ג׳ו באיידן נגד תשעה-עשר דמוקרטים

הבחירות המקדימות לנשיאות בארה״ב יוצאות הערב לדרך. שני ויכוחי טלויזיה חיים יפגישו 20 טוענים דמוקרטיים בשני ערבים רצופים. אפשר למשוך בכתפיים – ואפשר גם להיזכר שוויכוח כזה בקיץ 2015 העניק יתרון פתיחה למועמד קוריוזי ששמו דונלד טראמפ. הוא לא שמט אותו עוד

מוקדם לקבוע, אבל אפשר לחזות בדרגה מסוימת של סבירות, שאלה יהיו הפינאליסטים בבחירות לנשיאות, טראמפ (כמובן) וג׳ו באיידן (לפי כל הסקרים). (מונטאז׳ של WSJ.com)

במערכת הבחירות הארוכה ביותר בעולם, ההתחלה בהכרח יגֵעה, אבל חיונית לחלוטין. שני ויכוחי טלויזיה בין 20 טוענים לנשיאות במקדימות של המפלגה הדמוקרטית, חצי שנה ויותר לפני סיבוב ההצבעה הראשון, נשמעים באמת לא כל כך מעניינים. צריך לחשוב על סיבה טובה במיוחד כדי להקדיש להם ארבע שעות.

הנה סיבה טובה: ויכוח הטלויזיה הראשון בין עשרה טוענים רפובליקאיים, בששה באוגוסט 2015.

אני מדפדף בעמודיהם הראשונים של כמה מאות עתונים בארה״ב בבוקר שלמחרת. צריך להודות שבערך חצי העתונים דילגו לחלוטין על הוויכוח ההוא. אבל בחצי שלא דילגו היה קשה להחמיץ את המסר: טראמפ.

טראמפ, טראמפ וטראמפ.

טראמפ מעל הכול (משחק מלים על ׳מגדלי טראמפ׳) בעתון בפילדלפיה, שבעה באוגוסט 2015. זה היה עמוד אופייני למחרת הוויכוח הרפובליקאי רב-המשתתפים, שפתח את עונת המקדימות לפני ארבע שנים. טראמפ לא שמט עוד את יתרון הפתיחה.

המירוץ עתה זה התחיל. קשה להאמין שמישהו התייחס ברצינות אל סיכויי טראמפ לזכות במועמדות המפלגה לנשיאות, קל וחומר בנשיאות עצמה. הפייבוריט הברור היה גֶ׳בּ בוש, בנו של נשיא, אחיו של נשיא, מושל פלורידה לשעבר. הכול התכוננו לקרב הגדול בין השושלות: בית בוש נגד בית קלינטון. 

פָּצַע, נִכווה, הצחיק, עיצבן

למחרת הוויכוח שררה הסכמה רחבה בין העתונים שהקדישו תשומת לב: טראמפ גנב את ההצגה. ניצח או לא ניצח, זה היה לא חשוב מעיקרו.

בוויכוחים הראשונים, חודשים לפני התחלת הבחירות המקדימות, מוּטלת על המשתתפים משימה אחת וִיחידה: לעורר תשומת לב. והוא, בוגר תוכניות הריאליטי, מוסמך במדעי המידרוּג (רייטינג), ירה בכל הכיוונים, משך אש, פצע, נכווה, הצחיק, עיצבן, הפליא, הגעיל. עדיין לא ידענו באוגוסט 2015 שהוא לא ישמוט עוד מידיו את יתרון הפתיחה.

עיתון במדינת וושינגטון, בצפון-מערב ארה״ב, ניסח כותרת עוצרת נשימה, המוסיפה להיות ראויה לעמוד הראשון יום אחר יום ארבע שנים אחר כך: ״שני נושאים משלו בוויכוח: אמריקה, טראמפ״. שני הנושאים האלה עומדים למשול בכל ויכוח בששה-עשר החודשים הבאים בואכה שלושה בנובמבר 2020.

שני נושאים: אמריקה וטראמפ, כתב עתון במדינת וושינגטון באוגוסט 2015. מי היה יכול להאמין שהכותרת הזו תתאים לכל אחד מן הימים הבאים בארבע השנים הבאות

ההבדל החשוב הוא שאין לדמוקרטים דונלד-טראמפ משלהם. איש אינו עומד לשבור את הכלים וּלהפר את הכללים בוויכוחי הערב וּמחר. זה יהיה תרגיל מעניין בזיקוקי דינור עם הרבה זיקוק ועם פחות דינור.

