שלום רב שובך, צרפת הנחמדת

בהשראת ״מרסי, צרפת״ ב״ישראל היום״ אנחנו מגישים בזה את לוח-הזמנים הצפוי (והלא-צפוי) של התאהבותנו החוזרת בצרפת, שכל כך אהבנו, לפני שכל כך שנאנו

׳איסחאל איום׳ מודה לצרפת בנימוס מסויג. מוספו השבועי, 15 בנובמבר 2013

׳איסראל איום׳ מודה לצרפת בנימוס מסויג. מוספו השבועי, 15 בנובמבר 2013

הבגידה הגדולה, עוד לפני היריה הראשונה. ׳מעריב׳, שלושה ביוני 1967 (מן האתר המופלא של העתונות היהודית)

הבגידה הגדולה, עוד לפני היריה הראשונה. ׳מעריב׳, שלושה ביוני 1967 (מן האתר המופלא של העתונות היהודית)

 

להלן ידובר באהבת צרפת. היא פתחה את לבה לפני מעפילי אקסודוס, היא האצילה חיבה על המחתרות היהודיות בפלשתינה-א״י, היא סיפקה את מטוסי הסילון הראשונים של המדינה היהודית, היא כרתה ברית צבאית אתה, היא פתחה את הסהרה לפני חלוצי דימונה, היא העתירה מיראז׳ים ומיסטרים, היא איפשרה  את נצחונה המהולל של ישראל בששת הימים, היא נעצה סכין בגבה… אופס.

…היא הטילה אמברגו מרושע ובוגדני, נשיאה הגדול תקף את היהודים ״היהירים והשתלטנים״. כל ילד ישראלי חלם בלילה על מיראז׳ 5, מטוס העתיד, שדה גול אסר את אספקתו, ודחף את ישראל אל זרועות אמריקה. פסטיבל של עונג, של לעג ושל שמחה לאיד קידם בתחילת 1970 את פני הסטי״לים (״ספינות שרבורג״), שישראל הבריחה בעורמה בלתי-מצויה (זאת אומרת, ברמאות ובהונאה, אבל לצרפתים הרמאים לא הגיע יותר).

כמה שאהבנו את הצרפתים לפני ששנאנו אותם; כמה ששנאנו אותם לפני שקצת נרגענו, מפני שזכרון הבגידה שכך והלך, וחשיבות צרפת פחתה והלכה, והיה אפשר להתענג על האסתטיקה של תרבותה ועל יפי נופיה ועל שבלוליה ואפילו על כבדי האווזים המפוטמים באופן ברברי (שיתביישו להם).

ואז בא אלינו מסייה אולאנד, שעתונינו מאייתים ״הולנד״. הוא בא, במקרה או לא במקרה, זמן קצר לאחר שהתערב כדי להאט קצת את הפלירט האמריקאי-איראני בז׳נווה. אם הוא עשה כן מפני שחשב על עסקות-הנשק הסעודיות והקטריות והאבו-דאביות, או מפני שחשב על נצח ישראל, זה כמעט לא משנה. בריתות סנטימנטליות הן בדרך כלל הציפוי המבריק על חבילה של אינטרסים עצמיים נאורים. הברית הקודמת בין ציון לפאריס ליוותה את פרפורי הגסיסה של האימפריאליזם הצרפתי במזרח התיכון ובצפון אפריקה. משמת, פקע תוקפה ובטל קורבנה.

״גשר אאלכה״ ו״ישראל איום״

את האישור להתחדשות היחסים המיוחדים קיבלנו לפני שבוע בכותרת ״מרסי, צרפת״ בראש אחד מעמודיו של ׳ישראל היום׳. בהשראתו אנחנו חושפים בזה את לוח-הזמנים של ההתחדשות הגדולה.

* מועצת העתונות קוראת לחבריה להקפיד על כללי התעתיק, ולתת את האות אל״ף כנגד כל H צרפתית. הנשיא אולאנד תופס מייד את מקומו הראוי בפנתיאון. בעפולה מתבלבל ביורוקרט מקומי, ומורה להחליף את הה״א באל״ף ב״רחוב הולנד״. עפולה מסמיקה, כאשר הסיפור הזה מצחיק עד דמעות את ההולנדים.

* ביוזמה ספונטנית בהחלט, עיריית רמת גן מחליטה להשיב על כנו את שם צרפת ל״שדרות העם הצרפתי״. השם המקורי שונה בתגובה לבגידה של 1967. אמנם משתרר חשש קל שהעם הצרפתי ייעלב, אבל דעתו של ע״צ נחה כאשר העיריה מורה לשנות את שמו של גשר ההלכה. הוא יהיה ידוע מכאן ואילך כ״גשר אאלכה״. איש לא יבחין, מפני שכך רוב הישראלים ממילא הגו את השם.

* ״ישראל (״מרסי, צרפת״) היום״ ממהר ללכת בעקבות רצון העם. הוא משנה את שמו ל״ישראל איום״. מצחיק מאוד.

* ישראל מחזירה בטקס רשמי את ״ספינות שרבורג״.

* עיריית ירושלים משנה את שמו של רחוב צלאח א-דין לרחוב גוטפריד מבויון, רוכשת את פסלו מן העיר בריסל, ומרעיפה על צאצאיו את התואר advocatus sancti sepulchri, ״מגן הקבר הקדוש״, שאביהם הקדמון אימץ בשנת 1099.

