דמוקרטיה, דמוקרטיה, אבל מתי הם כבר ילמדו לדבר

”השנה הדמוקרטית ביותר בהיסטוריה“ מצעידה שני מיליארד בני אדם לקלפיות, רובם בהודו. מרשים ומעורר הערצה. אבל הדרך אל הקלפי עוברת בתעלות הביוב של הרטוריקה הפוליטית. ועדת הבחירות המרכזית סותמת פיות בשם הרמוניה ושקט חברתי. אולי אין לה בררה. מה שהפוליטיקאים ההודים מסוגלים להגיד בפומבי מעורר את הצורך לשאול מה הם ”באמת“ חושבים

אליבא דכל הסקרים, דכל העתונים,  דכל הפרשנים, הפור בהודו כבר נפל. ההצבעה ב״בחירות הגדולות ביותר״ בדברי ימי האדם אמנם תסתיים רק ב-12 במאי, אבל המנצח יהיה נרנדרה מודי, מנהיג הימין הלאומני-דתי. ״הגל של מודי״ הוא עכשיו מליצה שחוקה בהודו. מועמד הימין נראה באיור הזה, השאול מ׳מייל טודיי׳, עתון שהפך את עצמו לכרוז-תעמולה של מודי (עשרים-ושלושה במארס 2014)

אליבא דכל הסקרים, דכל העתונים, דכל הפרשנים, הפור בהודו כבר נפל. ההצבעה ב״בחירות הגדולות ביותר״ בדברי ימי האדם אמנם תסתיים רק ב-12 במאי, אבל המנצח יהיה נַרֶנדרַה מוֹדי, מנהיג הימין הלאומני-דתי. ״הגל של מודי״ הוא עכשיו מליצה שחוקה בהודו. מועמד הימין נראה באיור בטבלואיד ׳מֵייל טודיי׳, שהפך את עצמו לכרוּז-תעמולה של מודי (עשרים-ושלושה במארס 2014)

הכותב הזה אינו הראשון שהבחין בצפיפות האלקטורלית של 2014. השבועון הבריטי הבין לאומי ’איקונומיסט‘ תיאר אותה ”הדמוקרטית ביותר מאז ומעולם“, בהתחשב בזה שארצות עם איזה שני מיליארד בני אדם, 30% של המין האנושי, הולכות לקלפי כדי לבחור ממשלות.

הבולטות ביותר הן הודו (1.23 מיליארד), אינדונזיה (253 מיליון), ברזיל (202 מיליון), דרום אפריקה (48 מיליון), קולומביה (46 מיליון) ואפגניסטן (31 מיליון). בארה“ב (318 מיליון) יהיו בחירות לקונגרס. (הנתונים מובאים מן האתר המתעדכן של הסי.איי.אי)

גם ציניקנים, או לפחות חלק מהם, יצטרכו להודות שזו הפגנה מרשימה של השתתפות בני אדם בקביעת גורלם. עניין אחר הוא מה הם יקבעו, וּבאיזו מידה כוונתם תסתייע.

זה המכוּנה ”התהליך הדמוקרטי“ לוקה עכשיו בהרבה מאוד ליקויים, בייחוד בהצגה רצינית של חלופות. ה‘איקונומיסט‘, המצוטט למעלה, אף כי התפעל מן השנה הדמוקרטית, פירסם זה לא כבר מסה ארוכה על משבר הדמוקרטיה.

כך או כך, אי אפשר לטפּוֹל אשמה של חוסר רלוונטיות על הבחירות של השנה. הודו ואינדונזיה עומדות להחליף מפלגת שלטון מקץ עשר שנים, אפגניסטן עומדת להחליף ממשלה באופן דמוקרטי בפעם הראשונה בתולדותיה, והיא ראויה להערצה מיוחדת, מפני שהיא תעשה כן בצל מתאבדי הג‘יהאד. ברזיל וּדרום אפריקה כנראה יסתפקו  במה שיש להן. ארה“ב אמנם אינה בוחרת את הרשות המבצעת, אבל תוצאות בחירתה יקבעו אם לנשיא תהיה השפעה כלשהי על תהליך החקיקה בשנתיים הבאות.

הרבה מאוד מונח על הכף, בייחוד בהודו. עצם תהליך ההצבעה בהודו ארוך יותר ממערכת בחירות שלמה בכמה ארצות. בבריטניה, ראשי ממשלה נהגו לפזר את הפרלמנט ולערוך בחירות בתוך חודש. בהודו נדרשים כמעט ששה שבועות רק כדי להצביע.

