השושלת: הקרב האחרון

הימין עומד לעלות לשלטון בהודו באמצע החודש, אבל זה לא מספיק ל“ראש הממשלה הבא“. נרנדרה מודי רוצה למוטט את הגג על ראשה של השושלת הפוליטית המצליחה ביותר בעולם הדמוקרטי, משפחת נהרו-גאנדהי. הוא העביר את הקרב אל קודש-הקודשים של הגאנדהים, מחוז הבחירה של יורש העצר ראהול. השושלת עצבנית מאוד, והודו מתכוננת לרעש-אדמה פוליטי

בכותל יש כבר סדק: על החומה החיצונית של משרדי מפלגת הקונגרס במרכז ניו דלהי מתנוססת הגלריה של בית נהרו-גאנדהי (המהטמה לא שייך). למעלה, מימין לשמאל, אבא רג׳יב, הבן ראהול, סבא-רבא ג׳ווהרלל נהרו, סבתא אינדירה; למטה מימין לשמאל, אמא סוניה, עוד רג׳יב אחד, תמונה משותפת של אמא/הבן ראהול/הבת פריאנקה, עוד ראהול אחד, והמהטמה גאנדהי (שיהיה, אין כל קשר משפחתי). הקישו-נא כאן כדי לצפות בצילום המקורי (צילום טלפון, HTC One: יואב קרני)

בכותל יש כבר סדק: על החומה החיצונית של משרדי מפלגת הקונגרס במרכז ניו דלהי מתנוססת הגלריה של בית נהרו-גאנדהי. למעלה, מימין לשמאל, אבא רג׳יב, הבן ראהול, סבא-רבא ג׳ווהרלל נהרו, סבתא אינדירה; למטה מימין לשמאל, אמא סוניה, עוד רג׳יב אחד, תמונה משותפת של אמא/הבן ראהול/הבת פריאנקה, עוד ראהול אחד, והמהטמה גאנדהי (שיהיה, אין כל קשר משפחתי). הקישו-נא כאן כדי לצפות בצילום המקורי (צילום טלפון, HTC One: יואב קרני)

ראהול מבקש עוד הזדמנות אחת, ערב ההצבעה, ששה באפריל 2014. ״המפלגה למדה את הלקח״, הוא אומר. חמשה שבועות אחר כך, עוד לפני שההצבעה הושלמה, ובהיעדר סקרי-יציאה מן הקלפיות, נראה שההודים השיבו ב״לא, תודה״ רועם (גזיר מן העתון Times of India, שבעה באפריל 2014)

ראהול מבקש עוד הזדמנות אחת, ערב ההצבעה, ששה באפריל 2014. ״המפלגה למדה את הלקח״, הוא אומר. חמשה שבועות אחר כך, עוד לפני שההצבעה הושלמה, ובהיעדר סקרי-יציאה מן הקלפיות, נראה שההודים השיבו ב״לא, תודה״ רועם (גזיר מן העתון Times of India, שבעה באפריל 2014)

הבחירות העצומות ביותר בדברי ימי האדם זוחלות אל קו הסיום. הסיבוב השביעי נערך אתמול, עוד סיבוב אחד נותר, ביום ב‘ הבא, 12 במאי. וזהו זה. ב-16 במאי יוכרזו התוצאות.

לָקַח להודים הרבה זמן: שנה ויותר של מערכת בחירות; וחמשה שבועות של הצבעה, על פי התפלגות אזורית. מדינה אחת ויחידה של הודו, אוּטאר-פּראדֶש, שיש בה יותר בוחרים מאשר בברזיל, היתה זקוקה לשבועיים כדי להצביע. לא סידור אידיאלי, מפני שכל כך הרבה יכול לקרות בחמישה שבועות, ואנשים שהצביעו ביום הראשון היו אולי מצביעים אחרת ביום השלושים-וחמשה.

כך או כך, התרגיל הזה פשוט עוצר נשימה. נראה שהודו תקבע שיא של השתתפות: שני שלישים מ-815 מיליון בעלי זכות הבחירה. הבוחרים בישראל היו יכולים להיכנס לשלושה מחוזות-בחירה הודיים, ועוד היה נשאר מקום.

