Archive for the ‘יחסי החוץ של ישראל’ Category

עצה ליאיר לפיד כיצד לפייס את ״הדמוקרטים הכועסים״: להרכין ראש (לפעמים), וּלהאזין לביקורת (תמיד)

שבת, יוני 26th, 2021

״אנחנו צריכים גבר, לא נער״, אמר משה ארנס לפני הרבה שנים על הפרופיל הרצוי של שגריר ישראלי בוושינגטון — וסלל את הדרך לדיפלומטיה אגרסיבית וחצופה באמריקה. לפיד רוצה לתקן. איך? אולי באמצעות דיפלומטיה של ענווה

תרגיל-לפיד יילמד בחוגים למדע המדינה גם בעוד מאה שנה. ״האיש שמאחורי עיסקת ההנהגה החדשה״, מכריז ה׳ניו יורק טיימס׳ לצד צילום של לפיד

המשך…

שמונה בינואר, 1952. היום הפשיסטי. הפקודה. הימין הפטריוטי נגד השמאל הבוגדני והערבים שלו

שבת, יוני 12th, 2021

היום הפשיסטי ההוא, שמונה בינואר 1952. (הצילום נערך לצורך זיהוי. הלוגו של העיתון הועבר שמאלה. צילום מלא של העמוד הראשון ניתן למטה)


׳הבוקר׳, בטאון הציונים הכלליים, יומיים לאחר פקודת בגין, תשעה בינואר 1952

ביום א׳ יהיה אפשר לשמוע במליאת הכנסת הזכרות בלתי פוסקות של מספרי המנדטים ושל מספרי הקולות בבחירות. הם יוזכרו, כדי לכפור בלגיטימיוּת של ממשלת ההפכים החדשה (אני אינני מתפעל מהרכבה, או מתהליך הקמתה).

הם יזכירו את הישענותה על קולות ערביים, או לפחות ירמזו רמיזות עבות.

זה הזמן להיזכר מה ניסתה לעשות לפני 69 שנה סיעה פרלמנטרית של שמונה מושבים, 6.6% של הקולות, שמחלציה בקע המחנה הלאומי.

זה אינו רק עניין של אסוציאציה. נאום מנחם בגין בכיכר ציון בירושלים, במהלך הדיון במליאת הכנסת על השילומים מגרמניה, טיפטף רעל אל ורידיה של הפוליטיקה הישראלית. אף כי הוא עצמו לא חזר עוד על ההסתה ההיא, וציית בשנים הבאות לכללי השיטה הפרלמנטרית, הוא החיה ביום ההוא את תרבות הסיקריקין, שהיתה שזורה כחוט השני בתנועת ז׳בוטינסקי כמעט מיומה הראשון (בשום פנים לא רק בה).

אני חושב שאפשר לטעון, כי אם היה יום פשיסטי בתולדות המדינה, זה היה היום. בו, מנהיג של סיעה פרלמנטרית קטנה, קטנה אפילו יותר מן הסיעה הבולשביקית בדומה הרוסית ב-1917, איים במלים מפורשות לחלוטין להפיל את הממשלה החוקית בכוח הזרוע. הוא כפר בריבונותה, חידש בהבל פיו את המחתרת המזוינת של ימי המנדט, והודיע כי ישתמש בכוח הזה כדי לכונן דיקטטורה.

העמוד הראשון של ׳חרות׳, שמונה בינואר 1952 (מאוסף העיתונות היהודית והעברית של הספריה הלאומית)

״כאשר יריתם בנו בתותח אז [אלטלנה, 1948] נתתי פקודה, לא!

״היום אתן את הפקודה, כן!

״אמנם לא תדעו רחמים עלינו, אך זאת הפעם לא נדע גם אנו רחמים כלפי מוכרי דם אחינו והורינו.

״זו תהיה מלחמה לחיים או למוות.

