עתון במדינת ורמונט מדווח בכותרת ראשית על יוזמת חקיקה נגד דואר זבל
לפני שנתיים ניסה קונרד בֶּרְנְס, סנאטור רפובליקני ממדינת מוֹנטַנַה קְטַנַת-האוכלוסים, לעניין את עמיתיו בחוק מיוחד להגבלת דואר-זבל אלקטרוני. לא היו קונים, ומותר לנחש שחברי המועדון המיוחס ביותר בעולם חשבו את היוזמה לביטוי נוסף של אֶקצֶנטריוּת מצד מדינה אקצנטרית במערב האמריקני. ובכלל, בוושינגטון התהלכה אז חוכמת אנשים מלומדה, שמוטב לממשלה הפדרלית להרחיק את ידיה מן האינטרנט בכלל ומן המסחר המקוּוָן בפרט.
הרבה מים זרמו מאז בנהרות מונטנה, הרבה נכסי אינטרנט התפקעו וירדו לטמיון, וסנאטור ברנס החליט לחזור ולנסות. הפעם, לא זו בלבד שיש קונים, אלא שהוא צריך לעמוד בתור.
החקיקה בווירג’יניה הגיעה עד עמודו הראשון של ה”טוֹלידוֹ בְּלֵייד”,
במדינת אוהיו. משמאל נראה הסנאטור הניו יורקי צ’אק שוּמֶר, אחד
מבעלי הצעות החוק נגד Spam.
לא פחות משלוש יוזמות חקיקה מונחות עכשיו על שולחן הקונגרס בוושינגטון בנסיון לשים קץ למה שידוע בעגת האינטרנט כ Spam, זאת אומרת דואר בעל תוכן מסחרי, הגודש תיבות אלקטרוניות, מאיים על שלומם של סַפָּקֵי אינטרנט, משַבֵּש שָרָתים, מעצבן משתמשים, ומתחיל לעלות ביוקר לַחֲבָרוֹת המנסות להישאר בחיים בזמן של האטה כלכלית.
הימים האחרונים של אפריל והימים הראשונים של מאי בארה”ב עמדו בסימן האצה פתאומית ודרמטית של המלחמה ב Spam. היו ערבים, שבהם ידיעות על Spam שודרו במהדורות החדשות של רשתות הטלויזיה הגדולות עוד לפני ידיעות מעיראק. המלחמה ב Spam כבשה מקום בולט בעמודים הראשונים של העתונים. מושל מדינת וירג’יניה, ליד וושינגטון הבירה, חתם על חוק, אשר ישית עונשי מאסר חמורים על שולחי Spam.
מושל וירג’יניה, מארק וורנר, חותם על החוק החדש
נגד Spam במשרדי אמריקה און-לאיין, 23 באפריל
שני מיליארד הודעות
אין זה מקרה שווירג’יניה החליטה להחמיר יותר מכל מדינות ארה”ב האחרות. בצפונה, סמוך לנמל התעופה הבין לאומי על שם דאלס, נמצאים משרדי אמריקה און-לאיין, ספקית האינטרנט הגדולה ביותר בעולם.
אומנם AOL אינה עוד מה שהיתה, אבל יש לה 27 מיליון מנויים בארה”ב, ועוד שמונה מיליון באירופה ובאמריקה הלטינית, ודרכה עוברת בערך חצי תנועת האינטרנט העולמית. כמות ה Spam הנשלחת אל מנוייה הוכפלה מאז תחילת השנה, והיא עומדת על שני מיליארד הודעות ביום. שני מיליארד.
אחד ממנהלי AOL, מאט קורן, אמר ל”וושינגטון פוסט”, כי שולחי ה Spam הם “אנשי רשע” (evil folks). האם הוא שם לב לדמיון המפתיע בין בחירת המלים שלו ובין האיפיון שהעניק ג’ורג’ בוש למפוצצי המגדלים התאומים והפנטאגון, ב-2001? צריך להגיד, שגם הסיקור העתונאי של המלחמה ב Spam, גם הרטוריקה הפוליטית, אומנם מצטיינים בכמה צדדי דמיון למלחמה על הטירור.
מה מקור העניין? מדברת בעדה העובדה ששלושה סנאטורים וצירת קונגרס אחת הגישו הצעות מפורטות לחקיקה פדרלית נגד ה Spam. הלחץ מצד בוחרים, ועוד יותר מזה מצד תורמים למערכות בחירות, נעשה כבד מאוד. ההערכות על הנזקים הכלכליים של ה Spam גורמות סחרחורת קלה.