אתמול, יום ד‘, נרשם השיא התיאטרלי של הבחירות: יורש העצר של שושלת נהרו-גאנדהי (”גאנדי“, בכתיב השגוי המקובל. את הה“א צריך לבטא) התמודד על מושב הפרלמנט הישן של אביו המנוח. מנהיג האופוזיציה רדף אותו עד הרגע האחרון, בעצרות ענקיות, בנאומים קנטרניים, בהתקפות אישיות — ובעיקר בכושר ארגון בלתי רגיל.

הציפיה הכללית היא שהאופוזיציה תנצח. השאלה היא באיזה הפרש. ואתמול עמדה במלוא תוקפה השאלה הסנסציונית, שגם סקרני-הודו זעומים מוכנים להתעניין בה, לפעמים: האומנם עומד להקיץ הקץ על השושלת הפוליטית המפורסמת ומאריכת הימים ביותר בעולם הדמוקרטי.

הילד של ”המלצרית האיטלקיה“

ראהול גאנדהי, בן 43, אמנם לא נולד לשלטון, אבל בוודאי גדל בשבילו.

סבא-רבא ג‘ווהרלל נהרו היה ראש הממשלה הראשון, סבתא אינדירה גאנדהי (אין קשר למהטמה) היתה ראש הממשלה השלישית, אבא רג‘יב היה ראש הממשלה הששי. אבא היה, מפני שהדוד סאנגֵ‘י נהרג בתאונת מטוס. הדוד נועד לרשת את אמא, אף כי היה צעיר מאבא. אבא היה טייס בחברת התעופה הלאומית, ולא רצה פוליטיקה. הוא נשׂא לאשה את סוניה, שיריבי השושלת מתארים לפעמים, בחוסר נדיבות, “המלצרית האיטלקיה“.

סבתא נרצחה שלוש שנים לאחר שהדוד נהרג. אבא ירש אותה, ב-1984, אף כי מעולם לא שימש בכהונה מיניסטריאלית. הוא החזיק בשלטון חמש שנים, אִכזב את רוב הבוחרים, ונחל תבוסה מרה ב-1989. שנתיים אחר כך הוא נרצח, בעיצומה של מערכת בחירות חדשה.

המפלגה ניסתה להמשיך לבד, ואפילו הרכיבה ממשלה על טוהרת הלא-גאנדהים. אבל כאשר שקעה למשבר קיומי, כמה שנים אחר כך, ”המלצרית האיטלקיה“ נקראה אל הדגל, כדי לחזור ולהאציל את הילתו של שם המשפחה.

אף כי בעורקיה לא זרם דם נהרו-גאנדהי, או בעצם דם הודי כלשהו, והיא גמגמה את הלשון ההינדית בקושי ניכר, סוניה-גִ‘י (ההודים מוסיפים ”ג‘י“ מפני הכבוד) הצילה את המפלגה. ב-2004, נגד כל הציפיות, היא החזירה אותה לשלטון.

היא שבתה את לבם של ההודים, כאשר ויתרה על כהונת ראש הממשלה, במחווה של ענווה ושל התבטלות. הכהונה הופקדה למשמרת בידי כלכלן מכובד עם מעט מאוד רקע פוליטי.

לסוניה וּלרג‘יב היו שני ילדים: הבכור הוא ראהול, והצעירה היא פְּרִיַאנְקַה. ראהול נעשה יורש העצר, אם מפני שהיה הבכור, אם מפני שהיה הגבר, ואם מפני שלפריאנקה לא היה חשק.

