”האדם הפשוט“ מודיע לפוליטיקאים: נמאסתם

עכשיו זה רשמי: מפלגת השלטון המצליחה ביותר בעולם הדמוקרטי ניגפה ב“חצי הגמר“ של אליפות הודו. אבל זו אינה סתם תבוסה. מחאה נגד שחיתות, עייפות ועצב הזינו את עלייתה הדרמטית של מפלגה חדשה, שגרפה יותר משליש המושבים, וצימקה את המפלגה השלטת ל-10%. אם משהו מעין זה יתרחש גם בבחירות הכלליות, זה יהיה שינוי היסטורי

מפלגת השלטון הטבעית של הודו שמעה בתחילת השבוע ששלטונה חדל להיות טבעי. תבוסתה בשלוש מדינות, והשפלתה האיומה באיזור דלהי, באו רק חמישה חודשים לפני הבחירות הכלליות (אולי פחות). המנצחת הכללית היתה מפלגת הימין, BJP, אבל המנצחת המוסרית היתה ׳מפלגת האדם הפשוט׳, מקבילה הודית של מה שהיתה פעם ׳יש עתיד׳

מפלגת השלטון הטבעית של הודו שמעה בתחילת השבוע ששלטונה חדל להיות טבעי. תבוסתה בשלוש מדינות, והשפלתה האיומה באיזור דלהי, באו רק חמישה חודשים לפני הבחירות הכלליות (אולי פחות). המנצחת הכללית היתה מפלגת הימין, BJP, אבל המנצחת המוסרית היתה ׳מפלגת האדם הפשוט׳, מקבילה הודית של מה שהיתה פעם ׳יש עתיד׳ (תשעה בדצמבר 2013)

מה קורה כאשר רופא הפוליטיקאים המפורסם, דוקטור ספין, אינו מסוגל לרשום תרופות, מפני שהמחלה חשוכת מרפא? מה קורה, כאשר פוליטיקאים נוחלים תבוסה כה איומה עד שאין הם מסוגלים להודות בה?

לא נעים לראות פוליטיקאים נטולי-ספין (”סחריר“, הציעה האקדמיה ללשון העברית), ועוד פחות מזה נעים לראות פוליטיקאים נטולי-ספין, העומדים על זכותם להשתמט מפני האמת.

ביום א‘ השבוע, בשעת אחר צהריים מאוחרת, היה בית הקפה של רשת ”קופי דיי קפה“ בשוק מהאר צ‘אנד, בדרום-מרכז ניו דלהי, גדוש שלא כרגיל. עיני הכול היו נשואות אל מירקע הטלויזיה על הקיר. ערוץ חדשות בלשון ההינדית העביר בשידור חי את מניין הקולות בבחירות לממשלת האיזור העירוני של דלהי. האיזור הזה הוא כמעט-מדינה של הפדרציה ההודית, עם פרלמנט ועם ראש ממשלה (”צ‘יף מיניסטר“) משלו, אם כי להבדיל מ-28 המדינות המלאות של הודו, אין לממשלתו שליטה ישירה על המשטרה.

בקני-מידה דמוגרפיים הודיים, דלהי היא כמעט הערת-אגב. יש בה רק שמונה-עשר מיליון בני אדם. לשם השוואה, במדינה הסמוכה לה, אוטאר-פראדש, יש מאתיים מיליון. במהרשטרה, שמומבאיי היא בירתה, יש 112 מיליון. ששים מיליון מקנים למדינה מעמד של ”בינונית“. אבל דלהי היא דלהי, עיר הבירה, הלב הפוליטי, המרכז האינטלקטואלי. ממילא, לא רק עיני תושביה היו נשואות אל תוצאות הבחירות שלה, כי אם עיני הודו כולה. התישמט עיר הבירה משליטתה של מפלגת הקונגרס? התיסחף העיר ימינה, או שיעלה בה כוח חלופי לשני הגושים העיקריים?

יש עתיד?