השבוע, ביום ה‘, התנהל הסיבוב הששי של הבחירות. 180 מיליון בני אדם הצביעו ב-12 מדינות, וּבחרו 117 צירים לפרלמנט של 543. נשארו עוד שני סיבובים. הכול יסתיים ב-12 במאי, וכעבור ארבעה ימים נדע את התוצאות.

שם שורצים תנינים רעבים

הבחירות האלה אומרות כבוד להודו. היא עורכת אותן בפעם ה-16 בתולדותיה, היא תמיד כיבדה את תוצאותיהן, וּמעולם לא היו תלונות רציניות על זיוף. בהתחשב בלוגיסטיקה, זה השׂג יוצא מגדר הרגיל. החוק ההודי מעניק לכל אזרח את הזכות להצביע ברדיוס של שני קילומטרים ממקום מגוריו. זה אומר, שקלפיות מגיעות אל המקומות הנידחים ביותר שאפשר להעלות על הדעת.

שני כתבים הודיים של ה‘וול סטריט ג‘רנל‘ סיפרו השבוע בעיתונם על ועדת קלפי אחת, שהפליגה בסירה קטנטנה אל אי רחוק בארכיפלג נידח בים הערבי (בצד המערבי של הודו), במים ”השורצים תנינים רעבים“. הם הגיעו על האי בערב שלפני ההצבעה, התמוטטו מייד מעייפות, אבל התעוררו בזמן למחרת בבוקר כדי לפתוח את הקלפי.

בעוד שהודו ראויה להערצה על עצם הבחירות, הפוליטיקאים ההודיים מעוררים מידה הרבה יותר קטנה של הערצה. אני  מעולם לא האזנתי לתעמולת בחירות מופקרת וחסרת אחריות יותר מזו הבוקעת מרמקולי הודו, אגב חיזור אחר 815 מיליון בוחרים.

נאומי הסתה מוטרפים

ועדת הבחירות המרכזית פותחת יום אחר יום הליכים פליליים נגד פוליטיקאים בכירים מאוד בגלל נאומי הסתה מוטרפים.

מוטב לזכור שעצרת בחירות מוצלחת בהודו אינה יכולה להרשות לעצמה פחות מ-100,000 נוכחים. המצליחות במיוחד מסוגלות למשוך כפליים ויותר. במחיצת הֶהמון הזה, בדרך כלל בחום כבד וּבלחות בלתי נסבלת, פוליטיקאים מאבדים שליטה עצמית, אם בכלל היתה להם.

הרטוריקה קשורה בציפיות: האופוזיציה הימנית, ששורשיה נעוצים בתנועות לאומניות דתיות של ההינדוּ, מועמדת לנצח. סקרים מעולם לא עשו חיל בהודו, אבל יש סימנים שהם משתפרים. הם חוזים נצחון מסיבי לאופוזיציה, אולי אפילו רוב מוחלט של המושבים בפרלמנט. הציפיות האלה מזינות אופוריה בימין וַחרדה במרכז וּבשמאל.

צריך אגב לסייג את התוויות הרעיוניות האלה. כל כך הרבה בהודו מוכרע, עדיין, על יסוד קאסטה (שייכות לכַת, או כִּתה) ועל יסוד דת.

מוסלמים, בערך 15% של האוכלוסיה (והרבה יותר מ-15% באזורי-מפתח) נוטים להצביע לטובת מפלגות ”חילוניות“, אם כי יש גם כמה מפלגות מוסלמיות קטנות. ה״חילוניות״ נוטות להיות סוציאליסטיות, אבל קצת קשה לייחס את ההצבעה לטובתן לנטיה שמאלית של המצביעים. המוסלמים נוטים להן מפני שהן מתחייבות לחסום את הלאומנים מן ההינדו.

האופוריה של הימין, לאחר עשר שנות אופוזיציה, מובנת בהחלט. זה הזמן לתפור חליפות, או לפחות קוֹרטוֹת (החולצה ההודית הדקה הגולשת כמעט עד הברכיים). זה הזמן לחלוקה מסיבית של טובות הנאה.

בעשר השנים האחרונות, בזכות תקשורת עירנית וקפצנית, להודים ניתנה ההזדמנות לצפות פעם אחר פעם בהֶקף הניצול לרעה של כוח פוליטי. שערוריות שחיתות מסמרות שיער עלו לממשלה המרכזית עשׂרות מיליארדי דולרים. שני שׂרי קבינט יושבים מאחורי סורג ובריח. קשה להימנע מן המחשבה שהאופוזיציה, כל אופוזיציה, בסך הכול ממתינה לתורה לטבול את אצבעותיה בשמנת.

