מלחמת חג המולד

מנהיג יהודי בולט באמריקה מזהיר מפני נסיון מסיבי של הימין הנוצרי “לנַצר את כל הבטי החיים באמריקה”. מנהיגים נוצריים ושדרים ימניים מתלוננים ש”מלחמה סודית” מתנהלת נגד חג המולד, ובעצם נגד הנצרות עצמה. דֵי קל להיות יהודי באמריקה, אבל קצת פחות קל בימי דצמבר הקרים


שותפות גורל רוחנית – על העמוד הראשון של עתון ברינו, נוואדה. אבל האומנם חג החנוכה הוא שווה-ערך של חג המולד? לא ממש

 

אחת לשנה, כאשר היום מתקצר עד מינימום, והעצים עומדים בשלכת אפילו במדינות הדרום, על יהודי אמריקה משתלטת תחושה של אי-נוחות. הם כל כך מעוֹרים, הם כל כך מצליחים, הם כל כך משפיעים, הם כל כך נשמעים, הם כל כך משכילים ורבי מקצועות חופשים, ונוטים לעשירון העליון הרבה יותר מאשר לעשירון התחתון – ואף על פי כן, בהתקרב החורף הם מרגישים קצת זָרים.

(אני נוקט לשון הכללה. אולי מוטב לצמצם את הנפח, ולהחיל את הדברים האלה על אותם היהודים המקיימים קשר עם יהדותם, אפילו קשר רופף, נניח מסע אחד בשנה לבית הכנסת, או בר מצווה לילד.)

זה טעם הלוואי של “עונת החגים” באמריקה, כאשר מכל פינת רחוב בוקעת נעימת jingle bell, jingle bell; ומשהו כמו תשעים אחוז מן האוכלוסיה תולים זֵרים ירוקים ענקיים על דלתות בתיהם; והקניונים מתמלאים שאון של בוררי מתנות ואורזי חבילות; וזקנו של סנטה קלאוס מדגדג את לחיי הילדים. חג המולד הוא אמנם יום אחד ויחיד, אבל התכונה לקראתו מתחילה שבועות רבים קודם.

אפשר לקבל עדכונים בדואר אלקטרוני על רשימות חדשות. להרשמה לחצו כאן.

מדוע יהודים מתנועעים באי-נוחות? כנראה מפני שזו התזכורת השנתית שהם מיעוט בטל בששים. אחד-עשר חודשים בשנה הם שוֵי-ערך. בית כנסת ביום שבת שָקוּל כנגד כנסיה ביום ראשון. אפשר כמעט להגיד על רוב היהודים, שמבחינה חברתית ותרבותית הם שייכים לכנסיה פרוטסטנטית קטנה. אבל אוסף הג’סטות של חודש דצמבר מניב שיטפון של אסוציאציות. היהודים חדלים להיות פרוטסטנטים, והם נדחקים אל הפינה. האם מותר להם להתענג על המנוני חג המולד? האם מותר להם לקשט את עץ חג המולד של שכניהם?

מה לעשות לטובת החגיגיות, המשפחתיות וגם ההתמסחרות? יהודי אמריקה המציאו את חג החנוכה, והם מציינים אותו בדבקות מעוררת הערצה. אני אומר “המציאו”, מפני שחג ה’האניקה’ של גולת אמריקה אינו קשור אלא נומינלית בחנוכה של ילדי ישראל. באמריקה הוא לובש ממדים של חג מרכזי, תירוץ לכינוס מחזור משפחתי, למתנות, להסברים תיאולוגיים ופואטיים.

השנה, אבוי, ‘האניקה’ התחילה באיחור, על חשבון השנה המעוברת. אי אפשר איפוא להדליק נרות בשעה שהשכנים מקשטים את העץ. תחושת חוּלין איומה משתלטת על היהודים.

“מהיכלי הממשלה ועד חדרי ההלבשה”

אינני יודע אם זו הסיבה שיהודי אמריקה, או לפחות אלה הטוענים שהם מדברים בשמם, נראים קצת יותר מוטרדים בעונת חג המולד הזו. בתחילת דצמבר, מנהיגים של ששה ארגונים יהודיים מרכזיים נועדו לשיחה בדלתיים סגורות על הסכנה הנשקפת מצד “קַנָאוּת נוצרית”. יזם את הפגישה אברהם פוקסמן, העומד בראש הארגון היהודי הוותיק ביותר להגנת זכויות האזרח, ‘הליגה נגד השמצה’.

פוקסמן, מן האנשים החכמים ביותר במימסד היהודי באמריקה, צילצל בכל פעמוני האזעקה. בנאום לפני הוועידה השנתית של ארגונו בתחילת נובמבר הוא הזהיר מפני מערכה מסיבית, “ממומנת היטב, מתוחכמת יותר, מתואמת, מאוחדת, נמרצת, מאורגנת” לשַנוֹת את האיזון החוקתי הֶעָדין בין דת למדינה “וּלנַצר את אמריקה”.