תשובה חיובית על כל אחת משתי השאלות היתה סנסציונית כשלעצמה. תשובה חיובית על שתי השאלות, עמדה לטלטל את אמות הספים של הודו. וה“הן“ הכפול אמנם טילטל. באי בית הקפה בשוק מהאר צ‘אנד פלטו קריאות השתאות ואי-אמון לנוכח המספרים המרצדים על המירקע. על המידרכה מחוץ לקפה התגודדו פועלים קשי-יום. ידם אמנם אינם משגת את הלאטה ואת הקפוצ‘ינו שהוגשו בפנים, אבל הם היו שותפים פעילים בדרמה  הפוליטית.

דלהי התקוממה נגד הסטאטוס-קוו. לא זו בלבד שהיא הפחיתה את ייצוגה של מפלגת הקונגרס בבית המחוקקים האזורי מארבעים-ושלושה לשמונה (מתוך שבעים מושבים), לא זו בלבד שהיא הנחילה לאופוזיציה הימנית נצחון ברור (שלושים-ושניים מושבים), אלא שהיא העניקה עשרים-ושמונה מושבים למפלגה שאיש לא שמע את שמה עד נובמבר 2012, ומעטים התייחסו ברצינות אל סיכוייה.

הטבלואיד האנגלי של דלהי מודיע על ״אפוקליפסה״: מפלגת האדם הפשוט (AAP, בהינדית, Aam Aadmi) ״קוברת את הקונגרס״. המשופם משמאל הוא מנהיג המפלגה, פעיל חברתי רב שנים שהצטרף לפוליטיקה רק בשנה שעברה, ארווינד קג׳יוואל

הטבלואיד האנגלי של דלהי מודיע על ״אפוקליפסה״: מפלגת האדם הפשוט (AAP, בהינדית, Aam Aadmi) ״קוברת את הקונגרס ואת BJP [האופוזיציה הימנית]״. המשופם משמאל הוא מנהיג המפלגה, פעיל חברתי רב שנים שהצטרף לפוליטיקה רק בשנה שעברה, ארווינד קג׳יוואל, פופוליסט ואנטי-קפיטליסט בנוסח הודי, לא אירופי

‘מפלגת האיש הפשוט’ (Aam Aadmi) עשתה את אחד הזינוקים הגדולים ביותר שנראו אי פעם בפוליטיקה ההודית. השוויתי אותה כאן בשבוע שעבר, עוד לפני שהקולות נמנו, עם ‘יש עתיד’ בישראל. אבל צאו וחישבו: לא היה לה מנהיג כריזמטי, שנהנה מאור הזרקורים הרבה לפני שנכנס לפוליטיקה. היא היתה צריכה לברוא מעמד ותשומת לב באמצעות צבא של מתנדבים, לאורך שנה של עבודה מאומצת ואפורה. יתר על כן, בשיטת בחירות אזורית-אישית, שבה המנצח בכל מחוז-בחירה גורף את כל הקופה מכוח מקומו הראשון (גם אם הוא רחוק מרוב מוחלט), היא היתה צריכה להתגבר על הספק הטבעי שתהיה מסוגלת לזכות במושב אחד ויחיד. מבקריה אמרו שהצבעה לטובתה תהיה ”בזבוז קול“.

היא הפריכה את כל הציפיות הקונבנציונליות, היא מילאה כמעט את כל הציפיות האוטופיות, היא הראתה שגם בדמוקרטיה עייפה ופגומה אפשר לקרוא תיגר על הסדר הקיים, בהצלחה גדולה.

הנכד של אינדירה, הנכד של שאסטרי

החדשות בהינדית על מירקע הטלויזיה לא היו קשות לפיענוח, מפני שמספרים הם מספרים. אבל הודי מן השולחן הסמוך הציע את שירותי התרגום שלו. זה היה תירוץ לקשור שיחה.

”הם נמאסו“, הוא אמר על מפלגת הקונגרס. ”הם מושחתים. הם חדלו להאזין לעם“. מה דעתו על יורש העצר של הקונגרס, ראהול גאנדהי (=גאנדי), המועמד הטבעי להיות ראש הממשלה, אם מפלגתו תנצח בבחירות הפדרליות? ”הוא לא מבוגר, לא מוכן, מדבר מן המותן“, הוא אמר על הפוליטיקאי בן ה-43, בנה של נשיאת המפלגה, שאביו, סבתו וסבא רבא שלו כיהנו בראש ממשלת הודו במשך 38 מתוך 66 שנות עצמאותה.