״למען השם, עריצים אטומי לב, חוסו על העם הזה, בטרם תיפתח הרעה. אותנו לא תכניעו, כי אין כוח בעולם שיכניע את כוח חיילי האצ”ל, היום הזה אני מודיע לכם כי לא תְהִי עוד ממשלה יהודית, ולא תהיה לכם הזכות המוסרית בישראל. ממשלה זו, שתפתח במשא-ומתן עם המרצחים משמידי עמנו, תהיה ממשלת זדון שתבסס את שלטונה על כידון ורימון״.

הציטוטים האלה לקוחים מן העמדו הראשון של ׳חרות׳, בטאון תנועת החרות. אין כמעט ספק שאף כי הטקסט הופיע בעמוד חדשות, הוא נערך ושוכתב. הוא שונה במידת מה מציטוטים שהופיעו בעיתונים אחרים.

׳הארץ׳ הביא מפי בגין את המלים ״היום אתן את הפקודה, דם!״, לא את ״הפקודה, כן!״ גם ׳הארץ׳ וגם ׳הבוקר׳ (בטאון הציונים הכלליים) ייחסו לבגין את המלים ״זו תהיה ממשלה שתבסס את שלטונה על רימון וכידון מתוצרת גרמניה״, לא סתם ״רימון וכידון״.

התנהגותו של בגין, בתוך המליאה ומחוצה לה, עלתה לו ימים מספר ימים אחר כך בהרחקה ממושב הכנסת. העתון ׳חרות׳ הכריז פחות או יותר על קץ הדמוקרטיה. הוא הטעים שההצבעה על ההרחקה היתה ברוב דחוק של ״56 קולות חברי מפא״ י ודתיים (כולל 5 ערבים)״.

כולל חמישה ערבים.

׳חרות׳ מדווח על החלטת הכנסת להרחיק את מנחם בגין עד סוף המושב. היא התקבלה, הודיע העיתון, בין השאר בזכות חמישה קולות ערביים. העיתון לא טרח לדווח, ששלושה ערבים אחרים הצביעו גנד ההרחקה. 22 בינואר 1952

בגוף הידיעה העיתון כתב על ״ערביי מפא״י״. (חברי הכנסת הערביים שהצביעו לטובת הרחקתו של בגין היו שייכים לרשימות חמולתיות, שהיו קשורות בטַבּוּרן במפא״י. זו היתה תופעה אופיינית של ימי הממשל הצבאי. הן נעלמו רק בשנות ה-70.) שלושה חברי כנסת ערביים נוספים, אחד ממפ״ם ושניים מן המפלגה הקומוניסטית, הצביעו נגד הרחקת בגין.

נתניהו מגיש: הוונדטה

שבת, דצמבר 31st, 2016

ראש הממשלה נוהג עכשיו כשתדלן על בריקדות. להיטותו להעניש את ברק אובמה מזכירה עכשיו את מבצע הענישה של אייפא״ק לפני 30 שנה. נתניהו ופוטין נגד המפלגה הדמוקרטית

המשך…

איך (כמעט) הכול התחיל, ואיך זה ייגמר

יום ראשון, מרץ 15th, 2015

הרהורים ואסוציאציות על בחירות 2015, המזכירות לעתונאי מזדקן את הבחירות של ילדותו המוקדמת (1961) ושל נעוריו המאוחרים (1981). לא כל מה שהיה הוא שיהיה, אבל לפחות חלק. יומן המסע של שמעון שיפר מ-1999 מאשר את החשד, שבנימין נתניהו עדיין מתכונן לקדנציה שניה, ולא איכפת לו לקרוע את החברה הישראלית לגזרים. הוא מוצא שותפים בשמאל, ובייחוד ברכבת חנין זועבי, הדוהרת בעונג אל התהום. דוברו הרהוט ביותר הוא כנראה מישהו שאפילו לא קיבל שקל אחד בשכר טרחתו, מר קיריל ספוקויני (מי?)

