אולמרט בגרמניה: תראו למי הוא דומה (הומור לבנוני דק)

הנה תזכורת לא-מרעננת על המצב. הקריקטוריסט של ‘אל-מוסתקבל’ – עתון אנטי-סורי,אנטי-חיזבאללי בביירות – קם בבוקר, שיפשף את עיניו, מזג קפה מהביל, וישב להציץ בעתון. מה מאוד התעייף האיש מלצייר קריקטורות על נושאים לבנוניים, מפני שכידוע כל כך מעט קורה בביירות בימים האלה.

דיפדף ודיפדף, עד שהגיע אל תמונתו של ראש ממשלת ישראל על רציף הרכבת בברלין. אהוד אולמרט עמד שם חבוש כיפה, והתייחד עם זכרם של היהודים ששולחו אל הגטאות ואל מחנות ההשמדה.

היתמלא לבו של הקריקטוריסט אמפתיה? חלילה. היישאר הקריקטוריסט אדיש? חלילה. חריפותו המיוחדת הקנתה לו את היכולת להעמיד את הסצינה הזו בקונטקסט ההיסטורי הראוי לה. והתוצאות, הלוא הן מתנוססות למעלה. “אולמרט בגרמניה” אומר הכיתוב, עם שלוש (…) נקודות, והמבין יבין.

יבין שלחלקים ניכרים של האינטליגנציה הערבית כרותה ברית עם הטיפשות ועם הרישעות. אינני בטוח שאני יודע מה משתיהן גרועה יותר.

אגב, נחמת מה אפשר למצוא במאמר נגד ועידת טהראן בעתון הערבי הבין-לאומי ‘אל חאיאת’. הנה קישור לנוסח האנגלי.

2 Responses to “אולמרט בגרמניה: תראו למי הוא דומה (הומור לבנוני דק)”

  1. שלומי שטרית הגיב:

    אותי ממשיכה להתמיה הגישה הערבית המציגה את ישראל כיורשת הנאציזם. סיבה אחת, היא ההכחשה לה זוכים פשעי הנאצים בארצות ערב – ואם לא היו פשעים שכאלה, מה הבעיה בזיהוי מישהו עמם? שנית, הקורא הלא מעורה עלול להבין שהערבים התנגדו להיטלר ולנאציזם בזמן מלה”ע השניה… ולא היא.

  2. יואב קרני הגיב:

    אני מפציר במגיבים להתייחס ברצינות לכלל הזיהוי המלא. בהיעדר זיהוי מלא אין טעם להשאיר תגובות, כי הן יושמטו.

    אפשר גם לכתוב אליי במישרים, באמצעות הקישור בתיבה השמאלית העליונה. גם אז, אני אגיב רק על מסרים חתומים.

    כבר הסברתי וחזרתי והסברתי את הטעם, וכבר התנצלתי וחזרתי והתנצלתי על אכיפתו השרירותית. אני יודע שאני מפסיד, אבל אלה הַגְדֵרוֹת שגידרתי כאן.

    תודה

Leave a Reply for שלומי שטרית