ולהלן באה ההפתעה: לא זו בלבד שהאיש בקפה נהג להצביע בעד מפלגת הקונגרס מאז ומעולם, אלא שהוא עובד שכיר שלה עד עצם היום הזה. אם הוא הצביע נגדה, מי לכל הרוחות הצביע בעדה?

שתי דקות אחר כך, הוא הציע את הטלפון הנייד שלו. אתה עתונאי, הלוא כן? הוא שאל אינטואיטיבית, והשיב אינטואיטיבית. האם אתה רוצה לדבר עם נכדו של לאל באהאדור שאסטרי? סבא שאסטרי היה ראש ממשלת הודו כמעט לפני ארבעים שנה. אילמלא מת, מקץ שתי שנות כהונה, אולי לא היתה נולדת שושלת גאנדהי. במותו, ימים אחדים לאחר מלחמת-גבול עם פקיסטן, מפלגת הקונגרס המבוהלת משחה עליה את אינדירה, שאביה ג‘ווהרלל נהרו קדם לשאסטרי.

מה היה אפוא סביר יותר מאשר לשאול את שאסטרי הנכד אם הגיע הזמן לסיים את השושלת, ולחזור אל מנהיגים כמו סבו, שעלו מכוח מעלותיהם, לא מכוח הגנים שלהם? מר שאסטרי השיב באנגלית מהוקצעת, שאין כל פגם במנהיגות הנוכחית, שהיא מוכשרת ומתאימה, וממילא אין צורך להחליף אותה.

שם טוב חשוב משמן טוב

הוא לא ביקש אפילו פסק-זמן. לא ”הבה נהרהר בתוצאות, נדון באפשרויות, נסיק מסקנות“. סיבה אחת, אולי, היא ששאסטרי הנכד ינסה בעוד כמה חודשים להיבחר לפרלמנט הפדרלי מטעם מחוז-הבחירה הישן של סבו, במדינת אוטאר-פראדש. שושלתיות היא כיום חלק מן המציאות הפוליטית של הודו, לגאנדהים אין מונופול. שם טוב חשוב משמן טוב.

חוץ מזה, מפלגת הקונגרס — אולי הארגון הפוליטי המצליח ביותר בעולם הדמוקרטי — אינה מבורכת בדמוקרטיה פנימית. בימים שחלפו מאז ההצבעה לא הורם אף קול בולט אחד בשורותיה בגנות המשפחה, שהוליכה את המפלגה לתבוסה נחרצת לא רק באיזור דלהי, כי אם  בשלוש מדינות של הפדרציה, עם אוכלוסיה כוללת הגדולה מזו של גרמניה ושל בריטניה גם יחד.

הגראף הזה מראה את הקף תבוסתה של מפלגת הקונגרס ברג׳סטהאן, במאדהיה פראדש, בצ׳האטיסגאר ובדלהי. פרס הניחומים היחיד ניתן לקונגרס במדינת מיזוראם הקטנטנה, בצפון מזרח הודו, שאינה נראית כאן (משועתק מן העתון The Hindu, ראו למעלה)

הגראף הזה מראה את הקף תבוסתה של מפלגת הקונגרס ברג׳סטהאן, במאדהיה פראדש, בצ׳האטיסגאר ובדלהי. פרס הניחומים היחיד ניתן לקונגרס במדינת מיזוראם הקטנטנה, בצפון מזרח הודו, שאינה נראית כאן (משועתק מן העתון The Hindu, ראו למעלה)

הבחירות החלקיות האלה תוארו פעם אחר פעם כ“חצי הגמר“. הגמר יהיה באביב, כאשר הודו תצביע בבחירות הכלליות (הן ייפרשו על פני חודש וחצי. עריכתן ביום אחד היא משימה לוגיסטית בלתי אפשרית).

לא נורא להפסיד בבחירות. לפעמים מפלגות פוליטיות יוצאות נשכרות מכמה שנים באופוזיציה. הן יכולות להיפטר מלוחכי פינכה ואוכלי קורצה, מטרמפיסטים השוחרים טובות הנאה, ומעסקונה ותיקה שעבר זמנה. אבל זה יתכן רק במפלגה המוכנה לשידוד מערכות.