סוניה ו״שומר הלילה״, ד״ר מנמוהן סינג, שהיא מינתה לראש הממשלה ב-2004. זו מודעת בחירות של מפלגת הקונגרס (׳יד׳ היא סימנה בקלפי) מן הפעם הקודמת, אפריל 2009. אז, מנמוהן, כלכלן מכובד, היה נכס אלקטורלי מן המעלה הראשונה, האיש שיוכל לנווט את ספינת הודו בזמן המיתון הכלכלי העולמי הגדול

סוניה ו״שומר הלילה״, ד״ר מנמוהן סינג, שהיא מינתה לראש הממשלה ב-2004. זו מודעת בחירות של מפלגת הקונגרס (׳יד׳ היא סימנה בקלפי) מן הפעם הקודמת, אפריל 2009. אז, מנמוהן, כלכלן מכובד, היה נכס אלקטורלי מן המעלה הראשונה, האיש שיוכל לנווט את ספינת הודו בזמן המיתון הכלכלי העולמי הגדול. הפעם, שנותיו האחרונות בשלטון נחשבות לאבן-ריחיים

ראהול, נסיך דנמרק

ב-2009 חזרה המפלגה וניצחה, בהפרש מוגדל. איש לא יכול לטעות: המפלגה שייכת למשפחה. יש בה דמוקרטיה פנימית מוגבלת. במרוצת השנים גם התחוור שהשלטון הממשי בהודו נמצא בידי סוניה, לא בידי ראש הממשלה שמינתה, ד“ר מַנמוֹהַן סינג. ד“ר סינג הציע לראהול להצטרף לממשלתו השניה, כדי לרכוש נסיון. לא תודה, אמר ראהול, והעדיף להתמסר לארגון המפלגה.

התוצאות אינן מדברות בעדן. זה שלוש שנים שהמפלגה נמצאת בנסיגה כללית. בסוף השנה שעברה היא איבדה את השלטון בעיר הבירה וּבמדינה החשובה רג‘סטן, הידועה יפה לתיירים ישראלים. בתחילת השנה התמנה ראהול לסגנה של אמא בנשׂיאוּת המפלגה. הוא אמנם לא הוכרז רשמית מועמד לראש הממשלה, אבל היה ברור למדי שאם המפלגה תחזור ותנצח, הוא יירש את מנמוהן. משיחתו היתה מבוא לקירטוע בלתי פוסק. הוא נעשה מוֹֹעֵד סִדרתי.

יש בראהול רצינות ואפילו ענווה. עד כמה שקשה להאמין, הוא דיבר פעמים אחדות נגד שושלתיוּת בפוליטיקה. הוא אפילו אמר, שהוא נמנע מלהקים משפחה כדי שלא ייוולדו לו ילדים, כדי שהשושלת לא תתארך.

השתמטותו רבת השנים מזינוק אל מרכז הזירה היתה קשורה בספקות אישיים מכובדים, אם כי מבקריו השוו אותו בלעג להאמלט נסיך דנמרק, המתלבט ללא הרף אם להיות-או-לא-להיות. הוא מעולם לא הרשים את המשקיפים הפוליטיים, והחל ממערכת הבחירות הזו נראה בעליל שהוא אינו מרשים את הבוחרים (זהירות היא מן השטן, אבל עדיין לא ראינו תוצאות, וצריך להיזהר בפסקנוּת).

אפריל 2009, ערב נצחונה הגדול של מפלגת הקונגרס בבחירות הקודמות. ראש הממשלה מנמוהן סינג מנסה להעניק זכות קדימה ל״ראש הממשלה הבא ראהול״. ראהול אינו נענה, דוחה הזדמנות להתלמד קבינט של מנמוהן, ורוכש מוניטין של הססן בעל משקל קל, ״האמלט על נהר היאמוּנַה״ (Mail Today, ארבעה-עשר באפריל 2009)

אפריל 2009, ערב נצחונה הגדול של מפלגת הקונגרס בבחירות הקודמות. ראש הממשלה מנמוהן סינג מנסה להעניק זכות קדימה ל״ראש הממשלה הבא ראהול״. ראהול אינו נענה, דוחה הזדמנות להתלמד קבינט של מנמוהן, ורוכש מוניטין של הססן בעל משקל קל, ״האמלט על נהר היאמוּנַה״ (Mail Today, ארבעה-עשר באפריל 2009. הקישו-נא כאן לפתוח צילום מוגדל)

