אצבעו הסגולה של ראהול, כומתתו הלבנה של ׳האדם הפשוט׳

ההצבעה בבחירות עצומות-הממדים בהודו נכנסה השבוע להילוך גבוה. היא תימשך עד אמצע מאי, אבל ביום ה׳ בחר איזור עיר הבירה דלהי את נציגיו בפרלמנט. נציג ”הסדר הישן“, ראהול גאנדהי, קפץ להצביע, ונמלט במהירות חשודה. הנעלם הגדול הוא ארבינד קג׳ריוואל, בן גילו של ראהול, פעיל-מחאות מקצועי, שכבר שמט את הקרקע מתחת לרגליה של מפלגת גאנדהי בבחירות מקומיות. עכשיו הוא מנסה את כוחו בכל הודו. הוא אלוף הגימיקים, והוא משתמש לטובתו אפילו בסטירות-לחי מצלצלות

מודעת בחירות של ראהול גאנדהי, על תחנת אוטובוס בדרום דלהי, מנסה לתאר אותו כנציג הצעירים. אבל הצעירים חולפים על פניו, בצילום וגם בזירה האלקטורלית. כדי לצפות בצילום מוגדל, הקישו-נא כאן (צילום: יואב קרני)

מודעת בחירות של ראהול גאנדהי, על תחנת אוטובוס בדרום דלהי, מנסה לתאר אותו כנציג הצעירים. אבל הצעירים חולפים על פניו, בצילום וגם בזירה האלקטורלית. כדי לצפות בצילום מוגדל, הקישו-נא כאן (צילום: יואב קרני)

מצביעים בדלהי. זה היה היום הרביעי של ”הבחירות הגדולות ביותר בעולם“, ואיזור עיר הבירה הוזמן לתרום שבעה מושבים מתוך 543.

ההצבעה ל׳לוֹק סַבּהַא׳, הבית התחתון של הפרלמנט הלאומי, התחילה ביום שלישי, במדינות קטנות בצפון-מזרח הודו, ליד גבולות סין, בנגלדש ובורמה, שרוב תושביהן שייכים למיעוטים שבטיים ואתניים.

ביום חמישי ההצבעה הגיעה אל ״חגורת ההינדוּ״, המקיפה לא רק את מותניה של הודו, כי אם גם את בטנה ואת חזֶהָ. כאן, במדינות עצומות-האוכלוסים של צפון הודו, מוכרעות הבחירות. כאן יושבים ההינדו דוברי ההינדית (בניגוד להינדו של הדרום, המדברים שלל לשונות מן המשפחה ה׳דראווידיאנית׳). כאן יש גם מיעוט מוסלמי ניכר, לפחות חמישית האוכלוסיה, ששיעורו באזורים אחדים מגיע עד 40% ויותר.

ההינדו אינם עשויים מקשה אחת, אלא הם מחולקים (למעשה, אם לא להלכה) לכתות ולשבטים. בעצם, שום דבר בהודו אינו עשוי מקשה אחת. היא ארץ שאין צורך להמציא בה ׳רב-תרבותיוּת׳. יומרה של אחידוּת היא-היא ההמצאה.

ביום חמישי הוכרע גורלם של תשעים-ואחד מושבי פרלמנט. הרוב עדיין לפנינו, והדרום אפילו לא התחיל להצביע.

בעשר ושש דקות בבוקר נכנס ראהול גאנדהי במהירות לחצר בית הספר התיכון אוֹרַאנְגֶ‘בּ (כך ההודים הוגים את השם שכתיבו הלטיני הוא Aurangzeb) בדרום דלהי, מהלך חמש דקות מביתו. זיפי זקן שחור עיטרו את פניו, הוא נראה קצת נמוך יותר, קצת עבה יותר, ממה שהוא נוטה להיראות בצילומיו. הוא בקושי השגיח בסוללת הצלמים, שארבו לו מצד שמאל.

הפעם, בניגוד להצבעה הקודמת (בדצמבר, לאסיפה המחוקקת של איזור דלהי), הוא לא ניסה לנהוג כאחד-העם. הוא לא עמד בתור, לא החליף מלים עם מצביעים אחרים. הוא נכנס במרוצה, ויצא במרוצה, מבלי להראות את אצבעו המוכתמת בדיו. הודו אמנם מחייבת את אזרחיה להציג תעודת-בוחר בבואם לקלפי, אבל היא גם עומדת על הכתמת האצבע בדיו ”לא מחיק“. פוליטיקאים תמיד עוצרים מול המצלמות, כדי להתפאר בכתם הסָגול, ולזכות בצילום נאה בעמוד הראשון, או בשבע שניות של טלויזיה.

