כשהנשיא אמר “חיים”


“של מי החיים האלה?”, שואלת הכותרת בעמודו הראשי של עתון בשיקאגו. אמריקנים אכלו בימים האחרונים את ארוחות הבוקר שלהם עם כותרות כאלה בכל עתוניהם. הקישו כאן, כדי להתבונן באוסף של כמה עמודים ראשיים מן הימים האחרונים

 

ארה”ב עומדת עכשיו בעיצומה של מלחמת תרבות. השפעתה של המלחמה הזו מרחיקה הרבה מעבר לִגבולות של תרבות. היא נוגעת לעצם ‘הָאֲמָנָה החברתית’, להגדרת היחסים בין האזרח ובין ממשלתו. אבל קל לטעות בה, ולא לראות את צדדיה הפוליטיים, הכלכליים והחברתיים. הסיבה: הדימויים והמטאפורות שלה שאוּלים מרבדים לא-שיגרתיים של רטוריקה. הרב-שיח האמריקני עשיר בִּצְפָנים. מלים משתמעות בו להרבה מאוד פָּנים.

ואין לך מלה רב-משמעית יותר מ”חיים”. כמובן, לפעמים “חיים” הם פשוט “חיים”. אבל לעתים קרובות הם הרבה יותר. ג’ורג’ בוש העמיד במרכז מערכת הבחירות שלו, בסתיו שעבר, את הצירוף “תרבות של חיים”. לכאורה, אז מה? האם מישהו יכול להתנגד ל”תרבות של חיים”? קצת קשה להיזכר אימתי מישהו ניסה להיבחר לאיזושהי כהונה פוליטית על יסוד הבטחה חגיגית לכונן “תרבות של מוות”.

אבל כשהנשיא אמר “חיים”, הוא התכוון למשהו אחר: להתנגדותו להפלות מלאכותיות. מקובל להניח שהוא ניצח בזכות תמיכה מסיבית מצד זה המכונה “הימין הנוצרי”. שם, ההתנגדות להפלות מלאכותיות עומדת במרכז תשומת הלב זה שלושים שנה.

 

“הצביעו למען החיים”, מתריס שלט הבחירות הזה (אוקטובר 2004) סמוך לכנסיה קתולית בפרוור של קליבלנד, אוהיו. במקרה הזה לא קשה להבין את הכוונה: המאבק נגד הפלות מלאכותיות.

צילום: יואב קרני

 

בימים האחרונים, ארה”ב צפתה בהתגייסות עממית חסרת תקדים לטובת “חיים”, עם סצינות פומביות של התרגשות ושל בכי. הפעם, לא הפלות מלאכותיות עומדות על הפרק, אלא השאלה אם יש לנתק את צינורות ההזנה של אשה בת 41, ששמה טֶרי שַאייבוֹ.

ב-1990, לבה חדל לפעום לרגע. במהלך דום הלב פסקה אספקת החמצן למוחה. מאז, היא הוחזקה בחיים באמצעות צינורות הזנה. רוב הרופאים אומרים, שהיא הפכה לצמח. בעלה, מייקל שאייבו, האפיטרופוס החוקי שלה, נאבק זה חמש שנים להסמיך את רופאי אשתו לנתק את הצינורות, כדי להניח לה למות.

 


טרי שאייבו ב-1990 (משמאל), לפני שלבה החסיר כמה פעימות, ועכשיו (מימין), מקבלת נשיקה מֵאִמָהּ

“מינימום של הכרה”

פלורידה היא מדינה שמרנית. הימין הרפובליקני שולט באסיפה המחוקקת שלה, והמושל הוא גֶ’בּ בוש, אחי הנשיא. ב-2001, האסיפה המחוקקת קיבלה חוק, שֶהִרשָה למושל להתערב, כדי למנוע את ניתוקה של שאייבו. הוא אמנם עשה כן. בית המשפט העליון של המדינה התערב, וקבע כי החוק הזה מנוגד לחוקת פלורידה.

הורי שאייבו התייצבו בבית משפט מקומי, והתנגדו בכל התוקף. הם טענו, שבתם עדיין נמצאת ב”מינימום של הכרה”. היא אמנם אינה מגיבה במישרים על גירויים, אבל היא “מחייכת”. תראפיה ארוּכּה תחזיר אותה להכרה מלאה. חוץ מזה, היא קתולית מאמינה. היא לא היתה מסכימה לשום מעשה הנוגד את מצוות הכנסיה.

