פרוייקט ארלוזורוב: 1933 — שנת אפס

 
 

ב

-16 ביוני מלאו שבעים שנה לרצח ד”ר חיים ארלוזורוב. קצת קשה לי להעיד באופן משכנע מן הצד הזה של האטלנטי, אבל נדמה לי שהתאריך עבר כמעט בשתיקה גמורה בכלי התקשורת בארץ, אם כי לא באקדמיה(ראו מסגרת). חבל.

 

מאז הודעתי על ‘פרוייקט ארלוזורוב’, ב-20 ביוני, הואילו לכתוב אליי ע”ד מיכל ארלוזורוב, נכדתו של ד”ר ארלוזורוב, ומר יורם שמיר מאוניברסיטת תל אביב, להסב את תשומת לבי שיום השנה לָרֶצַח צוין בכינוס של מרכז יצחק רבין, במעמד מאות משתתפים. לפני הכינוס דיברו יצחק בן אהרן, אחרון בני דורו של ד”ר ארלוזורוב; פרופ’ שלמה אבינרי, אשר כתב ביוגרפיה פוליטית של ד”ר ארלוזורוב; אריה “לובה” אליאב, שהיה בין השאר מפקד ספינת המעפילים ‘חיים ארלוזורוב’; וד”ר דני גוטוויין מן החוג לתולדות ישראל באוניברסיטת חיפה. הקדימו דברים שאול ארלוזורוב, בנו של ד”ר ארלוזורוב, וּממוּמחֵי המים הגדולים של ישראל; ודליה רבין, בתו של יצחק רבין.

אני מקווה שמרכז רבין יפרסם את נוסח ההרצאות, ואולי אוכל לצרף אותן לפרוייקט הזה, או לפחות להציע קישורי-רשת.

חבל, לא רק מפני שראוי לזכור את קורבנו של ארלוזורוב, העילוּי המזהיר של תנועת העבודה – אלא מפני שדיון היסטורי במה שקרה סביב הרצח, לפניו ואחריו יכול להיות נסיון מעשיר באופן יוצא דופן. אני חושב, שֶרֶצַח חיים ארלוזורוב פתח עידן חדש בחיי היהודים בארץ ישראל. אני מאמין שאין זו הפרזה לטעון, כי ב-1933 נולד עולמנו. (אני מרחיב על זה את הדיבור במקום אחר באתר).

 

אני מתעניין בהיסטוריה הזו כמעט בעל כורחי: הוויכוחים הפוליטיים הראשונים ששמעתי כילד קטן בבית סבי נגעו לרצח ארלוזורוב. אומנם כבר אז הרצח היה בחזקת היסטוריה מתרחקת, אבל היצרים היו מִתלַבּים כהרף עין, והדֶציבֶּלים היו עולים פלאים, כל אימת שארלוזורוב הושלך אל חדר האורחים הזעיר והצנוע של סבא.

 

סבא היה פועל בניין, וסוציאליסט, וחבר נאמן של מפא”י כל זמן שבן גוריון עמד בראשה. לסבא מעולם לא היה ספק מי רצח את ארלוזורוב. אבא לא היה סוציאליסט, הוא בא ממשפחת איכרים של המעמד הבינוני. הוא גם לא היה אנטי-סוציאליסט, אבל הוא נהנה להקניט את סבא.

 

אני הייתי עֵד שמיעה מִשתָאֶה, ולא רחק היום ונעשיתי משמיע מן המניין. מי-רצח-את-ארלוזורוב-ולמה היתה ההשקה הפוליטית שלי. אני מודה שכבר אז לא ידעתי את התשובה.

 

 

אני פותח בזה את פרוייקט ארלוזורוב: 1933 – שנת אפס. השאלה מי רצח, או לא רצח, מעניינת כשלעצמה, אבל היא לא תעמוד במרכז הפרוייקט. הפרוייקט הזה יוקדש לנסיון להתחקות אחרי מקורותיה של התרבות הפוליטית הישראלית ושל תרבות הדיבור. אני טוען ששתיהן הושפעו במידה דרמטית על ידי מאורעות 1933, ולפיכך הנסיון להבין מה קרה בשנה ההיא יכול להועיל לנסיון ההתחַקוּת.

