אל תהפכו את הדלי

וול סטריט ג’רנל’ מדווח על עריקת מאדונה מתקליטי וורנר אל Live Nation, תמורת 120 מיליון דולר. העורך התקשה להתאפק ממשחק המלים על Madonna ועל Virgin. אנחנו ציניים פחות, או טיפ טיפה פחות. אנחנו חושבים שאסתר החסידה היא בהחלט מטריאליסטית, אבל יש בה גם קורטוב של רוח הקודש

 

בשנות ה-80 של המאה שעברה (זה נשמע רחוק במידה מופרזת), חכם-דת מוסלמי מלבנון יצא לצפון אמריקה, להפיץ את דין מוחמד ללא סיף. הוא היה שייך למיסדר הסופי (צופי, בתעתיק המדעי).

השייח’ הלבנוני קיבל עליו את המשימה להציג איסלאם חלופי – סובלני ורחום. הוא נחל הצלחות לא מבוטלות. סופיזם מתפשט בצפון אמריקה, אם כי לא כמאכולת אש. בין הסופים הפעילים ביותר אפשר למצוא מספר ניכר של יהודים.

תחקיר עתונאי הוביל אותי פעם לוועידה ארצית של סופים, שנערכה בסן פרנסיסקו. הגעתי לשם מתוך התעניינותי בפרקטיקות הדתיות של סופים בהרי הקווקאז – הימים היו ימי מלחמת צ’צ’ניה הראשונה – וקוויתי להחליף דעות ועובדות. אחד המארגנים, עורך דין יהודי מפילדלפיה, נזף בי בעדינות: “אנשים באים לכאן לדבר על פרחים, על יין ועל אהבה – ואתה רוצה לדבר על מלחמות”.

זו היתה בעצם התורה על רגל אחת. אני מניח, מבלי להקל בכבודו של איש, כי שירת רומי, הפילוסוף-משורר הסופי של המאה ה-13, היתה שקולה בעיני רוב הנוכחים כמעט כנגד הקוראן. התפאורה לא יכלה להיות מוצלחת יותר. שם, על מפרץ סן פרנסיסקו, עלתה לה כפורחת הרוחניות המיסטית של מה שהאמריקנים מכנים The New Age, או בעברית אסטרולוגית תקינה ‘עידן הדלי’.

היהודים חדלו לגייר

סופיזם הוא אוצר של חוכמה, המתמלא והולך זה 1300 שנה ויותר – אבל באמריקה סופיזם הוא רק אחת הדתות של עידן הדלי. לצידו אפשר למצוא בודהיזם וטאואיזם ושאמאניזם וניאו-פגניזם. אני בשום פנים אינני מוציא גזרה שווה בין הדתות האלה, אלא רק מנסה לתאר את התופעה.

מי חסר שם, בין דתות הדלי? היהודים חסרים. והם חסרים מכוח ההרגל. לפני אלפיים שנה לא היתה כנראה דת כיהדות, שהאימפולס המיסיונרי פיעם בה בחוזקה. זה הסתיים עם נצחון הנצרות במערב ועם נצחון האיסלאם במזרח. מחוץ לכמה אפיזודות, היהודים חדלו לגייר.

אין זאת אומרת שלא-יהודים חדלו להתגייר. כוחה של היהדות בכיכר השוק של האמונות נשאר לא מבוטל. לפעמים היקף ההתייהדות הספונטנית הטיל פחד על משטרים ועל היררכיות דתיות. זה קרה למשל ברוסיה, בסוף המאה ה-15, כאשר התעורר הרושם שמשפחת המלוכה עצמה (בדוכסות הגדולה של מוסקבה) עומדת לקבל עליה עול מצוות; וזה חזר בתחילת המאה ה-18, והניב צייד מכשפות; וזה גאה בנסיבות מסתוריות בתחילת המאה ה-19, במידה שעוררה את חלחלתם של שני קיסרים – ואת גזרותיהם.

