וושינגטון באביב: פריחת עץ הדובדבן

צילומים: יואב קרני

בסוף מארס, תחילת אפריל, וושינגטון מתכסה בקימוֹנוֹ מרהיב של ורוד וסָגוֹל. לאורך שׂדרוֹת העצמאות, דרומה מן הבית הלבן, על שפת נהר הפוטומאק, בין היכל הזיכרון של לינקולן להיכל הזיכרון של ג'פרסון, בין האנדרטאות של מלחמת וייטנאם ושל מלחמת קוריאה ובין ה'וושינגטון מוניומנט' ומוזיאון השואה, עצי הדובדבנים פורחים.

תורים עצומים של רכב ושל בני אדם משתרכים ימים ארוכים כדי לצפות בפלא הזה. את הפלא הזה איפשרו היפאנים, שהעניקו את עצי הדובדבן לוושינגטון כמעט לפני 95 שנה. 'פסטיבל פריחת הדובדבן' הוא ההודעה הרשמית של עיר הבירה הפדרלית על בוא האביב. העיר הנאה הזו נעשית בימים האלה פשוט יפהפיה. תעתועי מזג האויר – כמה לילות קרים במיוחד בשבוע שעבר – הילכו אימים על חובבי הדובדבן, אבל החמימות הנעימה של השבוע הפיגה את החששות. אתמול הגיעו העצים אל שיא פריחתם, והם יעמדו בלבלוב הֶעָשיר הזה עד אמצע השבוע הבא.

היום, יום ששי, עליתי על אופניי, ירדתי מן הגבעה שעליה אני גר ליד גבול וושינגטון עם מרילנד, ודהרתי אל ארץ הדובדבן. "דהרתי" הוא איפיון לא מדויק של ההתקדמות האטית מסביבות היכל לינקולן מערבה, בין ההמונים. על גדות האגם הגדול ששמו Tidal Basin עמדתי יחד עם ההמונים וקראתי קריאות הִשתָאוּת.

אני חי בעיר הזו די הרבה שנים, אבל ההשתאות אינה פוחתת עם הזמן. אם אתם מתכננים מסע לוושינגטון, הרהרו-נא בכובד ראש  בתקופה הזו. דובדבנים ומזג אויר נעים להפליא, ומוזיאונים נהדרים פתוחים לרווחה (כרטיסים בחינם), ואופטימיות של אחרי החורף ולפני הקיץ המזעזע.

לפסטיבל עץ הדובדבן יש אתר רשת רשמי.

5 תגובות בנושא “וושינגטון באביב: פריחת עץ הדובדבן”

  1. מצילומים אחרים שצילמת והראת באתר, נדמה כי אתה שולט היטב במצלמתך. אבל בתמונות אלו, נראה כי הטבע עשה לך הנחה והגיש לך הזדמנויות נהדרות לצילום (ממש photo ops).

    הייתי רוצה לציין במיוחד את השתיים הראשונות, שכפי שנאמר בתגובה מעלי- "עשו לי טוב".

  2. בפריחת הדובדבן ב-2004 שכרנו מכונית ונסענו, כל המשפחה, מניו יורק לוושינגטון בכדי לחזות בפריחה ולצלם את המונומנטים. הגענו לוושינגטון, יצאנו מהרכב ו…קפאנו. דמעות עלו בעינינו. בני בן השנה וחצי התחיל לבכות ולאחר כעשר דקות של סבל (ולאחר שצילמנו מספר תמונות מרהיבות) חזרנו למכונית והתחלנו בנסיעה חזרה לניו יורק. באותו יום נהגתי כ-12 שעות בעבור 10 דקות של יופי(וארוחה הודית זוועתית בצ'יינה טאון של די.סי.)
    הקריאה כיצד את הגעת לפריחה רכוב על אופניים גרמה לי לקנאה עזה ביותר.

  3. מה חבל, ידין. תחילת האביב של 2004 אמנם היתה צוננת במיוחד. אם את הרוצה להיזכר בנסיון הלא-נעים ההוא, עיין-נא בתיאור מקפיא העצמות של ה'וושינגטון פוסט', 4 באפריל 2004

    washingtonpost.com/wp-dyn/articles/A48140-2004Apr3.html

    האביב הזה חמים יותר, ואני מקווה שתדע עוד אביבים וושינגטוניים.

    לריקי כהן ולמשוטט, תודה. וכמובן הצדק עם המשוטט, הטבע אמנם נתן לי הנחה.

השאר תגובה