 

 

שנת אפס: היום שבו נברא עולמנו, ביריה אחת, על שפת הים בתל אביב, השבוע לפני שבעים שנה (20 ביוני 2003)

 

16 ביוני 1933, ‘חזית העם’ נגד “מיסטר ארלוזרוב, הינוקא האדום הזה” (22 ביוני 2003)

 

ז’בוטינסקי על ההסתדרות הכללית: ‘כן, לשבור!’ (23 ביוני 2003)

 

ז

ה “פרוייקט”, ולא מאמר חד-פעמי, במובן הזה שהוא דינאמי, ומיועד להתפתח. אני מתכוון להוסיף חומר, ככל שירשה לי לוח הזמנים. אני מזמין את כל מבקרֵי האתר הזה להצטרף למאמץ, לא רק כִּמגיבים (כמובן, תגובותיהם יישמעו ברצון), אלא ככותבים וכסַפָּקֵי-עובדות. בשבוע שעבר צללתי קצת אל תוך אוסף המיקרופילם של ספריית הקונגרס בוושינגטון, ושָליתי משם שורה של קטעי עתונות מן הזמן ההוא. תוצאות חלקיות אני מתכוון להראות מייד, ותוצאות נוספות יבואו בהמשך.

 

אני מעודד גם אחרים לצלול אל עתונים ישנים – בבית הספרים הלאומי, בספריות האוניברסיטאיות, בבית אריאלה בתל אביב; לנבור בארכיונים, אם הם נמצאים בהֶשׂג יד, או אולי אפילו אם אינם נמצאים; לעיין בספרים, ולהמציא לי כל הגיג, כל עובדה וכל שבר עובדה. אין זה מן הנמנע שאגב דיון בתולדות תרבותנו הפוליטית נתקרב גם להבנת מוּמֶיהָ, ואולי אפילו להכרת תַקָנוֹתֶיהָ. 

 

אני להוט מאוד למאמץ הזה, חלקי ומוגבל כאשר יהיה. אני משתעשע במחשבות עליו זה שנים. הוא ראוי לסֵפֶר, אם לא לסִדרה של ספרים. האינטרנט בא כאן לעזרתי כהתחלה טֶנטטיבית. אולי המרץ והיוזמה והרעיונות יתפתחו יחד עם הפרוייקט הזה.

 

מה מאוד אני מקווה לעורר את סקרנותכם. זה נועד להיות מסע ספקולטיבי, אין לו יעדים מוגדרים, והוא אינו מכוּוָן להוכיח שום תיזה. לא איכפת לי כלל אם הוא יוכיח את ההיפך הגמור ממה שטענתי בסאלונו של סבא. למען האמת, זה יהיה העונג האמתי. מה לך עונג גדול מהפרכה משכנעת של אמִתוֹת קדומות ומהוללות.

21 Responses to “פרוייקט ארלוזורוב: 1933 — שנת אפס”

  1. צביקה בשור הגיב:

    וכמי שהפריך כמה אמיתות קדומות שלי, אני משוכנע שהמסע הזה יהיה מרתק. לי אין כל כוונה להחמיץ אותו, בכל מקרה, בין אם כקורא, כמגיב או כעזר.

    אתה איש נדיר, יואב קרני.

  2. דורי הגיב:

    אולי כדאי שתבהיר למה אתה רואה את זה
    כנקודת אפס בפתיל ההיסטורי של התרבות
    הפוליטית שלנו?

    למה מאמר אחד של יוחנן פוגרבינסקי בבטאון
    התנועה נחשב לציון דרך?

    במה רצח ארלוזורוב הוא יותר “נקודת אפס”
    מרצח רבין, למשל?