לא ראהול. צלמים זריזים ממני אולי קלטו איזה שביב שניה של הרמת אצבע, אבל יורש-העצר של מפלגת השלטון לא היה במצב רוח תקשורתי. ”הם יודעים שהם בצרות צרורות“, הסבירה כתבת של ערוץ טלויזיה מקומי. זה ברור למדי, אבל גם כך לא ברור מדוע פוליטיקאי ירצה להשתמט מתשומת לבן של המצלמות.

ראהול גאנדהי יוצא במרוצה מן הקלפי. בנקודה הזו עדיין שררה תקווה בין הצלמים שהוא יואיל להראות אצבע. אבל במרוצה נמשכה, וחיוך חמוץ היה התחליף (צילום: יואב קרני)

ראהול גאנדהי יוצא במרוצה מן הקלפי. בנקודה הזו עדיין שררה תקווה בין הצלמים שהוא יואיל להראות אצבע. אבל המרוצה נמשכה, וחיוך חמוץ היה התחליף, למטה (צילום: יואב קרני)

ראהול נראה לא-מאושר (צילום: יואב קרני)

ראהול נראה לא-מאושר (צילום: יואב קרני)

דואגים? אנחנו?

את ראהול ליווה במרוצתו החוצה נשיא מפלגתו באיזור דלהי, פוליטיקאי בעל חזות צעירה ששמו אַרבינדֶר סינג לאבלי (כן, Lovely). מדוע הוא מיהר כל כך, שאלתי אותו על חֶפזון-היציאה של גאנדהי.

ארבינדֶר סינג לאבלי (צילום: יואב קרני)

ארבינדֶר סינג לאבלי. לגִרסה מוגדלת, הקישו-נא כאן (צילום: יואב קרני)

”מתוך התחשבות במצביעים אחרים“, השיב ארבינדר, ”הוא לא רצה לגרום עיכובים“.
הוא נראה קצת מודאג, נסיתי שוב.
”מודאג? לא. מפלגת הקונגרס היא מפלגה גדולה, אין סיבה לדאגה“.
אתם בטוחים אפוא בנצחונכם?
”בטוחים בהחלט“, אמר הנשיא, כשפניו אינן מחייכות מתחת לטורבאן הסיקי הכחול-אפור שלו.

אוסף הקריצות היה הכרחי. איש אינו חושב ברצינות שמפלגת הקונגרס תנצח, או שראהוּל גאנדהי יהיה ראש הממשלה הבא. מועמדי הקונגרס בכל רחבי הודו לוחמים על חייהם הפוליטיים.

ארבינדר סינג עצמו היה אחד האוּדים העשנים של חורבן אלקטורלי.

בבחירות בדלהי, מפלגתו איבדה 35 מתוך 43 מושביה באסיפה המחוקקת. אפילו ראש הממשלה של חבל דלהי לא הצליחה לחזור ולהיבחר לפרלמנט המקומי.

ארבינדר, בן 49, לשעבר השר לפיתוח עירוני בממשלת החבל, אינו עומד לחבוש שום כסא מיניסטריאלי בעתיד הנראה לעין; אולי אפילו לא בעתיד הלא-נראה, כל כך נחרצת עומדת להיות תבוסתה של מפלגתו, על פי כל הסימנים ולפי כל הסקרים.

עשר שנות שלטונה של מפלגת הקונגרס בהודו בשום פנים לא היו רצף של כשלונות. אדרבא, היא יכולה לטעון לשורה של השגים, כמו למשל הרמת 137 מיליון בני אדם (נתוני 2011) מעל לקו העוני (על ערכו של מדד-העוני, מיסודו של הבנק העולמי, אמנם אפשר להתווכח, בנפרד).

