בַּנטוּסטַן, אמר קולין פאוול, והפליג במִנהֶרֶת-הזמן

 התפרסם בטור ‘קו המשווה’, במהדורה המודפסת של ‘גלובס’, 5-4 ביוני 2003

כך יכלה דרום אפריקה להיראות, אילו משטר האפרטהייד היה מצליח להוציא לפועל את תכנית  הבנטוסטנים שלו. המיקרא מימין מציין את עשׂר "ארצות המולדת של הבאנטו": ארבע ה"עצמאיות" משמאל, השאר מימין. כמעט כולן מפוּצלוֹת. שׂימוּ לב בייחוד לבּוֹפּוּטַצוואנַה, בריבוע המוּשחָר (מפה מלאה שלה -- למטה)                   מקור: South Africa: Time of Agony, Time of Destiny, London 1987

כך יכלה דרום אפריקה להיראות, אילו משטר האפרטהייד היה מצליח להוציא לפועל את תכנית הבנטוסטנים שלו. המיקרא מימין מציין את עשׂר “ארצות המולדת של הבאנטו”: ארבע ה”עצמאיות” משמאל, השאר מימין. כמעט כולן מפוּצלוֹת. שׂימוּ לב בייחוד לבּוֹפּוּטַצוואנַה, בריבוע המוּשחָר (מפה מלאה שלה — למטה)
המקור: South Africa: Time of Agony, Time of Destiny, London 1987 

ש

ימוש הלשון של מזכיר המדינה של ארה”ב היה דרמטי לא פחות מזה של ראש הממשלה בסיעת הליכוד, בשבוע שעבר. המדינה הפלסטינית כי תקום “זקוקה לרצף”, אמר קולין פאוול. “עליה להיות מחוברת. צריך שיהיו בה האמצעים לנוע בתחומיה. כך שאי אפשר לחתוך אותה בכל כך הרבה מקומות, בצורה של איזה בנטוסטן”.

 

בנטוסטן. לא מלה המונחת לעתים קרובות על סדר היום הציבורי בישראל. לא מלה שבקעה אי פעם מפיו של אמריקני בכיר בקשר עם הסכסוך הישראלי-פלסטיני. אבל מלה רבת משמעות, אולי הרת גורל.

המלה הזו נכנסה לשימוש ב-1959, ויצאה משימוש מעשי ב-1994. משמעותה המילולית היא “ארץ הבַּאנְטוּ”. ה”בַּאנְטוּ” הוא שם שאנתרופולוגים נתנו לאוכלוסיה השחורה של אפריקה דרומה מקו המשווה. “בַּאנְטוּ” היה לפיכך האיפיון הקיבוצי כמעט של כל השחורים בדרום אפריקה.

  

אפרטהייד גדול ואפרטהייד קטן

 

בשנת 1948 עלתה לשלטון בדרום אפריקה מפלגה לבנה קיצונית, שגמרה אומר להפריד חד משמעית ולנצח בין הלבנים ובין השחורים. באותו הזמן היחס בין לבנים לשחורים באוכלוסיה היה בערך 4:1. עד מהרה נכנסה לשימוש בין לאומי מלה בלשון האפריקאנס, שבאה לציין את ההפרדה: “אפרטהייד”. מקובל להגיד, שהיה “אפרטהייד גדול” והיה “אפרטהייד קטן”. הקטן נגע לעניינים כמו איסור יחסי מין בין לבנים לשחורים; הגדול נגע לחלוקת דרום אפריקה.

