשים מזדקפות על בהונותיהן כדי להשליך מטפחות לבנות.
קריית המנזרים של לומביני מזכירה קצת יריד עולמי. בביתן התאי כבר היית? והיפאני? והקוריאני? והבורמי? ואת פיגוּמֵי האוסטרי כבר ראית? (אוסטרי? מה פתאום אוסטרי?) אבל אל-נא תחמיץ את הגרמני, דוחק בי נהג הריקשה. (הגרמני? מה פתאום גרמני?)
נזיר של ארגמן
הבודהיזם, שֶמֵת מיתה כמעט מלאה בהודו, חוזר ונולד בפאתי מערב, מבוורלי הילס ועד ברלין. הוא הדת המצליחה ביותר של עידן הדלי. מה לכם אמונה יותר שוחרת שלום, ושקועה בהרהורים קיומיים, וּמקסימה במסתורין של תפילותיה ושל ניגוּנֶיהָ. א-וֹ-ם-ם-ם.
אם אינכם מאמינים לדלאי לאמה אז תשאלו את ריצ’רד גיר.
או סוּרוּ-נא אל המנזר שממשלת שרי-לאנקה בונה בלומביני, כדי להיזכר שבודהיזם יכול להיות גם אגרסיבי, לוחמני וַחסר סובלנות. נזירים בודהיסטיים היו העורף הרוחני של הרוב הסינהלי, הבודהיסטי, במלחמת החורמה שלו נגד המיעוט הטמילי, ההינדואי.
המנזר ישכון בהיכל מעוגל ואדמדם. עשרות נפאלים עומדים עכשיו על פיגומיו, וּמקרצפים את אריחיו.
מצאתי שם רק נזיר בודהיסטי אחד בגלימת ארגמן. סינהלי? שאלתי בנימוס. סינהלי, הוא השיב ברמז של קוצר רוח. יחיד? יחיד. מתכוננים לבואו של הנשיא? מתכוננים. וּמתי יגיעו נזירים נוספים?
להלן פקעה סבלנותו של הנזיר, או אולי גברה חשדנותו, והוא אמר לי שלא יגיד לי. זה היה האות לקָרֵב את כפות ידיי אל סנטרי, וּלהגיד “נַמַסְטֶה”, זאת אומרת “אני קד לפניך” בלשון הסאנסקריט.
הנמרים לא ינהמו עוד
הנשיא, שעמד להגיע ללומביני בארבעה במארס הוא מאהינדה רַגַ’פַּקְסַה. הוא כנראה הצליח לעשות משהו שנִבצַר מארבעת קודמיו: להביס אחת וּלתמיד את ‘הנמֵרים’, הלוחמים זה 25 שנה לכונן מדינה טמילית עצמאית בצפון שרי-לאנקה. בשיא כוחם, ‘הנמֵרים’ גירשו את צבא הממשלה כמעט משליש שטחה של מדינת-האי.
אגרופי ‘הנמרים’ שוב אינם קמוצים כל כך. (כרזת תעמולה באתר הרשת של ‘אילאם’, שמה של המדינה הטאמילית שהנמרים לוחמים לכינונה)
הם עשו חיל מיוחד בטירור נגד יחידים ונגד רבים. הם רצחו נשיא אחד, תשעה שרי ממשלה, עשרים חברי פרלמנט, פרופסורים, כוהני דת, פקידי ממשלה, קציני משטרה, חמישה-עשר עתונאים, שני סופרים, משורר אחד; וגם את יורש העצר של שושלת גאנדי בהודו, ראש הממשלה לשעבר ראג’יב גאנדי, נקמה על הסיוע שהושיט בשעתו לממשלת שרי לאנקה.
ה’נמרים’ לא המציאו את שיטת הטירוריסטים המתאבדים, אבל הרחיבו את השימוש בה במידה המעניקה להם את הזכות להיחשב לִמקור ההשראה של מתפוצצים יראי-שמיים בכל רחבי המזרח התיכון. הם גם הכניסו לשימוש נשים וִילדים, וגמרו את הַהַלֵל על המוות.
מלחמת ‘הנמרים’ התקרבה להרוס את שרי-לאנקה. מנהיגי הרוב הסינהלי חרקו שיניים, והתחילו “תהליך שלום”. איפה? באוסלו כמובן. התהליך התנהל בַּעצלתיים בין קרב לִקרב, בין רצח לרצח.