המתייהדים הרוסיים של המאה ה-19 לא ביקשו את דת משה וישראל בתור שכזאת. הם היו, בלשונו של חוקר רוסי חשוב, “פרוטסטנטים רוסיים”. הם התקוממו נגד המונופול הרוחני של הכנסיה, ממש כפי שעשו ראשוני הפרוטסטנטים בגרמניה ברבע השני של המאה ה-16. רוב המורדים ברוסיה נשארו בתחומי הנצרות, אבל אצל חלק מהם הַזיקה לנצרות נחלשה והלכה עד שֶנֶעֶלמה מעיקרה.

לַמתייהדים הרוסיים ניתן השם הקולקטיבי ‘סוּבּוֹטניקים’, או ‘אנשי השבת’. אין איש יודע כמה מנו בשׂיאם, בוודאי כמה עשרות אלפים, אולי אפילו יותר. יישוביהם, בהרי הקווקאז, בעמק הוולגה וּבירכתי סיביר והמזרח הרחוק, היו שם דבר. תיירים זרים היו גומרים את ההלל על חריצותם, על נקיונם ועל הליכותיהם.

 

הסובוטניקית האחרונה, ובידה שופר. את אנה קונדרטובה צילמתי בחצר ביתה, בהרי ארמניה, בסתיו 1992. היא התגוררה באחד היישובים המפורסמים ביותר של ‘אנשי השבת’, יֶלֶנוֹבקַה, שטיילים אירופיים קשרו לה כתרים. הסובוטניקים יסדו אותה זמן קצר לאחר שרוסיה כבשה את האיזור מידי פרס, בסוף השליש הראשון של המאה ה-19. קונדרטובה, רוסיה לעילא ולעילא, שמרה אמונים לאלוהי העברים אפילו בזמן השלטון הסובייטי. היא מתה זמן קצר לאחר ביקורי אצלה. שלוש או ארבע שנים אחר כך, אחרוני הסובוטניקים נעלמו מילנובקה, כיום העיר הארמנית סֶוואן. היתכן שגרים ספונטניים יחזרו ויופיעו יום אחד?

צילום: יואב קרני

 

הסובוטניקים של עידן הדלי

איננו יודעים אל נכון באיזו מידה הסובוטניקים העשירו את המאגר הגנטי של עם ישראל. חלק מן הסובוטניקים עלו לארץ, עוד בשלהי המאה ה-19, ואת עקבותיהם אפשר למצוא עד עצם היום הזה במושבות הגליל הוותיקות. אין זה כלל מן הנמנע שעקבותיהם הגלויים פחות נמצאים מבלי דעת בצופן הגנטי של רבים מאיתנו.

הסובוטניקים הדהימו בשעתם את היהודים הוותיקים. אלה האחרונים לא הבינו מדוע זה איכרים רוסיים ירצו להצטרף אל הדת הבזויה והנרדפת, שחיי מאמיניה תלויים להם מנגד. הם נדהמו שבעתיים, כאשר גילו סובוטניקים רבים בין החיילים הקוזאקיים בשירות הצאר.

אין עוד יישובים סובוטניקיים בתור שכאלה, ושרידיהם ברוסיה ובשכנותיה נטמעים והולכים. אבל כשם שהופיעו ספונטנית לפני מאתיים שנה, אין זה כלל מן הנמנע שיחזרו ויופיעו.

הסובוטניקים של עידן הדלי אינם איכרים חרוצים, המשכימים לפנות בוקר לחלוב את פרותיהם. הם גם אינם נמצאים על טרשי הקווקאז ועל נהרות סיביר. פניהם כפני קליפורניה, וזוהר תלוי בעיניהם – זה  הזוהר של רבי שמעון בר יוחאי, זה הזוהר של הוליווד ושל בוורלי הילס.