ברור למדי איפה הכנסיה עומדת. היא מתנגדת לכל מה ששלילת חיים נודפת ממנו. היא מתנגדת להפלות, היא מתנגדת לאמצעי מניעה, היא מתנגדת להמתת חסד, היא מתנגדת לעונש מוות. במובן הזה היא עקיבה בהחלט.

עורך דינו של מייקל שאייבו הציג שאלות קשות להורי טרי. עד כמה הם מוכנים להרחיק לכת בשמירת חייה? הוא הקשה. מה יקרה אם הם יקחו אותה הביתה, והיא תְפַתח סכרת, ויהיה צורך לגדוע אברי גוף – הוא פירט את כל האברים המועמדים לגדיעה בנסיבות כאלה – הַאִם הם יגדעו כדי להחזיק אותה בחיים?

יגדעו, היתה התשובה.

ואם יהיה צורך לעשות לה ניתוח מעקפים, כדי להציל את לבה, האם הם יעשו?

יעשו, היתה התשובה.

מייקל שאייבו הסתמך, לעומת זאת, על רצונה של טרי. היא הביעה אותו בעל פה, זמן קצר לפני אסונה. אילו טרי היתה מביעה את הרצון הזה בכתב, היה ניתן לו התוקף של “צוואה חַיָה”, עניין מקובל יותר ויותר באמריקה. או-אז היא היתה מנותקת מייד. בהיעדר צוואה חיה, בית המשפט הוא הקובע.

ובית המשפט אמנם קבע. בשבוע שעבר, הוא קיבל את טענות מייקל שאייבו. ביום ששי שעבר טרי נותקה מן הצינורות, והרופאים אמרו שיידרשו לה שבועיים כדי לגווע. אבל קביעת בית המשפט לא סיימה את המחלוקת. אדרבא, היא עוררה אותה במלוא חריפותה, בייחוד מפני שבית המשפט העליון בוושינגטון סירב להתערב.

לכל הרוחות השופטים האלה

“התנועה למען החיים” אינה בוטחת בבתי משפט. סוף סוף, לפני 31 שנה בית המשפט העליון של ארה”ב הוא שהתיר הפלות מלאכותיות במרוצת השליש הראשון של ההריון. אחת מקריאות ההתגייסות האפקטיביות ביותר של מועמדים רפובליקניים לכהונות פוליטיות, מן הנשיא ומטה, היא להושיב שופטים שמרניים על כל מושב מתפנה בכל בית משפט פדרלי, מן העליון וָמַטָה.

המטרה אינה רק לבטל את הפסיקה בזכות ההפלות, אלא לחזור ולתחום גבולות של מותר ואסור בחברה האמריקנית. כתבתי כאן באחרונה על הדיון המתנהל עכשיו בבית המשפט העליון בשאלת הצגתם הפומבית של לוחות הברית. גם זו מטאפורה, המכוּוֶנֶת לשאלה רחבה הרבה יותר: מקומה של הדת בחיי הציבור.

פסיקת בית המשפט על הוצאת הצינורות עוררה את המאמינים להפגנות תפילה פומביות בכל רחבי ארה”ב. נשים וגברים געו בבכי לפני מצלמות הטלויזיה. המאורעות רדפו זה את זה בדרמטיות. כמעט בכל עתוני ארה”ב, תלאות חייה ומותה של טרי שאייבו נמרחו יום אחר יום על העמודים הראשונים. הוותיקן התערב ממרחקים, כדי להזהיר ש”טרי שאייבו אינה מכשיר חשמלי שהתקלקל”, והשווה את ניתוקה מן הצינורות לעונש מוות (שהכנסיה הקתולית מתנגדת לו, בניגוד לרוב הכנסיות הפרוטסטנטיות באמריקה).

הרוב הרפובליקני בקונגרס והבית הלבן הבינו יפה את הרמז. גם הקונגרס וגם הנשיא מיהרו לחזור לוושינגטון לכמה שעות מפגרת חג הפסחא שלהם (אנחנו עומדים עכשיו בעיצומו של “השבוע הקדוש”, זה המציין את ימי חייו האחרונים של ישו). במהירות מסחררת, באישון לילה, הקונגרס אימץ חוק המתיר להוריה של טרי שאייבו לעתור לבית המשפט לחזור ולנעוץ את צינורות ההזנה בוורידיה של בתם. הנשיא בוש שלף את עטו, וחתם. “כשאנחנו בספק”, הוא אמר, “עלינו לטעות לצד החיים”.