המשך…

״הברית הקיוּמית״. השגריר היוצא של ישראל בדלהי מסביר לנו מה אנחנו מחמיצים כאשר אנחנו מוותרים על החדשות האחרונות מהודו

יום ראשון, מאי 25th, 2014

הבחירות ההיסטוריות בהודו, שהדהימו את כל רואיהן, מספקות הזדמנות לאלון אושפיז, שגרירה היוצא של ישראל בדלהי, להרהר ב-22 שנות קשרים דיפלומטיים וּבשלוש שנות כהונתו. הוא נפעם — ואופטימי. ”דברים גדולים“ כבר קרו בתחומי צבא, בטחון פנים, חקלאות, מדע ותיירות, אבל הוא מצפה לפריצות דרך דרמטיות נוספות. הסכם סחר חופשי ממשמש ובא. הוא גם מזהיר אנשי עסקים ישראליים: לאט לאט לכם, אין ”כסף קל“, ואין טעם לבוא לבד

השגריר היוצא של ישראל בהודו, אלון אושפיז, נראה כאן בין עלי המלפפונים, בחממה במרכז המצוּינוּת החקלאי שהקימה ישראל בקרנאל, מדינת האריאנה, לא הרחק מדלהי. מרכזי-המצוינות מתרבים לאִטם על פני שורה של מדינות הודיות, ועושים גדולות לטובת המוניטין של ישראל (צילום: יואב קרני)

המשך…

הודו בוחרת משיח

שבת, מאי 17th, 2014

הבחירות הגדולות והארוכות ביותר בהיסטוריה הנחילו נצחון עצום ממדים למנהיג הימין, נַרֶנדרַה מוֹדי. זה מזכיר את עליית רונלד רייגן בארה“ב, ב-1980. אמריקה היתה זקוקה לאביר על סוס לבן שיחלץ אותה ממשבר קיומי. גם הודו. רייגן זוהה עם ”הימין הקיצוני“, גם מודי. רייגן שינה את מהלך ההיסטוריה, ומודי עומד לנסות בכל כוחו הניכר

הודו ידעה זה זמן מה שהימין ינצח. אבל היא לא שיערה שנצחונו יגיע לממדים כאלה. הכותרת הראשית בעתון ההודי הזה היא משחק מלים על שמו של ראש הממשלה הבא, נרנדרה מודי, הידוע בכינוי NaMo (צירוף ההברה הראשונה בשמו הפרטי ובשם משפחתו). בזמן מערכת הבחירות דיברה התקשורת על ״גל מודי״. הגל היה לצונאמי

הודו ידעה זה זמן מה שהימין ינצח. אבל היא לא שיערה שנצחונו יגיע לממדים כאלה. הכותרת הראשית בעתון ההודי הזה היא משחק מלים על שמו של ראש הממשלה הבא, נרנדרה מודי, הידוע בכינוי NaMo (צירוף ההברה הראשונה בשמו הפרטי ובשם משפחתו). בזמן מערכת הבחירות דיברה התקשורת על ״גל מודי״. הגל היה לצונאמי

הם מחכים לך, NaMo. בחזית המטה של מפלגתו, במרכז הנאה והמטופח של ניו דלהי, נתלה בששה-עשר במאי כרטיס-ביקור ענקי של מודי, והודים הוזמנו לכתוב עליו את ברכותיהם. הכרטיס התמלא במהירות מסחררת, כל הגילאים חתמו, אבל בייחוד צעירים. הם עוצרים את נשימתם, ותולים בו את כל תקוותיהם. לצפות בצילום מוגדל, הקישו-נא כאן (צילום: יואב קרני)

הם מחכים לך, NaMo. בחזית המטה של מפלגתו, במרכז הנאה והמטופח של ניו דלהי, נתלה בששה-עשר במאי כרטיס-ביקור ענקי של מודי, והודים הוזמנו לכתוב עליו את ברכותיהם. הכרטיס התמלא במהירות מסחררת, כל הגילאים חתמו, אבל בייחוד צעירים. הם עוצרים את נשימתם, ותולים בו את כל תקוותיהם. לצפות בצילום מוגדל, הקישו-נא כאן (צילום: יואב קרני)

המשך…

הקומנדו הסובייטי החדש

יום שישי, אפריל 25th, 2014

בחמת-זעם, בגסות-רוח, בלשון עילגת, תומכי פוטין בישראל פושטים על מחילות האינטרנט. האם זה קוריוז, או ביטוי של העדפה? האם ישראל יכולה לחדול להיות מערבית?

כי מן ׳הרפוליקה הדוֹֹנְיֶצקית׳ תצא תורה. זה מה שיש לגיבורי העצמאות בדונבאס של מזרח אוקראינה להגיד על ארצות הברית (גזיר עתון מ׳גלובס׳, 17 באפריל 2014)

כי מן ׳הרפוליקה הדוֹֹנְיֶצקית׳ תצא תורה. זה מה שיש לגיבורי העצמאות בדונבאס של מזרח אוקראינה להגיד על ארצות הברית (גזיר עתון מ׳גלובס׳, 17 באפריל 2014)

המשך…

הורדוס הקטן באבו גוש

יום שישי, מרץ 28th, 2014

עניין אחד הוא לצקצק שפתיים לנוכח גניבת חצי האי קרים. עניין אחר הוא להרשות לקבלן-משנה מזעזע של פוטין לצבור נקודות בישראל

ירא-שמיים וירא-פוטין. רמזאן קדירוב, האיש הדואג לצורכיהם הרוחניים של תושבי אבו גוש, הומלך על צ׳צ׳ניה לאחר רצח אביו, ב-2004. מאז הוא המוציא לפועל של מדיניות דיכוי ורצח (גזיר מן העתון הרוסי ׳מוסקובסקי קומסומולייץ׳, עשרים-ותשעה בדצמבר 2006)

ירא-שמיים וירא-פוטין. רמזאן קדירוב, האיש הדואג לצורכיהם הרוחניים של תושבי אבו גוש, הומלך על צ׳צ׳ניה לאחר רצח אביו, ב-2004. מאז הוא המוציא לפועל של מדיניות דיכוי ורצח (גזיר מן העתון הרוסי ׳מוסקובסקי קומסומולייץ׳, עשרים-ותשעה בדצמבר 2006)

המשך…

דון בנימין ומלחמתו במטריות

יום שישי, פברואר 7th, 2014

פרצי רחמים עצמיים מאפיינים את הרטוריקה של ראש הממשלה בימים האלה: הוא עומד על משמר הנצח נגד האנשים הרעים מבחוץ ונגד האנשים החצופים מבפנים. את מקום המדינאות תפסה המראה בזמן הגילוח012714haaretz012714maariv012814yisraelhayom

המשך…

שלום רב שובך, צרפת הנחמדת

יום שישי, נובמבר 22nd, 2013

בהשראת ״מרסי, צרפת״ ב״ישראל היום״ אנחנו מגישים בזה את לוח-הזמנים הצפוי (והלא-צפוי) של התאהבותנו החוזרת בצרפת, שכל כך אהבנו, לפני שכל כך שנאנו

׳איסחאל איום׳ מודה לצרפת בנימוס מסויג. מוספו השבועי, 15 בנובמבר 2013

׳איסראל איום׳ מודה לצרפת בנימוס מסויג. מוספו השבועי, 15 בנובמבר 2013

הבגידה הגדולה, עוד לפני היריה הראשונה. ׳מעריב׳, שלושה ביוני 1967 (מן האתר המופלא של העתונות היהודית)

הבגידה הגדולה, עוד לפני היריה הראשונה. ׳מעריב׳, שלושה ביוני 1967 (מן האתר המופלא של העתונות היהודית)

 

המשך…