שלום

מֵאֵצֶל הדסק בוושינגטון, בחֶברת מקור השראה קבוע

 

 

ב

שנותיי הארוּכּוֹת למַדַי בעִתונות הישראלית הִשאַרתי מאחוריי שוֹבָל ניכָּר של רשימוֹת ושל דֵעוֹת. אין לי כל ספק שרוּבָּן אינן ראוּיוֹת לחזור וּלהיקָרֵא, גם אם אני מקווה שהיו ראוּיוֹת להיקרא בזמן פירסומן. יש אחדוֹת הראויות להיקרא, מפני שעמדו במִבחן הזמן; ויש אחדות הראויות להיקרא, מפני שעדיין לא הועמדו במִבחן הזמן.

 

אני מודֶה, שהרצון להאריך את תוחלת החיים של רשימותיי עומד בּיסוֹד אֲתַר האינטרנט הזה. זה שנים אחדות שאני מהרהר באינטרנט – בְּקַלּוּת-התנועה שלו, בקַפצנוּתוֹ, במיידיוּתוֹ, בִּיכוֹלתוֹ לפשוט צוּרה וללבוש צוּרה – וּמַבטיח לעצמי שֶיוֹם אחד גם אני אֶתקַע רגל בדַלתוֹ.

 

כתיבתי ב'גלובס' בשנים האחרונות הגיעה כמובן אל קהל קטן מִזֶה שהיה יכול לקרוא אותי לפני עשר שנים ב'הארץ', או לפני עשרים שנה ב'ידיעות אחרונות'. אבל הזמן העובר לימד אותי את עֶרכּוֹ של הקהל הזה ואת חוכמתו. מאות קוראים הואילו לכתוב לי במרוּצַת השנים, לאו דווקא כדי להסכים או לחלוק, אלא כדי להגיד לי שנוֹשׂאֵי כתיבתי מעוררים אותם למחשבה.

 

מנהלי 'גלובס' ועורכיו הואילו להעניק לי חֵרוּת גמורה לא רק בהַבָּעַת דֵעוֹת, כי אם גם בִּבחירת נוֹשׂאים וּבאופן הטיפּוּל בהם. לרגל תיאבון טבעי שהיה לי מאז ומעולם להיסטוריה, כללית ויהודית, הֶעָבָר מִתחרה אצלי ללא הרף בַּהוֹוֶה וּבֶעתיד. הוא מקור בלתי פוסק של סקרנות, של הִשתָאוּת, של צער ושל השראה. אני מנַסֶה להתחלק בו עם קוראיי, בכל מיני קונטקסטים.

 

בִּמרוּצַת השנים טעיתי לא פעם, נִכשַלתי בהערכוֹת, וּמָעַדתי. אין כל העמדת פָּנים בַּהַכָּרָה שֶמִכּל מְלמדַיי הִשְׂכַּלתי. אבל אני מִתנַחם בַּתקווה שֶמִדי פעם אני מצליח להָזין תהליך של מחשבה, או מוסיף אלמנט ממשי לשׂיחה.

 

 

ר

שימותיי העתונאיות מסתיימות בשורה המודפסת האחרונה. חלקן מופיעות באתר האינטרנט המצוין של 'גלובס', ואמנם נקראות שם (אפילו בשַנחַאי ובסינגַפּוּר). אבל לרגל מִבנֵה האתר, הן נִבלעוֹת בִּקְרָבָיו כמה שבועות לאחר פירסומן. אין הן מתעדכנות, ואין הן אסוּפוֹת יחד באופן נוֹשׂאי.

 

בעזרת אתר 'רשימות' אני מקווה להמשיך אותן מֵעֵבֶר לשורה המודפסת האחרונה, אם באמצעות עידכונים, אם באמצעות הצעה לקריאה חוזרת, אם באמצעות אסוציאציות. האינטרנט יהיה לי, במידה מסוימת, גם נייר טיוטה למחשבות ראשונות וּשנִיוֹת.

 

אף כי אני כותב זה 28 שנה, מגיל 18 (כאשר הצטרפתי אל מחלקת החדשות של גלי צה"ל), אינני יכול לטעון שאני כותב בקַלוּת. אדרבא, ככל שאני מוסיף ימים אני מוצא את עצמי מתלבט באריכוּת הרבה יותר גדולה מול מסך המחשב. אני כותב וּמוֹחק ללא הרף.