אבל עשר שנים הן הרבה זמן. אף כי המפלגה ניסתה לחזור וּלהזכיר את הרקורד שלה, בעיקר באמצעות מודעות פרטניוֹת בעתונים, הנה הרושם של שחיתות מסיבית לצד האטה כלכלית, אינפלציה ואבטלת צעירים מחזקים את נטיית הבוחרים לשלוח את הקונגרס הביתה.

כנראה מבלי להתכוון, מופע הצללים של ראהול גאנדהי בתחנת הקלפי בדרום דלהי סימל את השקיעה ואת התמעטוּת התקווה. לפני חמש שנים, מפלגתם של הגאנדהים זכתה בכל שבעת המושבים בדלהי. הפעם, היא עשויה לרדת לשניים, או אפילו לאבד את כל השבעה.

ראהול עצמו אמנם מצביע בדלהי, אבל אינו מתמודד בדלהי, אלא במחוז היסטורי של משפחתו במדינת אוּטאר-פְּראדֶש הסמוכה, שבו התחרה אביו המנוח ב-1984. הדעת נותנת שהוא ינצח שם. לפחות שם. גם אמו סוניה, נשיאת המפלגה, מתמודדת באוטאר-פראדש.

אחותו פְּרִיַאנקַה אינה מתמודדת בשום מקום, אף כי אומרים עליה שהיא מרוּבּת כריזמה ונואמת היטב. אולי בפעם הבאה. אולי היא תיקָרא להרים את הקונגרס מאשפתות התבוסה. בינתיים היא רק עוזרת לאמא וּלאחיה הבכור במחוזות הבחירה שלהם, ״ולא בשום מקום אחר״.

היא גם משתדלת להחביא את בעלה, רוברט ואדרַה, שעליו אומרים כי הוא אחד מעשיריה המופלגים של הודו בזכוּת קשרי המשפחה שלו (קיראו כאן על התקפת נַרנדרה מודי על עסקי המשפחה הראשונה של הודו, כולל הזכרות סרקסטיות של ׳הגיס׳ ושל ׳החתן׳, הלוא הוא ואדרה).

’האדם הפשוט‘ רוצה הכול, או לא-כלום

מִשׂיחות אקראיות בהחלט עם מצביעים מתקבל הרושם שהמאבק על הבכורה בדלהי (כ-18 מיליון בני אדם) מתנהל בין האופוזיציה הימנית הראשית (BJP) וּבין מפלגה שזה מקרוב קמה, ’מפלגת האדם הפשוט‘ (Aam Adami). היא נוסדה רק לפני שנה וחצי, ונחלה השג מדהים בבחירות לממשלה האוטונומית של דלהי, לפני ארבעה חודשים. היא אפילו הוזמנה להרכיב ממשלת מיעוט, שהחזיקה מעמד 49 יום.

בראש ’האדם הפשוט‘ עומד ארבינד קג‘ריוואל (Kejriwal). הוא בן גילו של ראהול (שניהם באמצע שנות ה-40), אבל שם מסתיים הדמיון. לקֶג‘ריוואל לא עמד ייחוס האבות והאמהות, שמכוחו זינק ראהול אל הפִּסגה (אמו של ראהול היא נשיאת המפלגה; ואביו שנרצח, וסבתו שנרצחה, וסבא-רבא היו כולם ראשי ממשלה).

קג׳ריוואל הוא פעיל-מחאה רב-שנים, תוצר של עולם העמוּתוֹת, שהגיע לפִרקו הפוליטי בהפגנות רחוב נגד שחיתות.

סמל הבחירות שלו הוא כומתה לבנה, שההודים קוראים ׳גאנדהי טוֹפּי׳, הישר ממֶלתחתו של המהטמה גאנדהי, אשר אבות העצמאות נהגו לחבוש. היא יצאה מן האופנה לפני שלושים שנה ויותר, וקג׳ריוואל החזיר אותה. בימי החורף, קג׳ריוואל נהג לקשור מטפחת סביב ראשו, זו שעניי העיר חובשים מעשה שִגרה. ההודים משתמשים בשבילה במלה האנגלית ׳מַאפלֶר׳.

