ג‘אנט בהיכל השן

עכשיו, משאושר מינויה של ג׳אנט יילן לנגידת הבנק המרכזי של ארה״ב, היא האשה הראשונה מאז ומעולם בכהונה הלא-פוליטית רבת-הכוח ביותר עלי אדמות. היא גם יהודיה, בתם של יוליוס יילן וחנה בלומנטל, עומדת לנפץ לרסיסים את תקרת הזכוכית. זה ציון ביוגרפי כמעט שולי, ואפשר רק לנחש את הקשר בין מוצאה ובין רגישותה החברתית והכלכלית

היש קשר משפחתי בין ג‘אנט יילן ובין ג‘אק יילן? זו אחת השאלות שלא נשאלו במרוצת השימוע בוועדת הבנקאות של הסנאט בוושינגטון. היא נקראה לאשר את מינויה של האשה הראשונה מאז ומעולם לכהונת היושב ראש של הפדרל ריזרב, או בלשון סתומה פחות, נגיד הבנק המרכזי של ארה“ב (לא, הבנק המרכזי האמריקאי אינו ככל הבנקים המרכזיים, וחלקו נמצא בבעלות פרטית, אבל לא נדון בזה כאן ועכשיו).

השאלה הזו מעסיקה אותנו, לעומת זאת, רק לרגל האנקדוטה הכרוכה בה. אין הרבה מאוד יילנים. הדעת נותנת שהאיות הזה הוא שיבוש מידי פקידי הגירה אמריקאיים של השם היהודי הנפוץ הרבה יותר ”ילין“. היילנים/ילינים היגרו לאמריקה ממערב הקיסרות הרוסית, כנראה בסוף המאה ה-19, או תחילת המאה ה-20. ג‘אק יילן היה ילד בן חמש בבואו לאמריקה. הוא נעשה אחד הפזמונאים המפורסמים ביותר של ברודוויי, וכתב למשל את Happy Days Are Here Again. אבל לענייננו, הוא כתב את השיר היהודי המפורסם ביותר שחובר על אדמת אמריקה, ”אמי היהודיה“, My Yiddishe Mame (יוטיוב, מפי סופי טאקר האגדית).

מה נעים היה להניח, שג‘ק היה בעצם דוד-רבא של ג‘אנט יילן, או לפחות בן-דוד מדרגה שלישית של אביה. ומה נעים, וקצת פרובינציאלי, יהיה להניח, בהשראתו, ש”יידישע מאמע“ בת 67 נכנסת השבוע לכהונה הלא-פוליטית החשובה ביותר עלי אדמות.

מנפצות את התקרה

ביוני 2008, הילרי קלינטון דיברה בנאום התבוסה שלה, במקדימות הדמוקרטיות לנשיאות, על ”שמונה-עשר מיליון הסדקים“, שתומכיה הבקיעו ב“תקרת הזכוכית“. מטבע הלשון הזה, אשר נכנס לשימוש כמעט לפני שלושים שנה, נועד לתאר את המחסום הלא-נראה, והלא-עביר, המוסיף למנוע את עלייתן של נשים לצמרת.

תקרת הזכוכית עדיין לא התנפצה, אבל מינויה של יילן אומר, ששום משרה אינה נבצרת עוד מנשים, מחוץ לנשיאות כמובן. עם קצת מזל, או ביש-מזל, תלוי בהשקפה הפוליטית, אפשר שלארה“ב יהיו נשיאה ונגידה בעת ובעונה אחת לאחר הבחירות של 2016. זה יהיה צירוף מדהים, וסמליותו תגדל שבעתיים ב-2019, כאשר ימלאו מאה שנה לשינוי בחוקה, אשר העניק זכות הצבעה לנשים.

אפשר לציין כבדרך אגב, ששום תקרת זכוכית אינה מתנפצת בשביל יהודים. כפי ששוחרי קונספירציות אנטישמיות מזכירים לנו בימים האלה עלי-רשת, שורה של יהודים החזיקו בכהונת הנגיד האמריקאי, ב-33 מ-43 השנה האחרונות. אחד מהם אפילו תירגם את התלמוד לפולנית, בילדותו בגליציה (ארתור ברנס, הנגיד ברוב שנות ה-70). זה צירוף מקרים מעניין, המטעים את חלקם של יהודים בפיננסים ובאקדמיה.

יילן היא הכלכלנית האקדמית השניה בנגידות. קדם לה בן שלום ברננקי, הנגיד היוצא, שהיה ספון במגדל השן של פרינסטון. קדם לשניהם סוחר הבורסה אלאן גרינספן.

יונה מובהקת

בשנות ה-80 היה שינוי דרמטי במעמד הנגיד. עצמאותו של בעל הכהונה הזו גברה מאוד על חשבון הפוליטיקאים. הצלחתו של הנגיד (הלא-יהודי) פול וולקר לחלץ את אמריקה מאינפלציה היסטורית הניבה פולחן-נגידים, אשר גבר מאוד בזמן יורשו. גרינספן כיהן 17 שנה, תחת חמישה נשיאים, ועורר את הרושם הכמעט-כללי שהוא חסר-תחליף. אבל הוא הוריש את המשבר הפיננסי הגדול ביותר של זמננו. מאז, הנגידים חזרו להיות בני-תמותה, יעדים תכופים של ביקורת, לפעמים קשה ואכזרית.