ביום שני השבוע התחיל תהליך הערעור. באינסטנציה הראשונה, בית משפט פדרלי רגיל סירב להתערב. האינסטנציה הבאה היא בית משפט פדרלי לערעורים. אם גם שם ייכשל הערעור, אין ספק שהעניין יחזור ויוּנַח על שולחנו של בית המשפט העליון. כלה זה יצטרך להיעשות במהירות עצומה, מפני שלטרי שאייבו נשאר לכל היותר שבוע. “אני מתחננת לפניכם”, אמרה אמה למיקרופונים ולמצלמות הטלויזיה, “אל תניחו לבתי למות בַּצָמָא”. הדמעות חנקו את גרונה.

 


“הסוף המר”, מכריז עתון במדינת פלורידה לאחר שטרי שאייבו נותקה מצינורות ההזנה, ב-18 במארס. בצילום נראים שני כוהני דת אוונגליסטיים מתייפחים מָרָה בחזית המוסד הסיעודי שבו טרי מאושפזת ב”מצב צמחי”

 

הדמוקרטים, כרגיל, נלכדים באורות הצולבים. איך הם יכולים להתנגד ל”חיים”? מספר ניכר מהם הצביעו בעד החוק להצלת טרי.

אשר לרפובליקנים, הם חזרו ואישרו את הברית האמוציונלית שלהם עם הימין הנוצרי. הֵדֶיהָ של הפרשה הזו יישמעו הרבה. הרפובליקנים מקווים כמעט בגָלוּי שהיא תעזור להם בסתיו 2006 להאריך את שלטונם בקונגרס. אמנם שני סקרי דעת אחרונים הראו שרוב האמריקנים תומכים בניתוק טרי שאייבו, אבל בבחירות לקונגרס רק מיעוט של האמריקנים טורחים להצביע, אולי 40%, אולי פחות, וביניהם יש משקל יתר לאנשים עם מוטיבציה גבוהה במיוחד. למשל, הלוחמים למען “החיים”.

בינתיים, הנשיא מגייס את כוחותיו כדי לתקן את חוק הביטוח הלאומי, כדי לקצץ את הוצאות הרפואה הציבורית, וכדי להבטיח אישור מוקדם של הקונגרס למועמדיו לכהונות שופטים.

עוד מעט, אולי לפני בוא הקיץ, יתחיל הקרב הגדול על הרכב בית המשפט העליון. הַמַראוֹת של הימים האחרונים היו רק חזרה כללית.

4 Responses to “כשהנשיא אמר “חיים””

  1. ידין הגיב:

    אני יודע שטרי שאייבו לא מרגישה כלום אבל זה שנותנים לה לגווע מרעב פשוט מוציא אותי מדעתי. בכל מדינה אחרת החושבת על עצמה כמחשיבה את זכות האדם על חייו היה נמצא הרופא והיה נמצא המורפיום ואילו בארה”ב אישה גוועת ברעב בתהליך שנמשך שבועות. אני מניח שייסוריה מחילים (אם יש מלה כזו)את חטאי הוריה בפני אל מלא רחמים.

  2. יואב קרני הגיב:

    ידין — אני מודה שמחוץ לעניין העקרוני, ותהיה דעת הרפואה אשר תהיה, גם לבי כואב על גוויעתה של טרי שאייבו. אכן נראה שהכול מְשַׂחֲקים על גופה המצטנן.

    גם תפקידו של הבעל קצת חשוד בעיניי. בהתחשב בזה שהוא חי עם אשה אחרת, ויש לו שני ילדים ממנה, והוא כבר גרף את הפיצויים שהוקצו לו וּלטֶרי בגין טיפול רפואי לקוי, אמנם נדמה שהיה מוטב אילמלא מילא תפקיד כל כך פעיל ובולט. חבל שיותר מדיי אנשים החליטו שטרי שאייבו ראויה להיות מופת לדורות.

  3. צביקה הגיב:

    אני מרגיש כאילו הרפובליקנים לוקים באיזשהו חטא גאווה. פתאום הם שולטים בשני הבתים (עם כי לא מעבר ל-60 הקריטי בסנאט) ,נשיא בכהונה שנייה … ולכן הם מתחילים לחשוב שהם אולי יעבירו דברים כמו פרייבט אקאונטס בביטוח לאומי.
    אני נוטה להסכים עמך שכל הסיפור של טרי שייאבו עוד עשוי להתברר כניסוי כלים והקדמה לקראת קרבות בבית המשפט העליון. המטרה תהיה לדעתי להפוך את פסה”ד רו נגד וייד

  4. אני הגיב:

    הפלה – רצח או פיתרון כלכלי נוח?
    כדאי לקרוא את הכתבהhttp://www.scoop.co.il/article.html?id=9906

Leave a Reply