השוואה בין מסעי הבחירות של גאנדהי הצעיר ושל קג‘ריוואל היא שיעור מובהק בניגודים. גאנדהי מדבר על ”נושאים“, ברצינות עניינית, אם גם לא תמיד במידה של דיוק. הוא נמנע בדרך כלל מהתקפות חזיתיות על יריבים (״מנומס מדיי״, אומר לי פקיד הודי בכיר בדימוס, המכיר היטב את משפחת גאנדהי), וּמעדיף לשון המעטה על פני בליסטראות רטוריות שובות-אוזן. קג‘ריוואל, לעומת זאת, הוא שור-נַגָח, אינו משתמט משום קרב, זולג פעלולי-בחירות.

במערכת הבחירות המקומית בדלהי, בסתיו שעבר, הוא הקדים להודיע שבדעתו להיאבק על ”הכול או לא כלום“. אין לו עניין במעמד מיעוט בתוך קואליציה של מישהו אחר. הוא רוצה בשלטון, בכל השלטון, ללא שותפים וּללא תנאים.

וָתיקי המקצוע נדו להתרברבויותיו. אבל הוא גייס צבא אדיר של תומכים, כולל, למרבה החשיבות, את נהגי ה׳טוּק-טוּקים׳, או ה׳אוטו-ריקשה׳: תלת-אופניים ממונעים, הממלאים את רחובות דלהי, וערים אחרות בהודו, וּמשמשים מוניות עממיות.

בסתיו שעבר, בימי מערכת הבחירות המקומיות, כמעט כל הריקשות הממונעות של דלהי עיטרו את אחוריהן במודעות-ענק של ׳האדם הפשוט׳, שבהן נראה קג׳ריוואל לצד מטאטא גדול: ביטוי לנחישותו לנקות את אוּרווֹת הודו משחיתות — וגם תזכורת לסמל הבחירות של המפלגה.

מכונת ההצבעה ההודית שזורה עשרות סמלים, מן ׳היד׳ של מפלגת הקונגרס, עבור דרך ׳פרח הלוטוס׳ של BJP. ׳המטאטא׳ של ’האדם הפשוט‘ נעשה להיט, פשוט בחירה מושלמת. מאותו היום ואילך, כל מטאטא בדלהי נעשה סמל רב כוח של שינוי.

נהג ׳טוק-טוק׳ בדלהי עוד אצל הריקשה הממונעת שלו, אחת המעטות שעדיין מעוטרות במודעת המטאטא של ׳מפלגת האדם הפשוט׳. חלק ניכר מנהיג הריקשות התאכזבו מן המהירות שבה המפלגה ויתרה על הזדמנות נדירה לנהל את איזור עיר הבירה (צילום: יואב קרני)

נהג ׳טוּק-טוּק׳ בדלהי עומד אצל הריקשה הממונעת שלו, אחת המעטות המוסיפות להציג את מודעת המטאטא של ׳מפלגת האדם הפשוט׳. חלק ניכר מנהגי הריקשות התאכזבו מן המהירות, שבה המפלגה ויתרה על הזדמנות נדירה לנהל את איזור עיר הבירה (צילום: יואב קרני)

הממשלה הכמעט-אנרכיסטית

המפלגה, שלא יוצגה באסיפה המחוקקת הקודמת, קיבלה 28 מתוך 70 מושבים בדצמבר שעבר. מפלגת הקונגרס צנחה מ-43 מושבים לשמונה. BJP קיבלה מקום ראשון, 31 מושבים, אבל לא מספיק לרוב מוחלט.

להלן עשו הפוליטיקאים מה שפוליטיקאים מיטיבים לעשות בכל מקום, בייחוד בהודו: הם ניסו לתמרן אלה את אלה לעמדות-חולשה, בהנחה שממילא ייקראו בחירות חדשות במהירות, והם יוכלו לנצל את שגיאות יריביהם.

מה לכם עמדת חולשה גדולה יותר מאשר הזכות לכונן ממשלת מיעוט, אשר חייה יהיו תלויים לה מנגד בכל רגע ורגע. הקונגרס השאיל אפוא את קולותיו ל‘אדם הפשוט‘, וקג‘ריוואל, בחוסר חשק ניכר, התייצב בראש ממשלה חדשה.

הציפיות לשינוי הרחיקו מאוד לכת בחוסר הריאליוּת שלהן. נהגי הריקשות קיוו, שקג‘ריוואל יפטור אותם מעונשה של משטרת התנועה, שיצאו לה מוניטין של שרירות-לב ושל שחיתות. הם גם קיוו שהוא יוריד את מחירי הדלק, או לפחות יבלום את האמרתם. תומכים אחרים של קג‘ריוואל בשכונות העוני של דלהי קיוו להפחתת תעריפי החשמל והמים.