״ערימת האשפה״

כמו אצל הרפובליקאים לפני ארבע שנים, גם לדמוקרטים יש מועמד מוביל. הוא מוביל מפני שהוא מוּכּר ובטוח, לא מפני שהוא מעורר התרגשות. הוא בהכרח יהיה יעד להתקפות וּלביקורת. ברור למדי מה טראמפ היה עושה לו, אילו השתתף בוויכוח.

המוביל הוא ג׳וזף באיידן, סגן הנשיא לשעבר, המנסה להיבחר לנשיא בפעם השלישית. נסיונו הראשון, ב-1988, הסתיים בהשפלה: הוא נאלץ להסתלק מן המירוץ לאחר שנתפס על חם בפלאגייאט: הוא השתמש בטקסט של נאום-לא-לו. מצחיק לחשוב שפוליטיקאים נפלו על עבירות כאלה לפני 30 שנה. נסיונו השני, עשרים שנה אחר כך, הסתיים בהשפלה אלקטורלית. הוא קיבל רק אחוז אחד של הקולות בסיבוב הראשון של המקדימות, והבין שאין לו מה לחפש בין ברק אובמה להילרי קלינטון. 

עתון בדלאוור, מדינתו של באיידן, מודיע על החלטת אובמה למנותו למועמד לסגן נשיא, אוגוסט 2008. בצילום נראים באיידן ואשתו, ד״ר ג׳יל באיידן, לצד הזוג אובמה

טראמפ צודק, לפחות פוליטית, כאשר הוא אומר שאובמה אסף את באיידן מ״ערימת האשפה״. הוא היה זקוק לסגן נשיא המכיר את וושינגטון ויודע איך היא מתנהלת. באיידן נחשב לוותיק מאוד עוד לפני 11 שנה. הוא כיהן בסנאט של ארה״ב משנת 1973.

הוא אינו משב-רוח רענן. אבל בעיני שליש ויותר של המצביעים הדמוקרטיים הוא מייצג חלופה סולידית לטראמפ. שליש הספיקו לטראמפ בחודשים הראשונים של המקדימות הרפובליקאיות כדי להוביל. כאשר השדה התחיל להתרוקן מיריבים, טראמפ הצליח להמריא אל 50% ומעלה.

באיידן נגד באיידן

כל הסקרים ללא יוצא מן הכלל מעמידים את באיידן בראש התהלוכה הדמוקרטית. הוא מקדים את יריבו העיקרי ברני סנדרס, הסנאטור היהודי הקשיש ממדינת ורמונט, בהפרש ברור, בדרך כלל ניכר. רוב הסקרים מעניקים לבאיידן כפליים מסנדרס. יתר על כן, הסקרים יציבים מאוד זה חודשים אחדים.

טראמפ טוען שבאיידן יהיה טרף קל יותר מהילרי קלינטון. אבל אין לו כל סיבה להניח את זה. כל סקר שמשתתפיו התבקשו לבחור בין טראמפ לבאיידן בחודשים האחרונים העניק לבאיידן יתרון עקיב של עד 10%. באיידן נהנה מיתרון על טראמפ אפילו במספר מדינות רפובליקאיות. 

היציבות היא ציון חשוב, מפני שבאיידן מפורסם במעידותיו הרטוריות. הנזק שבאיידן מסוגל לגרום לעצמו מעורר חששות אצל תומכיו ותקוות אצל יריביו. הוא כבר מעד, או הומעד, על יסוד חיטוט ברקורד שלו. אבל התמיכה בו לא פחתה.

רבים מן המצביעים הדמוקרטיים נוהים אחריו ללא התלהבות. נראה שתמיכתם היא טקטית. הם מחפשים מועמד, שיצליח לדבר אל לבם של מתונים ועצמאים בבחירות הכלליות. הדעת נותנת שמועמד כזה אינו יכול להיות שמאלי רדיקלי, אלא צריך לבוא מן המרכז. באיידן בא לא רק מן המרכז הפוליטי, אלא גם מן המרכז הגיאוגרפי. הוא נולד בעיר תעשיה בפנסילווניה, בן לפועל כפיים. זה בדיוק הפלח הדמוגרפי שהקפיץ את טראמפ אל הבית הלבן.

שימו לב לאליזבת וורן

אבל גם אם התמיכה מיוסדת על שׂכל ישר, הבחירות המקדימות באמריקה טבועות בחותם של נטיות לב ורגש. זה חשוב, מפני שרוב הבוחרים לא יטרחו להצביע במקדימות. בין הטורחים יהיה ייצוג לרדיקלים הגדול מחלקם באוכלוסייה. נראה שהם מעדיפים מועמדים עם ניחוח מהפכני.

