חתימתי הלא-דיגיטלית

אין לי שום דבר נגד הפורום של סרבני השירות. אבל יש לי משהו נגד שימוש לא לגיטימי בחתימתי, יהיה לא מזיק כאשר יהיה.

 

בפורום של ‘סירוב’ מופיעה הודעה המיוחסת לי (זאת אומרת, שמי מופיע תחת כותרת הטור Sent by). ההודעה עצמה כוללת בסך הכול את שמותיהם של שני אתרים, שעליהם המלצתי כאן, ויש בה גם קישור אל האתר שלי.

 

אף כי אין לי כל התנגדות להפניות, ואני מעריך את הקישור, אני מודאג מן השימוש בשמי. אני בטוח שאין ל’סירוב’ נגיעה לזה. זה מעשה של יחיד, בוודאי בעל רצון טוב. אבל אני מניח שאינני משתמש האינטרנט היחיד החָרֵד מפני הופעת שמו על טקסטים שלא הוא כתב, החל מדואר אלקטרוני, המשך בתגובות בפורומים, בחתימות על עצומות, וכל כיוצא בזה.

 

יש לזה רק פתרון אחד: מעבר כללי ומלא לחתימות דיגיטליות. פורומים רציניים יצטרכו להתחיל להַתנוֹת את ההשתתפות בהם בחתימות כאלה.

 

בינתיים אני מקווה שהטעון תיקון בפורום של ‘סירוב’ יתוקן.

18 Responses to “חתימתי הלא-דיגיטלית”

  1. מזדהה הגיב:

    מה שאתה מבקש הוא שהאתר ידרוש הזדהות. לאו-דווקא ע”י “חתימה דיגיטלית”. הרי גם כשמישהו חותם עם החתימה הדיגיטלית שלרשומה על-שם יואב קרני, איך נדע שזה באמת אתה?

    אולי מדובר על יואב קרני אחר?

    אולי מדובר על מישהו ששילם 20$ ל-verisign , זייף מסמך אחד או שניים ויצר סרטיפיקט על שמך?

    או סתם מישהו שגנב את החתימה שלך.

    שלא לדבר על זה שאתה יכול לשכוח יום אחד את החתימה. ואז איך תשכנע אנשים שאתה הוא באמת יואב קרני?

  2. עומר הגיב:

    העניין הוא בדיוק זה. כיצד אתה יודע שמשרד הפנים הנפיק לאדם שמולך את התעודה הנכונה? אתה סומך על הגוף הזה. גורמים מאשרים נדרשים לעמוד בקריטריונים מחמירים על מנת שגופים ואנשים אחרים יוכלו לסמוך עליהם. כמובן שהכל ניתן לזייף, הכל עניין של סבירות.

  3. שיר הגיב:

    אפרופו הכל ניתן לזייף – הזכירה לי שיחה שהתנהלה הבוקר ביני לבין אחת העובדות כאן, לגבי בירוקרטיה, מסמכים ומה שביניהם. מסקנתנו היתה כמובן, שלא מספיק לפקידים במשרדים השונים שאתה יושב מולם. זו לא הוכחה שבאמת נולדת. אתה חייב להביא תעודה.יאללה, אלוהים, תתעוררו! יושב לפניכם המקור, האיש והאגדה, ואתם צריכים איזו חתיכת-נייר-בשביל-לספק-את-המגלומניה-של-המשרד-ושל-הפקידה אירנה-שיכולה-להיות-גם-מזוייפת (אירנה, כמובן)?

    שוין. אני עוד אקבל אולקוס בגיל 30.

  4. נעמה הגיב:

    אני מקווה שפנית לאתר המדובר וביקשת שיתקנו את זה. לא הייתי סומכת על זה שהם קוראים את בקשתך כאן.

  5. מזדהה הגיב:

    זו בכלל לא “סתם בירוקרטיה מיותרת”. נסי לעקוב אחרי מה שקרה עם זיופי התארים. “כולם ידעו” שהאיש הוא דוקטור מדופלם. אף אחד לא טרח לבקש ממנו את הדיפלומה. עד שאיזושהי בירוקרטית התעקשה לקיים את כללי הטקס ושמה לב פתאום שהבחור בעצם מסרב לספק תעודה.

    דרך-אגב, אפשר לזייף תעודה (ובפרט צילום של מסמך), אבל יש לזה מחיר, וזו כבר עברה פלילית בפני עצמה. לכן זהו כבר סיכון.

  6. מזדהה הגיב:

    ואני חוזר על מה שאמרתי: האם אתה יואב קרני היחיד בארץ? תבדוק ב-‎144

  7. מזדהה הגיב:

    ניסית להסתובב בדרכים עם מפתח של חתימה דיגיטלית?

    איך אתה מתכוון לזהות אנשים? לפי מספר זהות? לפי שם?

    מספר זהות אמור להיות פרטי ו”לא לפרסום”. הוא גם לא נוח. שם אינו ייחודי מספיק.

    והאם אתה חושב שכל האנשים בעולם יסמכו על המפתחות של משרד הפנים?