ג‘אנט יילן עומדת זה זמן מה סמוך לעין הסערה. ברק אובמה מינה אותה משנה לנגיד ב-2010. השפעתה על מדיניות היתה מוגבלת, אבל היא השמיעה שורה של הצהרות פומביות שעוררו את עניינם של שוקי הכספים, ובסופו של דבר גם סללו את הדרך הפוליטית למינויה.

היא החזיקה בכל התוקף בדעה, שמשימתו העיקרית של הבנק המרכזי היא להגדיל את התעסוקה, בייחוד בזמן של משבר מתארך מאוד. זה לא מובן מאליו, מפני ששליחותו של הבנק היא להשגיח שלא תהיה אינפלציה. בעגה המקובלת, ה“ניצים“ בבנק המרכזי הם אלה המחשיבים אינפלציה נמוכה יותר מאבטלה נמוכה, ו“יונים“ חושבות את ההיפך. פרופ‘ יילן היא אפוא יונה מובהקת.

הפירוש המיידי הוא שהיא לא תסיים באחת את מדיניות הרבית הנמוכה-עד-מאוד של הבנק, ולא תסגור לפי שעה את הברזים. הבנק הזרים מאות מיליארדי דולרים אל השוק בשנים האחרונות באמצעות רכישה מסיבית של אג“חים ממשלתיים. לא רק המשק האמריקאי, כי אם כמעט כל משק בעולם, תלוי כך או אחרת בעתיד ההזרמה הזו. סימנים של סגירת ברזים ריסקו בורסות בחודשים האחרונים והאטו צמיחה.

מי יגלה עפר מעיניך, בטי

יילן היא מה שמכנים ”קיינסיאנית“, הנוטה לכלכלה המדינית של מיינארד קיינס, האיש שהשקפותיו עמדו ביסוד  ההתאוששות שלאחר מלחמתה העולם השניה. מהפכת-הנגד של הימין האמריקאי, מתחילת שנות ה-80 ואילך, היתה אנטי-קיינסיאנית. בימין הזה אין אפוא עליצות מיוחדת לקראת עלייתה של יילן לנגידות. היא אגב הנגידה הראשונה זה 25 שנה, המתמנה בידי נשיא דמוקרטי.

המידה שבה אפשר לייחס את השקפותיה לרקעה היהודי אינה ידועה. מקובל להניח באמריקה, שיהודים נוטים ליתר רגישות בשאלות חברה וכלכלה. אין זאת אומרת שההנחה הזו חלה עליה, גם אם נשיא דמוקרטי רגיש הוא זה הממנה אותה. יהודיותה היא עניין פרטי בהחלט, לא איפיון קיומי. אבל מי יגלה עפר מעיניך, נעמי גולדשטיין, האמא של כל הפמיניסטיות, יהודיה מאילינוי, שנודעה לימים בשם בטי פרידן. ההיית מאמינה, בטי, שאשה יהודיה מברוקלין תיכנס להיכל השן של הקפיטליזם האמריקאי, שעל מנת לנהל אותו?

תגובות יתקבלו ברצון ובהערכה. הן יתפרסמו אם יהיו ענייניות, ויימנעו מהתקפות אישיות.

המגיבים מתבקשים להזדהות, ולהשאיר כתובת דואל אמתית, אשר תיבדק. הכתובת לא תיראה בעמוד, היא נועדה לאימות בלבד.

אם המגיב או המגיבה מעדיפים ששמם המלא לא יופיע, יציינו-נא בגוף המסר. תודה

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • עמנואל ילין   ביום 7 בינואר 2014 בשעה 13:47

    לגבי השם Yellen: אפילו לא הייתי אומר שזה שיבוש.

    במקור השם נגזר מהמילה הפולנית Jeleń שזה אייל.

    ולפי ספר קהילת העיר לומז'ה שממנה באה המשפחה, ושהסמל שלה הוא אייל, זה שם נפוץ ליוצאי העיר או הסביבה.

    ביידיש ראיתי שכתבו את זה בצורה "יעלין" או לפעמים "יעללין", ולא ברור לי מאיפה באה היו״ד.

    כשהמשפחה שלי עלתה לארץ באמצע המאה ה-19 הם ניסו "לעברת" את השם למלה הארמית טביא (שזה דווקא צבי) אבל מכל מיני סיבות בירוקרטיות זה לא נקלט, ונשאר השם ילין (תוך כדי שינוי ההטעמה ממלעיל למלרע, כדי שזה יישמע עברי).
    .
    איך זה התגלגל לכתיב האנגלי Yellin אני לא יודע, אבל כנראה שגם זה קרה עוד במאה ה-19. אני מנחש שזה התחיל מהמשפחה שלנו, ואז הכתיב הזה התפשט. אבל זה ממש רק ניחוש. בכל מקרה הצורה Yellen היא לא פחות סבירה, ואולי אפילו יותר.

    • יואב קרני   ביום 8 בינואר 2014 בשעה 4:07

      תודה, עמנואל, מעניין ביותר.

  • גיל   ביום 7 בינואר 2014 בשעה 18:07

    נראה שאובמה שם לו למטרה למנות נשים בתפקידי מפתח אחרי שנמתחה עליו ביקורת מסוימת שלא מינה די נשים. הוא מינה זה לא כבר את האשה הראשונה לראש השירות החשאי, היועצת לביטחון לאומי היא אשה, השגרירה באו"ם היא אשה (פעם שנייה ברציפות), ולצד ביל קלינטון הוא מינה יותר נשים לקבינט מכל קודמיו, ושתי נשים שופטות לבית המשפט העליון.

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: