Archive for the ‘הבחירות לנשיאות בארה”ב 2012’ Category

בדרך אל ”רצועת החלודה“

יום חמישי, מרץ 1st, 2012

מיט רומני ”חזר ותפס תנופה“, החליטו הפרשנים. אם הם אומרים אז הם יודעים. ביום ג‘ הבא יינתן הרמז העבה ביותר על מהלך הבחירות המקדימות של הרפובליקאים. עשר מדינות יצביעו ביום אחד, כולל שבשבת הרוח הפוליטית החשובה ביותר, מדינת אוהיו. התעשיה הכבדה המחלידה שלה היא הסיכוי הגדול, אולי האחרון, של ריק סנטורום

עובדות, עובדות, אבל הכול שאלה של פרשנות. 'לוס אנג'לס טיימס' דיווח ביום רביעי על נצחון רומני במישיגן בכותרת "רומני מונע אסון". זו היתה גם דעת עתוני מישיגן. אבל 'וול סטריט ג'רנל' מודיע בראש עמודו הראשון (למטה) "רומני מחדש תנופה", כותרת אבסטרקטית מכדי שיהיה אפשר לחשוב אותה למעוגנת בעובדות. העובדה הבולטת ביותר היא שסנאטור לשעבר מפנסילווניה עם טמפרמנט משונה התקרב להביס את בנו של מושל מישיגן לשעבר

המשך…

מיליארד דולר, בלי להרגיש

יום שישי, פברואר 24th, 2012

זה מה ששלדון אדלסון יכול לעשות לטובת יומרותיו הנשיאותיות הכושלות של ידידו ניוט גינגריץ‘. האיש השווה עשרים-וחמישה מיליארד דולר אומר, שזה אולי לא יפה, אבל זה מה שיש. הוא פורס נשק השמצה המונית נגד מזימותיו ה”סוציאליסטיות” של ברק אובמה. גם לאובמה יש נשק כזה. גם למיט רומני. גם לריק סנטורום. הדמוקרטיה האמריקאית מזכירה שלא תמיד היא ראויה לחיקוי

מר אדלסון על כריכת 'פורבס' השבוע. הוא מצוטט: "הצעד הבא אינו יכול להיות קטן מן הצעד הקודם". בעסקים? בפוליטיקה? בעסקים. בפוליטיקה.

המשך…

לשבור את הכלים או לא לשבור, זו השאלה

שבת, פברואר 4th, 2012

מלחמה למפלגה הרפובליקאית על ”נשמתה“. מאז 1988 היא בוחרת מועמדים בטוחים, שהממסד רוצה ביקרם — ולא מועמדים ”שמרניים אמיתיים“. לאחר הבחירות המקדימות בפלורידה השבוע נדמה שזה יקרה גם הפעם. אלא אם כן המצביעים הרפובליקאיים יחליטו שמיט רומני מזכיר להם קצת יותר מדיי את אכזבות 24 השנה האחרונות

העיתון הראשון ששלדון אדלסון קורא בבוקר? רמז: לא 'ישראל היום'. עמודי א' בעיתון הבית של לאס וגאס עסקו בימים האחרונים בבחירות המקדימות במדינת נוואדה, המתקיימות היום, שבת, ארבעה בפברואר. ה'לאס וגאס ריביו ג'רנל' פירסם ביום ה' סקר דעת קהל המראה יתרון עצום למיט רומני,45%, לעומת 25% לניוט גינגריץ'. אבל זו לא חוכמה: חלק גדול מן הבוחריןם שם הם מורמונים, בני כנסייתו של רומני; ורומני הניח שם שתית במשך ארבע שנים. הוא ניצח שם גם ב-2008, אפילו בשנה שבה הפסיד לג'ון מקיין

המשך…

על מצב האומה ועל מצב האובמה

שבת, ינואר 28th, 2012

נאומו השנתי של הנשיא בקונגרס השבוע בא בזמן נוח יחסית. הסקרים מראים שקצת רוח התחילה לנשוב בגבו, ויותר אמריקאים מאמינים שהם רואים אור בקצה המנהרה. הרפובליקאים, לעומת זאת, התחילו לראות חושך. ”יפסידו — ומגיע להם“, כתב השבוע פרשן ימני. הרבה יותר מדיי מוקדם, אבל עוד מעט יהיה מאוחר

"אני מתכוון להילחם". המוטיב של נאום אובמה בראש העמוד הראשון של עתון בקליפורניה, עשרים-וששה בינואר, למחרת נאומו על מצב האומה במליאת הקונגרס. מאחוריו יושב ראש בית הנבחרים ג'ון ביינאר (מימין) וסגן הנשיא, שהוא גם נשיא הסנאט, ג'וזף באיידן

המשך…

גינגריץ’ גואה, רומני מאבד את קור-רוחו

יום שלישי, ינואר 24th, 2012

לא היתה לי ההזדמנות לדון בגלגל החוזר ומתהפך במפלגה הרפובליקאית. נצחונו המוחץ של ניוט גינגריץ’ בדרום קרוליינה ביום שבת שינה ללא ספק את הדינמיקה של המירוץ. אתמול הראו שורה של סקרים, כי הוא עלה לעמדת יתרון בפלורידה, שבה יהיה הסיבוב הבא של המקדימות, ביום האחרון של החודש.

אינני חושב שראינו כבחירות האלה מאז עברה ההכרעה בתהליכי המינוי של שתי המפלגות לידי המצביעים במקדימות, זאת אומרת בתחילת שנות ה-70. בתוך חצי שנה צפינו ברוטציה מהירה בראש המחנה הרפובליקאי. עכשיו אנחנו רואים רוטציה של הרוטציה.