מי צריך נעורים כשיש מודי

ראהול, ממש כמו אביו בשעתו, נועד להיות מועמד הדור הצעיר, האיש שיעביר את הדף, או יקבל את הלפיד. כמעט ארבעים שנה מפרידות בינו וּבין ראש הממשלה שמינתה אמו. זה היה רעיון לא-רע, בהתחשב בזה שהודו היא מן הארצות הצעירות ביותר בעולם. די להזכיר שבחמש השנים האחרונות מאה מיליון בני אדם חצו בה את את סף ה-18, וקיבלו זכות בחירה. נעוּרים יכולים לדבר אל לבם של נערים. הכול רוצים איזה קנדי.

קנדי הוא לא היה. ביולוגיה לבדה אינה מהלכת קסמים על ההודים, אפילו לא על הצעירים שבהם, בוודאי לא באזורים המסוּוגים ”עירוניים“. צעירי הודו נוטים להעדיף פוליטיקאי מן האסכולה הישנה, המבוגר מראהול בעשרים שנה, עסקן שטיפס במעלה הסולם שלב אחר שלב במשך ארבעים-וחמש שנה, עד שנעשה ראש הממשלה של מדינה בצפון מערב הודו. נַרֶנדרַה מוֹדי, ה“צ‘יף מיניסטר“ (להבדיל מ“פראיים מיניסטר“) של מדינת ג‘וּגראט.

מודי לא היה דמות ארצית ידועה עד לפני שנה וחצי. מאז, הוא הפך לצירוף של כוכב רוק ושל אל הודי עתיק, בזכות עבודת שטח, הראויה להילמד בין-תחומית, בהיסטוריה, במדע המדינה, באנתרופולוגיה, ואולי בבתי ספר להיפנוזה של המונים.

בארץ הסוגדת לאלילי בוליווד, מודי הוא אנטי-תיזה. הוא מן הגברים ההודים המעטים שאינם צובעים את שערם המאפיר, אם כי הוא חובב מושבע של מצנפות פולקלוריסטיות צבעוניות (יש שפע עצום בהודו). הוא כבד גוף מאוד, ואין לו חיים מחוץ לפוליטיקה. הוא התחתן כשהיה נער, אבל נראה שהחתונה היתה הפעם האחרונה שבה ראה את אשתו.

עתונאי הודי בכיר מג׳וגראט, העוקב אחר מודי במשך שנים, ומבקר אותו לא פעם, כתב בחודש שעבר:

״קשה לחשוב על משהו שמודי היה יכול לעשות במהלך מסע הבחירות שלו, ולא עשה. הוא שולט בכותרות, וכל התבטאות שלו קולעת למטרה. עצרות-הבחירות שלו עטורות נצחון״. 
משחק-מלים על best ו pest בכותרת הראשית של עתון במומבאי: עם best היה אפשר לתרגם ״מודי במיטבו הרגיל״; עם pest אפשר לתרגם, איכשהו ״מודי במַזיקיוּתוֹ הרגילה״. זה היה למחרת נאום אגרסיבי של מודי במארס 2013, שבו תיאר את מפלגת הקונגרס כ״תרמיטים. אתה מחסל אותם במקום אחד, והם מופיעים במקום אחר״.

משחק-מלים על best ו pest בכותרת הראשית של עתון במומבאי: עם best היה אפשר לתרגם ״מודי במיטבו הרגיל״; עם pest אפשר לתרגם, ״מודי במַזיקיוּתוֹ הרגילה״. זה היה למחרת נאום אגרסיבי של מודי במארס 2013, שבו תיאר את מפלגת הקונגרס כ״תרמיטים. אתה מחסל אותם במקום אחד, והם מופיעים במקום אחר״

מפלגת הקונגרס משיבה (מפי אחד מדובריה, מַני שַנקַר אַיַר): ״הוא מכנה אותנו תרמיטים? אני משיב, שהוא נחש, עקרב. זו מחמאה, כאשר ביקורת באה מפיו של איש כה רע״. חילופי העקיצות האלה היו לפני שנה ויותר. אחדים חשבו שהפלגות הלשון של מודי יעלו לו ביוקר. נראה שלא עלו