  8. נעמה הגיב:

    חבר שלי הופתע לגלות את שמו (בעצם אני גיליתי) במודעת הזדהות עם אחד המועמדים לראשות לשכת עורכי הדין, במסגרת הבחירות שנערכו לא מזמן (רמז: זה זה שזכה)
    האמת, לא רק הופתע אלא גם די התעצבן, עד שנזכר שיש עוד עו”ד בדיוק באותו שם.
    זה כמובן מאפשר אובר-קומבינה, של לשים שם ולהגיד לכל אחד מהנושאים אותו שמדובר בעצם באחר… אבל למה לחשוד בכשרים, נניח שזה באמת היה השני.

  9. מזדהה הגיב:

    ואגב: תעודת זהות הוא שירות שאתה חייב לקבל מהמדינה. חתימה דיגיטלית היא שירות מופרט שאתה חייב לשלם עבורו לגופים פרטיים. זאת אומרת שכאן אתה סומך על כמה חברות פרטיות, ולא רק על משרד הפנים.

  10. עומר הגיב:

    אך אלו חברות שמפוקחות על ידי משרד המשפטים ודווקא היותן חברות פרטיות מעניקה לכך כוח.

  11. ש.א. הגיב:

    למעשה, האימות שבו נוקטים הגופים המאשרים הוא פאתטי, בכל קנה מידה.

    הפתרון? אימות מבוסס קהילה, לא מבוסס גוף. אני סומך על אליס, שסומכת על בוב, אבל לא סומכת על גדעון. כל אחד ב”רשת” תורם אמון, ואני משקלל, ומחליט אם בהתאם למה שאנשים שאני סומך (ולא סומך) עליהם חושבים, מדובר במפתח אמיתי או לא.

    והתהליך לא כולל תשלום לאף אחד.

    והערכה למערכת: מתי כבר יהיו כאן נימים (threads)?

  12. זוכר רק שורה אחרונה הגיב:

    ת’רד הוא פתיל, ולא נים, בפורומים שאני נמצא בהם – ואין כמו תרגום מילולי טוב.

  13. נקע בנפש הגיב:

    תראה שאתה לא היחיד. גם יוסי ביילין ואביב לביא כביכול פרסמו הודעה בפורום, כשלמעשה מישהו פשוט העתיק לשם משהו שהם כתבו במקום אחר.

  14. ש.א. הגיב:

    אני מנהל קמפיין של איש אחד למען אימוץ המילה “נים”, אחרי הצעתו של עידו רזון ז”ל.

  15. רוני הגיב:

    מה רע בסתם “חוט”? זה התרגום הנכון של “חוט המחשבה” = Thread of Thought

  16. עומר הגיב:

    ברור אם כן שלא קראת את חוק חתימה אלקטרונית, תקנות הרשם וכדומה.
    אימות מבוסס קהילה? הרי כל העניין הוא שאתה רוצה לוודא את זהותו של מי שאין לו כל קשר אליך. אם יש לו קשר אליך, אין כל בעיה.
    סיסמאות זה נפלא על פוסטר, הבעיה מתחילה כשצריך לפרוט אותן לפרטים

  17. שוקי הגיב:

    “נים” מקובל כתרגום ל”Thread” כבר הרבה שנים, בהתייחסות למערכות הפעלה. במערכת מרובת משימות (Tasks) יש תהליכים (Processeses) שרצים במקביל. כל אחד מהם מורכב מ-Threads, או נימים.

  18. דגכ הגיב:

    שוקי: איזה מינוח מיקרוסופטי. הרשה לי לתקן אותך:

    קודם כל: “ריבוי משימות” אינו בדיוק “ריבוי תהליכים”.

    התהליכים הם במקור היחידות הבסיסיות של מערכת ההפעלה. הכל הלך לפיהם.. להם הוקצו המשאבים, וכו’. במקור לא היה קיים המושג thread בנפרד.

    בהמשך התברר שלכל מיני שימושים די יהיה נוח שבתוך אותו תהליך לא יהיה ביצוע סדרתי של משימות, אלא ירוצו “במקביל” כמה “חוטי ביצוע”. הם ישתפו ביניהם את כל המשאבים ויראו את המערכת כמעט אותו דבר. אבל ירוצו בנפרד. ה”חוט” הוא כאן רצף הפקודות המבוצעות (thread of operation).

    יש לזה כמה וואריציות. לדוגמה, ב-NT יש יחידה ראשית שקוראים לה thread. כמוכן ספריות המערכת מספקות אפשרות לעבוד בתוך המערכת עם משהו יותר “קל” (חילופים יותר מהירים) בשם “נים”.

    לעומת זאת בסולאריס דווקא מה שפחות או יותר מקביל לפתילים של NT נקרא LightWheight Processes ואת השם thread הם נותנים למשהו קצת יותר חלש (אך עדיין שונה מהנים של NT).

    ובלינוקס לקחו משהו שנראה כמו תהליך וקראו לו thread. עד היום יש תוכניתנים שמקללים אותם על זה.

    אילו היו שישים שניות על איך לבלבל את מי שמנסה לקרוא מונחים טכניים.

Leave a Reply for עומר