 

ב-1958 עלה לשלטון בדרום אפריקה אידיאולוג מבריק של מדיניות האפרטהייד, כוהן דת יליד הולנד ששמו היה הנדריק פֶרְווּרְד (Verwoerd). שנה אחת אחר כך הוא הציג את תכנית-האב של האפרטהייד הגדול. כל אחת מן האומות העיקריות של הבַּאנְטוּ תקבל טריטוריה לאומית, שבה תוכל להתפתח פוליטית, כלכלית ותרבותית. כל שחור בדרום אפריקה יחזיק באזרחות של הטריטוריה הזו, ויהיו לו זכויות פוליטיות בתחומיה. לא יהיו לו כל זכויות פוליטיות בדרום אפריקה עצמה, גם אם הוא מתגורר בה, וגם אם הוריו והורי-הוריו התגוררו בה.

 

ל”מולדת הבאנטו” – כפי שהממשלה קראה לכל אחת מן הטריטוריות – ניתן הכינוי “בנטוסטן”. כולן נתחמו בחלק המזרחי של דרום אפריקה, באזורי המחיה המקוריים של שבטי השחורים. האזורים האלה היו חקלאיים וכפריים, לא היתה בהם אף עיר אחת, ובדרך כלל גם לא היו בהם אוצרות טבע, ממין האוצרות שבהם דרום אפריקה מבורכת.

 

יתר על כן, ברוב המקרים גם לא היה להם רצף טריטוריאלי. המקרה הקיצוני ביותר היה זה של “בּוֹפּוּטַצְוואנַה”. היא היתה מחולקת לשש מובלעות. חמש מן השש היו מוקפות מכל עבריהן בשטח דרום אפריקה הלבנה. אחת המובלעות היתה רחוקה כדי 150 ק”מ מן המובלעת הסמוכה ביותר אליה. בינה ובין המובלעת הרחוקה ביותר הפרידו 400 ק”מ של שטח דרום אפריקה.

ששת הכיסים הצהובים מציינים את שטח בּוֹפּוּטַצְוואנַה, הבנטוסטן שקיבל “עצמאות” ב-1977. 400 ק”מ של שטח דרום אפריקה ה”לבנה” מפרידים בין הכיס הדרומי ביותר ובין הכיס הצפוני ביותר. בופוטצוואנה פוזרה ב-1994, עם כינון המשטר הדמוקרטי בדרום אפריקה. (המקור: southafrica.com)
                            

 

כולם יהפכו ל”פועלים זרים”

 

ד”ר פֶרְווּרְד הקים תשע טריטוריות כאלה, עשירית נוספה אחרי מותו. אחת נועדה לבני עם הזוּלוּ, ונקראה “קְוואזוּלוּ”; שניה נועדה לבני עם הקוֹסַה, ונקראה “טְרַנְסְקַאי” (בשטחה נולדו נלסון מנדלה והרבה מחבריו למאבק); שלישית נועדה לבני עם הצוואנה, ונקראה “בּוֹפּוּטַצְוואנַה”; וכן הלאה.

 

אף כי השחורים היו בערך 70% של האוכלוסיה, הבנטוסטנים תפסו רק 13% של שטח דרום אפריקה. מלכתחילה לא נכללה בהן אף עיר חשובה אחת, ורק בהמשך הואילו הלבנים לוותר על עיר אחת, מאפאקינג, לטובת “בופּוטצוואנה”.

 

חוזה הבנטוסטנים, ד״ר הנדריק פרוורד (Verwoerd), בצילום מ-1960

חוזה הבנטוסטנים, ד״ר הנדריק פרוורד (Verwoerd), בצילום מ-1960

על פי חזונו של פֶרְווּרְד, יום אחד נועדו כל הבנטוסטנים להפוך למדינות עצמאיות. כאשר יושלם התהליך לא יישאר בדרום אפריקה אף אזרח שחור אחד. מיליוני השחורים שאינם חיים בבנטוסטנים יהפכו ל”פועלים זרים”, ממש כמו טורקים בגרמניה.

 

הבנטוסטן הראשון שקיבל עצמאות, ב-1976, היה “טְרַנְסְקַאי”. שנה אחת אחר כך הצטרפה “בּוֹפּוּטַצְוואנַה”. אחריה בא תורה של “סיסְקַאי”, ואל התור הצליחה לקפוץ גם “וֶנְדַה”. בנטוסטנים אחרים, כמו “קוואזולו”, או “באסוּטוּ קווא-קווא” בעלת השם האקזוטי, ויתרו על הכבוד.