המשך…

הוא מנצח. הוא ניצח. אולי. אולי לא

שבת, ינואר 21st, 2012

היתכן שגלגל הבחירות המקדימות בארה“ב עומד לחזור ולהתהפך? בשבוע שעבר, מיט רומני היה ”המועמד הבלתי נמנע“ של הרפובליקאים לנשיאות. היום, שבת, עשויה דרום קרוליינה להפוך אותו לקצת פחות בלתי-נמנע. איך זה קרה? עוד ויכוח טלויזיה אחד, אלא מה

"ריב במשפחה הרפובליקאית", מכריז הגדול בעתוני דרום קרוליינה ערב ההצבעה. ראשי התיבות GOP הם "המפלגה הגדולה הזקנה" כינויה של המפלגה הרפובליקאית. בצילום הזה נראים גינגריץ' (מימין) ורומני במהלך ויכוח הטלויזיה השני והאחרון של השבוע הדרום-קרוליני. הוויכוח הראשון, ביום ב', הפך את הקערה על פיה, והקפיץ את גינגריץ' אל ראש הסקרים. הוויכוח השני היה התכתשות אישית צורמת ומרירה, שהצטרף אליה במלוא כובד משקלו הקל גם ריק סנטורום. יום אחד קודם שינתה המפלגה הרפבוליקאית במדינת אייווה את הדיווח הקודם שלה, והכריזה כי סנטורום (בהפרש של 34 קולות), לא רומני (בהפרש של שמונה קולות), ניצח במקדימות שלה, בשלושה בינואר. איזו פארסה

המשך…

בזכות הפסימיזם

שבת, ינואר 21st, 2012

מיט רומני מבטיח להיות נשיא אופטימי, לא כמו הדייר הנוכחי בבית הלבן. אבל מה כל כך רע בפסימיות ריאליסטית? האם אמריקה יכולה להשתמט מן המציאות באמצעות ”אם תרצו אין זו שקיעה“?

"הו, כה עגום", מכריזה הכותרת ב'ניו יורק פוסט'. זה היה בימים הראשונים של נשיאות אובמה, פברואר 2009. העגמומיות גברה מאז, ועכשיו היא משמשת קרדום פוליטי בידי הרפובליקאים

המשך…

הקפיטליזם הרע, הקפיטליזם הטוב

שבת, ינואר 14th, 2012

המפלגה הרפובליקאית מגישה סדרת חינוך לא צפויה לאמריקה: ביקורת חסרת תקדים על ”קפיטליזם אוכל נבלות“ מצד כמה מן הטוענים לנשיאות. היעד לביקורת הוא הפייבוריט, מיט רומני, המעמיד את הצלחותיו כאיש עסקים במרכז מסע הבחירות שלו. רגע אחד, מיט, אבל במה בדיוק הצלחת? שואל היריב העיקרי, עם הרבה כסף משלדון אדלסון. לא בטוח כלל שזה יעבוד

הכסף יוצא להם מן האוזניים. רומני ושותפיו ב Bain Capital בצילום קונדסי, כנראה משנות ה-80. הוא בעל עניבת-הפסים השחורה הדקה במרכז

המשך…

מי יעצור את אקספרס רומני?

יום רביעי, ינואר 11th, 2012

כמה מחשבות היוליות על תוצאות הבחירות המקדימות של הרפובליקאים בניו המפשר

אתר הרשת של ה'וושינגטון פוסט', לפנות בוקר

המשך…

טורפי הקלפים נגד ”הקפיטליזם הטורפני“

יום שלישי, ינואר 10th, 2012

מסע הבחירות לנשיאות נכנס היום להילוך שני עם הבחירות המקדימות בניו המפשר. האם המדינה הזו, הרגילה להפתיע, תקצץ את כנפיו של הפייבוריט הרפובליקאי מיט רומני? האם הכסף של שלדון אדלסון יעזור לניוט גינגריץ‘ לחשוף את אופיים האמתי, ה“טורפני“, של עסקי רומני? נדע בשלוש לפנות בוקר

"קורעים את רומני". עיתון הכמעט-בית של ניו המפשר מדווח על נסיון הרגע האחרון להוריד את אקספרס רומני מן הפסים. יש לו יתרון ביתיות חשוב: הוא היה מושל מסצ'וסטס השכנה, יש לו בית נופש (יקר מאוד) בניו המפשר, שום דבר לא יוכל למנוע אותו מלנצח בהפרש גדול. שום דבר, חוץ מן הקפריזות המפורסמות של מצביעי ניו המפשר

"לחץ", מכריז העתון השני של בוסטון, 'הרלד', על רקע תמונה של רומני מדבר באוזני עתונאים. "נצחון גדול היום", מודיע העתון, "חיוני לתנופתו של מיט". מיט בדרך כלל אינו מדבר עם עתונאים. זה חלק מסוד הצלחתו עד כה: הוא לא הניח לתקשורת לנווט אותו. עד אתמול. אתמול הוא נכשל בלשונו במידה שהדאיגה אותו ואת יועציו. הוא הכריז שהוא "אוהב להיות מסוגל לפטר את האנשים המספקים לו שירותים". מה שיריביו יוכלו לעשות בזה, ומה שהנשיא אובמה בוודאי יעשה בזה: המולטי-מיליונר בן הטובים, שגדל עם כפית כסף בפה, תלוש במידה כזאת מן המציאות המרה של שוק העבודה האמריקאי שהוא "אוהב לפטר". כאן הוא ניסה לשכנע את העתונאים שהוא בכלל לא התכוון, ושדבריו הוצאו מהקשרם. הם אמנם הוצאו, אבל זו הפוליטיקה, מיט

המשך…