הוא ציטט הכרזות פומביות של ארגונים נוצריים מרכזיים, וקרא לשומעיו: “אל נא תטעו – אנחנו מתמודדים עם מנהיגוּת עולה של הימין הנוצרי, המתכננת ‘לנצר’ את כל ההֶבּטים של חיי אמריקה, מהיכלי הממשלה ועד הספריות הציבוריות, הסרטים, אולפני ההקלטה, מגרשי המשחקים וחדרי ההלבשה… מן הצבא ועד SpongeBob SquarePants (סרט ילדים פופולרי)”.

פוקסמן הטעים שאין הוא מייחס מניעים אנטישמיים לימין הנוצרי. הם עושים מה שהם עושים מתוך אמונה כנה. “הקהילה היהודית אינה היעד העיקרי”, אבל אם תכנית הפעולה הזו תעלה יפה, “אנחנו עלולים להיות קרבן מרכזי שלה”. (אני מציע לכל מי שמתעניינים בהלוך המחשבה של יהודים באמריקה לקרוא את הנאום הזה, באתר הרשת של הליגה נגד השמצה).

 

גם העתון הזה, בפּוּקיפְּסי שבמדינת ניו יורק, מסמיך את החנוכה ואת חג המולד. “שׂישׂוּ, המאמינים”, הוא מכריז

 

חג? איזה חג?

צירוף מקרים הסמיך את נאום פוקסמן למשהו שהיה יכול להיחשב לקומי, אילמלא נכרך בו כל כך הרבה ארס: מערכה ציבורית של הימין הנוצרי נגד “הנסיון לרוקן את חג המולד מתוכנו הדתי”. קִצפָּם של הפעילים הנוצריים יצא על הנטיה בכמה רשתות גדולות של בתי כולבו להמיר את הברכה המסורתית “חג מולד שמח” (Merry Christmas) ב”חג שמח” (Happy Holidays). על זה צריך להוסיף את נסיונן של כמה רשויות מקומיות, כולל ניו יורק ובוסטון, להסיר את תווית חג המולד מן העץ, ולקרוא לו “עץ החג” (Holiday Tree). היו גם כמה דיווחים על תלמידי בתי ספר שנענשו בגלל הצגת סמלים דתיים.

ג’רי פולוול הזקן והטוב, האיש שהפך לפני שלושים שנה את דרשת הטלויזיה השבועית שלו לנשק פוליטי רב עוצמה בשירות הימין, הודיע על הקמת מטה פעולה ארצי לשם איתור “ידידי חג המולד ואויביו”.

רשת הטלויזיה בכבלים Fox התחילה לפלוט נהרות של מלל על “קונספירציה נגד חג המולד”. אחד מִשַדָרֶיהָ אפילו השווה את “המלחמה הסודית נגד חג המולד” עם המלחמה הסודית שהנשיא ניקסון אסר על קמבודיה לפני 35 שנה. “הקרבנות ידעו אז, והם יודעים גם היום”, הכריז השדר, ג’ון גיבסון, שאפילו פירסם ספר, ‘המלחמה על חג המולד: מדוע הקשר הליברלי להרוס את החג הנוצרי הקדוש גרוע אפילו יותר ממה ששיערתם’ (כן, זה השם).

הרטוריקה מ Fox נעשתה היסטרית במידה כזאת, שהתחילו לנבוע ממנה גם רמזים אנטישמיים (שימו לב, מעריצי Fox בישראל). השַדָר הפופולרי ביותר של Fox, ביל או’ראיילי, כולל עכשיו בתכניתו היומית קטע קבוע, ששמו “חג המולד במצור”. הוא מטיל את האחריות למלחמה נגד הנצרות על ג’ורג’ סורוס, המיליארדר היהודי. הוא קורא לו היהודי החילוני הפרוגרסיבי. אף אחד מן המרכיבים של האיפיון הזה לא נועד להחמיא לבעליו.

או’ראיילי אומר, שהוא אינו מתלונן על היהודים, או על המוסלמים, או על “15% מן האמריקנים שאינם נוצרים”. הוא מתלונן רק על “אחוז אחד שהם פשוט לא-שפויים”.

כתבת של מגזין הרשת Salon.com, מישל גולדברג, התחקתה אחרי ההיסטוריה של המלחמה להצלת חג המולד, והגיעה עד שורשיו: כתב השיטנה האנטישמי של הנרי פורד, ‘היהודי הבין לאומי’. פורד, אבי המכונית העממית, האשים עוד לפני שמונים שנה ויותר, כי “הריסת החגים הנוצריים” ו”התנגדות לשירים פטריוטיים” עומדות במרכז ההתקפה היהודית נגד אמריקה. מאז, טענות על קונספירציה נגד חג המולד הופיעו מפעם לפעם ברטוריקה של ארגוני ימין אמריקניים, אם כי הם חדלו להאשים בגלוי את היהודים.