122413_kejriwal_CM_HT_z

ארבעים-ותשעת הימים של קג׳ריוואל בראש ממשלת איזור דלהי נפתחים: הכותרת ״ראש הממשלה לפי שעה״ רמזה היטב על העתיד לבוא (׳הינדוסטן טיימס׳, עשרים-וארבעה בדצמבר 2013)

020814mtd_lose_faith

קג׳ריוואל עולה לרגל אל נהגי הריקשות, תומכיו הנאמנים ביותר, אבל הם מכריזים שהתאכזבו ממנו, ולא יתפתו עוד ל׳גימיקים׳ שלו (על פי ׳מֵייל טוּדֵי׳, עתון התומך ב BJP, האופוזיציה הימנית, 8 בפברואר 2014)

021315TOI_kejri-sting

קג׳ריוואל, חמוש במטאטא וּבמצלמה, מצויר כיַתוש טורדני, היוצא לפעולת-עוקץ (׳סטינג׳) לגילוי שחיתות. יעדיו העיקריים: המשטרה, בתי החולים והסוחרים המשתמטים ממס ערך מוסף (קריקטורה ב׳טיימס אוף אינדיה׳, שלושה-עשר בפברואר 2014)

״האופרה של ׳האדם הפשוט׳ מסתיימת״, מודיע ׳מייל טודי׳ בשמחה גלויה לאיד, חמשה-עשר בפברואר 2014

״האופרה של ׳האדם הפשוט׳ מסתיימת״, מודיע ׳מייל טודי׳ בשמחה גלויה לאיד, חמשה-עשר בפברואר 2014. בצילום נראית התכתשות אופיינית במליאת בית הנבחרים של איזור דלהי

ארבעים-ותשעת הימים של קג׳ריוואל בראש ממשלת איזור דלהי, מלמעלה למטה: השבעתו לראש הממשלה, אכזבתם של נהגי הריקשה מ״מפלגת הגימיק״, מחווה תיאטרלית של שינוי מונה-החשמל בבית של עניי דלהי, ״האופרה מסתיימת״, ״מערכה שניה בחיי ׳האדם הפשוט׳ (הזינוק אל הקלחת האלקטורלית הארצית). גזירים מן העתונים ׳הינדוסטן טיימס׳, ׳מייל טודי׳ ו׳אינדיאן אקספרס׳

״מתחילה המערכה השניה בחיי קג׳ריוואל״, מכריז ׳אינדיאן אקספרס׳. ״הראשונה״ היתה שבעת השבועות שבהם ניהל את דלהי. ״השניה״  היא זינוקה של המפלגה אל הקלחת הפוליטית הארצית. קג׳ריוואל, בצעיף-חורף סביב ראשו, נראה כאן מנופף בפיסת נייר מחלון בית המשרדים הצנוע במרכז דלהי

ממשלת ’האדם הפשוט‘ הסתחררה במהירות. היא איבדה את השליטה על מעשיה. חוסר נסיונה היה לה לרועץ. הרגלי המחאה הכמעט-אנרכיסטיים שלה לא התיישבו עם ניהול יום-יומי של אחת מערי הבירה הגדולות והמסובכות ביותר בעולם.

לבסוף, על רקע אי הצלחתה של המפלגה לחוקק חוק נגד שחיתות (שתי המפלגות האחרות סירבו לסמוך את ידיהן על נוסח כה רדיקלי), קג‘ריוואל התפטר. כשלונו העירוני גרע מזוהרו בדלהי. רוב נהגי הריקשות הסירו את מודעותיו.

בחלקים אחרים של הודו, בייחוד בין צעירים, כוכבו דרך. הוא נמנה וגמר לנסות את כוחו בזירה הארצית. מפלגתו הניחה תשתית ארגונית בסיסית במהירות גדולה, והצליחה להציג מועמדים בערך ב-400 מ-543 מחוזות הבחירה.

הסקרים אינם נוטים לה חסד. היא מפלגה עירונית, ורוב הודו יושבת בכפרים. בשיטה רוּבּנית, שבה המקום הראשון גורף את כל הקופה, ללא פרסי נחמה, היא עשויה בהחלט לקבל 20% מן הקולות אבל רק 5% (למשל) מן המושבים.