 

לבנטוסטנים ה”עצמאים” היו נשיאים וראשי ממשלות, פרלמנטים, צבאות, המנונים ודגלים. הם אפילו הקניטו את דרום אפריקה, כאשר ביטלו את כל חוקי האפרטהייד בתחומיהן. בּוֹפּוּטַאצְוונַה הכעיסה קצת את מיטיביה, כאשר פתחה קאזינו, שנעשה מקור אטרקציה לאזרחיה הלבנים של דרום אפריקה. ברפובליקה הלבנה החסודה ויראת האלוהים משחקי מזל היו אסורים.

 

אבל הבנטוסטנים נשארו לוויינים זעירים וחלושים במערכת השמש הדרום אפריקנית. עיקר תקציביהם באו מקופת דרום אפריקה. היא גם היתה היחידה שהכירה בעצמאותם, אם כי היו כמה ארצות שהרשו לבנטוסטנים לפתוח נציגויות, ולחזר אחרי עתונאים ואנשי עסקים.

 

מספר הגון של עתונאים ישראליים זכו לראות את יפי הטבע הדרום אפריקני, כאשר הוטסו אל הבנטוסטנים על חשבון ממשלת דרום אפריקה, ואחר כך על חשבון הממשלות המקומיות. אנשי עסקים ישראליים עשו די הרבה כסף בבנטוסטנים.

 

דרום אפריקה היתה קמצנית מאוד

בעיני העולם החיצון ובעיני הרוב המכריע של שחורי דרום אפריקה, הבנטוסטנים היו חלק ממערכת נפסדת של אפליה גזעית. הם עמדו לפטור את ממשלת דרום אפריקה מן הצורך להעניק זכויות אזרח, או אפילו זכויות אדם פשוטות לרוב השחור. 

 בימי שלוט האפרטהייד: שוטר שחור נראה ליד שלט, המכריז (באנגלית ובאפריקאנס) "איזור באנטו". השלט הזה מציין את גבול הבנטוסטן של לֶבּוֹאַה(Lebowa), בפינה הצפונית של דרום אפריקה, ליד הגבול הבין לאומי עם בוצוואנה וזימבאבווה                      מקור: South Africa: a Country Study, בהוצאת מחלקת החקר של ספריית הקונגרס, וושינגטון, 1997


בימי שלוט האפרטהייד: שוטר שחור נראה ליד שלט, המכריז (באנגלית ובאפריקאנס) “איזור באנטו”. השלט הזה מציין את גבול הבנטוסטן של לֶבּוֹאַה(Lebowa), בפינה הצפונית של דרום אפריקה, ליד הגבול הבין לאומי עם בוצוואנה וזימבאבווה
המקור: South Africa: a Country Study, בהוצאת מחלקת החקר של ספריית הקונגרס, וושינגטון, 1997 

 

קשה לדעת אם דרום אפריקה האמינה אי פעם ברצינות שהבנטוסטנים יפתרו את בעיותיה. אבל חידה היתה מפני מה דרום אפריקה אינה מנסה לשַווֹת לבנטוסטנים לפחות מראית עין של רצינות. מדוע אין היא מגלה קצת יותר נדיבות, ומבטיחה רצף טריטוריאלי, גם אם לשם כך יהיה עליה להעביר חקלאים לבנים לשלטון שחור; או אפילו להפקיע קרקעות מן הלבנים, ולהעבירן לידי תושביהם האביונים של הבנטוסטנים.

 

התשובה היא, שדרום אפריקה הלבנה היתה קמצנית מאוד כלפי שחוריה. היא חשבה שוויתורים קטנטנים, כמעט בלתי נראים, יפטרו אותה מן הצורך להתמודד עם בעיות היסוד.