אסלאן הנוצרי

אם זה לא מספיק, בשבוע שלפני חג המולד עלה על האקרנים סרט ילדים חדש, ‘דברי ימי נארניה: האריה, המכשפה וארון הבגדים’, על יסוד ספר ישן מאוד וחביב מאוד של סי. אס לואיס. אני זוכר את הספר במטושטש מילדותי המוקדמת. לא ידעתי אז שמיוּחסוֹת לו אלגוריות נוצריות (האריה ‘אסלאן’ הוא בן דמותו של ישו הנוצרי, והילדים המומלכים על נארניה הם בני-דמותם של שליחי ישו). הימין הנוצרי מעטיר שבחים מופלגים על הסרט, כנסיות בכל ארה”ב עוזרות להפצתו, מועדוני מעריצים קמים עכשיו בכל מיני ערים באמריקה.

אם אתה יהודי אמריקני, האם תשלח את ילדיך לראות את הסרט הזה? כמובן, כותב לי ידיד יהודי מלומד מצפון קרוליינה, זה סרט נחמד מאוד.

קצת קשה להאמין שילדים יהודיים יוטבלו בהמוניהם לנצרות בעקבות הסרט. אבל גם אם אתה יהודי אמריקני פרוגרסיבי וסובלני בהחלט, אולי אתה לוחש בשקט, כשאף אחד משכניך לא שומע, “שייגמר כבר חג המולד הזה”.

 

אוסף של קישורים על חופש הדת באמריקה (באתר הרשת של הליגה נגד השמצה)

6 Responses to “מלחמת חג המולד”

  1. אנגלמאכר הגיב:

    בהתייחס למשפט האחרון. עם התגברות הפונדמנטליזם הנוצרי, יכול להיות שנעבור מסטטוס של בני ברית במאבק נגד האיסלאם לסטטוס של אוייבים, ואז הכל ייתכן.

  2. דני הגיב:

    אני ממש מעריץ את הימין האמריקאי על יכולתו להמציא נושאים לפולמוס פוליטי יש מאין, דוגמת “המלחמה נגד חג המולד”, נישואי הומואים, תיקון חוקתי נגד שריפת הדגל האמריקאי ועוד. יש לאנשים שם צורך עמוק להרגיש מאויימים.

    מעניין שדווקא כתות פרוטסטנטיות רבות בימים עברו, דווקא כאלו שהקימו את ארה”ב כמו הפוריטנים, לא חגגו את חג המולד שכן חשבו זהוא חג מזויף (מה שכנראה נכון – ישו הרי היה חוגג את יום הולדתו העברי, לא הלועזי).

    דרך אגב, ראיתי לפני כמה ימים קישוטי חג המולד בסופרמרקט של “טיב טעם” – דווקא משמח (כל עוד זה בגבולות הסביר).

  3. eman הגיב:

    קודם כל צודק דני, כשהוא מזכיר שהרודפים הגדולים ביותר של חג המולד היו פרוטסטנטים קיצונים. באנגליה היו תקופות שבהם ממש רדפו את מי שחגג תא חג המולד, בתור מי שנחשדו, רחמנה לצלן, בקתוליות ניסתרת.

    וחוץ מזה מחשבה עלינו. אם זה מה שמרגישים היהודים באמריקה, מה מרגישים הערבים, או אפילו הדרוזים בישראל, כשהם צריכים לשיר “נפש יהודי הומיה”, וכשכולם מסתכלים עליהם טוב טוב לראות האם שפתותיהם נעות.

  4. שלומי הגיב:

    יואב, תקן אותי אם אני טועה, אבל מזה כשנתיים-שלוש אי אפשר לראות בטלוויזיה האמריקאית (לפחות בשידורים המיובאים ארצה) מגישים המברכים את הקהל ב-merry christmas בתקופת החגים – אלא ב-happy holydays או משהו PC אחר.
    בהתחשב בעובדת היותה של ארה”ב, מה לעשות, ארץ שרובם המכריע של אזרחיה נוצרים – ואפילו “אדוקים” (עד כמה שהמילה הזו מתאימה לנצרות הפרוטסטנטית), ניתן להבין את הרגשות שהדבר מעורר.
    לדעתי, כמו בתחומים אחרים, מגפת ה-PC תורמת לכריתת הענף שעליו יושבים ממציאיה…

  5. ישראל הגיב:

    eman, “רחמנא לצלן” בא’ – ביטוי ארמי, נסתרת בלי י’ – שווא נח.
    שלומי, “Holidays”, ולא “Holydays”.

  6. אסף ברטוב הגיב:

    תודה על מאמר מענין.

    אגב, שמו של המיליארדר סורוס הוא ג’ורג’, ולא ג’ון.

Leave a Reply for ישראל