עכשיו, לאחר שאסתר המאדונה חגגה את ראש השנה בשערי יפו, והשתטחה על קברי הצדיקים; ואשטון קוצ’ר הסביר כיצד הקבלה שיפרה את כשרונות המשחק שלו; ואשת חיקו דמי מור, ומגישת הטלויזיה רוזי אודונל, ומעצבת האופנה דונה קאראן מילאו את חובותיהן הרוחניות, עכשיו אפשר לעשות אחת מארבע:

אפשר לעקם את החוטם. אפשר אפילו להדליק נרות שחורים ולהטיל חרמות. אפשר גם למשוך כתף, או להשקיף על כל זה בחיוך פילוסופי. ואפשר גם לעשות את ההיפך: אפשר להרגיש טוב.

הנה כי כן לא נס ליחה של הדת הבזויה והנרדפת. היא עדיין מסוגלת להתמודד בכיכר השוק של האמונות.

כוח ההפצה של התרבות העממית

במגזין יום א’ של ה’ניו יורק טיימס’, זאב חפץ שירטט זה לא כבר באריכות אוהדת למדי את דיוקנו של לב לבייב, היהלום בכתר חב”ד.

אין לך איש חב”ד שאין בו אימפולס מיסיונרי. אבל המיסיונריות של לבייב מוגבלת. הוא מתעניין רק ביהודים על פי ההלכה. חצי-יהודים, או רבע-יהודים אינם מעניינים אותו. הוא אמנם אינו נשאל, אבל קל לנחש שלא-יהודים בוודאי אינם מעניינים אותו.

מה חבל, ומצד שני מה מזל. ואם מזל, אז דלי; ואם דלי, אז אסתר המאדונה. היא חושבת שהאוצרות הספיריטואליים של היהדות הם בני שיווק. היא אינה מאמינה שחוכמת היהודים, נסתרת או לא נסתרת, היא בחזקת משחק-סכום-אפס.

גוגל מניב כמעט ארבעה מיליון וחצי קישורים למלה kabbalah. מאחר שאת המלה הזו אפשר לאיית באנגלית במספר מוגזם של צורות (למשל Kabbala, Cabala, Cabbala, Cabbalah, Kabala), מותר לשער שרוחו של רבי שמעון מרחפת על החלל הקיברי עוד יותר ממה שאנחנו משערים. היא מרחפת בזכות רבי שמעון, והיא מרחפת כנראה עוד יותר בזכות עידן הדלי.

אין מה לעשות, כוח ההפצה של התרבות העממית האמריקנית הוא המנוע היעיל ביותר של זמננו. היא מעוררת את הצורך בחיקוי אינסטינקטיבי. רוב החיקוי הזה אינו מעורר התפעלות. מקצתו דווקא מעורר. אם כוחה המהפנט של התרבות הזו יחדש את התנופה המיסיונרית של  היהדות, שהקיסר קונסטנטין הפסיק במאה הרביעית, אדרבא.

הקבליסטים של מפרץ סן פרנסיסקו מייחסים לספר הזוהר את ההבטחה, שבבוא עידן הדלי יתחילו להתברר כוונותיה הנסתרות של הבריאה. שמא תגידו שהם אינם המפרשים המוסמכים? זה ויכוח ישן ומועיל. החוקר המהולל של היהדות, יעקב ניוזנר, יסד אסכולה שלמה על ההנחה שבימי בית שני לא היתה “יהדות”, אלא היו יהדויות. זה היה מקור של דינאמיות, זה היה אמצעי של התרחבות. אל תהפכו את הדלי.