מה רוצים מבעלה של הנסיכה?

למפלגת השלטון, העומדת לרדת מנכסיה האלקטורליים, יש סיבות טבעיות לחרדה. אם שחיתותה היא אמנם כה מסיבית, או אז יום-הדין מתקרב וּבא. מפלגת העם ההודית (BJP), המועמדת להרכיב את הממשלה הבאה, שיגרה בזמן האחרון רמזים שהיא תתעניין במיוחד בעושר יוצא-הדופן שצבר אחד, רוברט וַדרַה, הנשוי במקרה לאחת, פְּרִיַנְקַה, שהיא במקרה בִתה של נשיאת המפלגה, סוניה גאנדהי.

קשה לחשוב על דמות אחת בשנים האחרונות הגורמת צרבת להודים מן המעמד הבינוני יותר מאשר זו של ודרה. הם נתקלים בייחוּסוֹ-מתוקף- נישׂוּאיו אפילו בנִמלי התעופה שלהם. שם ניתנת רשימה של בעלי כהונות רמי מעלה, הפטורים מחיפוש בטחוני.

כולם חסר אחד מצוינים שם לא בשמותיהם אלא בתפקידיהם, מנשיא הרפובליקה ומטה. היחיד המצוין בשמו הוא ״האדון רוברט וַדרַה״. זה עניין ללעג ולשנינה, אבל גם לחריקת שיניים. אין קושי לנחש את מידת העונג שתסב היעלמות השם הזה בַּעלוֹת הממשלה הבאה, אי שם בתחילת הקיץ.

רשימת הקטגוריות הפטורות מחיפוש בטחוני בנמלי תעופה בהודו, קטגוריה מס׳ 31: ״האדון (Shri) רוברט וַדרַה, בשעה שהוא מתלווה אל אישים מוּגנים״. שמו הוא היחיד המופיע ברשימה ארוכה של נשיאים, נשיאים לשעבר, ראשי ממשלה, שופטי בית המשפט העליון, מושלי מדינות וכו׳. הקישו-נא כאן לצפות בצילום בגודלו המקורי

רשימת הקטגוריות הפטורות מחיפוש בטחוני בנמלי תעופה בהודו, קטגוריה מס׳ 31: ״האדון (Shri) רוברט וַדרַה, בשעה שהוא מתלווה אל אישים מוּגנים״. שמו הוא היחיד המופיע ברשימה ארוכה של נשיאים, נשיאים לשעבר, ראשי ממשלה, שופטי בית המשפט העליון, מושלי מדינות וכו׳. הקישו-נא כאן לצפות בצילום בגודלו המקורי

ודרה הצטרף אל החמולה המורחבת של נהרו-גאנדהי ב-1997. אף כי לא היה לו כל נסיון עסקי ומסחרי, והשׂכלתו הסתכמה בתעודת בגרות, הוא עשה חיל מיוחד בעסקות מקרקעים. רכישותיו התחילו ב-2009, בשנה החמישית של שלטון מפלגת הקונגרס, וערך השקעותיו עלה פי ששה. שוויו מוערך עכשיו ב-50 מיליון דולר ויותר.

ודרה, מטורזן, יהיר, אתלטי ונודף חשאיות, הוא יעד קל לאופוזיציה, הנאבקת לא סתם נגד מפלגה, אלא נגד שושלת. כאשר המנהיגוּת עוברת בירושה על סמך הגנטיקה — סבא-רבא, סבתא, אבא, אמא — בני המשפחה השלטת נמצאים בתמונה אפילו כשהם אינם בתמונה.

ההתקפות על ודרה גברו והלכו בשבועות האחרונים. המועמד הסָביר מאוד לעמוד בראש ממשלת הודו, נַרֶנדרַה מוֹדי, לִגלג על ודרה, שהוא התחתן עם המשפחה כשבכיסו 10,000 רופי, ועכשיו יש לו ”350 קְרוֹר“ (בשיטת הספירה ההודית, ’קרור‘, crore, הם עשרה מיליון). מודי מכנה את ודרה, בסרקזם האופייני לו, Jija Ji, או ”הגיס המכובד“, זאת אומרת, גיסו של רַהוּל גאנדהי, אחיה של פּריאנקה, המנהל את מסע הבחירות של מפלגת הקונגרס, ונחשב ליורש העצר של אמא.