לפחות בפומבי, מפלגת הקונגרס התכחשה  למציאות בימים האחרונים. בערבוביה שימשו תירוצי-סרק של מנהיגים מובסים, המעטת חשיבות (”אלה היו בחירות מקומיות“),  והתפרצויות חנופה כלפי המשפחה השלטת.

120913mother_soniaji_z

אמא סוניה, ”אמא הודו“

למחרת התבוסה הופיעה בכמה עתונים מודעה ענקית לציון יום הולדתה של סוניה גאנדהי (למעלה. גב׳ גאנדהי נקראת שם “סוניה-ג׳י״. ״ג׳י״ הוא ציון הכבוד, שהודים מוסיפים בסיום שמות פרטיים או שמות משפחה). המודעה, אל נכון בהשראת המפלגה אם גם לא בחתימתה, קילסה את סוניה על תרומותיה ההיסטוריות למולדת, הכריזה כי היא ״לבדה יכולה להנהיג את הודו אל שגשוג״, והשוותה אותה עם ”אמא הודו“. זה הכינוי שעדת חנפיה של אינדירה גאנדהי נהגה להעניק לה, לפני שאמא אינדירה השעתה את החרויות הדמוקרטיות והטילה מצב חירום, ב-1977.

למחרת התבוסה, אמא סוניה התייצבה עם בנה ראהול אצל המיקרופונים בחצר משרדיה של מפלגת הקונגרס בדרך ג‘אנפאט בניו דלהי. זה היה יום אפור, שבו ענן של עשן ריחף על העיר, והחניק את הריאות (בעיר הבירה תחזית מזג האויר בימים האחרונים מורכבת ממלה אחת ויחידה: ”עשן“). גם פניה של סוניה היו אפורות. ”אנחנו נהרהר“, היא אמרה באנגלית עם מבטא איטלקי קל. ראהול, שהאנגלית שלו מבורכת באקצנט הינדי ברור, הבטיח להסיק מסקנות, ולנקוט ”צעדים שאתם אפילו אינם יכולים להעלות בדמיונכם“.

קריקטורה בעתון שמאלי תיארה אחר כך את ראהול מודיע, שהוא ינקוט צעדים חדשים שאפילו הוא אינו מסוגל להעלות בדמיונו.

ראהול (משמאל): ״אני חושב  על רעיון שאינני יכול להעלות בדמיוני, אשר יביא לנו נצחון״. אמא סוניה: ״הבעיה היא שלאיש הפשוט יש רעיונות שאנחנו איננו יכולים להעלות בדמיוננו״. ׳האיש הפשוט׳ נראה מאחור. (קריקטורה בעתון The Hindu, עשרה בדצמבר 2013)

ראהול (משמאל): ״אני חושב על רעיון שאינני יכול להעלות בדמיוני, אשר יביא לנו נצחון״. אמא סוניה: ״הבעיה היא שלאיש הפשוט יש רעיונות שאנחנו איננו יכולים להעלות בדמיוננו״. ׳האיש הפשוט׳ נראה מאחור. (קריקטורה בעתון The Hindu, עשרה בדצמבר 2013)

השחיתות — והאונס

אלה בדיוק הימים הראויים לשעשועי דמיון. מאז 1977, הודו רגילה להדיח מפלגות שלטון. אין היא רגילה לעומת זאת להצביע באופן מסיבי בעד מפלגות אנטי-ממסדיות, המייעצות לבוחר לצקת את מארתו באופן שווה על ממשלה ועל אופוזיציה. ”מפלגת האדם הפשוט“ צמחה מכוח תחושת מאיסה קולקטיבית בסדר הקיים. הפגנות ענק ושביתות רעב נגד שחיתות הציפו את הודו ב-2011.

הרושם הראשוני היה שהמחאה תהיה מחווה מוסרית במערכה אחת, ללא המשכים. אבל קבוצה של פעילים החליטה להתארגן שעל מנת להשיג כוח פוליטי. בלי כוונה, המפלגה הושקה ימים אחדים לפני אונס קבוצתי ברברי באוטובוס בדלהי, שבו עונתה אשה צעירה למוות בנוכחות ארוסה. המעשה ההוא זעזע את הודו במידה ששום התנכלות מינית קודמת לא עשתה.