לפי חברת הייעוץ Ferris, שבסיסה בסן פרנסיסקו, עולם התאגידים האמריקני הפסיד בשנה שעברה 8.9 מיליארד דולר בקשר ישיר עם דואר הזבל. 40% מן הסכום הזה מיוחסים לאבדן פריון עבודה. הדיוק מחייב להוסיף, שמחקר אחר (של תכנית האינטרנט במרכז Pew לחקר התקשורת) העלה תוצאות מנוגדות. אבל נתוני Ferris חוזרים ומצוטטים מאז פירסומם כמו היו עובדה, והם מזינים את הלחצים הציבוריים ואת תהליך החקיקה.
קָצרוּ אותי
משתמשי אינטרנט אינדיבידואליים אינם זקוקים לאסמכתאות אקדמיות, כדי לדעת עד כמה הם שונאים את ה Spam. שיטפון של הצעות מיותרות (במקרה הטוב) ושל הצעות מגונות (במקרה הרע) מציפות תיבות דואר בשיעורים פנטסטיים.
אני למשל נקטתי את כל אמצעי הזהירות הידועים לי, כדי למנוע מסוחרים אמריקניים לגלות את כתובת הדואר שלי (בטכניקה הידועה כ”קציר“), אבל תשה תושייתי לנוכח תושייתה של התוכנה הממציאה כתובות דואר, עד שהיא מגלה כמעט את כולן. אומרים שעל כל אלף כתובות לא קיימות, היא מגלה כתובת אחת קיימת. והיא מגלה גם אותי.
אני מוחק בלהיטות כל כך גדולה כל הודעה חשודה, עד שהשבוע גיליתי כי מחקתי גם כמה הודעות לגיטימיות בהחלט.
ה Spam אינו רק תופעה אמריקנית. הוא מיוצא לכל העולם. 80% מכל דואר הזבל ביפאן מגיע מחו”ל. 84% מכל דואר הזבל בצרפת כתוב באנגלית. דרום קוריאה, אולי ארץ האינטרנט המפותחת ביותר בעולם, הטילה השנה הגבלות חמורות על פעילות Spam. למשל, היא אוסרת “קציר” של כתובות דואר מ-40,000 השרתים בתחומיה.
מדינת וירג’יניה קבעה בחוק החדש, כי Spam ייחשב לעבירה פלילית, אם יישלחו ממקור אחד יותר מ-10,000
מסרים ב-24 שעות, או 100,000 מסרים ב-30 יום. העונש הצפוי: בין שנה אחת לחמש שנות מאסר. זה העונש שווירג’יניה מטילה על אנשים, המבריחים נשק לתחומיה.
הצעות החוק הנידונות עכשיו בקונגרס מציעות, בין השאר, לעודד ציד גולגלות בנוסח המערב הפרוע. משתמשי אינטרנט שיחשפו עברייני Spam ישלשלו לכיסם 20% מן הקנסות שהממשלה תטיל. הקנס המוצע במקרה הזה הוא 500,000 דולר. זה אומנם אינו מגיע לפרסים המוצעים תמורת אוסאמא בן לאדן וסדאם חוסיין, אבל נראה שהפרס על גולגלתו של איש Spam יכול להעניק לו מקום בין 55 הקלפים שחילק הצבא האמריקני בעיראק.
אגב, יש גם מבקרים, החוששים שהלהיטות לשים קץ ל Spam תשים קץ גם לאפקטיביות של דואר אלקטרוני, או לפחות תגביל אותו. אלה המתפרנסים משיווק ישיר באמצעות האינטרנט מאיימים להגיע עד בית המשפט העליון, ולהסתמך על התיקון הראשון לחוקה, זה המבטיח חופש דיבור בלתי מוגבל. אין כלל ספק שהמשך יבוא, וזה יהיה המשך מעניין מאוד.
_______________________________________________
על וועידה מיוחדת לענייני Spam, שכינסה רשות הסחר הפדרלית של ארה”ב, אפשר לקרוא באתר הרשת של הרשות. מוצגים שם שורה של ניירות עבודה ועצות לצרכנים על דרכים להילחם בדואר אלקטרוני לא-רצוי.
עידכונים בלתי פוסקים על המלחמה ב SPAM
אתר המוקדש לחשיפת “כנופיות Spam“.
אתר נוסף, המוקדש למלחמה ב Spam.
אתר של התאחדות ספקי הדואר האלקטרוני. הוא מציע מלחמה זהירה ב Spam, שלא תפגע באפקטיביות של דואר אלקטרוני.
_______________________________________________________
Spam, על פי מילון וובסטר, הופיע לראשונה ב-1994, בהשראת אחד המערכונים של “מונטי פאייטון” בטלויזיה הבריטית. מקור ההשראה היה שם מסחרי של שימורי בשר. במערכון של מונטי, עצם השימוש במלה Spam היה מפסיק מייד כל דיאלוג אחר. אינני מצליח לחשוב על תחליף הולם בעברית. הצעות יתקבלו ברצון, ויפורסמו.
טיפול יפה מאד בנושא