11 Responses to “אל תהפכו את הדלי”

  1. השאלה היא אם המאדונות לא מציעות יהדות אחרת שמרוקנת מתוכן את עיקר המסר התרבותי של הדת היהודית. כך למשל נניח שיש בעידן הדלי איזו התלהבות מגירסא יהודית כביכול של “שילוש” או פגאניזם לייט, האין לאמר שזה מדלל ומאיים על ההישרדות של ה
    MeMe
    היהודי ? ומה תהיה כבר המשמעות של המונח יהדות בחריגה מהעיקרים שהפכו אותה למה שהיא?
    הסובוטניקים, אם הבנתי נכון לא הציעו לאמץ או לאשר גרסא שונה של היהדות, אלא להסתפח.
    מעבר לכך הסופיזם כפי שאני הבנתי אינו שקול לאסלאם או שייך לו אורגאנית אלא כת רוחנית נבדלת שאמצה את האסלאם כמסגרת תרבותית.
    גם הקבלה אינה שקולה ליהדות, יש הטוענים שזו יצירה נוצרית במקורה שהתגלגלה ליהדות, ומכל מקום תורת הסוד נחשבת לענף אחד בלבד, ולא החשוב ביותר, במחשבת ישראל שעיקרה לימוד החוק.

    הרמב”ם איגד את עיקרי האמונה בצמצום יחסי, אך אם מצמצמים עוד נותרים עם האמונה באל אחד ומעמד הר סיני (עשרת הדברות).ומאוחר יותר מורשת נביאי ישראל, שהיא מסורת של תוכחה פוליטית ואתית.
    אפשר אמנם לקרוא לכל דבר “יהדות” אבל חריגות משמעותויות מהעיקרים, מאיימות על המסד, ולכן ההתנגדות לשיווק האגרסיבי.

    אשמח לשמוע עוד על הסובוטניקים, מאחר שמשפחתי הגיע באותו גל הגירה במחצית השניה של המאה התשע עשרה, הנושא מעניין ומסקרן אותי במיוחד.

  2. יואב קרני הגיב:

    איריס, הערותיך מעניינות. אין לי כל מושג איזו יהדות תצמח מן הקבליסטיקה, אבל אין זה כלל מן הנמנע שהיא תהיה רצינית יותר מן הגירוי הניאו-פאגאני.

    הסובוטניקים, או “מתייהדים” כפי שהיסטוריונים וסוציולוגים מעדיפים לקרוא להם, לא התפתחו בכיוון אחיד. חלק ניכר הרחיקו עד היהדות עצמה, על כל מרכיביה. חלק אחר — ואותם פגשתי בקווקאז בשנות ה-90 — נשארו רוסים אתניים, עם שמות רוסיים, עם אסוציאציות תרבותיות רוסיות. הריטואל שלהם נבע מן הברית הישנה פאר אקסלאנס, לא הכיל את התלמוד, ולא העניק תכנים לאומיים לחגי ישראל. היו נחוצים לי שלושה ימים כדי לגלות מהו “חג מארדאפיי”, שבו היו האנשים חוגגים ושותים לשוכרה (תפארתם של הסובוטניקים היתה על מיעוט האלכוהוליזם, בהשוואה עם שכניהם הפראבוסלבים). זה היה פורים, ללא צדדים לאומיים. “מארדאפיי” הוא ההגיה הרוסית של “מרדכי”.

    מי יודע אם משהו מעין זה לא יתרחש גם אצל הקבליסטים של קליפורניה: אצל חלקם, תורת הנסתר תהיה גשר אל שאר היהדות. או לא.

    אשר לסופים, הם בהחלט חלק מן האיסלאם, בוודאי לא כת. במשך מאות שנים הם היו האלמנט הדומיננטי של האיסלאם, והם מוסיפים להיות נותני הטון בחלקים של מרכז אסיה, של הודו, של אינדונזיה, של צפון אפריקה ושל מערבה. הריאקציה לסופיזם היא יחסית חדשה, והיא הניבה את הוואהביזם של סוף המאה ה-18 וכל מה שצמח ממנו.

    שאלתך על מהגרי סוף המאה ה-19: לא בדיוק הבנתי, האם את אומרת שמשפחתך היתה מן המתייהדים/סובוטניקים? אם כן, מאיפה באו (מרוסיה כמובן, אבל איפה), מתי הגיעו, ואיפה התיישבו?