מפלגת הקונגרס משיבה (מפי אחד מדובריה, מַני שַנקַר אַיַר): ״הוא מכנה אותנו תרמיטים? אני משיב, שהוא נחש, עקרב. זו מחמאה, כאשר ביקורת באה מפיו של איש כה רע״. חילופי העקיצות האלה היו לפני שנה ויותר. אחדים חשבו שהפלגות הלשון של מודי יעלו לו ביוקר. נראה שלא עלו (גזיר מן העתון Mail Today, דלהי, ארבעה במארס 2013)

לשנוא את ה“תרמיטים“

מודי שייך למפלגה אשר צמחה מן השטח, מתנועה הינדואית דתית לאומנית, שפיעמה בה שׂנאה נוקבת למפלגת הקונגרס החילונית של משפחת גאנדהי.

גם אם הפוליטיקה שלו השתנתה, התמתנה ונעשתה פרגמטית יותר (אולי; צריך לקוות), הנה ברור שהשׂנאה לא משה ממנו. הוא שונא את הגאנדהים, את כל הגאנדהים, מסבא-רבא ומטה, והוא חוזר ונותן פומבי לשנאתו. הוא אפילו קרא למשפחה ”טֶרמיטים“.

״מפלגת הקונגרס הורסת את ארצנו כמו תרמיטים. קשה מאוד לטפל בטרמיטים — אתה מחסל אותם במקום אחד, והם מגיחים במקום אחר. . .באה השעה להבחין בין הקונגרס ובין BJP [מפלגת העם ההודית]. ל BJP יש משימה [mission], לקונגרס יש עֲמָלָה [commission, זאת אומרת שוחד]. . .אין זה חלק מן האופי של הקונגרס לעשות משהו לטובת עמנו, זה לא בדמם״.

בהגדה שלו, סבא-רבא גנב את הודו מתחת לחוטמו של המהטמה גאנדהי, וצאצאיו החזיקו בשלטון במירמה, או בשרירות-לב, לטובתם ולטובת בני חסותם.

ראש הממשלה מנמוהן סינג, הוא אמר, לא היה אלא ״שומר-לילה״, שנועד לחמם את המושב בשביל הגאנדהי הבא. ״הם לא תיארו לעצמם שהלילה יהיה כה ארוך וחשוך״. הם העדיפו ״כלכלן״ לראש הממשלה על פני פוליטיקאי מנוסה, מפני ש״הם הבינו, כי אם פְּרַנַבּ מוּקֶרגִ׳י יצליח, אז מה יקרה למשפחה״. מוקרג׳י, מועמד טבעי יותר מסינג, היה שר בכיר, וכיום הוא משמש נשיא הרפובליקה, כהונה סמלית מעיקרה.

קשה לדעת אם שנאת השושלת, היא כשלעצמה, היתה מספיקה למודי להתייצב בעמדת נצחון, אלמלא הצטרפו אליה הנסיבות. השנאה נעשתה מטבע עובר לבוחר גם מפני שכלכלת הודו נתקעה במצב-סרק (”ניוטרל“), צמיחה מרשימה (ממוצע של 7.5% בשנה) לא תורגמה לתעסוקה, אינפלציה שחקה שכר עלוב, וּשחיתות רחבת-ממדים העלתה את חמתו את המעמד הבינוני העירוני.

השבוע נאלץ ראהול גאנדהי לעשות משהו שלא עשה ב-2004 וב-2009: הוא נכח במחוז הבחירה הענקי שלו ביום ההצבעה. הוא עצר בקלפיות, לחץ ידיים, ואמר לבוחרים, בהינדית מדוברת, ”תחשוב על זה, אחי“. תחשוב אם בשבוע הבא ראהול עדיין יהיה חבר פרלמנט.