סנדרס, סוציאליסט מוצהר, הוא אחד מהם. בשבועות האחרונים חזר ודרך כוכבה של הסנאטורית אליזבת וורן ממדינת מסצ׳וסטס, לשעבר פרופסור באוניברסיטת הרוורד, המטיפה לרפורמה רדיקלית של האופן שבו מתנהלת ממשלת ארה״ב. סקר של פעילי שמאל הראה השבוע, כי היא עלתה למקום הראשון.

וורן מכריזה על מועמדותה לנשיאות, תשעה בפברואר 2019 (׳בוסטון הרלד׳)

שימו אפוא לב לוורן. היא תופיע הערב, על פי הגרלה, ויש לה סיכוי טוב לזכות בתשומת לב. כל יריביה הם מן השורה השניה והשלישית של המתמודדים, עם שיעורי תמיכה זעומים. הוויכוח של מחר בערב יפגיש על אותה הבמה ארבעה מחמשת המובילים הדמוקרטיים: באיידן, סנדרס, ראש העיר הצעיר והמפתיע פיט בוטיג׳יג׳ ממדינת אינדיאנה והסנאטורית קאמלה האריס מקליפורניה.

ארבעה טוענים נוספים לא ייראו על הבמות, מפני שלא עמדו במינימום התמיכה בסקרים ובתרומות שקבעה הנהלת המפלגה. עד סוף השנה יהיו ששה ויכוחים, אחד בחודש. הסיבוב הראשון של המקדימות, במדינת איווה, ייערך בשלושה בפברואר. המקדימות יסתיימו ב-16 ביוני. הדמוקרטים ייאספו באמצע יולי במילווקי, במדינת וויסקונסין, כדי למנות רשמית את מועמדם, אם כי ברור למדי שזהותו, או זהותה, תיוודע הרבה קודם. 

אצל הרפובליקאים לא תהיה תחרות של ממש. טראמפ ירחף בקלות אל ועידת המינוי של מפלגתו, בשרלוט, צפון קרוליינה, בסוף אוגוסט. טראמפ אגב מבטיח לנסות ולגנוב את ההצגה מן המתווכחים הדמוקרטים: הוא יצפה בוויכוחיהם, ויצייץ מכל הבא ליד. צילו ממילא יתארך מעל המתווכחים.

רשימה מלאה של הטוענים הדמוקרטיים לנשיאות וביוגרפיות קצרות שלהם אפשר לקרוא באתר הרשת של ה׳ניו יורק טיימס׳.

תגובות יתקבלו ברצון ובהערכה.
המגיבים מתבקשים להזדהות, ולהשאיר כתובת דואל אמתית, אשר תיבדק. הכתובת לא תיראה בעמוד, היא נועדה לאימות בלבד.
אם המגיב או המגיבה מעדיפים ששמם המלא לא יופיע, יציינו-נא בגוף המסר. תודה


3 Responses to “ג׳ו באיידן נגד תשעה-עשר דמוקרטים”

  1. גיל הגיב:

    ממה שראיתי, הסיבוב הראשון היה נוראי. עשרה מועמדים הם הרבה יותר מדי, כשלכל אחד בקושי יש זמן לדבר.

    טוב יעשו הדמוקרטים אם יצמצמו את הוויכוחים לחמישה עד ששה מועמדים. גם יותר מחצי שנה לפני הפריימריס זה מופרך אבל ככה זה בפוליטיקה האמריקאית היום.

    וורן היא המועמדת החכמה מכולם, יש לה התוכניות הכי מסודרות, כאלו שנשענות על מחקרים, לא סתם פופוליזם כמו סנדרס.

    יש לה שתי בעיות מרכזיות.

    אחת, היא וסנדרס מתחרים על אותם הקולות. לדעתי סנדרס ייטיב לעשות אם יפרוש ויתמוך בה. במצב כזה היא תהיה קרובה לשוויון עם באיידן.

    הבעייה השנייה היא שהיא תהיה טרף קל לרפובליקאים. הדיבור שלה מורכב מדי לפוליטיקה האמריקאית, ויסמנו אותה כשמאלנית קיצונית.

    • יואב קרני הגיב:

      מסכים, גיל.

      אם הבנתי נכון, הפורמט ישתנה לקראת הסיבוב השלישי, בספטמבר. משוכות ההשתתפות יוגבהו, וממילא רוב המתווכחים המקוריים ינשרו.