  3. יואב קרני הגיב:

    רצח ד”ר ארלוזורוב העביר את השלטון בתנועה הציונית לידי תנועת העבודה למשך 44 שנה, והוריד את הימין למדרגת אי-רלוונטיות. ציון דרך מספיק? אגב, אני מונה את הסיבות ב http://notes.co.il/karny/1037.asp

    רצח ד”ר ארלוזורוב קבע את טון הדיבור וההתנצחות בכל רחבי התנועה הציונית, בארץ ובאירופה. הנחיל אוצר שלם של מושגים, של איפיונים, של גידופים. התפעם כדיבוק בשני הגושים הפוליטיים העיקריים עד תחילת שנות ה-80 (בגין הקים ועדת חקירה ממלכתית, שמסרה את מסקנותיה סמוך למלחמת לבנון.

    מאמרו של פוגרבינסקי כשלעצמו כמובן אינו ציון דרך, אבל הוא הביא לכלל קליימאקס מערכת הסתה חסרת תקדים נגד ד”ר ארלוזורוב. יתר על כן, משפטים שלמים מן המאמר חזרו וצוטטו במשך ארבעים שנה אחרי שנכתב. אני מביא את המאמר באריכות כזאת ב http://notes.co.il/karny/1100.asp פשוט כדי לתת לקורא רקע על האוירה הפוליטית בחודשים הראשונים של 1933. אין זה המרכיב היחיד, ואני מקווה להרחיב במידה ניכרת את הרקע, וגם להציג דוגמאות של רטוריקה שמאלית.

    אשר לשאלה מדוע רצח רבין אינו שקול כנגד רצח ד”ר ארלוזורוב — אולי מפני שעדיין לא עברו שבעים שנה, ואין לנו יתרון הפרספקטיבה. אולי מפני שמפלגת העבודה נמנעה מלכלול את רצח רבין במערכת הבחירות שלה ארבעה חודשים בלבד אחרי הרצח, בשעה שתנועת העבודה בגילגוליה הקודמים לא היססה להשתמש ברצח ד”ר ארלוזורוב, במישרים או בעקיפים, שנים רבות אחריו.

    אני חושב שדי מובן, כי שבעים שנה ארוכות משבע שנים, וכשאנחנו מדברים על מהלך היסטורי רחב, 1933 היא נקודת התחלה קצת יותר רצינית מ-1995.

    הנה הצעתי לך: אינך צריך להסכים אתי, אדרבא, כתבתי במפורש שיתכן כי נגיע למסקנות אחרות. אבל כדי להגיע אליהן צריך להתחיל את המסע. אני מקווה שתצטרף.

  4. מסתכל מהצד הגיב:

    נראית לי יותר כצורה של הבעת תסכול מהשמאל מאשר דיון ענייני בנושא הרצח והשלכותיו. השמאל חי באשליה שהוא יוכל לעורר מחדש את דרכיו ע”י מאמרי פרובקציה שמכפישים את המורשת הארורה של הימין. עצה לי אליכם,תתמקדו בפוליטיקה העכשווית, העבר כמו המוות.לא צריך לזנוח את הזיכרון שלו אבל גם לא להטריד אותו יותר מדי.
    אני לא בטוח שאתם משיגים את המטרה שלכם בעזרת המדיום הזה.

  5. אדי מלכא מור הגיב:

    מי שרצח את קסטנר גדי להשתיקו, הוא רצח רת ארלוזורוב מואת סיבה, הרוויזיוניסטים אף פעם לא רצחו יהודי, חוץ מאשר כאשר הואשם בבגידה במדינה בפוליטיקה פנימית הם לא רצחו יהודים.

    גם ממשלות מפאי לא רצחו אף פעם יהודי מסיבות פוליטיות, הן רצחו כדי להסתי רל פשעים חמורים שהיו מעורבים בהם.

    כך עם קסטנר, כך עם ארלוזורוב, כך עם ד”ר יעקב זיגלבוים כך עם עזוי משולם, כך עם שלומי אסולין, ראש הממשלה רבין עצמו נרצח ואין משפט אמיתי, ואפילו הילדים שלו אינם מעיזים לדרוש את האמת, מהמפיוזות הפועלות כאן בשותפות מלאה עם מערכת המשפט, המשטרה והעיתונות, המדינה שלנו מתנהלת כ”צ’יי’נא טאון” כאיזור של הקוזה נוסטרה, תחום שליטה “סיציליאני” אנשים נרצחיםעל ידי השב”כ בשרות גופים ואישים פוליטיים .