אחותו פריאנקה, שבעצמה אינה מתמודדת, ולכאורה אינה מעורבת, הופיעה במחוזו של ראהול שבועיים לפני ההצבעה, כדי לעשות לו נפשות. היא יצוקה מחומר אחר. היא דינמית ודעתנית, צולפת מכל הכלים, וּמיטיבה הרבה יותר ממנו לקשור קשר עם הבוחרים. היא גם דומה להפליא לסבתה אינדירה, חיצונית וטמפרמנטלית.

האח ראהול והאחות פריאנקה יוצאים למסע הבחירות במחוזו של ראהול, אַמֶטִי, במדינת אוּטַר-פְּרַדֶש, צפון הודו. ראהול מחזיק בו מאז 2004. אבא רג׳יב החזיק בו שבע שנים, עד שנרצח, ב-1991. ערב ההצבעה, בשבעה במאי, לא היתה ודאות גמורה שראהול יחזור וייבחר.  (גזיר מן העתון Mail Today, חמשה במאי 2014. להתבונן בצילום מוגדל, הקישו-נא כאן)

האח ראהול והאחות פריאנקה יוצאים למסע הבחירות במחוזו של ראהול, אַמֶטְהִי, במדינת אוּטַר-פְּרַדֶש, צפון הודו. ראהול מחזיק בו מאז 2004. אבא רג׳יב החזיק בו שבע שנים, עד שנרצח, ב-1991. ערב ההצבעה, בשבעה במאי, לא היתה ודאות גמורה שראהול יחזור וייבחר. (גזיר מן העתון Mail Today, חמשה במאי 2014. להתבונן בצילום מוגדל, הקישו-נא כאן)

כרזת בחירות מעניינת להפליא של מפלגת הקונגרס, שצצה בימי ההצבעה האחרונים.

כרזת בחירות מעניינת להפליא של מפלגת הקונגרס, שצצה בימי ההצבעה האחרונים. היא מציגה פריאנקה גדולה (משמאל למטה), מתחת לסבתה המנוחה אינדירה. ראהול המוקטן נראה מימין למטה, אמא סוניה מעליו, במטפחת ראש. שני האחרים הם מועמדים מקומיים של המפלגה במדינת אוטאר-פראדֶש. הדעת נותנת שהם-הם הזמינו את הכרזה הזו, על דעתם, לא על דעת המפלגה. אבל יש בזה סימן ראשון למשאלות-הלב של אנשי המפלגה בהסתמן תבוסתם לפרלמנט (המקור: העתון בלשון ההינדית ׳דאייניק ג׳אגראן׳, שניים במאי 2014)

”האם זה פשע?“

אחד מאשפי הפירסום הידועים של הודו, שחקן הקולנוע והתיאטרון אליקה פאדאמסי (Alyque Padamsee), אמר השבוע, ש“המוֹתג של גאנדהי“ עדיין קיים, ועדיין מדבר אל לבם של הודים.

הקשישים ביותר זוכרים את סבא-רבא נהרו, המייסד המיתי. בני דור-הביניים מתגעגעים אל אינדירה, מקור של חוזק ושל גאווה לאומית. ראהול? לא כל כך. אבל פריאנקה,

”תנו לי לנהל את מסע [המיתוּג] שלה“, אמר פאדאמסי, ”ראהול יוכל להיות יועץ, אבל היא תעמוד במרכז הבמה“.

יתכן, אם כי היא משכה הרבה מאוד אש בימים האחרונים. היא מואשמת בהתנשאות וּבזלזול בכבודם של יריבים.

מודי, זריז מאין כמותו בניצול כל סדק רטורי, פקד עליה את העוון הכבד ביותר בקודקס ההודי: כִּתתיוּת, לשון כת, או ”קאסְטה“. כביכול, היא רמזה למוצאו הכתתי הנמוך של מודי, כאשר האשימה אותו ב“פוליטיקה נמוכה“.