ביולי 2006, שמונה חודשים לאחר השבעתו, הנשיא רַגַ’פַּקסַה שיסה את צבאו בַּ’נמרים’. הם נדחקו כמעט מכל מַאחזיהם, וּבעצם הימים האלה ממשמש וּבא הקרב האחרון במעבה הג’ונגל.
הנשיא אינו טורח לחכות לתוצאות. הוא עולה אל מקדש המוֹלָד בלומביני במחווה שרוּחניוּת וכוֹחניוּת משמשות בה בעירבוביה. הוא הכובש הגדול, מכניע הטירוריסטים, מְאַחֵד המולדת. עכשיו הוא יכול להשתחוות לפני הבודהה באקט של ענווה ושל התבטלוּת. בית מלון בלומביני מתכונן לארח אותו. שאלתי את פקיד הקבלה אם הם מכינים סוויטה מלכותית. הפקיד משך בכתפיו. אין לנו סוויטה, הוא אמר. הנשיא ישהה בחדר פשוט כאחד הצליינים.
‘הֶעָשׂוּי לִבלי חַת’
עתוני נפאל הודיעו על מסעו הממשמש וּבא של רג’פקסה בכותרות ענק. הוא ראשון אורחיו של ראש הממשלה החדש, פּוּשפַּה קוּמאל דאהאל, הידוע יותר בכינויו המחתרתי ‘פְּרַצַ’נדַה’, או ‘הֶעָשׂוּי לִבלי חַת’. פראצ’אנדה הנהיג התקוממות מאואיסטית, שהמיטה חורבן על נפאל העלובה. ארגונו נמצא ברשימה של סייעני טירור, שעליהם ארה”ב אוסרת את הכניסה לתחומיה. זו דרגה אחת מתחת לסיווג מלא של “טירוריסט”. ה’נמרים’ של שרי-לאנקה נהנים ממלוא הסיווּג.
הנה כי כן, השבוע, בקטמנדו בירת נפאל, הֵסֵבּוּ זה עם זה, בחיוכים רחבים, מנצח הטירוריסטים והטירוריסט המנצח. הם סעדו את לבם, הנשיא הבודהיסטי המאמין של שרי-לאנקה וראש הממשלה האתיאיסטי שונא האֵלים של נפאל. מותר לקוות שהארוחה היתה צמחונית.
הבודהיסט הוא עכשיו התגלמות ההצלחה במלחמה על הטירור. האתיאיסט הוא התגלמות הכשלון במלחמה על הטירור. הבודהיסט רקע ברגלו ואמר על גופתי המתה. האתיאיסט רקע ברגלו, ודרך על גופות מתות.
הבודהיסט השרי-לאנקי (משמאל), המאואיסט הנפאלי נועדים בקטמנדו. גזיר של העתון Kathamndu Post, ארבעה במארס 2009
נפאל היא סיפור מעניין כשלעצמו. המלוכה הדתית השמרנית הזו, שאנגרי-לה קסומה של מִקדשים ושל כיפות שלג, כרעה תחתיה. טיפשותם הקיבוצית של הלא-מאואיסטים, מימין עד שמאל, פטרה את המאואיסטים מן הצורך לנצח במלחמה כדי להגיע לשלטון. הם נחלו נצחון בחירות מהמם בקיץ שעבר בזכות ארגון יעיל וּבזכות רמזים עבים של אנחנו-או-תוהו-ובוהו.
כן, מהפכנים אלימים ושונאי “דמוקרטיה בורגנית” יכולים לנצח בִּבחירות בוּרגניוֹת, בנסיבות של ייאוש איום: מקטמנדו ועד עזה, ואיפה לא.
על מאו צה טונג מספרים, כי בזִקנָתו המופלגת היה מַשׂיא עצות למנהיגים זרים איך לדכא מהפכות מאואיסטיות. האם זה היה חוש ההומור המרושע שלו? או הסניליוּת? או אולי רמז של חרטה על ניסוייו החברתיים הרצחניים? פראצ’אנדה וחבריו אינם מגלים חרטה. אדרבא, הם רוצים לזרז את מלחמת המעמדות, ואפילו לייצא אותה. כרזותיהם מפארות לא רק את את מאו, את מרקס ואת לנין, אלא אפילו את סטאלין.