    כל עוד לא תקום ביקורת ציבורית חמורה ולא יפקח העם את עיניו, כל אזרח צפוי לסכנת חיים חמורה.

  6. nachum הגיב:

    harezach hu tragedia tamid.
    hatipul barezach zarich lehishtamesh benetunei habchirot bepolania lahanaga hazionit.
    chaval shebrosh atar kaze lo mofiaa hauvda kama ktana haita hazionut bepolania.

  7. יוסף רגב הגיב:

    שמחתי מאד לראות את האתר הזה, שכן אני מתכוון להיכנס למחקר של ברית הבריונים ורצח ארלוזורוב. אשמח לראות חומר נוסף על הפרשה המרתקת ההיא באתר הזה. אשמח גם לקבל חומר מכל מי שיש לו מה להוסיף ומוכן ליצור אתי קשר בדוא”ל שלי שלמעלה.

  8. דר' אודי לבל הגיב:

    שלום רב
    ברכות כנות על האתר
    במסגרת מחקרי העומד להתפרסם כספר בעברית ובאנגלית הנני מתייחס לסוגייה
    במיוחד על היבטי ההתיחסות הציבורית אליה מאז קום המדינה ועד לימינו
    אשמח להיות שותף לדיונים
    להיחשף לחומרים ואף לתרות למי שמעוניין בכך
    שלכם
    דר’ אודי לבל
    אוניברסיטת בן גוריון

  9. ran הגיב:

    הדיון ברצח ארלוזורוב עוזר להשכיח את משנתו ואת הויכוח והמאבק שהוא ניהל נגד מדיניותו של בן גוריון
    פיתוח הארץ לטובת כל תושביה יהודים כערבים
    העדפת פיתוח כללי בכספי המנדט ולא מיתון מתמשך בכספי היהודים
    גיוס כסף יהודי ובין לאומי לשיקום אריסים
    פלשתינאים שאדמתם נקנתה על
    ידי יהודים ועוד
    מאמר קצר ומענין בנושא ניתן למצוא כאן
    http://www.yesod.net/yesod/archives/2005/07/post_150.php
    בכל מקרה מעבר להיותו אינטלקטואל מבריק היה ארלוזורוב פוליטיקא שהוביל כיוון פוליטי שניתן ללמוד ממנו גם בימינו
    רן

  10. אדי מלכא הגיב:

    ארלוזורוב נרצח כדי להסתיר את ההסכם המתועב שניסה להשיג דוד בן גוריון עם אדולף היטלר
    חיים ארלוזורוב היה חבר קרוב של אשתו של שר התעמולה הנאצי, גבלס.

    בן גוריון התעניין ברכושם של יהודים בגרמניה באמצעות ארלוזורוב הועברה הצעה מבן גוריון להיטלר, שחרר את הרכשו היהודי, ואנו נפעל לצמצום החרם היהודי הכלכלי על גרמניה.

    חשיפת הנושא הנורא הזה של סחר- עם הצורר הנורא – בחיי יהודים, היתה שמה קץ לקריירה של בן גוריון, והוא מעולם לא הותיר חי מישהו שיכול היה לאיים על שלטונו.

  11. יעקב הגיב:

    לאחרונה נודע לי מעד אמין שהכיר אישית את סימה ארלוזורוב.לשאלתו מדוע שיקרה במשפט השיבה: שהעדות שנתנה במשפט הייתה בעקבות לחץ של בן אהרון ושל בכור שטרית. הם איימו על סימה שאם לא תתן עדות שתפליל את הרוויזיוניסטים הם יעשו לה קשיים – אחרת ידאגו למשפחתה.

  12. בדרך להיות היסטוריון הגיב:

    האתר מצוין ומרתק.
    יעקב- אני לא מבין בנושא, ואין לי אינטרס בו; אבל בהנחה שהעד האמין שסיפר לך את מה שסיפר הוא אדם זקן בעצמו, כדאי שתקליט את הצהרתו. אי-אפשר יהיה להציג את העדות שלו במשפט ההיסטוריה כשהיא תובא כעדות שמיעה שלך. והנושא חשוב מכדי להשאירו כך, אם אכן נאמרו לך הדברים והעד אמין.