ההתקפות האלה הוציאו את פּריאנקה מקונכייתה. היא, בניגוד לאחיה, אינה מחזיקה בשום תפקיד רשמי במפלגה. אבל היא ראתה צורך בהול להתלונן בשבוע שעבר על ”העלבונות“ המוּטחים בבעלה. מותר להניח שהאופוזיציה הודתה לה על תשׂוּמת הלב. נסיכה מפונקת, הנשׂואה לפלייבוי מפוקפק, אינה מעוררת אהדה אינסטינקטיבית כאשר היא תובעת את עלבונו ואת עלבונה.

גם באמות-במידה הירודות של תעמולת הבחירות בהודו, זה היה ירוד במיוחד. מנהיג מקומי של הימין במדינת ביהאר, גיריראג׳ סינג, הודיע למתנגדי נרנדרה מודי, כי לאחר בחירתו לראש הממשלה יהיה להם מקום בפקיסטן בלבד. זה כמובן פתח לרווחה את קן הצרעות הפתוח-קצת-תמיד של יחסי הינדו ומוסלמים (גזיר מן העתון ׳טיימס אוף אינדיה׳, 20 באפריל 2014)

גם באַמוֹת-המידה הירודות של תעמולת הבחירות בהודו, זה היה ירוד במיוחד. מנהיג מקומי של הימין במדינת ביהאר, גיריראג׳ סינג, הודיע למתנגדי נרנדרה מודי, כי לאחר בחירתו לראש הממשלה יהיה להם מקום בפקיסטן בלבד (Pak, בקיצור). זה כמובן פתח לרווחה את קן הצרעות הפתוח-קצת-תמיד של יחסי הינדו ומוסלמים (גזיר מן העתון ׳טיימס אוף אינדיה׳, 20 באפריל 2014)

מה יקרה למוסלמים ביום-שאחרי

כל זה כאין וכאפס לעומת הכרזותיהם של מנהיגי האופוזיציה על אודות היום-שאחרי. אחד מהם, ממנהיגי המפלגה במדינת-המפתח ביהאר (104 מיליון), הכריז כי לאחר שמודי ייבחר לראש הממשלה,

”לא יהיה מקום בהודו למתנגדיו, מקומם היחיד יהיה בפקיסטן“.

זה היה כמובן רמז עבה למוסלמים, בערך 170 מיליון בני אדם. לא בדיוק מה שמודי היה צריך, בהתחשב בטינה העמוקה של מוסלמים כלפיו מאז שאלף מבני דתם נטבחו במדינתו של מודי, גוג‘אראט, ב-2002.

מודי המבוֹעת צייץ מייד (הוא אלוף הציוצים של הפוליטיקה העולמית):

”אני דוחה את ההכרזות הלא-אחראיות האלה. הן מסיחות את הדעת מן הנושאים האמתיים של הבחירות, פיתוח וּמשילוּת“.

ועדת הבחירות המרכזית גינתה את הנואם מביהאר, ואסרה עליו לשאת נאומי בחירות, או להשתתף בעצרות. זה כאמור עונש שגרתי בהודו. הוועדה סותמת פיות לטובת הרמוניה מעשה שגרה.

מנהיג של מפלגה לאומנית קיצונית, התומכת במודי, הכריז בעצרת בחירות, כי

”מודי יהרוס את פקיסטן בתוך ששה חודשים“

משׂימה לא קלה, בהתחשב בזה שפקיסטן, ממש כמו הודו, חמושה בהרבה נשק גרעיני. הגינוי הכללי הביא אותו להתנצלות מסויגת: הוא רק התכוון להגיד שמודי ילַמד את המוסלמים לקח.

מנהיג חשוב של הימין ההינדואי, בסיס הכוח של האופוזיציה, חיזק את הרושם ש BJP אינה מסוגלת לרסן את היצרים האנטי-מוסלמיים של חבריה, כאשר קרא לחוקק חוק שיאסור על מוסלמים לקנות רכוש בשכונות של הינדו.

קשה להעלות על הדעת מסר המתיישב פחות עם מה שקוראים כאן ”האתוס החילוני של הודו“. אבות עצמאותה רצו להוכיח מיומה הראשון, שהיא ההיפך מפקיסטן, והיא אינה מתכוונת למדוד אנשים על פי אמונתם הדתית.

