הערה אישית: האתר הזה

זו הרשומה הראשונה באתר זה אחד-עשר חודשים.

במרוצתם השתנתה מעיקרה הגיאוגרפיה של הכותב. הבסיס הוא עכשיו ניו דלהי, הודו. עוד יבואו הסברים. כך או כך, הודו תהיה סמוכה מאוד אל מרכז ההתעניינות בחודשים הבאים, בהתקרב בחירות כלליות שיודעי הודו מתארים כ״פרשת דרכים היסטורית״.

יוסיפו להופיע כאן רשומות על ישראל, על ארה״ב ועל היחסים הבין לאומיים.

אני מקווה שאצליח לעמוד במשימה הצנועה הזו, ואני מקווה שאצליח לעניין את קוראיי.

רוב הרשימות של השנה האחרונה מופיעות באתר הרשת של גלובס, לא תמיד באופן שאליו התכוונתי. אפשר למצוא אותן באמצעות הקשה על הקישור הבא. חלק מהן יחזרו וייכנסו כאן, בהרחבות ובשינויים מסוימים.

תודה למי שהואילו לחזור לכאן על אף ההפסקה הארוכה.

תמונה בהחלט לא-אופיינית של דלהי, האגם בהאוז קאס. מיקלט מפני הכרך הסואן מדיי

תמונה בהחלט לא-אופיינית של דלהי, האגם בהאוז קאס. מיקלט מפני הכרך הסואן מדיי

 

24 תגובות בנושא “הערה אישית: האתר הזה”

  1. ברוך שובך
    נהניתי מכתיבתך לאורך התקופה הזו גם בגלובס
    אך שם היה חסר הדיון המרתק
    שהיה מתפתח כאן
    בעקבות רבות מהרשימות
    אני שמח שהודו
    רבת הפנים והמרתקת
    תזכה לטיפולך העיתונאי המפוכח והמלמד
    ושמח לשוב וקרוא אותך באכסניה זו

  2. קורא אותך גם בגלובס אבל הדיונים בבלוג חסרים. תמיד מעניין לשמוע על מקומות חדשים כשהפוליטיקה פה בארה"ב כה מייאשת.

  3. הלוואי וידעתי כי אפשר למצוא את רשמייך ומחשבותייך במקום אחר.
    שמח שמקום זה יחזור לפעילות ועוד מהודו אהובתי.

  4. התגעגעתי לכתיבתך יואב,
    לא משנה מהיכן אתה כותב-
    תמיד זה עונג צרוף לקרוא את פרי המקלד-עט שלך!

    1. מבטיח להרחיב את הדיבור בהמשך. תודה על התעניינותך.

      אגב, כתבתי רשימה אישית בתחילת שהותי בהודו, שהופיע ב׳גלובס׳. אני אשתדל לתת אותה, בעידכונים הכרחיים, בזמן הקרוב, אולי מעמדת צפיה מרוחקת ברמת גן.

  5. משמח לשמוע שחזרת לכתוב את הבלוג. מהנה מאד לראות את הדברים דרך עיניך. אתה דוחף אותי לחקור וללמוד נושאים חדשים. ביליתי כעת כשעה בקריאה על חניבעל והאסטרטגיה שלו.
    יש להפנות תשומת לבם של המנהיגים שלנו לכך שהבלוג שלך חזר לפעול. אולי תוכל להוסיף פינה של זוטות קטנות שאתה נתקל בהן בחיי יום יום ומענינות אותך.

  6. פייר, התגעגעתי.
    מה גם שלקרוא על הודו זה מרתק, אבל רחוק רחוק רחוק.(אתה יודע איזה קשה זה לזכור את מארג המפלגות\פוליטיקאים שם?)
    אפשר לחזור לעניינו? אחרי הכל, עניי עירך קודמים:)

    1. אכן. אני יודע את זה עד כאב. אני כותב על העולם החיצון לעיניים ישראליות זה 38 שנה ויותר, ומוטיב קבוע בחיי המקצועיים היה, עודנו, להפציר בקורא להקדיש תשומת לב לעניינים רחוקים מן הדעת ומן הלב. זה קשה, בהתחשב במרחק ובאינטנסיביות של החוויה הישראלית. אני נושך את שפתיי כל אימת שאני כותב על הודו, מפני שאני מוכרח לפשט, ואני מוכרח לתת הרבה יותר רקע (וממילא הרבה יותר מקום, הבא על חשבון עובדות וניתוחים) ממה שכתב בריטי, למשל, ייתן בעתונו.

      חוץ מזה, הודו רחוקה במיוחד. קשה להאמין, אבל אומרים לי שאני העתונאי הישראלי הראשון, בתור שכזה, המתגורר בדלהי. עתונים ישראליים העסיקו מפעם לפעם סטרינגרים (כאשר עדיין היה להם קצת כסף), אבל רובם ככולם היו הודים דוברי אנגלית. העובדה שאין לי תחרות אינה מקילה עליי. אדרבא, תחרות היתה מעלה אלמנטים של חיי הודו על המכ״ם, לפחות של קוראים משכילים. הצורך לתת את האל״ף-בי״ת בכל רשימה מכביד מאוד. לפעמים אני מוכרח להשתמט מן האל״ף-בי״ת כדי להניב לא-ערך אנציקלופדי.

      אני יודע שזו ציפיה לא מתקבלת על הדעת בחייהם של אנשים עסוקים, שיש להם בהכרח סולם-עדיפויות שונה בצריכת חדשות, אבל מה טוב היה אילו יכולתי לסמוך על נכונותם התקופתית של קוראיי למצוא הגדרות-יסוד באנציקלופדיה. כמובן, באתר הזה הרבה יותר קל להוסיף עובדות מאשר במהדורה המודפסת של ׳גלובס׳ (והמהדורה המודפסת היא זו המופיעה באתר ׳גלובס׳, חוץ מן הכותרות). אני אנסה לעשות כן. אבל גם כך, יותר מדיי סוגריים, יותר מדי הערות-שוליים יתחייבו כדי לעקוב אחרי הודו בחודשים הבאים. מה לעשות.

      אולי נכריז על תחרות לא-נושאת-פרסים לטריוויה הודית בתחילת השנה הבאה, ונקלס ונשבח את המנצחים.

  7. בשורה נהדרת – אהבתי את האתר מאוד מהיום שמצאתי אותו, והחסרון היחיד היה ההרגשה שהפוליטיקה האמריקאית כבר לעוסה מעבר לכל פרופורציה בתקשורת הישראלית. אם האתר חוזר לחיים ועובר לעסוק בהודו – זה התרחיש הטוב ביותר שיכול להיות.

    בהצלחה!

    1. שמח בשמחתך, שי, אבל קצת משועשע מתלונתך על עודף פוליטיקה אמריקאית. ההגינות מחייבת אותי להזהיר אותך מפני מנות-יתר של פוליטיקה הודית, הצפויות לך בחודשים הבאים. (-:

      טוב לראותך כאן, מקווה שתוסיף לבקר.

השאר תגובה