  13. יעקב הגיב:

    העד אמין – הדברים נאמרו לי בנוכחות מספר אנשים – והסבירות שהוא אמנם שמע את הדברים הנה גבוהה ביותר. היום זה כבר לא משנה אבל אז זה היה מהלך ששינה את ההיסטוריה העביר לשמאל את ההובלה. ולבכור שטרית את שר המשטרה. (למרות שכנראה הבטיחו לו את המשפטים).

  14. בדרך להיות היסטוריון הגיב:

    “היום זה כבר לא משנה”- אתה נמצא באתר שהכותב שלו בחר להקדיש לנושא פרוייקט. היסטוריונים עובדים על דברים הרבה הרבה הרבה יותר איזוטריים ורחוקים מרצח ארלוזורוב, שרק לפני עשרים שנים הוקמה וועדת חקירה ממלכתית כדי לבדוק אותו.
    אם יש עד אמין, יהיה חביב מאוד מצידך להביא את המידע למישהו. אני לומד היסטוריה אמריקאית ולא מתעסק בזה ברמה אקדמית, אבל הנושא הכללי כן מעניין אותי והדוא”ל שלי מצורף. לחילופין, גם בעלי האתר שאנחנו נמצאים בו בטח ישמח לקבל את המידע; לשיקולך.

  15. אורי הגיב:

    שלום
    אולי תוכל לעזור לי בשאלה שמעסיקה אותי, ועדיין לא הצלחתי למצוא לה תשובה:
    לארלוזורוב היו ילדים (בנישואין או מחוץ להם)?
    תודה

  16. יואב קרני הגיב:

    בנו הלגיטימי בהחלט, שאול ארלוזורוב, היה המשנה לנציב המים של ישראל. תוכל למצוא שורה של קישורי רשת לשמו.

  17. יוסי רגב הגיב:

    תוכלו למצוא בבלוג שלי בכתובת:
    http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1271371
    בו יש כבר 60 קטעים עם מידע משל יצחק חנקין, יהודה ארזי, וניה הדרי ואחרים וכן ציטוטים ממקורות שונים, כולל דו”ח ועדת החקירה שבראשות השופט בכור.

  18. אורי הגיב:

    יורם שפטל מספר ,לפי כתבה שהתפרסמה במעריב
    משנות ה-80 שבה מעיד ח”כ לשעבר דב סדן
    ממפ”אי שראה את אברהם סטבסקי בירושלים
    בשעה שבע בערב ביום הרצח ,שבוצע שעה לאחר מכן בחוף ת”א , כאשר בימים ההם להגיע מירושלים
    לת”א לקח בערך 3 שעות ברכב.
    ומסביר ששיקר במשך 50 שנה כדי לעזור למפלגה.
    אכן עלילת דם ,לא פחות
    השמאל מחויב בחשבון נפש.

  19. אליהו הגיב:

    הקביעה שזהות הרוצחים אינה הדבר החשוב ביותר היא טעות. יש להתייחס לראיות הקיימות. הראיות, בהן עדותה הראשונית של סימה ארלוזורוב, בריחת הרוצחים לכיוון בית העלמין המוסלמי, והעובדה ששני אסירים ערבים הודו ברצח, מראה שהרוצחים היו ככל הנראה ערבים. או שהרוצחים היו סבירות גבוהה ערבים. הלקח משתנה אם מעשה הרצח בוצע ללא שביל ראיות המוביל ליהודים. חשוב ביותר.

  20. ישראל קרמר הגיב:

    בס”ד

    ראו כאן את הבלוג של יוסי רגב שחקר את הנושא ונפש עם רבים מימין ומשמאל שחיו באותה תקופה: http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1271371.