קג‘ריוואל מגיש את הלחי השניה

קג‘ריוואל, אלוף הגימיקים, הודיע שהוא-הוא היריב העיקרי של הימין בבחירות האלה. הוא פתח מסע בחירות אגרסיבי במדינת גוג‘ראט, שממנה בא מועמד הימין לראש הממשלה, נארנדרה מודי. אחר כך, כאשר מודי הציג את מועמדותו לפרלמנט במחוז בחירה בוואראנאסי, העיר הקדושה להינדו על שפת נהר הגאנגה (=גאנגס), קג‘ריוואל הודיע שהוא עצמו יתחרה באותו המחוז. בִּן רגע, העימות החזיתי ביניהם הפך לקרב המרתק ביותר של הבחירות האלה.

קג‘ריוואל, בגימיק נוסף, דחה כל הגנה מצד המשטרה. איש לא יעמוד בינו וּבין הבוחרים, הוא אמר. תוצאה אחת היתה שמצביעים יחידים התקרבו אליו פיזית, השליכו עליו קסתות דיו, או סטרו לו על פניו. השבוע, בדלהי, התקרב אליו גבר בסוף שנות ה-30, ענד זר פרחים על צווארו, והעיף לו סטירת לחי מצלצלת וכואבת. עינו של קג‘ריוואל התנפחה.

האיש נעצר, אבל קג‘ריוואל סירב להגיש תלונה פלילית, בג‘סטה כמעט-נוצרית (”הנה הלחי השניה“).

יתר על כן, למחרת בצהריים קג‘ריוואל סר אל ביתו של הסוטר, בפרוור מרוחק של דלהי. הוא רצה לשאול אותו מדוע, ואם מישהו עודד אותו, או שילם לו תמורת התקיפה.

התברר שהתוקף היה נהג ’טוק-טוק‘, מן הרבים שקישטו את ריקשותיהם במודעות קג‘ריוואל בסוף השנה שעברה. משטרת התנועה אפילו קנסה אותו על ”פרסום לא-חוקי“. התפטרות קג‘ריוואל מהנהגת דלהי אכזבה אותו, נפשו נקעה מן הפוליטיקה, והוא הביע את מפח הנפש בסטירת לחי. סטירות עפות בפוליטיקה ההודית כפי שנעליים עפות בפוליטיקה העיראקית.

אבל מחוותו של קג‘ריוואל קנתה את לבו של הסוטר. הוא הודיע לעתונות שהוא חוזר אל חיקו של ’האדם הפשוט‘. קג‘ריוואל הוא ”המשיח של העניים“, אמר הנהג, וכמיטב המסורת ההודית ניסה לגעת ברגלו של מנהיג ’האדם הפשוט‘.

על מעמדים סמליים כאלה קמות או נופלות הבחירות בהודו, שגודלן הבלתי-נתפס מצדיק כל סופרלאטיב. כאשר מחוז בחירה אחד ויחיד כולל עד שני מיליון מצביעים, כמה שניות בטלויזיה, צילום צבעוני בעתון, ציוץ רב-עוקבים עלי-טוויטר הם האמצעי היעיל ביותר לשבות את דמיונם של 814 מיליון מצביעים.

ההצבעה בדלהי כבר הסתיימה. סקרי היציאה לא יתפרסמו עד 12 במאי, כאשר ההודי האחרון יצביע במדינה האחרונה. ארבעה ימים אחר כך יהיו תוצאות רשמיות. קג‘ריוואל חושב שהפתעות גדולות יזומנו אז להודו. מי יודע, אולי הוא צודק.

תגובות יתקבלו ברצון ובהערכה. הן יתפרסמו אם יהיו ענייניות, ויימנעו מהתקפות אישיות.

המגיבים מתבקשים להזדהות, ולהשאיר כתובת דואל אמתית, אשר תיבדק. הכתובת לא תיראה בעמוד, היא נועדה לאימות בלבד.

אנא במטותא, כתובות אמתיות בלבד. תגובה שלא תהיה בת-אימות לא תתפרסם.

אם המגיב או המגיבה מעדיפים ששמם המלא לא יופיע, יציינו-נא בגוף המסר. תודה

Leave a Reply