      אני מניח שהנהלת המפלגה הדמוקרטית מתקנאת בהרגליה של המפלגה השמרנית בבריטניה. שם כיווצו את שלב הניפוי של ההתמודדות על הנהגת המפלגה (אוטומטית ראשות הממשלה) לשבועיים. עכשיו נשארו רק שניים, והם ייבחרו במקבילה הבריטית של מקדימות. אבל זה יתכן רק בשיטה פוליטית עם הרגלים סמכותניים. עד זה לא כבר מנהיגי מפלגה נבחרו בידי סיעתה הפרלמנטרית. גם לאחר הרחבת התהליך, מקסימום של 65,000 ישתתפו בהצבעה. אם אינני טועה, בבריטניה יש ארבעים-ושלושה מיליון בעלי זכות בחירה.

      אשר למתמודדי הסיבוב הראשון: המדיה נטתה ב-12 השעות האחרונות לדבר על ״רגע הפריצה״ של טוען שולי מאוד לנשיאות, שר השיכון לשעבר בממשל אובמה, חוּליאן קסטרו. פרשנים בכל רחבי התקשורת חוזים שהוא יזנק הרבה מעל אחוז ופחות של תמיכה בסקרים עד כה. נראה. יתכן שגם הסנאטור קורי בּוּקֶר יצא נשכר (שמו כיכב לפנות בוקר בשאלות גוגל). זה כל מה שאפשר לעשות בוויכוח כזה — למשוך קצת תשומת לב, ולשפר את מצב התרומות.

      כיוצא בזה השתררה הסכמה שבֶּטוֹ אוֹרוּרק, לשעבר התקווה הלבנה הגדולה, הגיע אל קצו לאחר נשללכד באורות הצולבים של התקפה אישית מצד קסטרו הנ״ל. פרשן אחד תיאר את זדוניותה של התקפת קסטרו כנכס אלקטורלי אם המצביעים במקדימות הדמוקרטיות ישַווּ בנפשם סצינה בוויכוח בין מועמד הדמוקרטים, יהיה אשר תהיה, לטראמפ עצמו. אז יהיה נחוץ בולדוג זועף, שינבח ויישך. חוליאן-ג׳וליאן (מעניין איך ייהגה שמו) הוכיח שהוא מסוגל לנבוח ולנשוך.

      אשר לאליזבת וורן, אני נוטה להסכים איתך שמשפטים מורכבים ועתירי-מידע לא דיברו אל לבם של הרבה מאוד אמריקאים. קשישים שבינינו זוכרים את 2000, בוש נגד גור. מורכבותו של גור ועושר ידיעותיו לא בדיוק היו לו לרועץ (הוא ניצח במניין הקוות הכללי), אבל עוררו אי-נוחות. חסרונה הגדול ביותר הוא אמנם הקלות שבה יהיה אפשר להגלות את הפרופסורית מן האליטה של צפון החוף המזרחי אל השוליים השמאליים.

      כשלעצמי אני מלקק את שפתיי כשאני מדמה את המעמד ההוא, ב-20 בינואר 2021, שבו הנשיאה וורן נשבעת אמונים, ודונלד טראמפ יושב מאחוריה בפנים חמוצות, ומאזין לטקס אשכבתו. אבל זו פנטזיה.

      אכן, קונסולידציה של מצביעי השמאל במפלגה עשויה להיות הדרך היחידה למנוע את עליית באיידן. אבל הסקרים מענייקם לסנדרס יתרון על פני וורן, לפחות לפי שעה. תומכיו יציעו, אם בכלל, שהיא תפרוש לטובתו. נראה מה יקרה הערב. זה יהיה הקרב הגדול, באיידן נגד סנדרס. מעניין מי המועמד ל״רגע פריצה״ שתשפר בן לילה את סיכוייו/סיכוייה. ומי עלול ליפול אל הקרשים.

  2. אלי ב. הגיב:

    וורן בדרך כלל רצינית מאוד בתחומים שבהם היא מבינה.

    (ותהיה לה בעיה רצינית מול המימסד הפיננסי).

    ובגלל שהיא משתדלת להיות זהירה, היא מתמקדת בעיקר בנושאים הכלכליים ולא מדברת יותר מדיי על נושאים אחרים, שהם יש לה קיבעון מחשבתי וצורך לדקלם את מה שהקיצונים מהשמאל רוצים לשמוע.

Leave a Reply for אלי ב.