הפוליטיקאים הוותיקים לא תפסו את הדרמטיות של שני המאורעות ההם. גם עכשיו הם נוהגים בהצלחה האלקטורלית של ׳מפלגת האדם הפשוט׳ כמו היתה דגדוג קל ולא נעים. שילה דיקשיט, ראש הממשלה המובסת של איזור דלהי, היתה חמוצה במיוחד. ”הם מכרו חלומות“, היא אמרה על מביסיה. ”אי אפשר למכור חלומות יותר מפעם אחת; לא לאחר שהחלומות מועמדים במבחן התוצאות“.

דיקשיט לא סתם איבדה את השלטון. היא איבדה אפילו את מושבה בפרלמנט. היכה אותה שוק על ירך, בביתה שלה, ארווינד קרג‘יוואל, מנהיג ׳מפלגת העם הפשוט׳, בהפרש עצום. פרופסור אחד כתב אחר כך בעתון, שהבוחרים בדלהי הפגינו ”טיפשות“, כאשר הצביעו נגד מפלגת הקונגרס. אכן, הגיע הזמן להחליף את הבוחרים.

המדד המאושר

בורסות אינן אוהבות אי-יציבות ואי-ודאות. אבל מעניין לראות עד כמה תוצאות ההצבעה בדלהי לא הטרידו את הבורסה של מומבאיי. אדרבא, היא ציינה את תבוסת הקונגרס בעליות שערים במשך שלושה ימים רצופים. המטבע הלאומי החבול, הרופי, התאושש בשוקי החליפין. אכן, הודו הקפיטליסטית להוטה להיפטר ממפלגת הקונגרס, על האתוס הסוציאליסטי השוויוני שלה — ועל שחיתותה. היא מחכה בקוצר רוח לימין, ובאופן קונקרטי לנארנדרה מודי, מועמד הימין לראש הממשלה.

הציפיה ריאלית בהחלט, חוץ מזה שבוחרי דלהי מזגו קורט של אי-ודאות. אם הכוח השלישי יצליח להתארגן בחודשים הבאים גם מחוץ לדלהי, הוא יעניק לפחות לחלק מן הבוחרים עוד אופציה אחת, בעיקר על חשבון מפלגת הקונגרס, אבל גם על חשבון הצבעת מחאה שהיתה פונה ימינה. בהיעדר חלופה ”מלמטה“ נראה שדרכו של הימין סלולה עכשיו אל השלטון. בזה נחזור ונעסוק כאן בשבועות הבאים.

הערה שלאחר הכתיבה

בינתיים התפתח מצב מעניין ומסקרן באיזור דלהי. הואיל ולשום מפלגה אין רוב מוחלט, לא ברור את מי יזמין המשנה למושל דלהי (זה תוארו של הממונה הפדרלי הבכיר ביותר באיזור) להרכיב ממשלה. BJP, אשר ידה היתה על העליונה, חסרה ארבעה מושבים לרוב מוחלט. היא הודיעה שתשב באופוזיציה. AAP, המנצחת המוסרית הגדולה, חסרה שמונה מושבים. אף היא הודיעה שתשב באופוזיציה. מפלגת הקונגרס, לעומת זאת, התחכמה. יש לה שמונת המושבים החסרים ל AAP, והיא הודיעה שתצביע לטובת ממשלה בראשות AAP, גם מבלי להשתתף בה.

לא קשה לנחש את מניעי הקונגרס. אם לא תקום ממשלה, המשנה למושל יפזר את האסיפה המחוקקת, ובחירות חדשות ייערכו. בבחירות כאלה עלולה מפלגת הקונגרס להפסיד עוד יותר. לעומת זאת, אם AAP תועמד במבחן הבטחותיה — להוזיל בחצי את תעריפי החשמל, לחלק מים בחינם — זוהרה בהכרח יועם. המשך יבוא.

תגובות יתקבלו ברצון ובהערכה. הן יתפרסמו אם יהיו ענייניות, ויימנעו מהתקפות אישיות.