”אז נער עושה טעות…“

הצהרות שערורייתיות לחלוטין נשמעות גם בעניינים אחרים: מנהיג של מפלגת השלטון ה“חילונית“ במדינת אוּטַאר-פּרַדֶש (200 מיליון בני אדם) הציע לנהוג בכסיות של משי באנסים אלימים.

”אז נער עושה טעות, אפשר לסלוח לו, לא צריך לתלות אותו בשביל זה“

הכריז מוּלַיַם סינג יַדַב, שר ההגנה לשעבר של הודו, שוויתר על כהונת ראש הממשלה של אוּטאר-פּראדֶש לטובת בנו הצעיר אַקהילֶש. ועדת הבחירות נזפה באבא בחוּמרה.

אחד מעושי דברו של אבא, מנהיג מפלגתו במדינת מהרשטרה (שמומבאיי היא עיר בירתה), מיהר להוסיף גירסה משלו על ענישת אנסים. אם תולים את האנס, אמר האיש, ששמו אבו עַזמי,

״צריך לתלות גם את הנאנסת״.

כן. באמת. הוא אמר. אפילו בתו וחתנו נאלצו להתנער ממנו למחרת.

הראיון העתונאי שהבחיל את הודו: מנהיג ׳המפלגה הסוציאליסטית׳ במדינה הענקית מַהַרַשטרַה קרא לתלות לא רק את האנס, אלא גם את הנאנסת (MidDay, מומבאיי, אחד-ערש באפריל 2014)

הראיון העתונאי שהבחיל את הודו: מנהיג ׳המפלגה הסוציאליסטית׳ במדינה הענקית מַהַרַשטרַה קורא לתלות לא רק את האַנָס, אלא גם את הנאנסת (MidDay, מומבאיי, אחד-עשר באפריל 2014)

לא יצאו אלא ימים אחדים, והבוס של המפלגה, אבא מוּלאיאם הנ״ל, נאם באוזני ציבור מורים, שממשלת בנו הואילה להעניק להם קביעוּת. אה, תיקן אבא את הרושם. עליכם לדעת שקביעוּת אינה משהו קבוע (לא ציטוט, אלא פַּרַפרַזַה). אם לא תצביעו בעד מפלגתנו הסוציאליסטית, הוסיף אבא והזהיר, הקביעוּת תבוטל. הוא חזר וננזף בידי ועדת הבחירות המרכזית.

שותף קואליציוני של מפלגת הקונגרס, שר החקלאות בממשלת הודו, שַרַד פַּווַר, הוקלט בשעה שעודד את עובדי מפלגתו להצביע לפחות פעמיים. הוא התנצל. אחד ממועמדי מפלגתו הופיע בסמיכות זמנים בכפר במהרשטרה, ואיים על תושביו שאם לא יצביעו בעד מפלגתו, אספקת המים לכפר תנותק.

קצת קשה להצביע על עניין אחד החסר בתרבות הפוליטית ההודית, בחינת פגם שתיקונו היה פוטר אותה מעונשם של מסיתים ושל זורעי פירוד. הנה השערה: אמפתיה היא החסרה, זאת אומרת דרגה של חמלה ושל השתתפות, הניתנת אפילו לזר, אפילו ליריב פוליטי; אמפתיה המביאה אדם לרסן את עצמו, מפני שהוא מסוגל לשקול את תוצאות התפרצויותיו. אמפתיה היא תכוּנתה של תרבות ליברלית, אם כי כמובן לליברלים אין עליה פטנט או מונופול.

הודו, אם תוסיף לקרוע את עצמה לגזרים, תתקשה לקצור את הפרי של הצלחתה המיוחדת במינה לקיים דמוקרטיה על אפן ועל חמתן של הנסיבות הגיאוגרפיות והדמוגרפיות.

תגובות יתקבלו ברצון ובהערכה. הן יתפרסמו אם יהיו ענייניות, ויימנעו מהתקפות אישיות.

המגיבים מתבקשים להזדהות, ולהשאיר כתובת דואל אמתית, אשר תיבדק. הכתובת לא תיראה בעמוד, היא נועדה לאימות בלבד.

אנא במטותא, כתובות אמתיות בלבד. תגובה שלא תהיה בת-אימות לא תתפרסם, יהיה ערכה אשר יהיה.

אם המגיב או המגיבה מעדיפים ששמם המלא לא יופיע, יציינו-נא בגוף המסר. תודה

Leave a Reply