 

 

ל

פעמים אני חושד שאילמלא היו לי זמַנֵי-הגשה כל כך תכוּפים של חומר, ואילו יכולתי להרשות לעצמי את העונג, הייתי מניב רשימה עתונאית אחת לחודש או חודשיים, בוודאי לא ארבע פעמים בשבוע. אין עניין הגורם לי יותר קורת רוח מאשר היכולת לשַייף וּלעַגֵל, לרַכֵּך או לחַדֵד, ובעיקר להגדיל את מידת הדיוק (ולהקטין את מִספַּר סימני הקריאה). אולי זו הסיבה שֶכתבתי רק ספר אחד, וחיבורו אָרַך שמונה שנים.

 

אינני יכול איפוא להתחייב לִנהָרוֹת של חומר מקורי. רוב החומר שיתפרסם כאן כבר ראה אור. אני מקווה שהקורא הֶחדש, אבל גם הקורא החוזר, ימצאו בו עניין.

 

במרוצת הזמן אני מקווה להתקין אינדקס של רשימותיי על פי נושאים: פוליטיקה אמריקנית, היסטוריה אמריקנית, היסטוריה יהודית, אזורי עולם, יחסי החוץ של ישראל, ציונות, כלכלה, תקשורת, דעת קהל  וכיו"ב. אינני יודע באיזו מהירות יָקוּם הבניין הזה, ואני מקווה שהקורא יאריך אתי את רוחו.

 

אני מודה לצוות הדינמי והֶחכם של "קונספציה" על יוזמת האתר, על סבלנותם הנדירה ועל האמפתיה שלהם.

 

                                           יואב קרני, וושינגטון, 23 במאי 2003

 

לִפְגּוֹעַ

בַּדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁנִתַּן לו

11 תגובות בנושא “שלום”

  1. טוב לגלות שהגעת לכתוב באתר,
    כקורא נאמן אני שמח לראות את האתר רוקם עור וגידים
    כמקור לעניין ולביקורי הרחבת הדעת.
    בהצלחה

  2. אני קורא אותך בקביעות ונהנה כל פעם.
    אחכה למאמרים שלך ולעידכוניהם גם באתר זה.

    בהצלחה.

  3. כקודמי, גם אני שמח על ההזדמנות לברך ולהחמיא לך על השילוב המוצלח של בחירת נושאים מאירת עיניים והצגתם בצורה קולחת ומזויות בלתי שגרתיות.
    חזק ואמץ

  4. תענוג לקרוא מאמרים שנכתבים על ידי אדם רחב אופקים, גם אם אני לא תמיד מסכים עם הפרשנות שניתנת בהן.
    מי יתן וירבו כמוך.
    בהצלחה!

  5. כמי שקרא אותך ב"הארץ" ו"ידיעות אחרונות" ולא מגיע לגלובס אני שמח להזדמנות לפגוש אותך ואת העולם התרבותי והפוליטי שאתה מביא בכתיבה שלך. תענוג לא להסכים לחלק .מהדברים שאתה מציג.

  6. כקוראת נאמנה של רשימותיך בגלובס (בייחוד הרשימות ב"כסף" בכל סופ"ש), אני יכולה רק לברך על אתר זה, לאור העניין רב שעולה מהמקורות שאתה מציג בדקדקנות.

    יישר כוח!

    נ.ב. הידע הנרחב העולה מרשימותיך על ארה"ב (היסטוריה ופוליטיקה) מעלה את השאלה, מתי יצא הספר…

  7. כקורא עקבי של רשימותיך הנפלאות ב"גלובס", רציתי להודות לך מאוד על האפשרות להנות מכתיבתך בעזרת קישור ישיר ללא צורך לנבור באתר "גלובס".
    אתה, לדעתי, אחד הכותבים העבריים המחוננים ביותר כיום. גדולתך בגמישותך, ובהצמדותך לעובדות. גדולת כתיבתך בחדותה ובהירותה חרף כמות המידע המרשימה.
    תודה.

  8. במהלך עבודתי אני צריכה לעבור על העיתון גלובס ולמצוא את מה שמעניין את המפעל שבו אני עובדת. בסוף יום כזה תמיד אפשר למצוא אותי יוצאת מהמפעל עם המאמרים שלך גזורים מתוך העיתון (לא יפה לקרוא על חשבון עבודה…)
    שמחתי לדעת שאפשר לקרוא רטרואקטיבית גם מה שהפסדתי.
    המאמרים שלך הם אי של שפיות אינטליגנטית ומעוררת מחשבה, בתוך מדמנת הלא חשוב והברנז'אי שהעיתון הזה מייצג ומשמר. למרות זאת, אני מקווה שאתה מגתעגע הביתה…

השאר תגובה