המגיבים מתבקשים להזדהות, ולהשאיר כתובת דואל אמתית, אשר תיבדק. הכתובת לא תיראה בעמוד, היא נועדה לאימות בלבד.

אם המגיב או המגיבה מעדיפים ששמם המלא לא יופיע, יציינו-נא בגוף המסר. תודה

10 Responses to “”האדם הפשוט“ מודיע לפוליטיקאים: נמאסתם”

  1. ניסים הגיב:

    די במקרה נכנסתי לדף זה והכתבה מדהימה באיכותה. איני יודע מי אתה אך ברור לי שמעתה אעקוב אחרי מאמריך המחכימים. כתיבה משובחת מזו לא ראיתי זה שנים רבות. תודה על רגעי ההתעלות אותם סיפקת לי. בהחלט אשתף את חבריי.

  2. עמית ארז הגיב:

    נו שוין… מה זה דיקשיט אני מבין פחות או יותר בלי לפתוח מילון ועם קצת דימיון, אבל האם עלי להתמודד עם “לוחכי פינכה ואוכלי קורצה”? הלו, זה רדיו? זה רק אני שרואה קורצה כזאת לראשונה בחייו? מה החמצתי בחיי עד כה?

  3. עמית ארז הגיב:

    במקרה שלי לפחות אתה טורח למען אדם שנהנה לקרוא אותך ֿזה שנים רבות (היה פעם כזה דבר עיתונים מודפסים, ושנים לפני שהאינטרנט נהיה פלטפורמה למדיה עיתונאית קראתי אותך בפרינט. ידיעות אחרונות כמדומני). אני מקווה שתמשיך בעיתונאות מהסוג שלך, ואם העכרתי את מצב הרוח שלך אני מצטער, לא לזה כיוונתי. בקורצה הבאה אני לא אגיב…

    • יואב קרני הגיב:

      מצטער שהטלתי בך קורצה, או השלכתי עליך פנכה, עמית. אתה נקי מרבב, וחוש ההומור שלי צריך ריענון דחוף. אם זכרונך מגיע עד ימיי ב׳ידיעות אחרונות׳ (אחר כך הייתי ב׳הארץ׳, כיום אני כותב ב׳גלובס׳), אתה בוודאי קרוץ מחומר אל-קורצתי, ומותר לך לקרוץ מבלי להיחשד אפילו בקורץ של קרציות.

  4. אהרן פוירשטיין הגיב:

    אתה עמל למעני- האדם הפשוט. קורא את מאמריך באופן קבוע ונזון מהם.

    רוחב הידע והעומק של כתיבתך נדירים מאוד וחשובים על כן כפליים. תודה!

    ואנקדוטה מעניינת. המטפל המסייע לאבי, הוא הודי ופעיל נלהב למען ׳מפלגת האדם הפשוט׳. מרחוק, בעזרת המחשב וחשבון הפייסבוק שלו הוא מדרבן את מאבקה ומסייע לו.

  5. ori הגיב:

    המדינה הזו עומדת להיות בעלת מספר האוכלוסין הגדול ביותר בעולם, בדור הבא היא תהיה מה שסין לעולם כיום.
    אתה נותן לנו מבט אל העתיד. אף אחד לא כותב על הודו ומעטים בורכו בכשרון לכתוב בצורה כה מרתקת.

  6. D! בארץ הקודש הגיב:

    אני מקווה שאתה כותב למענך
    אבל אתה כותב בדרך גם למעני, שנהנה ללמוד ולהכיר תרבויות חדשות וישנות מזווית נוספת ורחבה מאד. בעברית שכבר מזמן אבדה לנו הן בפרינט הן ובוודאי באתרי האינטרנט.
    תבורך.

    • יואב קרני הגיב:

      תודה מעמקי לבי.

      אני מתנצל לפני כל אורחיי. לא היתה לי כל כוונה לרחם על עצמי, או להזמין מחמאות. אני נהנה מכתיבתי, כותב שלא על מנת לקבל פרס (ואיש גם אינו מציע להעניק לי), והתעניינותכם היא לכבוד ולעונג לי.

Leave a Reply for אהרן פוירשטיין