 

ב-1990 הגיע חֶזיוֹן התעתועים של הבנטוסטנים אל קיצו. משטר המיעוט הלבן הודיע, שהוא מתחיל משא-ומתן ל”חלוקת השלטון” בין כל תושבי דרום אפריקה.

זמן קצר אחרי כן ריאיינתי את אחד האידיאולוגים הידועים של האפרטהייד, פרופ’ קארֶל בּוֹשוֹף, בחוותו ליד פרטוריה. בושוף עמד בראש ה’בְּרוֹדֶרבּוֹנד’, המסדר החשאי רב הכוח של האפריקנרים, שאמרו עליו כי הוא “הממשלה הפרללית” של דרום אפריקה. עמד לו גם ייחוסו המשפחתי: הוא היה חתנו של הנדריק פֶרְווּרְד, מיילד האפרטהייד וּממציא הבנטוסטנים. בושוף טען, כי פרוורד התכוון להרחיב במידה ניכרת את גבולות הבנטוסטנים, ועמד להודיע על כך בנאום לפרלמנט, ב-1966. דקות אחדות לפני שעלה אל הדוכן התפרץ לעֶברוֹ אחד הסדרנים, מהגר יווני, ודקר את ראש הממשלה למוות. הרצח תואר כמעשה טירוף, ללא מניעים פוליטיים.

 

ב-1994 נערכו בדרום אפריקה הבחירות הרב-גזעיות הראשונות. כל הבנטוסטנים פוזרו, “עצמאים” ולא-עצמאים. קבוצה של לבנים מן הימין הקיצוני ניסתה לבוא להצלת “בּוֹפּוּטַאצְוונַה”, אבל הנסיון הסתיים בכשלון חרוץ. את הבנטוסטנים אפשר למצוא כיום רק על בולים ישנים, או בחוברות תעמולה מצהיבות של ממשלת האפרטהייד – או ברטוריקה של הסכסוך הישראלי-ערבי.

 

מבקרים של הסכמי אוסלו מן הצד הפלסטיני טענו מייד כלפי ישראל, שהיא מציעה לפלסטינים “בנטוסטן”. יתכן שאת המלה הזו הכניס לשימוש פרנסיס בּוֹיל, אשר שימש יועץ משפטי למשלחת הפלסטינית לוועידת מדריד ב-1991.

falastin_quaqua

ברוכים הבאים (או משהו כזה) לבנטוסטן של פלסטין קווא-קווא (המקור: ידיעות אחרונות)

הוא סיפר לימים, כי התבקש לבדוק את הצעות ישראל לאוטונומיה פלסטינית. הוא בילה יום שלם בקריאה, חזר אל הפלסטינים, ואמר להם, “הישראלים מציעים לכם בנטוסטן”. מספר הפעמים שהמלים “ישראל” “פלסטינים” ו”בנטוסטן” מצטרפות זו אל זו בחיפוש אינטרנט יעיד על מידת השתגרותו של הביטוי.

 

אף על פי כן אינו דומה אף אחד מן השימושים האלה לשימושו של קולין פאוול. מעטות הן האנלוגיות ההיסטוריות והפוליטיות המקפיצות ישראלים על רגליהם יותר מן ההשוואה בין ארצם ובין דרום אפריקה, בין תנועתם הלאומית ובין האפרטהייד. פאוול כמובן לא השווה במישרים, אבל אי אפשר לטעות בכוונתו.

מדינות מפוצלות זה לא כמו מזגן
 האם רצף טריטוריאלי הוא תנאי ולא יעבור ליכולת קיומה של מדינה ריבונית? לא תמיד. 2,000 ק”מ של קנדה מפרידים בין אלסקה ובין ארה”ב, ושתיהן מסתדרות לא רע.