”כן“, הוא אמר בהתחכמות אופיינית, ”אני בא מִכַּת נמוכה, האם זה פשע?“

קצת משעשע, בהתחשב בזה שהוא איש המייצג מפלגה, אשר מייסדיה וּמנהיגיה מיומה הראשון היו ברהמינים, גבוהי הכת ביותר; הוא בעל בריתם של בעלי ההון הגדולים ביותר; הוא מתנגד מושבע לאפליה מתקנת לטובת ההמונים המשׂתרכים מאחור. אבל גאוֹנוּתוֹ הפוליטית הפכה אותו השבוע לקורבן של כתיות. סוניה, ראהול ופריאנקה יכלו רק לנשוך את שפתיהם.

השבוע הציב מודי קו סיום חדש לדרמה העצומה הזו. הוא אינו מסתפק בנצחון, הוא רוצה להנחיל תבוסה היסטורית למפלגת הקונגרס, להוריד אותה מתחת לרמה של מאה מושבים בפרלמנט של 543. כיום יש לה 206 מושבים, ולפני שלושים שנה היו לה 414. הוא מקווה שתבוסה כזאת תעורר מרד במפלגה נגד שושלת גאנדהי.

מוטב להזכיר, שמרידות נגד הגאנדהים כבר היו, עם הצלחה מוגבלת. הם חזרו וקמו. אבל צריך להודות שהפעם זה נשמע ונראה אחרת. בפעם הראשונה ב-67 שנות הודו, האופוזיציה מצאה מנהיג, המאפיל על כל סביבותיו, נוטף כריזמה וּבטחון עצמי, מעורר תקוות עצומות (מסוכנות כשלעצמן), וּמוכן להכות באגרוף כבד על השולחן. הוא יכה את הגאנדהים בשיטותיהם, וִישַנה את הודו, לטוב ולרע.

תגובות יתקבלו ברצון ובהערכה. הן יתפרסמו אם יהיו ענייניות, ויימנעו מהתקפות אישיות.

המגיבים מתבקשים להזדהות, ולהשאיר כתובת דואל אמתית, אשר תיבדק. הכתובת לא תיראה בעמוד, היא נועדה לאימות בלבד.

אנא במטותא, כתובות אמתיות בלבד. תגובה שלא תהיה בת-אימות לא תתפרסם, יהיה ערכה אשר יהיה.

אם המגיב או המגיבה מעדיפים ששמם המלא לא יופיע, יציינו-נא בגוף המסר. תודה

5 תגובות בנושא “השושלת: הקרב האחרון”

  1. האם היה אי פעם בתולדות הודו מנהיג מקסטה נמוכה? עד כמה נמוכה הקסטה של מודי?

    1. בהחלט. היו שורה של מנהיגים מקאסטות נמוכות, בשני מקרים נמוכות מאוד. לא היה ראש ממשלה ממה שקוראים ״קאסטות נחותות״ (backward castes), או מן הקטגוריות הידועות באנגלית כ scheduled castes ו scheduled tribes. לא היה ראש ממשלה ממה שכינו פעם ״הטמאים״ (untouchables, המסווגים עכשיו כ Dalith), אם כי יותר ויותר כהונות בכירות נמצאות בהשג ידם של בני הכת הזו.

      אשר למודי, ידוע שהוא בא מכת נמוכה, אבל לא ״נחותה״. ראש הממשלה לשעבר של מדינת אוטאר-פראדש, בעצמה מן ״הטמאים״ לשעבר, לגלגה השבוע על מודי, שהוא מעולם לא דיבר על מוצאו הכתתי, ולא עשה שום דבר לקידום ישיר של כתות נמוכות, עד הסיבוב השמיני של מערכת הבחירות הנוכחית.

      מודי הפיק הון פוליטי ניכר, ומרשים, מן העובדה שחילק תה בתחנת רכבת בגוג׳ראט בהיותו בן 17. כל דוכן תה בהודו נעשה מייד עצרת בחירות-זוטא שלו.

      1. אני אנוס לתקן את עצמי: לקראת סוף השבוע התפתחה בהודו התנצחות בשאלת הסיווג הכתתי של מודי.