לפני שהוא יִכבֶּה
צירוף נסיבות זימן לאותם השבועות עצמם את נצחונו ההיסטורי של צבא שרי-לאנקה ואת נו-טוב-לא-בדיוק-נצחונה-ההיסטורי של ישראל על הרפובליקה האיסלאמית של עזה. האומנם שרי-לאנקה מלמדת אותנו שאפשר להביס טירוריסטים, וּבִלבַד שרוחנו תהיה ארוכה וקרה? אם כן, זה יהיה לקח קצת סלקטיבי, מפני שנפאל לימדה אותנו את ההיפך: למהפכנים ממושמעים יש אורך רוח וכושר סבל גדולים בהרבה מאלו של אליטה פוליטית וכלכלית מפונקת, מבולבלת וּמוּשחתת.
בקצרה, אילו רק היה אפשר להזמין את ראש ממשלת נפאל ואת נשיא שרי-לאנקה לדואט בירושלים, הם היו יכולים להעניק לישראלים ולפלסטינים את שיעור חייהם. חוץ מזה, החדשות האחרונות על שרי-לאנקה עטורת הנצחון: יתרות מטבע החוץ שלה אזלו. פשוט נגמר לה הכסף. אשר לנפאל עטורת המהפכה, הכסף כמובן אזל, וגם החשמל. אני מסיים לפני שהוא יִכבֶּה.
| לאחר מעשה: ביקרתי בלומביני בעשרים ושבעה ובעשרים שמונה בפברואר. הרשימה הזו נכתבה באחד במארס, והתפרסמה במגזין סוף השבוע של ‘גלובס’ בחמישה במארס. אני חושש שהקדמתי להניח.
בשלושה במארס, טירוריסטים רעולי פנים תקפו את האוטובוס, אשר הסיע את נבחרת הקריקט של שרי-לאנקה אל האיצטדיון המרכזי של לאהור, פקיסטן. קריקט הוא הספורט הלאומי של שרי-לאנקה, פופולרי מאין כמותו. הנשיא פראקאסה מיהר לקצר את ביקורו בנפאל, וחזר הביתה מבלי לעלות אל מקדש המולד של הבודהה. הטירור מוסיף לרדוף את מנצח הטירור. עד הרגע הזה אין יודעים מי היו הטירוריסטים. הדעת נותנת שהם היו אל-קאעידיסטים, והתעניינו בערעור הסדר בפקיסטן יותר מאשר בקריקט של שרי-לאנקה. אבל יש לפחות סיכוי קטן, קטנטן, שהם היו נוקמים מן ה’נמרים’. לנשיא פראקאסה תינתן עוד הזדמנות לשאול את הבודהה לדעתו. הוא עומד לחנוך את המנזר השרי-לאנקי בלומביני בתחילת יולי. מַהֲרו-נא להזמין כרטיסי טיסה.
תוכלו לטוס מקטמנדו בחברה הנקראת ‘בודהה אייר’. מטוס הבוכנה הקטון שלכם ינחת בשדה תעופה הנקרא בפשטות ‘בודהה’. אם מפגינים לא יחסמו את הכביש הראשי (בתביעת שכר, או בדרישה לקבל סיווג אתני חדש, או במחאה על תאונת דרכים, או מפני-שיש-להם-חשק-להפגין-דווקא-היום) תגיעו ללומביני בתוך חצי שעה.
|
רשימה קודמת באתר הזה
- נזירים בודהיסטים יוצאים למלחמה? היש רעיון סביר פחות, בוודאי בשביל תיירי-בודהה הישראלים, היוצאים מן הבקו”ם עם תעודת השחרור, ושמים את פעמיהם אל בירתו הזמנית של הדאלאי לאמה (למשל)?
מכל מלמדיי השכלתי. מגיבים ידענים ורבי-ניואנסים תיקנו אותי לא פעם, הציעו לי תובנות מקוריות, והחכימו אותי. אני אסיר תודה להם. כתמיד, אני להוט לשמוע הערות לגופו של עניין, בין אם הן לרוחי ובין אם אינן.
אני מבקש להזכיר לאורחיי שהאתר הזה אינו ‘טוויטר’ (כלי מצוין כשלעצמו). אין לי כל עניין בהערות של 140 תווים.