מאז 1991, המחוז המערבי ביותר של רוסיה, קַלִינִינְגְרַד, על שפת הים הבאלטי, מופרד ממנה על ידי שלוש מדינות ריבוניות (אסטוניה, לטביה וליטא), שהן גם חברות בברית נאט”ו, גם חברות באיחוד האירופי.

כמובן, קלינינגרד מעוררת אסוציאציות לא נעימות של פיצול טריטוריאלי. היא היתה ידועה פעם בשמה הגרמני “קניגסברג” (Königsberg) והיתה עיר הבירה של פרוסיה המזרחית. ב-1919 היא הופרדה משאר גרמניה באמצעות פרוזדור, שנועד להעניק לפולין מוצא לים. עשרים שנה אחר כך, הרצון לאחד את קוניגסברג עם המולדת היה אחת הסיבות שהיטלר נתן לפלישתו לפולין. גרמניה איבדה בסופו של דבר גם את הפרוזדור, גם את קניגסברג.

מדינה מפוצלת היתה פקיסטן, ב-25 השנה הראשונות של קיומה. החלק המערבי הוא זה הידוע לנו עכשיו כפקיסטן, והחלק המזרחי הוא זה הידוע כבנגלאדש. בין שני החלקים הפרידו מאות קילומטרים של שטח הודו. ב-1972 ניסה החלק המזרחי לפרוש, החלק המערבי שלח צבא לדכא את המרד, הודו התערבה, ובנגלאדש נולדה.

מקורות על הרשת

 

הנוסח המלא של דברי קולין פאוול, באתר מחלקת המדינה

גירסת פרנסיס בויל על תחילת השימוש באנלוגיה הבנטוסטנית ברטוריקה הפלסטינית

השוואה מפורטת בין הבנטוסטנים למדיניות ישראל כלפי הפלסטינים

גילוי דעת של ‘אל חאק’ הפלסטיני על “הבנטוסטן” שישראל מכינה

מחקר השוואתי על “שאלת הקרקע בפלסטין, במזרח אפריקה ובדרומה” (לא נעים)

התנועה הישראלית נגד אפרטהייד (רוב החומר באנגלית)

‘מטריקס השליטה’ של ישראל בשטחים (עברית)

“ישראל ממשיכה במקום שבו דרום אפריקה הפסיקה” (מאמר מאת פרופ’ ג’ון דוגארד, משפטן דרום אפריקני, בעתון ‘אטלנטה ג’רנל-קונסטיטושן’)

כרונולוגיה של דרום אפריקה 2001-1910 (נחוצה תוכנת צפיה ‘אקרובט’)

“מפלצות ומשיחים”: ביוגרפיות קצרות של המנהיגים רבי ההשפעה ביותר בדרום אפריקה במאה ה-20

“חייו ומותו של האפרטהייד”: סיכום היסטורי קצר

רקע תרבותי וגיאוגרפי למדיניות הבנטוסטנים בדרום אפריקה

מאמר מאת נלסון מנדלה, שנת 1959, על “חזונו העגום של פֶרווּרד

סיפורו של האיש שהתנקש בחיי הנדריק פֶרווּרְד

סטטיסטיקה מעניינת על הבנטוסטנים

סמלי הבנטוסטנים ה”עצמאיים” של דרום אפריקה

“מיתוס העצמאות” של הבנטוסטנים, בייחוד בופוטצוואנה

רקע על הבנטוסטנים של טרנסקאיסיסקאי, וֶנדַה, קוואזולו, באסוטו קווא-קווא, גאזאנקולו, קוואנדבלי, לבואה, קנגוואנה

על הנסיון הדון-קישוטי לכונן בנטוסטן לבן לאחר פירוק האפרטהייד 

 

2 Responses to “בַּנטוּסטַן, אמר קולין פאוול, והפליג במִנהֶרֶת-הזמן”

  1. אייל קורא הגיב:

    וגם על המאמרים הקודמים שפרסמת כאן.

  2. שלומי הגיב:

    ועל כך אני מודה לך.

Leave a Reply