        אנשי מפלגת הקונגרס נזכרו לבדוק, באיחור רב מדיי, את טענות מודי למוצא נמוך. הם טוענים עכשיו, שהוא בעצם נולד לכת-משנה של כת משגשגת, ששמה וַישיַה; ושמייד לאחר שנעשה ראש ממשלת ג׳וגראט, ב-2002, הוא הוסיף את כת-הולדתו לרשימת ׳הכתות הנחותות האחרות׳ (Other Backward Castes). כן, יש קטגוריה רשמית כזאת.

        על פי טענת הקונגרס, הוא עשה כן כדי ליצור ביוגרפיה מיתית, שתשרת את צרכיו הפוליטיים. כך הוא הפך לאיש הקאסטה הנמוכה במפלגת הברהמינים. ככל שהשתפר מצבן החוקי של הקאסטות הנמוכות, בזכות רפורמה מקיפה שיזמה מפלגת הקונגרס, כך התחוור והלך לברהמינים של מפלגת העם (BJP), שהם יהיו זקוקים לפחות לנושא-דגל מקאסטה נמוכה כדי לחזור לשלטון.

        אם יש ממש בגילוי הזה של הקונגרס, המיוסד על מסמכים רשמיים שנחשפו בזכות חוק ליברלי מאוד לחופש המידע (שיזם הקונגרס עוד באמצע העשור שעבר), או אז נשאלת השאלה מדוע הם חיכו עד הרגע האחרון, כאשר נשארו רק 40 מושבים לבחירה, מתוך 543.

        באמריקה יש משהו הנקרא ״חקר אופוזיציה״: מפלגה מפקידה צוות שלם, כדי לפשפש בכל נייר הנוגע ליריבים פוליטיים, בייחדו בבחירות לנשיאות. אפשר לקבור מועמדים כאלה תחת ניירות כאלה. כך, פחות או יותר, הרפובליקאים חיסלו את מועמדות מייקל דוקאקיס לנשיאות ב-1988. אולי זו אחת הסיבות שהמפלגה כנראה מוּבֶלֶת כצאן לטבח (נדע סופית בעוד ששה ימים).

        1. תודה, מעניין. יש לי תחושה שהקאסטות בהודו משחקות תפקיד משמעותי יותר בבחירות מהנראה לעין. בדרך כלל גם המעמדות הנמוכים מזדהים עם החלוקה המעמדית והם לא בהכרח יצביעו למישהו "משלהם". גם הדימוי של טרמיטים יכול לדעתי לרמז לחשיבה מעמדית לא מודעת – אני לא בטוח שבמדינה אחרת היו משתמשים בדימוי הזה.

          1. אם נתתי לך את הרושם, שהן אינן ממלאות תפקיד מרכזי וגלוי, או-אז הטעיתי אותך.

            הודו טבועה בחותמן. רפורמות של חקיקה מילאו תפקיד חשוב בחילוץ אנשים ממלכודות כתתיות, אבל לא שמו קץ — לא יכלו לשים קץ — למלכודות הפסיכולוגיות והתרבותיות.

            מודי מנהל מסע בחירות נגד ״עדתיות״ ו״כתתיות״, גם בשעה שהוא חוזר ופונה אל ההינדו, ומהלך אימים על המוסלמים. אבל הקונגרס ואוסף של מפלגות אזוריות חוזרים ופונים אל כתות ואל מה שקוראים כאן ״בנקים של קולות״ (vote banks, אגב לא רק באנגלית אלא גם בלשונות המקומיות). מנהיגי כתות מעבירים את הקולות ממפלגה למפלגה, מקואליציה לקואליציה, על פי הצורך. איך הם יודעים שחברי כתותיהם יצביעו בחשאי על פי הוראותיהם? הם יודעים. אבל נראה בשבוע הבא באיזו מידה זה עבד. מנהיגי כתות באוטאר-פראדש ובביהאר, שתי המדינות הגדולות של הצפון, שעליהן יקום או ייפול דבר, עשו כמיטב יכולתם לעצור את מודי.

השאר תגובה