    כלטוב

  3. teachings have been influenced by various religions, their practices also bear close similarities to those of Hinduism and other mystical religions of the East. The Sufi orders are led by shaikhs, who play the same role as Hindu gurus. Some of the shaikhs were described as having “pronounced psychic powers.”37
    http://www.rim.org/muslim/sufism.htm
    מלומדים רבים, בעיקר ממוצא הודי שוללים את המוצא של הסופים מתוך האסלאם אלא כפרקטיקה המושפעת מזורואסטריניזם, מניכאיזם, נצרות ובעיקר הינדואיזם (מכאן הכינוי שנתתי “כת”). מקרב מייסדי הסופיזם יש כמה שהדגישו את האסלאם ואחרים ראו בכל הדתות שוות, ולא חייבו את המאמינים לקיים את השריעה. זה נושא שנוי במחלוקת.

    אינני יודעת אם משפחתי ממוצא סובוטניקי, לא באופן מודע לפחות אך מוצאם לא ברור. הראשון עלה לארץ בסביבות 1870 בגיל צעיר ולבדו. בשלב כלשהו חי בשפיה ולאחר מכן היה ממייסדי מסחה. איך אפשר לדעת אם משפחה היא סובוטניקית בהנחה שניסו להיטמע נאמר, ואימצו שם משפחה יהודי (טוב, אדלבאום לא ממש נפוץ ברוסיה ולא ממש יהודי אופייני, אבל נשמע יהודי מספיק).
    הם הגיעו, למיטב הידיעה (וגם על כך יש מחלוקות היסטוריות במשפחה) מאזור על גבול פולין-רוסיה עיירה בשם מזעריץ, הגם שיש שתי עיירות עם אותו שם, ואין לדעת איזו מהן.
    זה הכל בערבון מוגבל כי העניין היה קצת מעורפל.

  4. כאמור, ההשערה לגבי מוצא סובוטניקי או לא יהודי מקורי היא ספקולציה בלבד המבוססת רק על היעדר המידע, ואני מניחה שיש עוד משפחות שאין להן מידע על תולדותיהן לפני שעלו לארץ במאה התשע עשרה. חיפושים באתרי גניאולוגיה יהודיים לא העלו משהו בשרני
    עכשיו כאשר נוהגים לאמר במקומותנו שהאשכנזים ממזרח אירופה הם כוזרים ממילא, שאף לא גוירו כהלכה, ייחוס סובוטניקי הוא יתרון כלשהו…

  5. יואב קרני הגיב:

    אין טעם להיכנס כאן לדיון מפורט בעניין הסופים, אני רק יכול להציע לך לבדוק עוד כמה מקורות. הדוקטרינה הסופית מיוסדת על “שלשלת” (“סילסילה”), המגיעה אל כל חכם סופי מן הנביא עצמו. את השייח’ים הסופיים אפשר למצוא לכל רוחב הדאר אל-איסלאם, לא רק בתת היבשת ההודית.

    אגב, כל עניין המוצא התיאולוגי הטהור – סופיזם לא “מן האיסלאם”, תורת הנסתר לא “מן היהדות” — הוא קצת לא-היסטורי. וכי היהדות של ימי בית שני באה רק “מן היהדות”? והנצרות רק מרוח הקודש? והאיסלאם? המזרח היה מלא השפעות דתיות, והכול שאבו מן הכול. “חיי העולם הבא” ו”השטן” ו”מלחמת בני אור בבני חושך” לא ירדו עם משה מהר סיני.

    אשר למוצאך, ממה שאת מתארת לא נראה שאת מן הסובוטניקים. הם התגוררו בדרך כלל במעמקי רוסיה, לא בתחום-המושב ההיסטורי של היהודים. אבל מי יודע, לכולנו יש צופן גנטי מגוּוָן להפליא.