״המדינה זה אתה״

* שר הפנים מודיע על החזרת הצרפתית לדרכוניהם של ישראלים. ישראל חוזרת להיות l'État d'Israël. הכנסת מחליטה כי מעתה ואילך שגריר צרפת יהיה אוטומטית זקן הסגל הדיפלומטי, מעמד הניתן בדרך כלל רק לשגרירי הוותיקן בארצות קתוליות. השינוי הזה מעניק השראה לגב׳ נתניהו. היא מעניקה לבעלה פסלון של לואי ה-14, עם הכתובת הצנועה, ״המדינה זה אתה, במקרה ששכחת״ (קצת מתחרז, לפחות במילרע לא-דקדוקי).

* על פי דרישת הורים ותלמידים, הצרפתית מוכרזת לשון חובה בבתי הספר, ואך כפסע בינה ובין מעמד של לשון רשמית.

* עליית הצרפתית מחוללת תמורות מילרעיות בעברית המדוברת. שמות שנהגו מילעלית, בהשפעת היידיש, עוברים מילרוע ברוח הדקדוק והלשון — וגם שלא ברוחה. יושב ראש הכנסת מזמין את שמואל פלאטו שרון להרצות במליאה על ערכה האסתטי של ההגיה הצרפתית. הוא פונה אל חברי ״הכנסת״, בהטעמת ההברה האחרונה, ״סת״. וכך יהיה.

* המשורר יצחק לאור כותב רשימה במוסף הספרים של ׳הארץ׳ בגנות ה״פרנקופיליה המגעילה״. הוא חוזר בו מקריאה רבת-שנים לראות בצרפתית חלופה אינטלקטואלית להגמוניה האנגלו-סאקסית. מקץ לבטים קצרים, ׳הארץ׳ מחליט להוציא את האל״ף הפרנקופילית משמו, ולהיקרא ׳דה-הרץ׳, רי״ש בסגול.

צריך למהר ולהגיד שאהבת ציון ופאריס לא היתה חופשית ממעקשים. בצרפת, היא חייבה את הימין הקיצוני להחליט את מי הוא שונא יותר: את הערבים, או את היהודים. בכמה ערים קטנות, מנהיגים מקומיים של מפלגת לה-פן כוננו בריתות אד-הוק עם אלג׳יראים, אבל בסופו של דבר מסגדים ורעלות עיצבנו את הימני הממוצע יותר ממגיני-דויד.

ארדואן לא היה משועשע

צרפת לא סבלה נזקים בעולם הערבי, מפני שידידותיה הבינו את הסיבה לאהבת ציון: שנאת איראן. הפלסטינים רטנו, אבל צרפת שיכנעה את הסעודים, או אולי היו אלה האבו-דאבים, או הכווייתים, לממן את גרעונותיה של הרשות הפלסטינית, והכול בא על מקומו בשלום.

טורקיה, לעומת זאת, לא היתה משועשעת. טאייפ ארדואן הקים ועדה של בלשנים וכוהני-דת לטהר את הלשון הטורקית מהשפעות צרפתיות, שאטאטורק הכופר החדיר לשם במתכוון. כך בוטלה בטורקיה המלה müze (ההגיה, ״מוזיי״) לצורך ״מוזיאון״. עשרות מלים צרפתיות שעברו טורקיזציה תחת אטאטורק ייפלטו בשנים הבאות מן הלשון הטורקית.

תיירים ישראליים גמלו לארדואן בהמוניהם: הם החליפו את אנטאליה בקורסיקה. בכלל, העדפות הטיולים של תיירים ישראליים השתנו. בהודו, למשל, הם התחילו להעדיף את פונדישרי הציורית, שהיתה פעם מושבה צרפתית זעירה בדרום הודו. ישראלים התחילו להציף את טאהיטי, את ראוניון ואת מרטיניק. קוויבק נעשתה יעד התיירות המרכזי שלהם בצפון אמריקה, ופאריס החליפה את ברלין כתחליף-תל-אביב.

השאלה היחידה שנותרה פתוחה היא אם אמנם נמל התעופה הבין לאומי החדש בעכו ייקרא על שם נפוליאון בונפרט, או שזו היתה רק מתיחת אחד באפריל ברדיו.

תגובות יתקבלו ברצון ובהערכה. הן יתפרסמו אם יהיו ענייניות, ויימנעו מהתקפות אישיות.

המגיבים מתבקשים להזדהות, ולהשאיר כתובת דואל אמתית, אשר תיבדק. הכתובת לא תיראה בעמוד, היא נועדה לאימות בלבד.

אם המגיב או המגיבה מעדיפים ששמם המלא לא יופיע, יציינו-נא בגוף המסר. תודה

2 תגובות בנושא “שלום רב שובך, צרפת הנחמדת”

  1. ברוך שובך. אפשר כמו כן להציע לעיריית ירושלים לקרוא שוב לרחוב ממילא היוקרתי (דהיום) בשם "שדרות צרפת" (מצ"ב כתבה מ"דבר" משנת 1959). כמו כן, הטורקים יצטרכו להפסיק לשתות גזוז (gazöz) שמקורו בצרפתית (eau gazeuse – סודה, מילולית: מים מוגזים).
    http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=DAV/1959/09/20&EntityId=Ar00819&ViewMode=HTML

השאר תגובה