    כן אוסיף דברים שהבאתי בדף השיחה של רצח ארלוזורוב:
    ישנם חיזוקים לטענה שהרוצח ושותפו הוא דרוויש ומג’יד: המשטרה הבריטית מצאה אצל דרוויש קליעי אקדח הזהים לאלו שפגעו בארלוזורוב, אך לא עצרה אותו כחשוד, ואף השמידה את הקליעים; תיאורה של סימה לאחד מהרוצחים בעדותה במשטרה תאם למג’יד שהיה גבה קומה, גברתן והילוכו כברווז:
    http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=92794377#184.738.5.fitwidth%5D;
    דרוויש עצמו אמר לאחר [[מלחמת ששת הימים]] שהוא אכן רצח את ארלוזורוב: http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1562067&r=1%5D
    וכן העובדה שאחד מהשותפים ברצח שאל “כמה השעה?” כמקובל בערבית (ובשפות לועזיות) ולא “מה[י] השעה?” כמקובל בעברית, ובריחת הרוצחים לכיוון בית העלמין המוסלמי, מחזקת את הטענה שלא יהודים רצחו את ארלוזורוב.

    ראיתי טענה שסימה ארלוזורוב העידה במשטרה הבריטית לפני השוטר היהודי משה שרמייסטר שהרוצחים היו ערבים, ומשה שרמייסטר עצמו העיד על כך במשפט. ולאחר העדות הזו ולפני מסדר הזיהוי, התקיימה פגישה בין הנהגת מפא”י וסימה. השאלה אם אפשר להגיע למקור לעדותו של השוטר שרמייסטר במשפט, כך שיהיה אפשר לראות אם הטענה מבוססת.
    אני רואה שכתבו כאן שישנו עד אמין לכך. אז מדוע שלא יביא דבריו לפני גורמים מתאימים כדי להביר את עלילת הדם מסטאבסקי ורוזנבלט.

  21. שמואל טל הגיב:

    העיסוק האובססיבי ברצח ארלוזורוב מובן אבל יצא מכלל פרופורציה. העיסוק הזה עושה עוול לאיש עצמו וברבות השנים מעיב על דמותו.
    חיים ארלוזורוב היה איש ומנהיג חשוב שפועלו בחייו גדול מאירוע מותו. מה שהספיק ב-34 שנות חייו ומה שעוד נכון לו (במיוחד ב-15 השנים הבאות (1933-48)) וניתן רק לשאר, היוו תרומה חשובה לתולדות הישוב והעם.
    לאור פועלו המטאורי והישגיו ניתן לומר שהרצח היה מעין “תקלה נוראה” בדרכו.
    אכן הרצח זעזע ויצר “גלי הדף” מאד משמעותיים בישוב אבל אלה התפוגגו כבר מזמן.
    הרצח השפיע על תוצאות הבחירות לקונגרס הציוני ה-18 והעלה את רף העוינות בין המחנות אבל ממרחק של זמן אפשר לומר שהדברים התאזנו עם השנים.
    לגבי פועלה של הנהגת הישוב במאורעות 36 ותקופת השואה חסרונו של חיים ארלוזורוב הוא משמעותי ביותר. קשריו הטובים עם הבריטים בכלל והנציב בארץ בפרט יכלו, אולי, להביא השגים לישוב בזמן המרד הערבי. הערכותיו המדיניות לנוכח עלית הנאצים לשלטון והמעט שהספיק לפעול להצלת הנפש והרכוש היהודי משאירים מרחב רב להערכת תרומתו האפשרית בשנים אלה.
    עם זאת באירועים הכבירים של התקופה קשה לראות מהלך היסטורי שונה משמעותית גם אילו לא נרצח ארלוזורוב.
    מסקרן מאד להעריך את התפתחות היחסים הפנים מפא”יים אילו ארלוזורוב לא נרצח. הוא לא היה איש ביטחון ולכן נראה שמנהיגותו של בן גוריון היתה ממשיכה כפי שקרה בפועל. אולי חלק מהעימותים בין בן גוריון לשרת היו מתפתחים אחרת אבל ניתן לנחש שהם משקפים את מה שהיה צפוי גם לארלוזורוב.
    אחרי 80 שנה אפשר כבר לצמצם את העסוק ב”מי רצח את ארלוזורוב?” ולחזור להערכה היסטורית של פועלו של האיש.

Leave a Reply for אדי מלכא