  6. אני לא מתיימרת לדעת, התארחתי באירופה אצל קבוצה של סופים השייכים או כפופים לשייח אמריקאי החי בירדן, ויש ביניהם גם אירופאים שהתאסלמו. הבנתי שחלק מהזהות העצמית שלהם היא ההבחנה שבין המסורת שלהם, כסופים, ובין האסלאם, והמתח הקיים בין שתי הזהויות לפי חלק מהמורים ובודאי ביחס אליהם מצד האורתודוכסיות למיניהן. זה באמת קצת דומה ל”חצרות בעלי התשובה” המיסטיקנים שצמחו ביהדות לאחרונה, שילוב של פנאטיות עם תחושת ייחוד ושליחות המבדלת אותם מהזרמים המרכזיים והותיקים.
    אכן, עידן הדלי. מה שבלט לי גם שם וגם בקרב המקבילות אצלנו זה התחושה של עליונות, כמו “סיירת” או יחידה מובחרת שנמצאת “מעל” ההמונים, הן מתוך אותה דת (מקיימי המצוות והאורתודוכסיה) והן – כמובן – כלפי חילונית, הנתפסים כאבודים.

  7. תומר הגיב:

    תודה על הרשימה המעניינת.

    הקבלה למיטב ידיעתי היא “פיתוח” יהודי שורשי מאוד, אבל כמו היהדויות של ימי בית שני, גם כאן רצוי להבחין בין “קבלות” שונות. הקבלה של עידן הדלי שונה בכמה מאפיינים מהותיים מזו הקלאסית (שגם לה כמה ענפים כמובן), ובראש ובראשונה חוסר ההקפדה על קיום מצוות (ואף על היותם של התלמידים יהודים). הבדל נוסף הוא הדגש על הגשמה העצמית (בניגוד לתיקון עולם), שברור שקורץ מאוד למני מדונות אמריקניות.

    כך או כך, אין ספק באמת עובר על שכבות מסוימות בארה”ב בימינו גל מלבב של חיפוש האמת במקורות היהדות, אחרי כמעט מאה שנה של פניה מזרחה לכל מני טכניקות של יוגה ושל זן. וכן, למה לא לשמוח בזה?

  8. אזרח. הגיב:

    את בתי הסוהר שהוא בונה.לבייב,היהלום שבכתר?אולי בכתר של הקפיטליזם. לא בכתר תורה.

  9. דורון הגיב:

    שלום,

    כאשר מדברים על הקבלה יש להזכיר ולא לשכוח שמדובר על כת.

    לעניות דעתי זוהי כת שמטרתה לרושש אותך מנכסייך החומריים בכסות של טקסים ושיעורים.

    מציע לקרוא על הקבלה באתר

    http://www.katot.org/

  10. חצבאני הגיב:

    באיזור ההוא הכל מעורבב, זה איזור גדול. יהודים וכיתות יהודיות שהתגלמו בקראים ואח”כ שבתי צבי ואח”כ יעקוב פרנק ואח”כ החסידים ואח”כ הציונים והיהודים הקרימצאקים ומשפחת קוראקין הגיירים הכביכול סובוטניקים והמון כיתות נוצריות, מצטלבים כך ומצטלבים אחרת ולא רחוק משם אוקראינים ופולנים קתוליים.
    יש קרבה בין הגופים הפנטקוסטלים והתגלויות חסידיות בחג השבועות חג מתן תורה כאשר תלמידי ישו החלו לדבר בלשונות בדוק אצל חוקרי החסידות על שבועות.
    באותו איזור בין תרבויות קוקז ימצאו כל הדתות והכיתות -אומרים שישנה שם העיירה היהודית המזרח אירופאית האחרונה. אחרוני הגותים דוברי שפה גותית בימי הביניים נמצאו בקרים
    ואין שום ספק שהייתה זרימה של פרקטיקה תפילתית ורוחנית בתוך כל הדייסה האנושית הזו.
    אולי יהודיים לא גיירו וחבל או לא אבל לקלוט קלטו ועוד איך.

  11. אלון ניסר הגיב:

    יושב לפני עשרים שלושים שנה ע”י סובוטניקים
    לא רק במאה ה19..
    וגם כתבה על סובוטניקים היום
    http://www.moreshet.co.il/web/drashot/drashot2.asp?id=5816&kod=2300

Leave a Reply for יואב קרני