כמובן, כרגיל, זיהוי מלא, או לפחות ציון כתובת של אתר רשת, הם תנאים מקדימים לפירסום. מסרים יושמטו בהיעדר זיהוי בלי קשר לתוכנם. תודה.
ואני תוהה האם ותוך כמה זמן תיעלם הסיסמה המטופשת של “המלחמה בטרור” שטבע בוש. הרי אין כמו מה שכתבת בשביל להזכיר לנו שאין מדינה כזו או מעצמה כזו שנקראת “טרור”, אלא זה כלי שגורמים שונים משתמשים בה לצרכיהם. כמו שאין מלחמה נגד חומרי נפץ, או מלחמה נגד קלשניקובים כך גם אין מלחמה בטרור. אם כבר אפשר לדבר על “מלחמה נגד הטרור” למאבק נגד המוקשים או נגד פצצות המצרר, אבל זהו מאבק ציבורי לדה-לגיטימציה של כלי, לא מלחמה ממש.
אבל הכוונה היתה מלחמה נגד אוייב מסויים שהשתמש בטרור, הרי ארה”ב ב”מלחמתה בטרור” לא נלחמה נגד הנמרים הטאמיליים, ולא נגד המאואיסטים בנפאל. ואם היו מגדירים את המלחמה במדוייק יותר, אז אולי תוצאותיה היו מוצלחות יותר.
(ונותר להשתתף בצערו של נתניהו שעד שהוא מצליח לחזור לשלטון בישראל, כל מה שהוא מטיף לו, מהמלחמה בטרור ועד דה-רגולציה יוצא מהאופנה בבסיס האם שלו מעבר לים)
אכן, עמנואל. אם כי אני חושד שאילו היה ממש בהכרזת הנצחון הפוחזת של בוש במאי 2003 (על סיפון נושאת המטוסים לינקולן, על רקע השלט “המשימה הושגה”), הוא היה מרחיב את המערכה גם אל טירור לא-איסלאמי, לא-בין-לאומי. בית המלוכה הנפאלי בוודאי קיווה לזה. בסופו של דבר מלך נפאל לא הצליח לשכנע אפילו את הודו השכנה, הסובלת בעצמה ממרידה מתפשטת של מאואיסטים.
אשר לצערו של נתניהו: ישראל מעולם לא בחרה ממשלה מנותקת יותר מן המציאות הבין לאומית. מעניין (או בעצם מעציב) יהיה לראות את נתניהו מגיע לוושינגטון כדי לדבר על איזשהו עניין. מנהיגים ישראליים רגילים להטיף מוסר בוושינגטון, הבה נראה אם הזיקית הפוליטית הזו תשנה צבעים. סוף סוף הוא עומד להיות החבר השמאלי ביותר בממשלתו.
אבל הבה נחזור אל בודהה ואל דרום אסיה.
בשל הקפדתך על דיוק
הבודהה הוא זה שניעור.
לא לפי הספרות האנגלית. שם התרגום הוא enlightened. ראיתי את התרגום “זה שניעור” בוויקיפדיה העברית ובמקומות אחרים, אבל זו עברית לא טובה. אני אצטרך לפנות אל יודע סאנסקריט כדי לברר אל נכון.
אגב, היש סיבה לאנונימיות של ההודעה? האם המעירה חוששת מפני רדיפות מצד כוהני ההינדו? אני מבטיח שלא אסגיר אותה לשלטונות.
אדם ניעור נעשה נאור, אך השורש הוא מלשון עוררות.
בודהה התעורר מן המצב האנושי השכיח של היות סומא למציאות כמות שהיא.
אל חשש אף הוא נדבך חשוב בתורתו. ומתאים כאן.
איני חוששת אך מתנצלת. אולי בפעם אחרת.
לא איעלב אם תסיר את התגובה. היא אמנם חורגת מן הכללים שהצבת.
באופן מילולי בודהה הוא “זה שהתעורר” מהשורש ‘בודְה’ בסנסקריט. אבל התואר הוא כמובן מטאפורי ומציין התעוררות אל האמת. לפעמים מתרגמים את המילה “בודהי” בסנסקריט או פאלי כ-enlightenment אבל תרגום מילולי יהיה awakening.